משק חצי אוטרקי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משק חצי אוטרקי הוא יחידה כלכלית - אדם, משפחה, חמולה, קואופרטיב, כפר, עיר או מדינה - המקיימים חצי אוטרקיה - כלומר הם מגדלים את רוב המזון שלהם, ומספקים בעצמם את צרכים בסיסיים חשובים כמו דיור, או חשמל, בעוד שהם מקיימים גם פעילות כלכלית נוספת, שבה הם מוכרים מוצר או שירות בשוק, ונהנים מהיתרונות של התמחות כלכלית ומאפשרת להם לקנות מוצרים ושירותים אחרים.

משק חצי אוטרקי או כלכלה חצי אוטרקית מקיימת פשרה בין שני ערכים - בין יעילות כלכלית הנובעת מהתמחות כלכלית, ובין חוסן וכן עצמאות ושמירה על מגוון כישורים והעצמה שהם חשובים לשם היבטים כמו קיימות, סביבתנות והפחתת בעיות של משבר המוצרים הציבוריים וכוח חזק מידי בידי תאגידים רב לאומיים או בעיות של חוסר מידע לגבי איכות המזון בשוק המזון העולמי. משק חצי אוטרקי מציע הגנה מסויימת מפני משבר מזון עולמי ומפני בעיות של מזון לא בריא והוא יכול לקדם רעיונות כמו חקלאות בת קיימא ופרמקלצ'ר.

משק חצי אוטרקי מנסה להנות מיתרונות של שוק והתמחות בחלק מהמוצרים, וזאת בניגוד למשק אוטרקי מלא. לעומת זאת הוא גם שונה מהמודל הנפוץ בכלכלה קפיטליסטית שבה יש התמחות כלכלית מלאה וכל אדם או יחדיה כלכלית מתמחים רק במקצוע אחד ומשתמשים בכסף שהרוויחו כדי לקנות את כל שאר המוצרים, כולל מוצרים בסיסיים כמו בתים או מזון. צורה זו חשופה יותר לבעיות של כשלי שוק שונים - נניח בעיות של אי בטחון תזונתי או פערים כלכליים המאלצים אנשים לבחור לעבוד בעבודות שהם לא נהנים מהן, שכן ללא העבודה הזו האדם עלול לגווע ברעב או להוותר ללא קורת גג. במשק חצי אוטרקי עדיין יש מוטיבציה לאדם לעבוד, להתמחות, להתמקצע ולהצליח מבחינה כלכלית - אבל הדבר נועד יותר כדי לרכוש מוצרי נוחות ויש "אורך נשימה" ארוך יותר שבו אפשר לעבד את האדמה, לגדל מזון, ללמוד כישורים חדשים ועוד.

דוגמא למשק חצי-אוטרקי כוללת את אליק פלמן כותב "ספר דרך" המגדל בעצמו את המזון שלו, גר בבית שהוא בנה, ומייצר לעצמו חשמל באמצעות לוחות סולאריים. עם זאת פלמן אינו מקיים משק אוטרקי מלא - הוא מקבל הכנסה כספית באמצעות מתן הרצאות בפילוסופיה במוסדות אקדמיים ובזכות זה הוא מרוויח כסף. בכסף הוא רוכב מוצרים בשוק - יש לו מחשב, מכונית, וטלפון נייד. הוא קנה את הלוחות הסולאריים בשוק. דוגמאות למשקים חצי אוטרקיים כוללים לעיתים קרובות חקלאים הקרובים לפרמקלצ'ר - הללו מגדלים בעצמם את המזון שלהם ומוכרים חלק מהתוצרת לאנשים אחרים כמו כן הם מתפרנסים ממתן סדנאות והרצאות. דוגמא תאורטית למשק חצי אוטרקי ברמת של קהילה בת כ-500 איש מופיעה בספר בולו'בולו. קיבוצים בעלי מפעלי תעשייה או כאלה המוכרים שירותים שונים יכולים לקיים משק חצי אוטרקי על ידי הספקת מזון עצמית, מעבר לבתים בבניה עצמית (בנייה טבעית) והספקה של רוב האנרגיה באמצעות אנרגיה מתחדשת. דבר דומה יכולים לקיים קואופרטיבים. משק חצי אוטרקי יכול לקום גם כתוצאה מחקלאות נתמכת קהילה. משק חצי אוטרקי נפוץ למדי בקרב חמולות ושוכני כפרים עניים בסין, אפריקה, הפיליפינים ומדינות נוספות - חלק מהחמולה או משפחה מורחבת נשאר לעבד גידולים חקלאיים, אבל ההכנסות מגידולים אלה נמוכות בהשוואה להכנסות מענפים כמו תעשייה ושירותים. כדי להתמודד עם זה חלק מתושבי החמולה או המשפחות עוזבים לעבוד בעיר ושולחים כסף כדי לתמוך בשאר המשפחה או החמולה. בסין חלק מהנשים והגברים משאירים את הילד אצל הסבתא בכפר ועובדים בעצמם בעיר. סביר שמודל זה הוא זמני - עם הזמן המשפחה מהגרת לעיר.

משק חצי אוטרקי כרוך בוויתורים על חלק מהיתרונות הכלכליים הכרוכים בהתמחות כלכלית מלאה. וכן הוא בדרך כלל דורש ידע, טכנולוגיה מפסיק מפותחת, ופשטות מרצון כדי לקיים אותו.

הקיבוצים בתחילת דרכם היו דבר דומה למשק חצי אוטרקי - הם גידלו את רוב מזונם בכוחות עצמם ובנו בעצמם את הבתים בהם גרו. יחד עם זאת עיקר ההתמחות שלהם, כדי למכור תוצרת בשוק, הייתה בתחום החקלאות. עם הזמן התכווץ ענף החקלאות ביחס לענפי תעשייה ושירותים ורוב הקיבוצים סבלו מקשיים כלכליים ניכרים בשל כך. במקביל לירידה מתמדת שיש בחברות תעשייתיות רבות שבהן יש יתרונות לגודל למשקים גדולים יותר. כמו כן היות והחקלאות הקיבוצית עברה במהירות לחקלאות תעשייתית - היא לא הייתה חקלאות בת קיימא במובן שהיא הייתה תלויה בתוצרים מהשוק - במיוחד בחומרי הדברה דשן כימי ומיכון חקלאי שאת כולן היה צורך לקנות בכסף. בעיות נוספות נבעו מתמריצים כלכליים בעייתיים בתוך הקיבוץ (לחברים לא הייתה תמריץ כלכלי לעבוד שכן הקיבוץ סיפק את כל הצרכים שלהם) והסתמכות גדלה על הממשלה. כמו כן קשה היה יותר באותה תקופה לבצע עבודה מרחוק ולמכור שירותים, או לשמור על הספקת אנרגיה באמצעות אנרגיה מתחדשת. כמו כן עקב חילופי הדורות ובעיות אחרות הקשורות בתרבות בת קיימא הקיבוצים נסחפו לתרבות הצריכה שבה הדור החדש רצה עוד ועוד מוצרים ושירותים והדבר הצריך הסתמכות גדולה יותר על השוק והפחתת ההיבטים של משק אוטרקי.

ראו גם