שינויים

[[תמונה:Graincoop.JPG|left|thumb|350px|[[ממגורה|מיכלי זרעים]] של קואופרטיב חקלאי, טקסס]]

[[תמונה:Graincoop.JPG|left|thumb|350px|[[ממגורה|מיכלי זרעים]] של קואופרטיב חקלאי, טקסס]]

'''קואופרטיב'''  (Cooperative) הוא [[מוסד חברתי|התאגדות עצמאית]] של בני אדם, המתאחדים מרצונם החופשי על מנת לספק את צרכיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלות המשותפת וב[[דמוקרטיה|שליטתם הדמוקרטית]].

'''קואופרטיב'''  (Cooperative) הוא [[מוסד חברתי|התאגדות עצמאית]] של בני אדם, המתאחדים מרצונם החופשי על מנת לספק את צורכיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלות המשותפת וב[[דמוקרטיה|שליטתם הדמוקרטית]].

==ערכים ועקרונות==

==ערכים ועקרונות==

* סוגיית הרווח - העודף הכספי מפעילות הקואופרטיב מתחלק בין החברים או מיועד להשקעה חוזרת.

* סוגיית הרווח - העודף הכספי מפעילות הקואופרטיב מתחלק בין החברים או מיועד להשקעה חוזרת.

* ניהול עצמי - מאפשר לחברי הקואופרטיב להעצים את עצמם ולהשיב את השליטה על חייהם לידיהם.  

* ניהול עצמי - מאפשר לחברי הקואופרטיב להעצים את עצמם ולהשיב את השליטה על חייהם לידיהם.  

* מחוייבות - קואופרטיבים מאופיינים במחויבות גבוהה יותר של החברים (כעובדים ו/או כלקוחות) לפעילותו העסקית של הקואופרטיב.

* מחויבות - קואופרטיבים מאופיינים במחויבות גבוהה יותר של החברים (כעובדים ו/או כלקוחות) לפעילותו העסקית של הקואופרטיב.

* סולידריות וקיימות - הקואופרטיב פועל למען חבריו ומעוגן בקהילה. מתוך כך קואופרטיבים נוטים לקדם סולידריות ופיתוח כלכלי מקומי ומקיים.

* סולידריות וקיימות - הקואופרטיב פועל למען חבריו ומעוגן בקהילה. מתוך כך קואופרטיבים נוטים לקדם סולידריות ופיתוח כלכלי מקומי ומקיים.

* דמוקרטיה - קואופרטיבים מקיימים מסגרת פעולה וניהול דמוקרטית, ומחזקים בכך את מעורבות ואחריות החברים במסגרת הקואופרטיב וכן במסגרות נוספות ובחברה הכללית.

* דמוקרטיה - קואופרטיבים מקיימים מסגרת פעולה וניהול דמוקרטית, ומחזקים בכך את מעורבות ואחריות החברים במסגרת הקואופרטיב וכן במסגרות נוספות ובחברה הכללית.

* חברי הקואופרטיב מביאים ידע ויכולות שונים המפרים את הקואופרטיב, אך אלו עלולים ליצור חוסר איזון ביכולות הפעולה והניהול המקצועי והעסקי.

* חברי הקואופרטיב מביאים ידע ויכולות שונים המפרים את הקואופרטיב, אך אלו עלולים ליצור חוסר איזון ביכולות הפעולה והניהול המקצועי והעסקי.

* הקואופרטיב הוא אמצעי להתמודד עם הפרטת שירותים ציבוריים, אך הפעילות בתחומים אלו עלולה להתנגש עם התפיסה לאחריות הממשלה ועם המאבק למימוש אחריות זו.

* הקואופרטיב הוא אמצעי להתמודד עם הפרטת שירותים ציבוריים, אך הפעילות בתחומים אלו עלולה להתנגש עם התפיסה לאחריות הממשלה ועם המאבק למימוש אחריות זו.

* קואופרציה צרכנית המממשת את היתרון לגודל לשם הוזלת עלויות המחייה, יכולה להוות משקל נגד של הצרכנים בתחומים בהם התחרותיות בשוק היא נמוכה ומחירי המוצרים והשירותים נטולי פיקוח או רגולציה מספקת.  

* קואופרציה צרכנית המממשת את היתרון לגודל לשם הוזלת עלויות המחיה, יכולה להוות משקל נגד של הצרכנים בתחומים בהם התחרותיות בשוק היא נמוכה ומחירי המוצרים והשירותים נטולי פיקוח או רגולציה מספקת.  

* קואופרטיב עובדים יכול לתרום להגברת התעסוקה ושיפור תנאיה מתוך שהוא מיועד לשרת את צרכי החברים.

* קואופרטיב עובדים יכול לתרום להגברת התעסוקה ושיפור תנאיה מתוך שהוא מיועד לשרת את צרכי החברים.

* קואופרטיבים פיננסיים בעולם ניכרים כבעלי מדיניות השקעה אחראית, שיש בה תרומה ליציבות הכלכלית ולשמירת הפנים האנושיים של הכלכלה; זאת לצד מתן מענה לצרכים הפיננסיים של אוכלוסיות שנחשבות כנושאות סיכון או לא רווחיות מספיק עבור המערכות הפיננסיות הפרטיות.

* קואופרטיבים פיננסיים בעולם ניכרים כבעלי מדיניות השקעה אחראית, שיש בה תרומה ליציבות הכלכלית ולשמירת הפנים האנושיים של הכלכלה; זאת לצד מתן מענה לצרכים הפיננסיים של אוכלוסיות שנחשבות כנושאות סיכון או לא רווחיות מספיק עבור המערכות הפיננסיות הפרטיות.

הקואופרטיב מערער את אחת ההנחות הבסיסית של הכלכלה הנאו קלאסית (כנ"ק): ההפרדה בין הון לעבודה. הכנ"ק מתבססת על [[פונקציית הייצור]] אשר לתוכה מוכנסות תשומות ה[[עבודה]] וה[[הון]], כך נותר [[הערך העודף]]. לפי המחשבה הנאו קלאסית כל גורם בפונקציית הייצור זוכה לחלקו בערך העודף לפי תרומתו לתהליך הייצור. העובדים מקבלים שכר על עבודתם ובעלי ההון מקבלים דיבידנד על השקעתם.  הכנ"ק גם מייחסים לעובדים עצלנות מטבעם, למעשה העובדים 'מוכרים' את זמן הפנאי שלהם ומקבלים כסף מבעלי ההון תמורת ויתור על הזכות להתבטל. לעומת ניתוח זה המחשבה ה[[מארקס|מארקסיסטית]] מכירה בפונקציית הייצור, אולם טוענת כי הקפיטליסט 'חומס' את הערך העודף השייך לעובדים, מכיוון שרק לעבודה סגולות פריון. רעיון יסודי נוסף של הקפיטליזם הוא כי עסקים ושירותים פועלים רק למטרות ה[[רווח]] וכי פעילות עסקית שאין רווח בצידה אינה כלכלית ונידונה על ידי מנגנוני השוק והתחרות שלא להתבצע.

הקואופרטיב מערער את אחת ההנחות הבסיסית של הכלכלה הנאו קלאסית (כנ"ק): ההפרדה בין הון לעבודה. הכנ"ק מתבססת על [[פונקציית הייצור]] אשר לתוכה מוכנסות תשומות ה[[עבודה]] וה[[הון]], כך נותר [[הערך העודף]]. לפי המחשבה הנאו קלאסית כל גורם בפונקציית הייצור זוכה לחלקו בערך העודף לפי תרומתו לתהליך הייצור. העובדים מקבלים שכר על עבודתם ובעלי ההון מקבלים דיבידנד על השקעתם.  הכנ"ק גם מייחסים לעובדים עצלנות מטבעם, למעשה העובדים 'מוכרים' את זמן הפנאי שלהם ומקבלים כסף מבעלי ההון תמורת ויתור על הזכות להתבטל. לעומת ניתוח זה המחשבה ה[[מארקס|מארקסיסטית]] מכירה בפונקציית הייצור, אולם טוענת כי הקפיטליסט 'חומס' את הערך העודף השייך לעובדים, מכיוון שרק לעבודה סגולות פריון. רעיון יסודי נוסף של הקפיטליזם הוא כי עסקים ושירותים פועלים רק למטרות ה[[רווח]] וכי פעילות עסקית שאין רווח בצידה אינה כלכלית ונידונה על ידי מנגנוני השוק והתחרות שלא להתבצע.

הקואופרטיב סותר את שתי הנחות היסוד הללו. בקואופרטיב עבודה לא קיימת הפרדה בין בעלי ההון לעובדים השכירים, ולכן מתבטלת ההפרדה המלאכותית שיוצרת פונקציית הייצור. גם ברור כי להון אין את סגולת הפריון שמייחסים לו הכלכלה הנאו קלאסית ואין הוא הכח שמניע את הייצור. כמו כן התאוריה כי בעל ההון 'מתאפק' מלהשתמש בהונו האישי ולכן מגיעים לו הרווחים אינה מתקיימת. הטענה בדבר 'עצלנותם' של העובדים מופרכת, העובדים מארגנים בעצמם את מסגרת העבודה שלהם, מנהלים את עצמם ויוצרים הכנסות כדי להתקיים ולא כדי 'לא להתבטל'.

הקואופרטיב סותר את שתי הנחות היסוד הללו. בקואופרטיב עבודה לא קיימת הפרדה בין בעלי ההון לעובדים השכירים, ולכן מתבטלת ההפרדה המלאכותית שיוצרת פונקציית הייצור. גם ברור כי להון אין את סגולת הפריון שמייחסים לו הכלכלה הנאו קלאסית ואין הוא הכוח שמניע את הייצור. כמו כן התאוריה כי בעל ההון 'מתאפק' מלהשתמש בהונו האישי ולכן מגיעים לו הרווחים אינה מתקיימת. הטענה בדבר 'עצלנותם' של העובדים מופרכת, העובדים מארגנים בעצמם את מסגרת העבודה שלהם, מנהלים את עצמם ויוצרים הכנסות כדי להתקיים ולא כדי 'לא להתבטל'.

===חתירה תחת רעיון השוק - הצרכן/יזם האינדיבידואלי===

===חתירה תחת רעיון השוק - הצרכן/יזם האינדיבידואלי===

ה[[קפיטליזם כתרבות|תרבות הקפיטליסטית]] מעלה על נס את היזם הבודד והצרכן הבודד נוסח [[רובינזו קרוזו]] כמודל ממנו מורכב ה[[שוק]]. רעיון זה מחוזק על ידי ההשקפה כי [[רציונליות]] היא למעשה אנוכיות, מכיוון שהיא משקפת את חתירתו של הפרט להשיא את רכושו וכך את ה'עונג' שלו. הקואופרטיב חתור תחת הנחה זו, הוא מראה כי בני האדם יכולים לפעול במערכת הכלכלית לא כפרטים עויינים אלא כקהילה הרמונית. רשת של קואופרטיבים שונים בתחומים שונים בהם חבר האדם יכולה לשמש תשתית חברתית ראויה ותחליפית ל[[מערכת השווקים]]. אפשר להקביל רעיון זה במידת מה לאוטופייה המוצגת ב[[בולו בולו]].

ה[[קפיטליזם כתרבות|תרבות הקפיטליסטית]] מעלה על נס את היזם הבודד והצרכן הבודד נוסח [[רובינזון קרוזו]] כמודל ממנו מורכב ה[[שוק]]. רעיון זה מחוזק על ידי ההשקפה כי [[רציונליות]] היא למעשה אנוכיות, מכיוון שהיא משקפת את חתירתו של הפרט להשיא את רכושו וכך את ה'עונג' שלו. הקואופרטיב חתור תחת הנחה זו, הוא מראה כי בני האדם יכולים לפעול במערכת הכלכלית לא כפרטים עוינים אלא כקהילה הרמונית. רשת של קואופרטיבים שונים בתחומים שונים בהם חבר האדם יכולה לשמש תשתית חברתית ראויה ותחליפית ל[[מערכת השווקים]]. אפשר להקביל רעיון זה במידת מה לאוטופיה המוצגת ב[[בולו בולו]].

===כלכלה דמוקרטית===

===כלכלה דמוקרטית===