מיסוי סביבתי וגמישות פוליטית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדיניות כלכלית במישור הפוליטי

לעיתים מזומנות כלכלנים מגישים המלצות טובות ויעילות שאינן מתחשבות במציאות הפוליטית ובמוקדי הכוח במדינה ולכן עלולות להיכשל. למשל: ההמלצה לצמצם עד כדי ביטול האשרות לעובדים זרים. המלצות למיסי פיגו ולסחר במכסות יפגעו מן הסתם במפעלים המזהמים אשר להם כוח והשפעה רבים על המשק ומקבלי ההחלטות. בכדי למזער את התנגדותם של הסקטורים הנפגעים, יש להגדיל את "הגמישות הפוליטית" של ההמלצות על ידי צמצום הפגיעה בסקטורים המזהמים.

באופן עקרוני הגיוני להשתמש בתקבולי מיסי הזיהום להפחתת מיסים מעוותים אחרים כמו מס הכנסה. הסיסמא היא * למסות רעין ולא טובין – מיסים ולא עבודה. הדבר מביא לדיבידנד כפול: גם פחות זיהום וגם יותר תמריץ לעבודה (במקרה של הפחתת מס הכנסה למשל). אך במקום להקטין את מס ההכנסה לכלל האוכלוסייה, ניתן להקטין מיסים מעוותים לאותם סקטורים מזהמים וכך להקטין את התנגדותם למס.

מדד גמישות פוליטית

החוקרים Felder ו-Schleiniger הציעו מדד לגמישות הפוליטית עבור שינוי מדיני או כלכלי מסויים. לקבלת המדד יש לחשב את כמות כסף שעתידה לעבור בין סקטורים תעשייתיים שונים (מזהמים ומזהמים פחות) בעקבות השינוי, וככל שפחות כסף עובר בין סקטורים, כך הגמישות הפוליטית עולה.

צורות שונות של הטלת מס סביבתי

החוקרים מציעים 7 תסריטים לאופן הטלת מס על פליטות CO2 ומה עושים עם התקבולים.

בין התסריטים המוצעים:

  • אפשרות לתת פטור ממס לסקטורים עתירי אנרגיה (הפולטים הרבה CO2),
  • אפשרות להטיל מס דיפרנציאלי בין כמה קבוצות סקטורים (ככל שהסקטור יותר עתיר אנרגיה יוטל עליו פחות מס),
  • אפשרות להטיל מס CO2 אחיד לכל הסקטורים אך סובסידיה על עבודה (בצורת מס הכנסה, ביטוח לאומי של העובד או של המעביד) שתהיה דיפרנציאלית בין הסקטורים- ככל שהסקטור יותר עתיר אנרגיה, הוא יקבל סובסידיה גבוהה יותר על עבודה בכדי לפצות על המס הגבוה שעליו לשלם.

התוצאות מראות שיש הבדלים ניכרים בגמישות הפוליטית של התסריטים השונים. התסריט היעיל ביותר מבחינה כלכלית הוא זה שמטיל מס אחיד של CO2 ומחלק את התקבולים בצורה שווה על ידי הפחתה במס הכנסה. אך ההעברות בין הסקטורים מגיעות בו ל-279 מיליון פרנקים שוויצריים. לעומתו, התסריט בו מוטל מס CO2 אחיד אך סובסידיה דיפרנציאלית על עבודה (בסקטורים עתירי אנרגיה המעבידים ישלמו פחות ביטוח לאומי עבור עובדיהם לעומת סקטורים שאינם עתירי אנרגיה), פחות יעיל ב-6 מיליון פראנק (הדיפרנציאליות יוצרת עיוותים הפוגעים ביעילות הכלכלית) אך העברת הכספים בין הסקטורים בו היא בגודל אפס, ולכן הוא מאוד אפשרי מבחינה פוליטית.

העיקרון המרכזי הוא שאפשר, אם רוצים, למצוא דרכים לפצות את הסקטורים המזהמים אשר ישלמו מיסי זיהום גבוהים, על ידי הפחתות מס דיפרנציאליות. כך התנגדותם תפחת ועדיין יהיה להם תמריץ להפחית את הזיהום ואיתו את המס שהם משלמים. למשל: מיסוי על הזיהום של תעשיות כימיות כבדות יחד עם הנחה בביטוח הלאומי שהן משלמות עבור עובדיהן.

הערות שוליים

סיכם - חגי קוט. מבוסס על המאמר Environmental Tax Reform: Efficiency and Political Feasibility שפורסם ב-Ecological Economics גיליון 42 עמ' 107-116 על ידי Felder S. and Schleiniger R. בשנת 2000. הרעיון העיקרי מובא להלן: