שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוכלוסיית העולם

נוספו 363 בתים, 11 אוגוסט
ראו גם
==השפעות==
===איום על המשך קיומה של האנושות===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[השפעה סביבתית]], [[I=PAT]]}}
{{תבנית:מדדי קיימות}}
לאוכלוסייה האנושית ולגידול בה יש השלכות משמעותיות. היבט אחד הוא הרס ישיר של [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]], ודרכה על [[הכחדת מינים]] וערעור היציבות של ה[[ביוספרה]]. היבט נוסף הוא [[שינוי אקלים]] בעקבות [[התחממות עולמית]], השלכות אחרות נוגעות לכילוי [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]] וכילוי גדל והולך של [[משאבים מתחדשים]], היבטים אלו מהווים בעיות [[קיימות]] עבור המין האנושי כולו, והתרומה שלהם להתמוטטות חברות עבר תועדה בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מאת [[ג'ארד דיימונד]].
היבטים אלה באים לידי ביטוי במשוואת [[I=PAT]] שבה גודל [[השפעות סביבתיות|ההשפעה הסביבתית]] באופן כללי ובנושאים ספציפיים (כמו כילוי דלק או [[התחממות עולמית]]) הוא משוואה של גודל האוכלוסייה (P), כפול [[טביעת הרגל האקולוגית]] לנפש - שניתן לחלק אותה לפעילות כלכלית לנפש (A) כפול האינטנסיביות הסביבתית לדולר (T)- או שהיא ההשפעה הסביבתית של כל הממוצעת של צריכת שירותים ומוצרים בשווי דולר (T)אחד. בעוד שבעשורים בעשורים האחרונים יש התייעלות סביבתית טכנולוגית - טכנולוגיות חסכוניות יותר במשאבים ופחות מזהמות - כך שהאינטנסיביות הסביבתית הממוצעת לכל דולר יורדת, אבל הגידול בפעילות הכלכלית לנפש יחד עם הגידול באוכלוסייה הוא גדול יותר , כך שסך התוצאה היא גידול בהשפעות הסביבתיות כמעט בכל פרמטר קיים.
===השפעות כלכליות וחברתיות===
===צריכת ייצור ראשוני===
כל היצורים החיים מסתמכים על [[ייצור ראשוני]] כדי להמיר את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית. כמות האוכלוסייה הגדלה פירושה הגדלת '''[[הלקיחה האנושית מהייצור הראשוני נטו]]''' - HANPP. לקיחה זו,
HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP<sub>0</sub>).<ref>[http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/104/31/12942 Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems], H. Haberl, et al. 2007</ref>על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצרכי [[חקלאות]] (12 לגידולים ו-22% למראה).<ref>Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003</ref> כמות זו נלקחת על חשבון [[אנרגיה]] שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על [[מגוון המינים]]; על [[מחזור הפחמן|מחזורי פחמן]], [[מחזור המים|מים]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אחרים]], על מאזן אנרגיה במערכת האקולוגית העולמית; ועל [[שירותי המערכת האקולוגית]].
18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
ברוב המדינות בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסייה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו-0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוהה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
===כילוי אנרגיה ומשאבים מתכלים===
* [[גידול אוכלוסין]]
* [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית]]
* [[אוכלוסיית ישראל]]
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט