שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 96 בתים ,  16:14, 6 בנובמבר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 64: שורה 64:     
===בישראל===
 
===בישראל===
בישראל חברים כיום כמליון איש ב-3,200 [[אגודה שיתופית|אגודות שיתופיות]]. (צורת ההתאגדות של קואופרטיב בישראל היא דרך אגודה שיתופית). כ-75% מהתוצר החקלאי בישראל, מעל 30% ממערך התובלה, אחוזים ניכרים מהתחבורה הציבורית וחלק מתחום המאפיות נמצאים בידי אגודות שיתופיות.{{הערה|1= [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/58AF375C-7123-4A8F-96D6-4FCDA088EB92.htm על פי נתוני רשם האגודות השיתופיות ]}}
+
בישראל חברים כיום כמיליון איש ב-3,200 [[אגודה שיתופית|אגודות שיתופיות]]. (צורת ההתאגדות של קואופרטיב בישראל היא דרך אגודה שיתופית). כ-75% מהתוצר החקלאי בישראל, מעל 30% ממערך התובלה, אחוזים ניכרים מהתחבורה הציבורית וחלק מתחום המאפיות נמצאים בידי אגודות שיתופיות.{{הערה|1= [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/58AF375C-7123-4A8F-96D6-4FCDA088EB92.htm על פי נתוני רשם האגודות השיתופיות ]}}
    
אחרי דעיכה של הרעיון הקואופרטיבי במהלך שנות ה-70 וה-80 החלה התעוררות הדרגתית במהלך שנות ה-2000. בשנים האחרונות נרשמו אגודות חדשות רבות. ביניהן: "[[שומעים חזק]]" בתחום ההגברה, "[[שלנו]]" ו"[[בשותף]]" בתחום הקמעונאות, "[[קואופרטיב נשים וטעמים]]" בתחום המזון, "[[בטוח יחד]]" בתחום השמירה וליווי הטיולים, ואף שתי אגודות שמטרתן הקמתו של [[בנק קואופרטיבי]].{{הערה|{{mynet|יעקב דרומי|ראיון ראשון: רשם האגודות מסכם את תפקידו|4280983|14 בספטמבר 2012|}}}}
 
אחרי דעיכה של הרעיון הקואופרטיבי במהלך שנות ה-70 וה-80 החלה התעוררות הדרגתית במהלך שנות ה-2000. בשנים האחרונות נרשמו אגודות חדשות רבות. ביניהן: "[[שומעים חזק]]" בתחום ההגברה, "[[שלנו]]" ו"[[בשותף]]" בתחום הקמעונאות, "[[קואופרטיב נשים וטעמים]]" בתחום המזון, "[[בטוח יחד]]" בתחום השמירה וליווי הטיולים, ואף שתי אגודות שמטרתן הקמתו של [[בנק קואופרטיבי]].{{הערה|{{mynet|יעקב דרומי|ראיון ראשון: רשם האגודות מסכם את תפקידו|4280983|14 בספטמבר 2012|}}}}
שורה 90: שורה 90:     
===חתירה תחת הרעיון של ההון===
 
===חתירה תחת הרעיון של ההון===
הקואופרטיב מערער את אחת ההנחות הבסיסית של הכלכלה הנאו קלאסית (כנ"ק): ההפרדה בין הון לעבודה. הכנ"ק מתבססת על [[פונקציית הייצור]] אשר לתוכה מוכנסות תשומות ה[[עבודה]] וה[[הון]], כך נותר [[הערך העודף]]. לפי המחשבה הנאו קלאסית כל גורם בפונקציית הייצור זוכה לחלקו בערך העודף לפי תרומתו לתהליך הייצור. העובדים מקבלים שכר על עבודתם ובעלי ההון מקבלים דיבידנד על השקעתם. הכנ"ק גם מייחסים לעובדים עצלנות מטבעם, למעשה העובדים 'מוכרים' את זמן הפנאי שלהם ומקבלים כסף מבעלי ההון תמורת ויתור על הזכות להתבטל. לעומת ניתוח זה המחשבה ה[[מארקס|מארקסיסטית]] מכירה בפונקציית הייצור, אולם טוענת כי הקפיטליסט 'חומס' את הערך העודף השייך לעובדים, מכיוון שרק לעבודה סגולות פריון. רעיון יסודי נוסף של הקפיטליזם הוא כי עסקים ושירותים פועלים רק למטרות ה[[רווח]] וכי פעילות עסקית שאין רווח בצידה אינה כלכלית ונידונה על ידי מנגנוני השוק והתחרות שלא להתבצע.
+
הקואופרטיב מערער את אחת ההנחות הבסיסית של הכלכלה הנאו קלאסית: ההפרדה בין הון לעבודה. הכלכלה הנאו-קלאסית מתבססת על [[פונקציית הייצור]] אשר לתוכה מוכנסות תשומות ה[[עבודה]] וה[[הון]], כך נותר [[הערך העודף]]. לפי המחשבה הנאו קלאסית כל גורם בפונקציית הייצור זוכה לחלקו בערך העודף לפי תרומתו לתהליך הייצור. העובדים מקבלים שכר על עבודתם ובעלי ההון מקבלים דיבידנד על השקעתם. בכלכלה הנאו-קלאסית גם מיוחסת לעובדים עצלנות מטבעם, למעשה העובדים 'מוכרים' את זמן הפנאי שלהם ומקבלים כסף מבעלי ההון תמורת ויתור על הזכות להתבטל. לעומת ניתוח זה המחשבה ה[[מארקס|מארקסיסטית]] מכירה בפונקציית הייצור, אולם טוענת כי הקפיטליסט 'חומס' את הערך העודף השייך לעובדים, מכיוון שרק לעבודה סגולות פריון. רעיון יסודי נוסף של הקפיטליזם הוא כי עסקים ושירותים פועלים רק למטרות ה[[רווח]] וכי פעילות עסקית שאין רווח בצידה אינה כלכלית, ונידונה על ידי מנגנוני השוק והתחרות, שלא להתבצע.
    
הקואופרטיב סותר את שתי הנחות היסוד הללו. בקואופרטיב עבודה לא קיימת הפרדה בין בעלי ההון לעובדים השכירים, ולכן מתבטלת ההפרדה המלאכותית שיוצרת פונקציית הייצור. גם ברור כי להון אין את סגולת הפריון שמייחסים לו הכלכלה הנאו קלאסית ואין הוא הכוח שמניע את הייצור. כמו כן התאוריה כי בעל ההון 'מתאפק' מלהשתמש בהונו האישי ולכן מגיעים לו הרווחים אינה מתקיימת. הטענה בדבר 'עצלנותם' של העובדים מופרכת, העובדים מארגנים בעצמם את מסגרת העבודה שלהם, מנהלים את עצמם ויוצרים הכנסות כדי להתקיים ולא כדי 'לא להתבטל'.
 
הקואופרטיב סותר את שתי הנחות היסוד הללו. בקואופרטיב עבודה לא קיימת הפרדה בין בעלי ההון לעובדים השכירים, ולכן מתבטלת ההפרדה המלאכותית שיוצרת פונקציית הייצור. גם ברור כי להון אין את סגולת הפריון שמייחסים לו הכלכלה הנאו קלאסית ואין הוא הכוח שמניע את הייצור. כמו כן התאוריה כי בעל ההון 'מתאפק' מלהשתמש בהונו האישי ולכן מגיעים לו הרווחים אינה מתקיימת. הטענה בדבר 'עצלנותם' של העובדים מופרכת, העובדים מארגנים בעצמם את מסגרת העבודה שלהם, מנהלים את עצמם ויוצרים הכנסות כדי להתקיים ולא כדי 'לא להתבטל'.
שורה 118: שורה 118:  
*[http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8_%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D מאגר ידע בנושא קואופרטיבים] | [http://shakufbaohel.org.il/ שקוף באוהל]
 
*[http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8_%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D מאגר ידע בנושא קואופרטיבים] | [http://shakufbaohel.org.il/ שקוף באוהל]
 
*[http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D רשימת יוזמות קואופרטיביות וקואופרטיבים] | [http://shakufbaohel.org.il/ שקוף באוהל]
 
*[http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D רשימת יוזמות קואופרטיביות וקואופרטיבים] | [http://shakufbaohel.org.il/ שקוף באוהל]
 
+
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
 
{{ביזור וריכוזיות}}
 
{{ביזור וריכוזיות}}
  

תפריט ניווט