שינויים

'''קפיטליזם''' (Capitalism) הוא אידאולוגיה ופילוסופיה וכן מערכת כלכלית-פוליטית חברתית ותרבותית שבה [[אמצעי הייצור]] נמצאים בבעלות פרטית ומופעלים לשם השגת רווח, בדרך כלל ב[[שוק תחרותי|שווקים תחרותיים]] או ב[[משק מעורב]]. הכנסה במערכת הקפיטליסטית מגיעה לפחות מ-2 אפיקים נפרדים שהם רווחים ושכר. יש המחשיבים את ה[[רנטה]] - הכנסה שבאה כתוצאה משליטה ב[[משאב טבעי]] - כאפיק הכנסה שלישי. בכל מקרה [[רווח]] הוא מה שמתקבל תודות לשליטה על אמצעי הייצור על ידי אלו אשר מספקים את [[הון|ההון]] קפיטל) ומשתמשים בו בהצלחה כך שההכנסות ממכירת מוצרים גדולות יותר מהוצאות הייצור. בחלק מהמקרים משתמשים ברווחים כדי להרחיב יוזמה עסקית כלשהי, דבר שיכול להוביל להגדלת כמות המשרות והעושר. שכר הוא התשלום המקובל בתמורה להספקת שירותים ליזמים בעלי ההון, שירות שידוע גם בתור [[עבודה]]. בדרך כלל העובדים אינם הבעלים של היוזמה העסקית ולכן יש קשר חלש יותר בין תגמול העובדים לבין רווחי ה[[פירמה]].  

'''קפיטליזם''' (באנגלית: '''Capitalism''') הוא אידאולוגיה ופילוסופיה וכן מערכת כלכלית-פוליטית חברתית ותרבותית שבה [[אמצעי הייצור]] נמצאים בבעלות פרטית ומופעלים לשם השגת רווח, בדרך כלל ב[[שוק תחרותי|שווקים תחרותיים]] או ב[[משק מעורב]]. הכנסה במערכת הקפיטליסטית מגיעה לפחות מ-2 אפיקים נפרדים שהם רווחים ושכר. יש המחשיבים את ה[[רנטה]] - הכנסה שבאה כתוצאה משליטה ב[[משאב טבעי]] - כאפיק הכנסה שלישי. בכל מקרה [[רווח]] הוא מה שמתקבל תודות לשליטה על אמצעי הייצור על ידי אלו אשר מספקים את [[הון|ההון]] קפיטל) ומשתמשים בו בהצלחה כך שההכנסות ממכירת מוצרים גדולות יותר מהוצאות הייצור. בחלק מהמקרים משתמשים ברווחים כדי להרחיב יוזמה עסקית כלשהי, דבר שיכול להוביל להגדלת כמות המשרות והעושר. שכר הוא התשלום המקובל בתמורה להספקת שירותים ליזמים בעלי ההון, שירות שידוע גם בתור [[עבודה]]. בדרך כלל העובדים אינם הבעלים של היוזמה העסקית ולכן יש קשר חלש יותר בין תגמול העובדים לבין רווחי ה[[פירמה]].  

[[קובץ:AdamSmith.jpg|ממוזער|300px|אדם סמית, אשר ספרו [[עושר העמים]] נתן הסברים רבים להתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית, ואת הסיבות להצדקת הקפיטליזם מסיבה מוסרית וכדרך לשיפור [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]]]

[[קובץ:AdamSmith.jpg|ממוזער|300px|אדם סמית, אשר ספרו [[עושר העמים]] נתן הסברים רבים להתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית, ואת הסיבות להצדקת הקפיטליזם מסיבה מוסרית וכדרך לשיפור [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]]]

אין הסכמה על ההגדרה המדוייקת של המונח "קפיטליזם", או על הדרך שבו ניתן להשתמש במונח כקטגוריה היסטורית. עם זאת יש הסכמה כי בעלות פרטית על אמצעי הייצור, הפקת מוצרים ושירותים לשם רווחים ב[[שוק]], וכן מחירים ושכר הם מרכיבים של הקפיטליזם. המונח קפיטליזם יכול להתאים למספר תקופות היסטוריות, אבל מקובל לראות בקפיטליזם מערכת שהתפתחה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] החל מהמאה ה-18 באנגליה ולאחר מכן התפשטה לאירופה ולשאר מדינות העולם. [[ליברליזם|ליברלים]] קלאסיים כמו מיזס, ראנד ורוטבנד מגדירים קפיטליזם כמערכת שוק שאין בה התערבות ממשלתית [[שוק חופשי]] ולפי הגדרה זו כיום אין קפיטליזם - לטוב או לרע, בעוד שמרקסיסטים, סוציאליסטים, סוציאל-דמוקרטים וזרמים אחרים שנמצאים מחוץ לקפיטליזם, מגדירים את הקפיטליזם כקואליציה בין המדינה לבין בעלי ההון - הקפיטליסטים (שם שמתאר גם את תומכי הקפיטליזם). יש המגדירים קפיטליזם כמערכת שנשלטת על ידי ההגיון של צבירת הון, בלי קשר לשאלה של מי הבעלים החוקיים של הון זה.  

אין הסכמה על ההגדרה המדוייקת של המונח "קפיטליזם", או על הדרך שבו ניתן להשתמש במונח כקטגוריה היסטורית. עם זאת יש הסכמה כי בעלות פרטית על אמצעי הייצור, הפקת מוצרים ושירותים לשם רווחים ב[[שוק]], וכן מחירים ושכר הם מרכיבים של הקפיטליזם. המונח קפיטליזם יכול להתאים למספר תקופות היסטוריות, אבל מקובל לראות בקפיטליזם מערכת שהתפתחה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] החל מהמאה ה-18 באנגליה ולאחר מכן התפשטה לאירופה ולשאר מדינות העולם. [[ליברליזם|ליברלים]] קלאסיים כמו מיזס, ראנד ורוטבנד מגדירים קפיטליזם כמערכת שוק שאין בה התערבות ממשלתית [[שוק חופשי]] ולפי הגדרה זו כיום אין קפיטליזם - לטוב או לרע, בעוד שמרקסיסטים, סוציאליסטים, סוציאל-דמוקרטים וזרמים אחרים שנמצאים מחוץ לקפיטליזם, מגדירים את הקפיטליזם כקואליציה בין המדינה לבין בעלי ההון - הקפיטליסטים (שם שמתאר גם את תומכי הקפיטליזם). יש המגדירים קפיטליזם כמערכת שנשלטת על ידי ההיגיון של צבירת הון, בלי קשר לשאלה של מי הבעלים החוקיים של הון זה.  

המשך המאמר מתייחס לקפיטליזם בהגדרתו הרחבה - כלומר כמערכת שבה רוב מאפייני הקפיטליזם קיים, ולא לקפיטליזם של שוק חופשי שהיא ההגדרה המצומצמת יותר.  

המשך המאמר מתייחס לקפיטליזם בהגדרתו הרחבה - כלומר כמערכת שבה רוב מאפייני הקפיטליזם קיים, ולא לקפיטליזם של שוק חופשי שהיא ההגדרה המצומצמת יותר.  

==סוגים שונים של קפיטליזם==

==סוגים שונים של קפיטליזם==

קיימים סוגים שונים של קפיטליזם והבחנות בין סוגי קפיטליזם שונים.  

קיימים סוגים שונים של קפיטליזם והבחנות בין סוגי קפיטליזם שונים.  

* '''מרקנתליזם''' - בצורה זו עסקי המדינה היו מעורבים באופן הדוק עם העסקים הפרטיים. המטרה של המרקנתליזם היתה להגביר את סחר החוץ ולשפר את הייצוא. בתקופת האימפריאליזם האירופי, היה מונופול של מדינות על צבאות והפעלת אלימות - כך כבשו תאגידים אירופאים את הודו ואת אינדונזיה באמצעות שכירי חרב וצבאות פרטיים.   

* '''מרקנטליזם''' - בצורה זו עסקי המדינה היו מעורבים באופן הדוק עם העסקים הפרטיים. המטרה של המרקנטליזם הייתה להגביר את סחר החוץ ולשפר את הייצוא. בתקופת האימפריאליזם האירופי, היה מונופול של מדינות על צבאות והפעלת אלימות - כך כבשו תאגידים אירופאים את הודו ואת אינדונזיה באמצעות שכירי חרב וצבאות פרטיים.   

* '''קפיטליזם של שוק חופשי''' - מערכת קפיטליסטית שבה מעורבות המדינה היא מינימלית, ומבנה השוק והפירמות קובעים באמצעות היצע וביקוש את המחיר בשווקים. היוזמות העסקיות הן בבעלות פרטית ותפקיד הממשלה מצומצם לשמירה על זכויות הקניין. תומכים של קפיטליזם שוק חופשי נקראים לפעמים ליברטנים, ולרוב רואים בצורות אחרות של קפיטליזם, קפיטליזם שאינו "טהור" מספיק, ולכן מגיע לפתרונות לא אופטימליים.  

* '''קפיטליזם של שוק חופשי''' - מערכת קפיטליסטית שבה מעורבות המדינה היא מינימלית, ומבנה השוק והפירמות קובעים באמצעות היצע וביקוש את המחיר בשווקים. היוזמות העסקיות הן בבעלות פרטית ותפקיד הממשלה מצומצם לשמירה על זכויות הקניין. תומכים של קפיטליזם שוק חופשי נקראים לפעמים ליברטנים, ולרוב רואים בצורות אחרות של קפיטליזם, קפיטליזם שאינו "טהור" מספיק, ולכן מגיע לפתרונות לא אופטימליים.  

* '''קפיטליזם של משק מעורב''' - מערכת שבה יש הן בעלות פרטית והן בעלות ציבורית על אמצעי הייצור, וכן רגולציה והתערבות של הממשלה במסחר בשוק על ידי מיסים, תקנות, סובסידיות וקביעת גבולות של בעלות וקניין. רוב כלכלות העולם נמצאות כיום במצב זה.  

* '''קפיטליזם של משק מעורב''' - מערכת שבה יש הן בעלות פרטית והן בעלות ציבורית על אמצעי הייצור, וכן רגולציה והתערבות של הממשלה במסחר בשוק על ידי מיסים, תקנות, סובסידיות וקביעת גבולות של בעלות וקניין. רוב כלכלות העולם נמצאות כיום במצב זה.  

===פיתוח ענפי התעשייה והשירותים===

===פיתוח ענפי התעשייה והשירותים===

לפני העידן הקפיטליסטי והמהפכה התעשייתית רוב האנושות עבדה בחקלאות. רק מגזר קטן של עובדים עבדו בתעשיות שונות (כמו בנאים, אורגים, חייטים, שענים) ובהספקת שירותים. הקפיטליזם צמח תוך כדי המהפכה התעשייתית ובמיוחד [[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] דבר שאיפשר החלפה של עובדי חקלאות רבים במכונות המונעות באמצעות [[דלק מחבצי]]. העובדים עברו מהכפר אל העיר (בתהליך שעדיין נמשך - [[עיור]]) ואחוז העובדים בחקלאות הלך והצטמצם. נכון לשנת 2016 החקלאות מעסיקה 34% מסך העובדים בעולם. במדינות כמו הודו 49% מהעובדים עוסקים בחקלאות [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/in.html]  ב[[סין]] עובדים בחקלאות 33% מהעובדים. [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ch.html], בברזיל 15% [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/br.html], ביוון 12% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/gr.html], בנורבגיה 2.7% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/no.html], בארצות הברית עסקו בחקלאות (וכן בדיג וביערנות) 0.7% מכלל העובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/us.html], ו[[חקלאות בישראל|בישראל]] 1.1% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/is.html]. ניתן להעריך כי המשך המגמות הקיימות של [[מיכון החקלאות]] תוביל לכך שבעתיד 1% מהאנושות תעבוד בחקלאות (כל עוד חקלאות זו תוכל להמשיך ולהתקיים).  

לפני העידן הקפיטליסטי והמהפכה התעשייתית רוב האנושות עבדה בחקלאות. רק מגזר קטן של עובדים עבדו בתעשיות שונות (כמו בנאים, אורגים, חייטים, שענים) ובהספקת שירותים. הקפיטליזם צמח תוך כדי המהפכה התעשייתית ובמיוחד [[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] דבר שאיפשר החלפה של עובדי חקלאות רבים במכונות המונעות באמצעות [[דלק מחצבי]]. העובדים עברו מהכפר אל העיר (בתהליך שעדיין נמשך - [[עיור]]) ואחוז העובדים בחקלאות הלך והצטמצם. נכון לשנת 2016 החקלאות מעסיקה 34% מסך העובדים בעולם. במדינות כמו הודו 49% מהעובדים עוסקים בחקלאות [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/in.html]  ב[[סין]] עובדים בחקלאות 33% מהעובדים. [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ch.html], בברזיל 15% [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/br.html], ביוון 12% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/gr.html], בנורווגיה 2.7% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/no.html], בארצות הברית עסקו בחקלאות (וכן בדיג וביערנות) 0.7% מכלל העובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/us.html], ו[[חקלאות בישראל|בישראל]] 1.1% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/is.html]. ניתן להעריך כי המשך המגמות הקיימות של [[מיכון החקלאות]] תוביל לכך שבעתיד 1% מהאנושות תעבוד בחקלאות (כל עוד חקלאות זו תוכל להמשיך ולהתקיים).  

עובדים שנפלטו מהחקלאות עברו לעבוד ב[[תעשייה]] דבר שיצר משבר חברתי משמעותי לאורך מאות השנים האחרונות, במיוחד בערים שהתקשו לקלוט את זרם העובדים החקלאים לשעבר. ענפי התעשייה הלכו וגדלו אבל במקביל הם עברו ועוברים תהליכי מיכון ואוטומציה כדי להגדיל את התפוקה ולהוזיל את העלויות. דבר זה יצר גלים נוספים של שינויים מבניים ועובדים נאלצו לעבור לעבודות בתחום השירותים כמו מחשוב, נקיון, מסעדנות, שיווק, נהיגה ועוד. כיום יש גלים חדשים של אוטומציה וחלק מהמומחים חוששים מגל של [[אבטלה טכנולוגיות]] בעקבות רובוטים ואפליקציות שיחליפו עובדים במגוון תחומים - משרות רוטיניות או "פשוטות" כמו נהיגה או עובדים בפסי ייצור נמצאים תחת איום גבוה יחסית אבל גם עבודות מורכבות כמו רופאים או מנהלים עשויים להיות מוחלפים על ידי רובוטים ומערכות מתחוכמות. דבר זה מאיים על הקפיטליזם במתכונת הקיימת שלו שכן בהעדר עובדים לא ישארו די קונים למוצרים השונים. כמו כן [[אבטלה]] ו[[אי שוויון כלכלי]] הנגרמים עקב שינויים בכמות ה[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]] ובמבנה הבעלות על ההון גורם לתסיסה חברתית.  

עובדים שנפלטו מהחקלאות עברו לעבוד ב[[תעשייה]] דבר שיצר משבר חברתי משמעותי לאורך מאות השנים האחרונות, במיוחד בערים שהתקשו לקלוט את זרם העובדים החקלאים לשעבר. ענפי התעשייה הלכו וגדלו אבל במקביל הם עברו ועוברים תהליכי מיכון ואוטומציה כדי להגדיל את התפוקה ולהוזיל את העלויות. דבר זה יצר גלים נוספים של שינויים מבניים ועובדים נאלצו לעבור לעבודות בתחום השירותים כמו מחשוב, ניקיון, מסעדנות, שיווק, נהיגה ועוד. כיום יש גלים חדשים של אוטומציה וחלק מהמומחים חוששים מגל של [[אבטלה טכנולוגיות]] בעקבות רובוטים ואפליקציות שיחליפו עובדים במגוון תחומים - משרות רוטיניות או "פשוטות" כמו נהיגה או עובדים בפסי ייצור נמצאים תחת איום גבוה יחסית אבל גם עבודות מורכבות כמו רופאים או מנהלים עשויים להיות מוחלפים על ידי רובוטים ומערכות מתוחכמות. דבר זה מאיים על הקפיטליזם במתכונת הקיימת שלו שכן בהעדר עובדים לא ישארו די קונים למוצרים השונים. כמו כן [[אבטלה]] ו[[אי שוויון כלכלי]] הנגרמים עקב שינויים בכמות ה[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]] ובמבנה הבעלות על ההון גורם לתסיסה חברתית.  

===גידול באוכלוסייה ושינויים דמוגרפים===

===גידול באוכלוסייה ושינויים דמוגרפים===

בתקופת הקפיטליזם [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] [[גידול אוכלוסין|גדלה בצורה חסרת תקדים]] והיא בעלת מבנה של [[גידול מעריכי]] או [[גידול סיגמואידי]]. ב 1750 חיו כ-790 מיליון בני אדם, ולשם הגעה לאוכלוסיה זו לשם כך כ-10,000 שנה של [[חקלאות]]. ב-1900 חיו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21, אם לא יהיו [[גבולות לצמיחה|מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה]] או [[אסון מלתוסיאני]].

בתקופת הקפיטליזם [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] [[גידול אוכלוסין|גדלה בצורה חסרת תקדים]] והיא בעלת מבנה של [[גידול מעריכי]] או [[גידול סיגמואידי]]. ב 1750 חיו כ-790 מיליון בני אדם, ולשם הגעה לאוכלוסיה זו לשם כך כ-10,000 שנה של [[חקלאות]]. ב-1900 חיו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21, אם לא יהיו [[גבולות לצמיחה|מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה]] או [[אסון מלתוסיאני]].

הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית לתמוך מבחינה מבנית ולהפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה. היבט נוסף שאפשר את גידול האוכלוסיה הוא [[חקלאות תעשייתית]] שאפשרה גידול שפע של מזון, אבל במחיר של [[תלות של החקלאות במשאבים מתכלים]] והרס של מערכות אקולוגיות (כמו [[יער|יערות]] שתומכות בחקלאות ומספקות לה [[שירותי המערכת האקולגוית|שירותים אקולוגיים]] כמו מניעה של [[סחף קרקע]].  

הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית לתמוך מבחינה מבנית ולהפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה. היבט נוסף שאפשר את גידול האוכלוסייה הוא [[חקלאות תעשייתית]] שאפשרה גידול שפע של מזון, אבל במחיר של [[תלות של החקלאות במשאבים מתכלים]] והרס של מערכות אקולוגיות (כמו [[יער|יערות]] שתומכות בחקלאות ומספקות לה [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] כמו מניעה של [[סחף קרקע]].  

הקפיטליזם הביא גם להקטנת התא המשפחתי הדרוש לשם גידול ילדים - מחמולה או קהילה, לתא משפחתי של זוג הורים ואף למשפחות חד הוריות. הדבר נבע הן מפיתוח טכנולוגיות לסיוע במשק הבית כמו אפיה, בישול, ניקיון שאיפשרו למשפחה להתמודד עם מטלות אלה עם פחות כוח אדם ופחות שיתופי פעולה, הוא גם נבע משוק עבודה משוכלל יותר שבו עובדים מחליפים מקומות עבודה ועוברים בין ערים ובכך מתקשים להישאר ליד משפחה וחברים.  

הקפיטליזם הביא גם להקטנת התא המשפחתי הדרוש לשם גידול ילדים - מחמולה או קהילה, לתא משפחתי של זוג הורים ואף למשפחות חד הוריות. הדבר נבע הן מפיתוח טכנולוגיות לסיוע במשק הבית כמו אפיה, בישול, ניקיון שאיפשרו למשפחה להתמודד עם מטלות אלה עם פחות כוח אדם ופחות שיתופי פעולה, הוא גם נבע משוק עבודה משוכלל יותר שבו עובדים מחליפים מקומות עבודה ועוברים בין ערים ובכך מתקשים להישאר ליד משפחה וחברים.  

סיבה נוספת היא תחרות בין מדינות, שרוצות להנות מיתרון תחרותי על פני מדינות יריבות. מניע חשוב של מדינות להשקעה במחקר מדעי וטכנולוגי הוא שהן מעוניינות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי בעודפי אנרגיה וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.  

סיבה נוספת היא תחרות בין מדינות, שרוצות להנות מיתרון תחרותי על פני מדינות יריבות. מניע חשוב של מדינות להשקעה במחקר מדעי וטכנולוגי הוא שהן מעוניינות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי בעודפי אנרגיה וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.  

לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה המדעית]] מדינות ופירמות לא חשבו להשקיע כסף ואמצעים במימון מחקרים חדשים בנסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. אפילו במאה ה-18 קשר כזה, בין מדע, מחקר ועוצמה צבאית, כלכלית או פוליטית לא היה מובן מאליו. נפוליאון, לדוגמה, לא השקיע מאמצים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לשם שיפור צבאו. עם זאת במהלך המאה ה-18 והלאה הקשרים בין עסקים, מדינות ומדע התפתחו מאד, תחילה במדינות המערב ולאחר מכן, במהלך המאה ה-20, גם במדינות האחרות.  

לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה המדעית]] מדינות ופירמות לא חשבו להשקיע כסף ואמצעים במימון מחקרים חדשים בניסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. אפילו במאה ה-18 קשר כזה, בין מדע, מחקר ועוצמה צבאית, כלכלית או פוליטית לא היה מובן מאליו. נפוליאון, לדוגמה, לא השקיע מאמצים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לשם שיפור צבאו. עם זאת במהלך המאה ה-18 והלאה הקשרים בין עסקים, מדינות ומדע התפתחו מאד, תחילה במדינות המערב ולאחר מכן, במהלך המאה ה-20, גם במדינות האחרות.  

השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות ומאות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל: המצאת מנוע הקיטור; נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה; מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד; פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה; פיתוחי הנדסה כמו גשרים ובתים רבי קומות; רכבות; אונית ברזל וקיטור; פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים; בתי שימוש ומערכות ביוב; פיתוח אמצעי מניעה כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי; מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות; מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו; אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן. מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים; שכלול טכנולוגיות הדפוס, עיתונות מודפסת רחבת היקף; טלגרף ורדיו; מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; [[המהפכה הירוקה]]; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון;  פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה; פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף ; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת; מחזור;  פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]]; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות ומאות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל: המצאת מנוע הקיטור; נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה; מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד; פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה; פיתוחי הנדסה כמו גשרים ובתים רבי קומות; רכבות; אונית ברזל וקיטור; פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים; בתי שימוש ומערכות ביוב; פיתוח אמצעי מניעה כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי; מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות; מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו; אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן. מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים; שכלול טכנולוגיות הדפוס, עיתונות מודפסת רחבת היקף; טלגרף ורדיו; מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; [[המהפכה הירוקה]]; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון;  פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה; פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף ; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת; מחזור;  פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]]; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

* [[המהפכה התעשייתית]]

* [[המהפכה התעשייתית]]

* [[חקלאות תעשייתית]]

* [[חקלאות תעשייתית]]

* [[כלכלה נאו קלאסית]]

* [[כלכלה נאו-קלאסית]]

* [[שינוי טכנולוגי]]

* [[שינוי טכנולוגי]]

* [[המהפכה המדעית]]

* [[המהפכה המדעית]]

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2336448# נגיד הבנק המרכזי של בריטניה: "הקפיטליזם אוכל יושביו"]  ניו יורק טיימס בדה מרקר, 31.05.2014  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2336448# נגיד הבנק המרכזי של בריטניה: "הקפיטליזם אוכל יושביו"]  ניו יורק טיימס בדה מרקר, 31.05.2014  

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3901213 החזון הפוסט־קפיטליסטי של הסוציולוג האמריקאי פיטר פרייז], נטע-אלכסנדר, הארץ, 02.03.2017  

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3901213 החזון הפוסט־קפיטליסטי של הסוציולוג האמריקאי פיטר פרייז], נטע-אלכסנדר, הארץ, 02.03.2017  

* [http://www.haokets.org/2012/07/22/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90/ ארבעה עתידות (חלק א')] מתן קמינר, העוקץ, 22.07.12

* [http://www.haokets.org/2012/07/22/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90/ ארבעה עתידות (חלק א')] מתן קמינר, העוקץ, 22.07.12

פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], 2011 הרצאות בוידאו, Youtube:  

פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], 2011 הרצאות בווידאו, Youtube:  

* [http://www.youtube.com/watch?v=SIS8rYaeZ_w הדת הקפיטליסטית]  שעור 20: אגואיזם הוא אלטוריזם, הדיבר הראשון של הדת הקפיטליסטית,  צמיחה הולכת וגוברת  מימון האימפריאליזם על ידי משקיעים פרטיים • חברה בע"מ • עסקי הביטוח • השוק ההולנדי מנצח את מלך ספרד • מעגל הקסמים של אשראי ומלחמה  • בועת המיסיסיפי  • אימפריה של חנוונים  • בשם ההון  •  צמיחה מבוקרת

* [http://www.youtube.com/watch?v=SIS8rYaeZ_w הדת הקפיטליסטית]  שעור 20: אגואיזם הוא אלטרואיזם, הדיבר הראשון של הדת הקפיטליסטית,  צמיחה הולכת וגוברת  מימון האימפריאליזם על ידי משקיעים פרטיים • חברה בע"מ • עסקי הביטוח • השוק ההולנדי מנצח את מלך ספרד • מעגל הקסמים של אשראי ומלחמה  • בועת המיסיסיפי  • אימפריה של חנוונים  • בשם ההון  •  צמיחה מבוקרת

* [http://www.youtube.com/watch?v=svQLkP4SHJE המהפכה התעשייתית] שעור 21: סחר העבדים האטלנטי, המהפכה התעשייתית,  מהפכת המרת האנרגיה, תעשיית השניצלים, צרות של עשירים, הדיבר השני של הדת הקפיטליסטית

* [http://www.youtube.com/watch?v=svQLkP4SHJE המהפכה התעשייתית] שעור 21: סחר העבדים האטלנטי, המהפכה התעשייתית,  מהפכת המרת האנרגיה, תעשיית השניצלים, צרות של עשירים, הדיבר השני של הדת הקפיטליסטית

* [http://www.youtube.com/watch?v=S92W7eDyDdM סדר במהפכה מתמדת] שעור 22. זמן לאחר המהפכה התעשייתית, קהילה ומשפחה מול מדינה ושוק

* [http://www.youtube.com/watch?v=S92W7eDyDdM סדר במהפכה מתמדת] שעור 22. זמן לאחר המהפכה התעשייתית, קהילה ומשפחה מול מדינה ושוק

[[קטגוריה:קפיטליזם|*]]

[[קטגוריה:קפיטליזם|*]]