שינויים

==סוגים שונים של קפיטליזם==

==סוגים שונים של קפיטליזם==

קיימים סוגים שונים של קפיטליזם והבחנות בין סוגי קפיטליזם שונים.  

קיימים סוגים שונים של קפיטליזם והבחנות בין סוגי קפיטליזם שונים.  

* '''מרכנתליזם''' - בצורה זו עסקי המדינה היו מעורבים באופן הדוק עם העסקים הפרטיים. המטרה של המרכנתליזם היתה להגביר את סחר החוץ ולשפר את הייצוא. בתקופת האימפריאליזם האירופי, היה מונופול של מדינות על צבאות והפעלת אלימות - כך כבשו תאגידים אירופאים את הודו ואת אינדונזיה באמצעות שכירי חרב וצבאות פרטיים.   

* '''מרקנתליזם''' - בצורה זו עסקי המדינה היו מעורבים באופן הדוק עם העסקים הפרטיים. המטרה של המרקנתליזם היתה להגביר את סחר החוץ ולשפר את הייצוא. בתקופת האימפריאליזם האירופי, היה מונופול של מדינות על צבאות והפעלת אלימות - כך כבשו תאגידים אירופאים את הודו ואת אינדונזיה באמצעות שכירי חרב וצבאות פרטיים.   

* '''קפיטליזם של שוק חופשי''' - מערכת קפיטליסטית שבה מעורבות המדינה היא מינימלית, ומבנה השוק והפירמות קובעים באמצעות היצע וביקוש את המחיר בשווקים. היוזמות העסקיות הן בבעלות פרטית ותפקיד הממשלה מצומצם לשמירה על זכויות הקניין. תומכים של קפיטליזם שוק חופשי נקראים לפעמים ליברטנים, ולרוב רואים בצורות אחרות של קפיטליזם, קפיטליזם שאינו "טהור" מספיק, ולכן מגיע לפתרונות לא אופטימליים.  

* '''קפיטליזם של שוק חופשי''' - מערכת קפיטליסטית שבה מעורבות המדינה היא מינימלית, ומבנה השוק והפירמות קובעים באמצעות היצע וביקוש את המחיר בשווקים. היוזמות העסקיות הן בבעלות פרטית ותפקיד הממשלה מצומצם לשמירה על זכויות הקניין. תומכים של קפיטליזם שוק חופשי נקראים לפעמים ליברטנים, ולרוב רואים בצורות אחרות של קפיטליזם, קפיטליזם שאינו "טהור" מספיק, ולכן מגיע לפתרונות לא אופטימליים.  

* '''קפיטליזם של משק מעורב''' - מערכת שבה יש הן בעלות פרטית והן בעלות ציבורית על אמצעי הייצור, וכן רגולציה והתערבות של הממשלה במסחר בשוק על ידי מיסים, תקנות, סובסידיות וקביעת גבולות של בעלות וקניין. רוב כלכלות העולם נמצאות כיום במצב זה.  

* '''קפיטליזם של משק מעורב''' - מערכת שבה יש הן בעלות פרטית והן בעלות ציבורית על אמצעי הייצור, וכן רגולציה והתערבות של הממשלה במסחר בשוק על ידי מיסים, תקנות, סובסידיות וקביעת גבולות של בעלות וקניין. רוב כלכלות העולם נמצאות כיום במצב זה.  

==רקע==

==רקע==

לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה התעשייתית]] [[שוק|המסחר]] היה מצומצם מאד. סיבה מרכזית לכך היא עלויות גבוהות, מחסור באנרגיה וביקוש נמוך. רוב האנשים חיו ביחידות [[אוטרקיה|אוטרקיות]] שהתבסס על [[חקלאות]], וניצול משאבי טבע מקומיים (כריתת עצים, חציבה, דייג וצייד) לשם קיום עצמי, ועם משאבי טבע ואנרגיה מצומצמים בהרבה מהיום. חלק גדול מהאנשים עבדו בחקלאות ורק אליטה קטנה התקיימה ממקצועות אחרים כמו סוחרים, נפחים, אומנים וכו'. במצב זה כוח הקנייה הפנוי של אנשים היה מצומצם ולכן הביקוש לכלל הסחורות, המוצרים והשרותים היה מצומצם.  

לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה התעשייתית]] [[שוק|המסחר]] היה מצומצם מאד. סיבה מרכזית לכך היא עלויות גבוהות, מחסור באנרגיה וביקוש נמוך. רוב האנשים חיו ביחידות [[אוטרקיה|אוטרקיות]] שהתבסס על [[חקלאות]], וניצול משאבי טבע מקומיים (כריתת עצים, חציבה, דייג וצייד) לשם קיום עצמי, ועם משאבי טבע ואנרגיה מצומצמים בהרבה מהיום. חלק גדול מהאנשים עבדו בחקלאות ורק אליטה קטנה התקיימה ממקצועות אחרים כמו סוחרים, נפחים, אומנים וכו'. במצב זה כוח הקנייה הפנוי של אנשים היה מצומצם ולכן הביקוש לכלל הסחורות, המוצרים והשירותים היה מצומצם.  

מסחר במוצרים וסחורות התקיים בעיקר בקניית מוצרים של אומנים (כמו נגרים, אורגים, טווים, חייטים, נפחים, סנדלרים, קדרים, נפחי זכוכית) וכן בקניית חומרי גלם וחומרי ביניים (בד, צמר, בורסקאים, מכירת מתכות, אבן, זכוכית ועוד). הייצור היה יקר, נוצרו מעט מוצרים ואלו נועדו להחזיק זמן רב. אנשים השקיעו מאמץ גדול בשמירה על מעט הציוד שיש להם. תחום מסחר נוסף היה בייבוא סחורות מרוחקות שלא ניתן לייצר אותם באופן מקומי לדוגמה עץ ארז מלבנון, שיש מאיטליה, צמר מאנגליה, תבלינים וכו'.  

מסחר במוצרים וסחורות התקיים בעיקר בקניית מוצרים של אומנים (כמו נגרים, אורגים, טווים, חייטים, נפחים, סנדלרים, קדרים, נפחי זכוכית) וכן בקניית חומרי גלם וחומרי ביניים (בד, צמר, בורסקאים, מכירת מתכות, אבן, זכוכית ועוד). הייצור היה יקר, נוצרו מעט מוצרים ואלו נועדו להחזיק זמן רב. אנשים השקיעו מאמץ גדול בשמירה על מעט הציוד שיש להם. תחום מסחר נוסף היה בייבוא סחורות מרוחקות שלא ניתן לייצר אותם באופן מקומי לדוגמה עץ ארז מלבנון, שיש מאיטליה, צמר מאנגליה, תבלינים וכו'.  

גורם חשוב אחר לצמיחה הוא [[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] ושיפור הזנים שאיפשר הקטנת מספר העובדים ב[[חקלאות]] והעברתם ל[[תעשייה]] ול[[מסחר]]. הדלק מחצבי, מחצבי מתכת והטכנולוגיות של עיבוד המתכת איפשרו הכנסת מכונות ייצור ייעודיות ([[הון תעשייתי]]) שאיפשרו ביצוע עבודות ייצור בצורה מדוייקת ומהירה מאד, והקטינו את הצורך בהכשרה ארוכה של עובדים ובכמות גדולה של עובדים כדי לייצר מוצרי תעשייה. דבר זה בלט במיוחד בתחום של נולי אריגה שהחליפו את האורגים המומחים באנגליה בתחילת המאה ה-19, ויצרו משבר חברתי מצד אחד (ראו [[לודיזם]]) והביאו לירידה חדשה של בדים ואריגים מצד שני. לצד היבטים אלה, הגידול התאפשר עקב שורה של נוהלים חדשים בייצור כמו [[התמחות כלכלית]], [[חלוקת העבודה]] ולאחר מכן טכנולוגיות [[פס ייצור]] וניהול מלאים איפשרו הגדלה ניכרת של התפוקה לעובד במפעלי תעשייה שאיפשרו ייצור זרם גדול של מוצרים והוזלה של מוצרים אלה, כך שמוצרים שהיו בעבר נחלתם של מיעוט קטן באוכלוסייה, הפכו כעת לנחלת רוב התושבים המערביים.  

גורם חשוב אחר לצמיחה הוא [[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] ושיפור הזנים שאיפשר הקטנת מספר העובדים ב[[חקלאות]] והעברתם ל[[תעשייה]] ול[[מסחר]]. הדלק מחצבי, מחצבי מתכת והטכנולוגיות של עיבוד המתכת איפשרו הכנסת מכונות ייצור ייעודיות ([[הון תעשייתי]]) שאיפשרו ביצוע עבודות ייצור בצורה מדוייקת ומהירה מאד, והקטינו את הצורך בהכשרה ארוכה של עובדים ובכמות גדולה של עובדים כדי לייצר מוצרי תעשייה. דבר זה בלט במיוחד בתחום של נולי אריגה שהחליפו את האורגים המומחים באנגליה בתחילת המאה ה-19, ויצרו משבר חברתי מצד אחד (ראו [[לודיזם]]) והביאו לירידה חדשה של בדים ואריגים מצד שני. לצד היבטים אלה, הגידול התאפשר עקב שורה של נוהלים חדשים בייצור כמו [[התמחות כלכלית]], [[חלוקת העבודה]] ולאחר מכן טכנולוגיות [[פס ייצור]] וניהול מלאים איפשרו הגדלה ניכרת של התפוקה לעובד במפעלי תעשייה שאיפשרו ייצור זרם גדול של מוצרים והוזלה של מוצרים אלה, כך שמוצרים שהיו בעבר נחלתם של מיעוט קטן באוכלוסייה, הפכו כעת לנחלת רוב התושבים המערביים.  

הקפיטליזם דוחף את הגדלת הייצור והצמיחה במספר רמות. ברמה האישית, הוא מעודד עובדים להגדיל את התפוקה ואת ההכנסות מעבודה, ומעודד יזמים, אנשי פיננסים ובעלי משאבים להגדיל את הרווחים מהשכרה או ממכירה של [[הון]], הוא גם מעודד יזמים לפתח יוזמות חדשות וממציאים לחשוב על רעיונות חדשים ולפתח המצאות. ברמת הפירמות, [[תחרות כלכלית|התחרות]] של הקפיטליזם מעודדת הגדלת יוזמות קיימות ופיתוח יוזמות חדשות בנסיון לפתח שווקים חדשים ולהשתלט על שווקים ישנים בנסיון להגדיל את הרווח. ברמת המדינה הגדלת הייצור (שיש לו ביקוש) והוזלה שלו, מאפשרת השקעה במחקר ובפיתוח (ראו בהמשך), מבטיחה יציבות כלכלית ופוליטית, ומשפרת את הסיכוי להשיג עוצמה צבאית ומדינית.  

הקפיטליזם דוחף את הגדלת הייצור והצמיחה במספר רמות. ברמה האישית, הוא מעודד עובדים להגדיל את התפוקה ואת ההכנסות מעבודה, ומעודד יזמים, אנשי פיננסים ובעלי משאבים להגדיל את הרווחים מהשכרה או ממכירה של [[הון]], הוא גם מעודד יזמים לפתח יוזמות חדשות וממציאים לחשוב על רעיונות חדשים ולפתח המצאות. ברמת הפירמות, [[תחרות כלכלית|התחרות]] של הקפיטליזם מעודדת הגדלת יוזמות קיימות ופיתוח יוזמות חדשות בניסיון לפתח שווקים חדשים ולהשתלט על שווקים ישנים בניסיון להגדיל את הרווח. ברמת המדינה הגדלת הייצור (שיש לו ביקוש) והוזלה שלו, מאפשרת השקעה במחקר ובפיתוח (ראו בהמשך), מבטיחה יציבות כלכלית ופוליטית, ומשפרת את הסיכוי להשיג עוצמה צבאית ומדינית.  

הצמיחה הכלכלית היא התשובה [[אידאולוגיה|האידאולוגית]] של תומכי הקפיטליזם לבעיות של [[עוני]], [[אי שוויון]] ובעיות חברתיות אחרות ומהווה תשובה הן להצדקת האידאולוגיה של הקפיטליזם והן לשם הפחתת מתחים חברתיים בתוך המדינה ובין מדינות. בקפיטליזם צמיחה כלכלית מזוהה עם [[קידמה]].  

הצמיחה הכלכלית היא התשובה [[אידאולוגיה|האידאולוגית]] של תומכי הקפיטליזם לבעיות של [[עוני]], [[אי שוויון]] ובעיות חברתיות אחרות ומהווה תשובה הן להצדקת האידאולוגיה של הקפיטליזם והן לשם הפחתת מתחים חברתיים בתוך המדינה ובין מדינות. בקפיטליזם צמיחה כלכלית מזוהה עם [[קידמה]].  

===גידול באוכלוסייה ושינויים דמוגרפים===

===גידול באוכלוסייה ושינויים דמוגרפים===

[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] זינקה בתקופת הקפיטליזם לפונקצייה בעלת [[גידול מעריכי]] או [[גידול סיגמואידי]]. ב 1750 היו כ-790 מיליון בני אדם, ונדרשו לשם כך כ-10,000 שנה של [[חקלאות]]. ב-1900 היו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21, אם לא יהיו [[גבולות לצמיחה|מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה]] או [[אסון מלתוסיאני]].

[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] זינקה בתקופת הקפיטליזם לפונקציה בעלת [[גידול מעריכי]] או [[גידול סיגמואידי]]. ב 1750 היו כ-790 מיליון בני אדם, ונדרשו לשם כך כ-10,000 שנה של [[חקלאות]]. ב-1900 היו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21, אם לא יהיו [[גבולות לצמיחה|מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה]] או [[אסון מלתוסיאני]].

הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית להפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה.  

הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית להפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה.