שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  21:35, 6 במאי 2016
מ
שורה 33: שורה 33:  
בתוקפת הקפיטליזם גדל מאד כושר [[ייצור|הייצור]] של [[מוצרים]] ו[[שירותים]] וכן של [[צריכה (כלכלה)|צריכת]] מוצרים אלה. תחת הקפיטליזם עלו צריכת ה[[אנרגיה]] לנפש, צריכת [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] לנפש, ושימשו לזרם אדיר של מוצרים בני קיימא ומתכלים כמו בתים, בגדים, רהיטים, מזון וכן [[שינוי טכנולוגי|פיתוחים טכנולוגים]] שאיפשרו מוצרים ושירותים שלא היו קיימים קודם כמו רכבות, מכוניות, טיסה במטוסים, מחשבים, שירותי אינטרנט, טלוויזיה ועוד. [[המהפכה התעשייתית]] שליוותה את הולדת הקפיטליזם איפשרה לספק לחלק גדול מהאוכלוסייה מוצרים ושירותים רבים שלא היו ברשותו קודם לכן, וה[[החקלאות התעשייתית]] אפשרה להאכיל חלק גדול מהאוכלוסייה ולצמצם מאד את ה[[רעב]] ראשית בעולם המערבי ולאחר מכן גם בעולם בכלל, ובמקביל גרמה גם לגידול אוכלוסין.  
 
בתוקפת הקפיטליזם גדל מאד כושר [[ייצור|הייצור]] של [[מוצרים]] ו[[שירותים]] וכן של [[צריכה (כלכלה)|צריכת]] מוצרים אלה. תחת הקפיטליזם עלו צריכת ה[[אנרגיה]] לנפש, צריכת [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] לנפש, ושימשו לזרם אדיר של מוצרים בני קיימא ומתכלים כמו בתים, בגדים, רהיטים, מזון וכן [[שינוי טכנולוגי|פיתוחים טכנולוגים]] שאיפשרו מוצרים ושירותים שלא היו קיימים קודם כמו רכבות, מכוניות, טיסה במטוסים, מחשבים, שירותי אינטרנט, טלוויזיה ועוד. [[המהפכה התעשייתית]] שליוותה את הולדת הקפיטליזם איפשרה לספק לחלק גדול מהאוכלוסייה מוצרים ושירותים רבים שלא היו ברשותו קודם לכן, וה[[החקלאות התעשייתית]] אפשרה להאכיל חלק גדול מהאוכלוסייה ולצמצם מאד את ה[[רעב]] ראשית בעולם המערבי ולאחר מכן גם בעולם בכלל, ובמקביל גרמה גם לגידול אוכלוסין.  
   −
הגידול בתוצרת הכלכלית התאפשר תודות למספר גורמים. שני גורמים חשובים הם רתימת [[דלק מחצבי]] למנועים שונים; הפקה זולה של [[חומרי גלם]] ושל דלקים מחצביים תודות לפיתוח טכנקיות [[כרייה]] וזיקוק; דבר זה לא רק הוזיל את הפקת [[חומרי גלם|חומרי הגלם הא-ביוטים]], אלא גם הוביל לגידול עצום של חומרים אלה ביחס לאוכלוסייה ונתן בסיס חומרי לכל יתר ענפי הכלכלה.  
+
הגידול בתוצרת הכלכלית התאפשר תודות למספר גורמים. שני גורמים חשובים הם רתימת [[דלק מחצבי]] למנועים שונים; הפקה זולה של [[חומרי גלם]] ושל דלקים מחצביים תודות לפיתוח טכניקות [[כרייה]] וזיקוק; דבר זה לא רק הוזיל את הפקת [[חומרי גלם|חומרי הגלם הא-ביוטים]], אלא גם הוביל לגידול עצום של חומרים אלה ביחס לאוכלוסייה ונתן בסיס חומרי לכל יתר ענפי הכלכלה.  
   −
גורם חשוב אחר לצמיחה הוא [[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] ושיפור הזנים שאיפשר הקטנת מספר העובדים ב[[חקלאות]] והעברתם ל[[תעשייה]] ול[[מסחר]]. הדלק מחצבי, מחצבי מתכת והטכנולוגיות של עיבוד המתכת איפשרו הכנסת מכונות ייצור יעודיות ([[הון תעשייתי]]) שאיפשרו ביצוע עבודות ייצור בצורה מדוייקת ומהירה מאד, והקטינו את הצורך בהכשרה ארוכה של עובדים ובכמות גדולה של עובדים כדי לייצר מוצרי תעשייה. דבר זה בלט במיוחד בתחום של נולי אריגה שהחליפו את האורגים המומחים באנגליה בתחילת המאה ה-19, ויצרו משבר חברתי מצד אחד (ראו [[לודיזם]]) והביאו לירידה חדשה של בדים ואריגים מצד שני. לצד היבטים אלה, הגידול התאפשר עקב שורה של נוהלים חדשים בייצור כמו [[התמחות כלכלית]], [[חלוקת העבודה]] ולאחר מכן טכנולוגיות [[פס ייצור]] וניהול מלאים איפשרו הגדלה ניכרת של התפוקה לעובד במפעלי תעשייה שאיפשרו ייצור זרם גדול של מוצרים והוזלה של מוצרים אלה, כך שמוצרים שהיו בעבר נחלתם של מיעוט קטן באוכלוסייה, הפכו כעת לנחלת רוב התושבים המערביים.  
+
גורם חשוב אחר לצמיחה הוא [[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] ושיפור הזנים שאיפשר הקטנת מספר העובדים ב[[חקלאות]] והעברתם ל[[תעשייה]] ול[[מסחר]]. הדלק מחצבי, מחצבי מתכת והטכנולוגיות של עיבוד המתכת איפשרו הכנסת מכונות ייצור ייעודיות ([[הון תעשייתי]]) שאיפשרו ביצוע עבודות ייצור בצורה מדוייקת ומהירה מאד, והקטינו את הצורך בהכשרה ארוכה של עובדים ובכמות גדולה של עובדים כדי לייצר מוצרי תעשייה. דבר זה בלט במיוחד בתחום של נולי אריגה שהחליפו את האורגים המומחים באנגליה בתחילת המאה ה-19, ויצרו משבר חברתי מצד אחד (ראו [[לודיזם]]) והביאו לירידה חדשה של בדים ואריגים מצד שני. לצד היבטים אלה, הגידול התאפשר עקב שורה של נוהלים חדשים בייצור כמו [[התמחות כלכלית]], [[חלוקת העבודה]] ולאחר מכן טכנולוגיות [[פס ייצור]] וניהול מלאים איפשרו הגדלה ניכרת של התפוקה לעובד במפעלי תעשייה שאיפשרו ייצור זרם גדול של מוצרים והוזלה של מוצרים אלה, כך שמוצרים שהיו בעבר נחלתם של מיעוט קטן באוכלוסייה, הפכו כעת לנחלת רוב התושבים המערביים.  
    
הקפיטליזם דוחף את הגדלת הייצור והצמיחה במספר רמות. ברמה האישית, הוא מעודד עובדים להגדיל את התפוקה ואת ההכנסות מעבודה, ומעודד יזמים, אנשי פיננסים ובעלי משאבים להגדיל את הרווחים מהשכרה או ממכירה של [[הון]], הוא גם מעודד יזמים לפתח יוזמות חדשות וממציאים לחשוב על רעיונות חדשים ולפתח המצאות. ברמת הפירמות, [[תחרות כלכלית|התחרות]] של הקפיטליזם מעודדת הגדלת יוזמות קיימות ופיתוח יוזמות חדשות בנסיון לפתח שווקים חדשים ולהשתלט על שווקים ישנים בנסיון להגדיל את הרווח. ברמת המדינה הגדלת הייצור (שיש לו ביקוש) והוזלה שלו, מאפשרת השקעה במחקר ובפיתוח (ראו בהמשך), מבטיחה יציבות כלכלית ופוליטית, ומשפרת את הסיכוי להשיג עוצמה צבאית ומדינית.  
 
הקפיטליזם דוחף את הגדלת הייצור והצמיחה במספר רמות. ברמה האישית, הוא מעודד עובדים להגדיל את התפוקה ואת ההכנסות מעבודה, ומעודד יזמים, אנשי פיננסים ובעלי משאבים להגדיל את הרווחים מהשכרה או ממכירה של [[הון]], הוא גם מעודד יזמים לפתח יוזמות חדשות וממציאים לחשוב על רעיונות חדשים ולפתח המצאות. ברמת הפירמות, [[תחרות כלכלית|התחרות]] של הקפיטליזם מעודדת הגדלת יוזמות קיימות ופיתוח יוזמות חדשות בנסיון לפתח שווקים חדשים ולהשתלט על שווקים ישנים בנסיון להגדיל את הרווח. ברמת המדינה הגדלת הייצור (שיש לו ביקוש) והוזלה שלו, מאפשרת השקעה במחקר ובפיתוח (ראו בהמשך), מבטיחה יציבות כלכלית ופוליטית, ומשפרת את הסיכוי להשיג עוצמה צבאית ומדינית.  
שורה 54: שורה 54:  
הקפיטליזם פיתח מאד את כל סוגי השווקים והרחיב את ה[[שוק]] להיות אחד [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] החשובים ביותר לצד הממשלה. בצד זה הקפיטליזם  האלה ופיתח בהדרגה מוסדות שונים לסיוע במסחר בתחומים רבים. הדבר כולל מוסדות כמו זכויות קניין, זכויות אדם, בתי משפט לאכיפת חוזים ופיתוח אומנות ניסוח החוזים, ראיית חשבון, פיתוח ושכלול של הכסף, [[בנקאות]], [[ביטוח]], [[תאגיד|תאגיד עסקי]], בורסות, בתי ספר וגני ילדים, [[פנסיה]], הסכמי סחר ואמנות בינלאומיות ועוד.  
 
הקפיטליזם פיתח מאד את כל סוגי השווקים והרחיב את ה[[שוק]] להיות אחד [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] החשובים ביותר לצד הממשלה. בצד זה הקפיטליזם  האלה ופיתח בהדרגה מוסדות שונים לסיוע במסחר בתחומים רבים. הדבר כולל מוסדות כמו זכויות קניין, זכויות אדם, בתי משפט לאכיפת חוזים ופיתוח אומנות ניסוח החוזים, ראיית חשבון, פיתוח ושכלול של הכסף, [[בנקאות]], [[ביטוח]], [[תאגיד|תאגיד עסקי]], בורסות, בתי ספר וגני ילדים, [[פנסיה]], הסכמי סחר ואמנות בינלאומיות ועוד.  
   −
[[קובץ:חנות ירקות ופירות בפאריז.jpg|ממוזער|300px|חנות ירקות ופירות בפריז. תמונה זו ממחישה את הפער בין תומכי הקפיטליזם לבין מבקריו. האידאל של הקפיטליזם הוא [[שוק משוכלל]] שבו יש מוכרים רבים קטנים רבים, כמו חנות זו, שבה הצרכן יכול להתרשם משפע של פירות וירקות המוצגים בצורה מושכת עין ולב. עם זאת מדובר במידה רבה ברומנטיזציה. שווקים רבים, כולל [[שוק המזון העולמי]], נשלטים על ידי מספר מצומצם של [[תאגידים רב לאומיים]] ורשתות ב[[שוק אוליגופולי]] ולא על ידי חנויות משפחתיות. בעוד השוק דואג למגוון גדול של מוצרי מזון ואחרים, יחסית לפתרונות [[קומוניזם|קומוניסטים]] של מתכנן מרכזי, "[[עריצות השוק]]" והיבטים אחרים של ריכוזיות כלכלית יחד עם [[גלובליזציה]] של שוק המזון הביאו דווקא לצמצום דרסטי של מגוון המינים המגודלים למאכל כיום יחסית לתחילת המאה ה-20. השיווק היפה, חלק מ[[תרבות הצריכה]] יכול להסתיר בעיות שונות לדוגמה [[חקלאות בת קיימא|חקלאות שפוגעת בסביבה]] או [[זיהום במזון]]]]
+
[[קובץ:חנות ירקות ופירות בפריז.jpg|ממוזער|300px|חנות ירקות ופירות בפריז. תמונה זו ממחישה את הפער בין תומכי הקפיטליזם לבין מבקריו. האידאל של הקפיטליזם הוא [[שוק משוכלל]] שבו יש מוכרים רבים קטנים רבים, כמו חנות זו, שבה הצרכן יכול להתרשם משפע של פירות וירקות המוצגים בצורה מושכת עין ולב. עם זאת מדובר במידה רבה ברומנטיזציה. שווקים רבים, כולל [[שוק המזון העולמי]], נשלטים על ידי מספר מצומצם של [[תאגידים רב לאומיים]] ורשתות ב[[שוק אוליגופולי]] ולא על ידי חנויות משפחתיות. בעוד השוק דואג למגוון גדול של מוצרי מזון ואחרים, יחסית לפתרונות [[קומוניזם|קומוניסטים]] של מתכנן מרכזי, "[[עריצות השוק]]" והיבטים אחרים של ריכוזיות כלכלית יחד עם [[גלובליזציה]] של שוק המזון הביאו דווקא לצמצום דרסטי של מגוון המינים המגודלים למאכל כיום יחסית לתחילת המאה ה-20. השיווק היפה, חלק מ[[תרבות הצריכה]] יכול להסתיר בעיות שונות לדוגמה [[חקלאות בת קיימא|חקלאות שפוגעת בסביבה]] או [[זיהום במזון]]]]
 
[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלס נורת']] קיבל [[פרס נובל בכלכלה]] על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של [[עלויות עסקה]] על ידי שורה של [[מוסד חברתי|מוסדות]] כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.  
 
[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלס נורת']] קיבל [[פרס נובל בכלכלה]] על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של [[עלויות עסקה]] על ידי שורה של [[מוסד חברתי|מוסדות]] כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.  
   שורה 60: שורה 60:     
===החלשת המשפחה והקהילה===
 
===החלשת המשפחה והקהילה===
עד הקפיטליזם הקהילה והמשפחה תפקדו כדי לספק חינוך, רווחה, פנסיה, בריאות, תרבות ועוד. הקפיטליזם לווה בחיזוק מעמדם של [[שוק חופשי|השוק]] ו[[מדינת לאום|המדינה]], חיזוק זה לווה בחיזוק האתוס של ה[[אינדיבדואליזם]] וכן ביכולת של פרטים בודדים ושל משפחות גרעיניות לפרנס את עצמם בלי תלות ב[[קהילה]] ובמשפחה הרחבה יותר (חמולה).  
+
עד הקפיטליזם הקהילה והמשפחה תפקדו כדי לספק חינוך, רווחה, פנסיה, בריאות, תרבות ועוד. הקפיטליזם לווה בחיזוק מעמדם של [[שוק חופשי|השוק]] ו[[מדינת לאום|המדינה]], חיזוק זה לווה בחיזוק האתוס של ה[[אינדיבידואליזם]] וכן ביכולת של פרטים בודדים ושל משפחות גרעיניות לפרנס את עצמם בלי תלות ב[[קהילה]] ובמשפחה הרחבה יותר (חמולה).  
    
היבט נוסף בהחלשות קשרי קהילה נובע מהגדלת הניידות של העובדים בעקבות הון וחיפושים אחר עבודה, וכן בגלל תהליך ה[[עיור]]. אם בעבר רוב האנשים נולדו ומתו באותו בית, ולעיתים קרובות לא יצאו כלל מהכפר בו נולדו, בעקבות המהפכה התעשייתית וניוד מקומות העבודה עובדים החלו לעבור מרחקים גדולים יותר ויותר בחיפוש אחר עבודה, ולשנות מקומות עבודה ומגורים באופן תכוף יותר. [[מהגרי עבודה]] הם העובדים שעוברים לעבוד במדינה אחרת והם הדוגמה הקיצוניות יותר לניידות העובדים. דבר זה משפיע בצורה קשה על היכולת ליצור קשרים חברתיים ולשמור על שלמות ובריאות המשפחה. לפי פרופ' [[יובל נח הררי]] בספר [[קיצור תולדות האנושות]], היבט זה של הרס המשפחה והקהילה הוא אחד הגורמים העיקריים לפגיעה ברווחה של אנשים בחברה הקפיטליסטית.
 
היבט נוסף בהחלשות קשרי קהילה נובע מהגדלת הניידות של העובדים בעקבות הון וחיפושים אחר עבודה, וכן בגלל תהליך ה[[עיור]]. אם בעבר רוב האנשים נולדו ומתו באותו בית, ולעיתים קרובות לא יצאו כלל מהכפר בו נולדו, בעקבות המהפכה התעשייתית וניוד מקומות העבודה עובדים החלו לעבור מרחקים גדולים יותר ויותר בחיפוש אחר עבודה, ולשנות מקומות עבודה ומגורים באופן תכוף יותר. [[מהגרי עבודה]] הם העובדים שעוברים לעבוד במדינה אחרת והם הדוגמה הקיצוניות יותר לניידות העובדים. דבר זה משפיע בצורה קשה על היכולת ליצור קשרים חברתיים ולשמור על שלמות ובריאות המשפחה. לפי פרופ' [[יובל נח הררי]] בספר [[קיצור תולדות האנושות]], היבט זה של הרס המשפחה והקהילה הוא אחד הגורמים העיקריים לפגיעה ברווחה של אנשים בחברה הקפיטליסטית.
שורה 69: שורה 69:  
הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית להפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה.  
 
הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית להפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה.  
   −
הקפיטליזם הביא גם להקטנת התא המשפחתי הדרוש לשם גידול ילדים - מחמולה או קהילה, לתא משפחתי של זוג הורים ואף למשפחות חד הוריות. הדבר נבע הן מפיתוח טכנולוגיות לסיוע במשק הבית כמו אפיה, בישול, נקיון שאיפשרו למשפחה להתמודד עם מטלות אלה עם פחות כוח אדם ופחות שיתופי פעולה, הוא גם נבע משוק עבודה משוכלל יותר שבו עובדים מחליפים מקומות עבודה ועוברים בין ערים ובכך מתקשים להישאר ליד משפחה וחברים.  
+
הקפיטליזם הביא גם להקטנת התא המשפחתי הדרוש לשם גידול ילדים - מחמולה או קהילה, לתא משפחתי של זוג הורים ואף למשפחות חד הוריות. הדבר נבע הן מפיתוח טכנולוגיות לסיוע במשק הבית כמו אפיה, בישול, ניקיון שאיפשרו למשפחה להתמודד עם מטלות אלה עם פחות כוח אדם ופחות שיתופי פעולה, הוא גם נבע משוק עבודה משוכלל יותר שבו עובדים מחליפים מקומות עבודה ועוברים בין ערים ובכך מתקשים להישאר ליד משפחה וחברים.  
    
היבט דמוגרפי משמעותי אחר הוא פיתוח של [[אמצעי מניעה]] כמו קונדום ולאחר מכן הגלולה והתקן תוך רחמי. טכנולוגיות אלה, יחד עם שינויים חברתיים אפשרו לנשים להקטין את מספר הילדים, וכן לשלוט על הזמן בהם מביאים ילדים ובכך להשתלב בשוק העבודה, דבר זה איפשר עצמאות כלכלית לנשים וגרם להענקת זכויות לנשים, ולשינוי במעמד האישה ולשינויים חברתיים רבים הנובעים בעקבותיו. בנוסף, התפתח [[מעבר דמוגרפי]] שבו במדינות העשירות יותר, או עם הצמיחה הכלכלית יש ירידה בפריון הילודה. דבר זה נובע הן כתוצאה מעליה במעמד האישה, והן כתוצאה מ[[התמחות כלכלית]] שהביא לדרישה ליותר שנות לימוד לפני תחילת העבודה, ובכך גם לדחיית גיל הנישואין, אם בעבר אנשים היו מתחילים להוליד בגיל 13-15, כיום אנשים, ובעיקר חילונים, מתחתנים רק לאחר סיום הלימודים באוניברסיטה, בגיל 25-30.
 
היבט דמוגרפי משמעותי אחר הוא פיתוח של [[אמצעי מניעה]] כמו קונדום ולאחר מכן הגלולה והתקן תוך רחמי. טכנולוגיות אלה, יחד עם שינויים חברתיים אפשרו לנשים להקטין את מספר הילדים, וכן לשלוט על הזמן בהם מביאים ילדים ובכך להשתלב בשוק העבודה, דבר זה איפשר עצמאות כלכלית לנשים וגרם להענקת זכויות לנשים, ולשינוי במעמד האישה ולשינויים חברתיים רבים הנובעים בעקבותיו. בנוסף, התפתח [[מעבר דמוגרפי]] שבו במדינות העשירות יותר, או עם הצמיחה הכלכלית יש ירידה בפריון הילודה. דבר זה נובע הן כתוצאה מעליה במעמד האישה, והן כתוצאה מ[[התמחות כלכלית]] שהביא לדרישה ליותר שנות לימוד לפני תחילת העבודה, ובכך גם לדחיית גיל הנישואין, אם בעבר אנשים היו מתחילים להוליד בגיל 13-15, כיום אנשים, ובעיקר חילונים, מתחתנים רק לאחר סיום הלימודים באוניברסיטה, בגיל 25-30.
שורה 87: שורה 87:  
זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות, חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.
 
זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות, חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.
   −
ישנם סוגים מסויימים של טכנולוגיות שהקפיטליזם אינו מקדם ואף עשוי להפריע בקידומם על ידי [[נעילה טכנולוגית]]. בעיקר מדובר במקרים בהם שימוש בטכנולוגיה יכול לחסוך כסף לציבור רחב, אבל הדבר יגרום אובדן הכנסות עבור ציבור מצומצם של בעלי עניין (בדרך כלל מוכרים של טכנולוגיה מתחרה). אם הכנסת הטכנולוגיה החדשה יכולה להחסם על ידי אותם בעלי עניין היא יכולה להתעכב במשך זמן רב, ללא קשר כמה ביקוש יכול להיות לאותה טכנולוגיה. ספרו של [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] מדגים כי דווקא קבוצה קטנה ומגובשת שלכל אחד מחבריה יש הרבה מה להפסיד משינוי כזה יהיה קל יותר לגבש קואליציה למניעת שינוי כזה. באופן כזה, חסימה של בניית [[שבילי אופניים]] או [[תחבורה ציבורית]] יכולה לגרור עודף שימוש ב[[רכב פרטי]] ומניעת הספקה של שירותי [[רפואה מונעת]] גוררת לעודף תחלואה ושימוש מוגבר ב[[תעשיית התרופות|תרופות]]. בדרך כלל חסימה טכנולוגית כזו כרוכה בקיום של תשתית ציבורית או [[מוצר ציבורי]] שקשה לנהל אותו בצורה של בעלות פרטית.
+
ישנם סוגים מסויימים של טכנולוגיות שהקפיטליזם אינו מקדם ואף עשוי להפריע בקידומם על ידי [[נעילה טכנולוגית]]. בעיקר מדובר במקרים בהם שימוש בטכנולוגיה יכול לחסוך כסף לציבור רחב, אבל הדבר יגרום אובדן הכנסות עבור ציבור מצומצם של בעלי עניין (בדרך כלל מוכרים של טכנולוגיה מתחרה). אם הכנסת הטכנולוגיה החדשה יכולה להיחסם על ידי אותם בעלי עניין היא יכולה להתעכב במשך זמן רב, ללא קשר כמה ביקוש יכול להיות לאותה טכנולוגיה. ספרו של [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] מדגים כי דווקא קבוצה קטנה ומגובשת שלכל אחד מחבריה יש הרבה מה להפסיד משינוי כזה יהיה קל יותר לגבש קואליציה למניעת שינוי כזה. באופן כזה, חסימה של בניית [[שבילי אופניים]] או [[תחבורה ציבורית]] יכולה לגרור עודף שימוש ב[[רכב פרטי]] ומניעת הספקה של שירותי [[רפואה מונעת]] גוררת לעודף תחלואה ושימוש מוגבר ב[[תעשיית התרופות|תרופות]]. בדרך כלל חסימה טכנולוגית כזו כרוכה בקיום של תשתית ציבורית או [[מוצר ציבורי]] שקשה לנהל אותו בצורה של בעלות פרטית.
    
===פערים כלכליים, צבאיים ופוליטיים===
 
===פערים כלכליים, צבאיים ופוליטיים===
שורה 103: שורה 103:  
הגידול המהיר בעושר כלכלי, יחד עם פיתוחי הטכנולוגיה, הגידול המהיר באוכלוסייה, הגידול בהשכלה וביכולות להשפיע בצורה מהירה על התודעה של המוני אנשים על ידי תקשורת ההמונים. אפשר למדינות קפיטליסטיות להנות מעוצמה צבאית חסרת תקדים ולכונן עידן של [[קולוניאליזם]], כך שמדינות אירופה וארצות הברית הקפיטליסטיות כבשו בצורה ישירה או השפיעו בצורה חזקה על שאר מדינות העולם.  
 
הגידול המהיר בעושר כלכלי, יחד עם פיתוחי הטכנולוגיה, הגידול המהיר באוכלוסייה, הגידול בהשכלה וביכולות להשפיע בצורה מהירה על התודעה של המוני אנשים על ידי תקשורת ההמונים. אפשר למדינות קפיטליסטיות להנות מעוצמה צבאית חסרת תקדים ולכונן עידן של [[קולוניאליזם]], כך שמדינות אירופה וארצות הברית הקפיטליסטיות כבשו בצורה ישירה או השפיעו בצורה חזקה על שאר מדינות העולם.  
   −
לאחר מלחמת העולם השניה, החלה נסיגה בקולוניאליזם. עם זאת, המדינות העשירות והחזקות נהנות עדיין מהשפעה גדולה על מדינות עניות יותר. דפוסים אלה משתנים עם הזמן כאשר חלק מהכוח הפוליטי והצבאי זורמים אל מדינות עניות יותר, וחלק מהכוח הפוליטי עובר ממשלות לידי תאגידים מצד אחד ולאזרחים מצד שני.
+
לאחר מלחמת העולם השנייה, החלה נסיגה בקולוניאליזם. עם זאת, המדינות העשירות והחזקות נהנות עדיין מהשפעה גדולה על מדינות עניות יותר. דפוסים אלה משתנים עם הזמן כאשר חלק מהכוח הפוליטי והצבאי זורמים אל מדינות עניות יותר, וחלק מהכוח הפוליטי עובר ממשלות לידי תאגידים מצד אחד ולאזרחים מצד שני.
    
הקולוניאליזם, יחד עם אי השוויון הכלכלי והפוליטי שקיימים בקפיטליזם. הביאו לעליית הסוציאליזם, האנרכיזם והסוציאל-דמוקרטיה - תנועות אלה היו מרכזיות בהתנגדות לקפיטליזם ובשינוי פנימי שלו (לכיוון משק מעורב), כאשר הדגש העיקרי שניתן בהם הוא רצון להגדלת השוויון וכן לפעמים רצון להגדלת החופש הפוליטי והדמוקרטיה כתוצאה מכך.  
 
הקולוניאליזם, יחד עם אי השוויון הכלכלי והפוליטי שקיימים בקפיטליזם. הביאו לעליית הסוציאליזם, האנרכיזם והסוציאל-דמוקרטיה - תנועות אלה היו מרכזיות בהתנגדות לקפיטליזם ובשינוי פנימי שלו (לכיוון משק מעורב), כאשר הדגש העיקרי שניתן בהם הוא רצון להגדלת השוויון וכן לפעמים רצון להגדלת החופש הפוליטי והדמוקרטיה כתוצאה מכך.  

תפריט ניווט