שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 12 בתים ,  16:11, 31 במאי 2018
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[תמונה:Graincoop.JPG|left|thumb|350px|[[ממגורה|מיכלי זרעים]] של קואופרטיב חקלאי, טקסס]]
 
[[תמונה:Graincoop.JPG|left|thumb|350px|[[ממגורה|מיכלי זרעים]] של קואופרטיב חקלאי, טקסס]]
'''קואופרטיב''' (Cooperative) הוא [[מוסד חברתי|התאגדות עצמאית]] של בני אדם, המתאחדים מרצונם החופשי על מנת לספק את צורכיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלות המשותפת וב[[דמוקרטיה|שליטתם הדמוקרטית]].
+
'''קואופרטיב''' (באנגלית: '''Cooperative''') הוא [[מוסד חברתי|התאגדות עצמאית]] של בני אדם, המתאחדים מרצונם החופשי על מנת לספק את צורכיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלות המשותפת וב[[דמוקרטיה|שליטתם הדמוקרטית]].
    
==ערכים ועקרונות==
 
==ערכים ועקרונות==
שורה 21: שורה 21:  
==תחומי פעילות==
 
==תחומי פעילות==
 
[[תמונה:Co-operativeBankManchester.jpg|left|thumb|200px|המשרד הראשי של [[בנק שיתופי]] במנצ'סטר]]
 
[[תמונה:Co-operativeBankManchester.jpg|left|thumb|200px|המשרד הראשי של [[בנק שיתופי]] במנצ'סטר]]
'''קואופרטיב''' (Cooperative) או '''אגודה שיתופית''' הוא [[מוסד חברתי|שיטת התארגנות]] [[דמוקרטיה|דמוקרטית]]
+
'''קואופרטיב''' (Cooperative) או '''אגודה שיתופית''' הוא [[מוסד חברתי|שיטת התארגנות]] [[דמוקרטיה|דמוקרטית]]
    
קואופרטיב הוא גוף הפועל ומנוהל על ידי חבריו ולמען חבריו, ויכול להופיע במספר אופנים:
 
קואופרטיב הוא גוף הפועל ומנוהל על ידי חבריו ולמען חבריו, ויכול להופיע במספר אופנים:
שורה 49: שורה 49:  
הקואופרציה המודרנית החלה עם הקמתה של קואופרציה צרכנית על ידי 28 פועלי טקסטיל מרוצ'דייל שבאנגליה ב-1843. המחשבה הקואופרטיבית עברה עד ימינו 4 שלבים עיקריים:
 
הקואופרציה המודרנית החלה עם הקמתה של קואופרציה צרכנית על ידי 28 פועלי טקסטיל מרוצ'דייל שבאנגליה ב-1843. המחשבה הקואופרטיבית עברה עד ימינו 4 שלבים עיקריים:
   −
1. הקואופרציה האוטופית שניסתה להציב דרך אלטרנטיבית לקפיטליזם שלא באמצעים פוליטיים, אלא תוך הצבת חזון של "חברה אחרת".
+
# הקואופרציה האוטופית שניסתה להציב דרך אלטרנטיבית לקפיטליזם שלא באמצעים פוליטיים, אלא תוך הצבת חזון של "חברה אחרת".
 
+
# הקואופרציה ההדרגתית המחייבת את היחידות הקואופרטיביות להתאגד למסגרות כוללות, האמורות להתרחב ולהחליף בהדרגה את המשק כולו, עד היותו משק קואופרטיבי בשלמותו.
2. הקואופרציה ההדרגתית המחייבת את היחידות הקואופרטיביות להתאגד למסגרות כוללות, האמורות להתרחב ולהחליף בהדרגה את המשק כולו, עד היותו משק קואופרטיבי בשלמותו.
+
# הסתגלות ושאיפה לדו-קיום עם החברה והמשק הסובבים.  
 
+
# מתן גושפנקה לכלכלה החברתית, שהיא יישום יסודות קואופרטיביים בתחומים חדשים ולא כלכליים בלבד, כוללת כל מסגרת כלכלית המשותפת למספר רב של אנשים, ואשר יש לה תוכנית להשגת מטרות חברתיות.
3. הסתגלות ושאיפה לדו-קיום עם החברה והמשק הסובבים.  
  −
 
  −
4. מתן גושפנקה לכלכלה החברתית, שהיא יישום יסודות קואופרטיביים בתחומים חדשים ולא כלכליים בלבד, כוללת כל מסגרת כלכלית המשותפת למספר רב של אנשים, ואשר יש לה תוכנית להשגת מטרות חברתיות.
      
==צורות הופעת קואופרטיבים כיום==
 
==צורות הופעת קואופרטיבים כיום==
שורה 87: שורה 84:  
==ההשלכות התאורטיות של הקואופרטיב על החשיבה הכלכלית==
 
==ההשלכות התאורטיות של הקואופרטיב על החשיבה הכלכלית==
 
===קואופרטיב כפתרון 'מתון'===
 
===קואופרטיב כפתרון 'מתון'===
הקואופרטיב יכול להיחשב כפתרון ל[[בעיות בכלכלה הנאו קלאסית|בעיות הכלכלה הנאו קלאסית]]. למעשה ניתן לראות אותו כמסגרת חוזית של גורמים מסויימים בשוק המנסים להשיג 'יתרון לגודל'. (ניתן לטעו כי פעולה כזו נוגדת את ה'תחרות', אולם מה שמותר לגדולים מותר גם לקטנים.)
+
הקואופרטיב יכול להיחשב כפתרון ל[[בעיות בכלכלה הנאו-קלאסית|בעיות הכלכלה הנאו-קלאסית]]. למעשה ניתן לראות אותו כמסגרת חוזית של גורמים מסויימים בשוק המנסים להשיג 'יתרון לגודל'. (ניתן לטעו כי פעולה כזו נוגדת את ה'תחרות', אולם מה שמותר לגדולים מותר גם לקטנים.)
    
===חתירה תחת הרעיון של ההון===
 
===חתירה תחת הרעיון של ההון===
הקואופרטיב מערער את אחת ההנחות הבסיסית של הכלכלה הנאו קלאסית: ההפרדה בין הון לעבודה. הכלכלה הנאו-קלאסית מתבססת על [[פונקציית הייצור]] אשר לתוכה מוכנסות תשומות ה[[עבודה]] וה[[הון]], כך נותר [[הערך העודף]]. לפי המחשבה הנאו קלאסית כל גורם בפונקציית הייצור זוכה לחלקו בערך העודף לפי תרומתו לתהליך הייצור. העובדים מקבלים שכר על עבודתם ובעלי ההון מקבלים דיבידנד על השקעתם. בכלכלה הנאו-קלאסית גם מיוחסת לעובדים עצלנות מטבעם, למעשה העובדים 'מוכרים' את זמן הפנאי שלהם ומקבלים כסף מבעלי ההון תמורת ויתור על הזכות להתבטל. לעומת ניתוח זה המחשבה ה[[מארקס|מארקסיסטית]] מכירה בפונקציית הייצור, אולם טוענת כי הקפיטליסט 'חומס' את הערך העודף השייך לעובדים, מכיוון שרק לעבודה סגולות פריון. רעיון יסודי נוסף של הקפיטליזם הוא כי עסקים ושירותים פועלים רק למטרות ה[[רווח]] וכי פעילות עסקית שאין רווח בצידה אינה כלכלית, ונידונה על ידי מנגנוני השוק והתחרות, שלא להתבצע.
+
הקואופרטיב מערער את אחת ההנחות הבסיסית של הכלכלה הנאו-קלאסית: ההפרדה בין הון לעבודה. הכלכלה הנאו-קלאסית מתבססת על [[פונקציית הייצור]] אשר לתוכה מוכנסות תשומות ה[[עבודה]] וה[[הון]], כך נותר [[הערך העודף]]. לפי המחשבה הנאו-קלאסית כל גורם בפונקציית הייצור זוכה לחלקו בערך העודף לפי תרומתו לתהליך הייצור. העובדים מקבלים שכר על עבודתם ובעלי ההון מקבלים דיבידנד על השקעתם. בכלכלה הנאו-קלאסית גם מיוחסת לעובדים עצלנות מטבעם, למעשה העובדים 'מוכרים' את זמן הפנאי שלהם ומקבלים כסף מבעלי ההון תמורת ויתור על הזכות להתבטל. לעומת ניתוח זה המחשבה ה[[מארקס|מארקסיסטית]] מכירה בפונקציית הייצור, אולם טוענת כי הקפיטליסט 'חומס' את הערך העודף השייך לעובדים, מכיוון שרק לעבודה סגולות פריון. רעיון יסודי נוסף של הקפיטליזם הוא כי עסקים ושירותים פועלים רק למטרות ה[[רווח]] וכי פעילות עסקית שאין רווח בצידה אינה כלכלית, ונידונה על ידי מנגנוני השוק והתחרות, שלא להתבצע.
   −
הקואופרטיב סותר את שתי הנחות היסוד הללו. בקואופרטיב עבודה לא קיימת הפרדה בין בעלי ההון לעובדים השכירים, ולכן מתבטלת ההפרדה המלאכותית שיוצרת פונקציית הייצור. גם ברור כי להון אין את סגולת הפריון שמייחסים לו הכלכלה הנאו קלאסית ואין הוא הכוח שמניע את הייצור. כמו כן התאוריה כי בעל ההון 'מתאפק' מלהשתמש בהונו האישי ולכן מגיעים לו הרווחים אינה מתקיימת. הטענה בדבר 'עצלנותם' של העובדים מופרכת, העובדים מארגנים בעצמם את מסגרת העבודה שלהם, מנהלים את עצמם ויוצרים הכנסות כדי להתקיים ולא כדי 'לא להתבטל'.
+
הקואופרטיב סותר את שתי הנחות היסוד הללו. בקואופרטיב עבודה לא קיימת הפרדה בין בעלי ההון לעובדים השכירים, ולכן מתבטלת ההפרדה המלאכותית שיוצרת פונקציית הייצור. גם ברור כי להון אין את סגולת הפריון שמייחסים לו הכלכלה הנאו-קלאסית ואין הוא הכוח שמניע את הייצור. כמו כן התאוריה כי בעל ההון 'מתאפק' מלהשתמש בהונו האישי ולכן מגיעים לו הרווחים אינה מתקיימת. הטענה בדבר 'עצלנותם' של העובדים מופרכת, העובדים מארגנים בעצמם את מסגרת העבודה שלהם, מנהלים את עצמם ויוצרים הכנסות כדי להתקיים ולא כדי 'לא להתבטל'.
    
===חתירה תחת רעיון השוק - הצרכן/יזם האינדיבידואלי===
 
===חתירה תחת רעיון השוק - הצרכן/יזם האינדיבידואלי===
שורה 115: שורה 112:  
*[http://en.wikipedia.org/wiki/Cooperative קואופרטיב] בוויקיפדיה האנגלית
 
*[http://en.wikipedia.org/wiki/Cooperative קואופרטיב] בוויקיפדיה האנגלית
 
*[http://www.ica.coop/al-ica/ ICA - ברית הקואופרציה הבינלאומית]
 
*[http://www.ica.coop/al-ica/ ICA - ברית הקואופרציה הבינלאומית]
*[http://www.shelanoo.co.il/ שלנו] קואופרטיב לשינוי חברתי כלכלי לתחומי קמעונאות ופיננסים.  
+
*[http://www.shelanoo.co.il/ שלנו] קואופרטיב לשינוי חברתי כלכלי לתחומי קמעונאות ופיננסים.  
 
*[http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8_%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D מאגר ידע בנושא קואופרטיבים] | [http://shakufbaohel.org.il/ שקוף באוהל]
 
*[http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8_%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D מאגר ידע בנושא קואופרטיבים] | [http://shakufbaohel.org.il/ שקוף באוהל]
 
*[http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D רשימת יוזמות קואופרטיביות וקואופרטיבים] | [http://shakufbaohel.org.il/ שקוף באוהל]
 
*[http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D רשימת יוזמות קואופרטיביות וקואופרטיבים] | [http://shakufbaohel.org.il/ שקוף באוהל]

תפריט ניווט