שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 21 בתים ,  17:31, 23 בינואר 2017
שורה 54: שורה 54:  
הקפיטליזם פיתח מאד את כל סוגי השווקים והרחיב את ה[[שוק]] להיות אחד [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] החשובים ביותר לצד הממשלה. בצד זה הקפיטליזם  האלה ופיתח בהדרגה מוסדות שונים לסיוע במסחר בתחומים רבים. הדבר כולל מוסדות כמו זכויות קניין, זכויות אדם, בתי משפט לאכיפת חוזים ופיתוח אומנות ניסוח החוזים, ראיית חשבון, פיתוח ושכלול של הכסף, [[בנקאות]], [[ביטוח]], [[תאגיד|תאגיד עסקי]], בורסות, בתי ספר וגני ילדים, [[פנסיה]], הסכמי סחר ואמנות בינלאומיות ועוד.  
 
הקפיטליזם פיתח מאד את כל סוגי השווקים והרחיב את ה[[שוק]] להיות אחד [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] החשובים ביותר לצד הממשלה. בצד זה הקפיטליזם  האלה ופיתח בהדרגה מוסדות שונים לסיוע במסחר בתחומים רבים. הדבר כולל מוסדות כמו זכויות קניין, זכויות אדם, בתי משפט לאכיפת חוזים ופיתוח אומנות ניסוח החוזים, ראיית חשבון, פיתוח ושכלול של הכסף, [[בנקאות]], [[ביטוח]], [[תאגיד|תאגיד עסקי]], בורסות, בתי ספר וגני ילדים, [[פנסיה]], הסכמי סחר ואמנות בינלאומיות ועוד.  
   −
[[קובץ:חנות ירקות ופירות בפאריז.jpg|ממוזער|300px|חנות ירקות ופירות בפריז. תמונה זו ממחישה את הפער בין תומכי הקפיטליזם לבין מבקריו. האידאל של הקפיטליזם הוא [[שוק משוכלל]] שבו יש מוכרים רבים קטנים רבים, כמו חנות זו, שבה הצרכן יכול להתרשם משפע של פירות וירקות המוצגים בצורה מושכת עין ולב. עם זאת מדובר במידה רבה ברומנטיזציה. שווקים רבים, כולל [[שוק המזון העולמי]], נשלטים על ידי מספר מצומצם של [[תאגידים רב לאומיים]] ורשתות ב[[שוק אוליגופולי]] ולא על ידי חנויות משפחתיות. בעוד השוק דואג למגוון גדול של מוצרי מזון ואחרים, יחסית לפתרונות [[קומוניזם|קומוניסטים]] של מתכנן מרכזי, "[[עריצות השוק]]" והיבטים אחרים של ריכוזיות כלכלית יחד עם [[גלובליזציה]] של שוק המזון הביאו דווקא לצמצום דרסטי של מגוון המינים המגודלים למאכל כיום יחסית לתחילת המאה ה-20. השיווק היפה, חלק מ[[תרבות הצריכה]] יכול להסתיר בעיות שונות לדוגמה [[חקלאות בת קיימא|חקלאות שפוגעת בסביבה]] או [[זיהום במזון]]]]
+
[[קובץ:חנות ירקות ופירות בפאריז.jpg|ממוזער|300px|חנות ירקות ופירות בפריז. תמונה זו ממחישה את הפער בין תומכי הקפיטליזם לבין מבקריו. האידאל של הקפיטליזם הוא [[שוק משוכלל]] שבו יש מוכרים רבים קטנים רבים, כמו חנות זו, שבה הצרכן יכול להתרשם משפע ו[[מגוון]] של פירות וירקות המוצגים בצורה מושכת עין ולב. עם זאת מדובר במידה רבה ברומנטיזציה. שווקים רבים, כולל [[שוק המזון העולמי]], נשלטים על ידי מספר מצומצם של [[תאגידים רב לאומיים]] ורשתות ב[[שוק אוליגופולי]] ולא על ידי חנויות משפחתיות. בעוד השוק דואג ל[[מגוון]] גדול של מוצרי מזון ואחרים, יחסית לפתרונות [[קומוניזם|קומוניסטים]] של מתכנן מרכזי, "[[עריצות השוק]]" והיבטים אחרים של ריכוזיות כלכלית יחד עם [[גלובליזציה]] של שוק המזון הביאו דווקא לצמצום דרסטי של מגוון המינים המגודלים למאכל כיום יחסית לתחילת המאה ה-20. השיווק היפה, חלק מ[[תרבות הצריכה]] יכול להסתיר בעיות שונות לדוגמה [[חקלאות בת קיימא|חקלאות שפוגעת בסביבה]] או [[זיהום במזון]]]]
 
[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלס נורת']] קיבל [[פרס נובל בכלכלה]] על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של [[עלויות עסקה]] על ידי שורה של [[מוסד חברתי|מוסדות]] כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.  
 
[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלס נורת']] קיבל [[פרס נובל בכלכלה]] על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של [[עלויות עסקה]] על ידי שורה של [[מוסד חברתי|מוסדות]] כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.  
  

תפריט ניווט