משתמש:האזרח דרור/ארגז חול

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הילה רז, הסדר בתביעה על "שיטת השקשוקה": עידן עופר ימשוך את התביעה - מיקי רוזנטל לא יתנצל, באתר TheMarker‏, 15.2.2010


התקדמות ההבנה על שינוי

  • גן חובה - הפגנות קיץ 2011 - יוקר מחיה והון שלטון - דרישות לא קונקרטיות
  • כיתה א' - מאבקי הגז - המחשה כיצד הון שלטון עובד בנושא קונקרטי למרות דרישות ברורות.
  • כיתה ג' - קישון בין הון שלטון לבין מאבקים אחרים כמו זיהום
  • כיתה ו' - להבין את הקשר הון שלטון עיתון מדע ותרבות - בשלל מאבקים כמו עישון - הכחשת עישון, הכחשת זיהום, הכחשת התחממות עולמית , הכחשה אקולוגת , הכחשת בעיות מזון. שיטות הפעולה של ההון במדע ומדע.
  • כיזה ז' - להבין את הקשר הפסיכולוגי תרובתי - המאה של העצמי - תרבות הצריכה (ואולי גם פרבור, תעשיות התרופות)

- כיתה י - שאר הבעיות של המערכת הליברלית - קפיטליסטית כמו הקשר בין התחחמות לבין פליטים מאפריקה, תמיכה במשטרים דיקטטורים. חוסר ההגנה שמספק הליברליזם.

כשלונות הליברליזם

הליבלריזם הוא המחנה המשותף הגדול של ימנו הוא הפך למין דבר שמאחד את שלמה אבינרי עם בצאל סמורטיץ - שניהם ליברלים לפי הבנתם. אבינרי טוען במאמרו כי השמאל זנח את מעמד הפועלים ואת הסולדריות איתו ופעל בשם מאבקים אליטיסיטים ומנותקים ממאבקו של המעמד הבינוני והנמוך. יש כמובן אמת משמעותית בטענות אבינרי ועם זאת הניתוח שלו חסר. הבעיה היא לא איך לחזור אחורה בזמן איך להפיק לקחים מכך - כולל האפשרות לשינוי רדיקלי בליברליזם או נטישה מוחלטת שלו לטובת תאוריה חברתית מתקדמת וטובה יותר. בטובה יותר אני מתכוון בתואריה נכונה יותר שעם זאת מחוייבת לערכים שבגללם אנשים נמשכים לליברליזם - השילוב של דמוקטריה חופש והתקדמות. הכרה בהישגי הליברליזם (שנבעו גם מזרמים אחרים) כמו הענקת זכויות לנשים ולשחורים.

כשלונות הליברליזם

ראוי גם לשים לב בצד השבחים לבעיות מבניות שיש לנו כיום שהליברליזם לא הצליח להתמודד איתן. או בגלל שהוא חלש מידי או בגלל הסחפות שלו בעקבות השמרנות, הקפיטלזם, הדת או בגלל השפעה או השתלטות של ההון והתאגידים על מוסדות הליבה של הליברליזם - התקשורת, האקדמיה, המפלגות הפוליטית השמאליות, התרבות שהפכו במובן מסויים לבלתי רלוונטים ועסקו בסוגיות לא מספיק חשובות בצורה לא מספיק טובה. הנה רשימה של הבעיות האלה:

  • כשל אקולוגי מתמשך ומחמיר שאחת הבעיות המרכזיות שלו - התחממות עולמית ושינויי אקלים- מתרחשת בימים אלה בלי שיש יכולת התמודדות רצינית איתה ולאחר שנים של הכחשה מוצלחת והדחקה מצד חברות הנפט וחלקים גדולים בימין.
  • ריכוזיות גדלה בבעלות על ההון וניצול של ההון הפינננסי כדי לצבור עוד ועוד הון נוסף, נדל"ן, מניות והשפעה פוליטית.
  • הגדלת הפערים בתוך המדינות המפותחות, חוסר בטחון תעסוקתי גדל. שני בני הזוג עובדים אבל למרות עליה ב"רמת החיים" קשה לוותר על משרה אחת לטובת דברים אחרים כמו מזון יותר טוב או חינוך יותר טוב של הילדים.
  • דברים מסויימים מוזלים מאד - כמו בגדים או מוצרים אלקטורנים או ריהוט והדירות גדלות אבל מצד שני הרגשה שהעתיד יהיה יותר עגום.
  • התחזקות הכוח הפוליטי של תאגידים במסגרת הסכמי סחר, השפעה על פוליטיקאים, לובי פוליטי ועוד. מתן אפשרות להון להשתלט על המערכת הדמוקרטית.
  • כשלון תרבותי - הקושי של הורים להנחיל לילדים שלהם תרבות שהם מעוניינים בה עם ערכים מתאימים בומקום זה ברירה בין 3 ברירות אחרות - תרבות לאומנית מצד המדינה, תרבות מסחרית מטעם תאגידים או תרבות דתית -מסורתית. כל מוסדות התרבות והחינוך נמצאות בידי המדינה, הדת או תחת השפעה מסחרית שמעוניינת למכור מוצרים גם במחיר פגיעה בנו.
  • משבר העיתונת - העיתונות מתקשה להתפרנס עקב פריצת האינטרנט ובד בבד אנשים רבים מתקשים להאמין לעיתונות ולא בוטחים בה.
  • נרפות מול משטרים דיקטטורים והמשך תמיכה בהם ובדיכוי שהם יוצרים. שיתוף פעולה בין צרכנים תאגידים גדולים ודיכוי של אנשים במדינות העניות.
  • משבר פליטים לפחות באפריקה ובמזרח התיכון המציפים את אירופה ואת ארצות הברית. שחיתות ומלחמות ועוני במדינות העניות הללו אפילו למרות עליה במדדים כמו תוצר מקומי גולמי, גלי פליטים וקושי לעצור את הפליטים או לקלוט אותם במדינות המערביות.
  • ניכור של מערכת המשפט הכליאה והאכיפה כלפי העניים ומעמד הביניים מצד אחד אין הגנה על האנשים נגד פשיעה, ומצד שני אין הגנה על זכויות הפרט הקניין של העניים - הן כאזרחים והן כחשודים. נסיון התמודדות של זה עם הוספת עוד משטרה או עוד כליאה לא עובד. מערכות חוק נפרדות לעניים ולעשירים.
  • כשלון של מוצרים ציבוריים - מוצרים שצריכה שלהם לא מונעת מאחרים לצרוך אותם ושניתן להחמק מתשלום על צריכה שלהם - כמו בטחון , זיקוקי דינור, אכיפת חוקים, תחבורה ציבורית, תכנון עירוני, מערכות אקולוגיות.
  • חוסר יציבות של מערכת המזון שלנו ותהליכים ארוכי טווח שגורמים לכך שהחקלאות אינה בת קיימא. לדוגמה הסתמכות החקלאות על נפט או תהליכי סחף קרקע. מצב שבו העלויות של כשלון מוצרים ציבוריים מוטלות על הציבור - אבל הרווחים ממצב זה נגרפים לטובת מעטים - לדוגמה מערכת בנקאות מתפקדת והוגנת היא מוצר ציבורי . כך גם מערכת כיבוי שריפות.
  • התסמכות של המערכת הכלכלית הנוכחיית על משאבים מתכלים והכרך להגדיל עוד ועוד את הצריכה וניצול המשאבים והאוכלוסיה כדי לשמור על יציבות המערכת .
  • קושי לבצע תכנון ארוך טווח בנסיון לשפר את מצב האוכלוסיה. קבועי זמן מתקצרים ואילתורים.
  • יכולת סיכול ממוקד הכחשה והטעיה של חברות גדולות מול הציבור במיוחד כשדבר זה פרושו פגיעה בציבור העני יותר - לדגמה הכחשה מוצלחת של נזקי העישון והגברת מכירות סיגריות -מצב מתמשך שבו חברות פוגניות פוגעות בחברה אבל מצליחות להתחמק מזה.
  • העדר התייחסות לנושאים האלה במיוחד כתאוריה מאחדת אחת במישורים של אקדמיה, תרבות, תקשורת ופוליטיקה. לדוגמה אנשים כמו אבינרי לא מקשרים בין שינויי אקלים ובעיות מזון ומים בסוריה לבין מלחמת האזרחים שם. ורוב התקשורת לא עוסקת בנושא הזה.

הנושאים שאבינירי מציין כמו זכויות להט"ב, עוני, אבטלה, התחממות עולמית, זכויות לשחורים בעצם קשורים זה לזה. הקושי של אבינרי וליברלים הוא לקשר בינהם. להסביר את כולם באמצעות מנגנון אחד בסיסי. המנגנון הביסיסי עליו אני מדבר הוא התעקשות על שיח מדעי , קישור בין מדעי הטבע לבין מדעי החברה ובין אלו לבין המדיניות והתרבות. הליברלריזם ניסה להיות סובלני כלפי "אמיתות אחרות" שהן בעצם מיתוסים לא מבוססים - כמו מיתוסים שמרניים לגבי נשים או מיתוסים דתיים לגבי להטב"ים או מיתוסים קפיטלסטים כלפי המערכת האקולוגית או איך בני אדם חושבים ומתנהגים - אי אפשר להמשיך עם הגישה הזאת. התעקשות על מדע תאפשר לנו בסיס לאמת מוצקה . התעקשות על השיטה המדעית ועל דחייה של אמונות קדומות משום שהן פופלאריות תאפשר לנו לדחות אמונות הבל ששולטת בפוליטיקה ובתרבות בחלק מהזרמים בימין ומייצרים סבל מיותר בכמויות.

דוגמאות - אין בסיס ביולוגי לגזענות - ברור מאיפה הגזענות מגיעה אנחנו חשדנים כלפי השונה ורוצים גנים דומים לנו. ומצד שני המחשבה שהגנים שלנו הם עדיפים או שיש עדיפות להומוגנית היא לא מטעה. הסיבה לרביה מינית במקום השתכפלות הומוגנית - כמו בחידקים - היא שיש יתרון אדיר למגוון שמאפשר יכולות התמודדות עם מצבים לא צפויים שמזמנת הסביבה. - אין בסיס ביולגי לראית הומואים וכו' כ"סטייה" בטח לא מחשבות על כך שמדובר בבחירה של הפרט או כתוצאה של חינוך. הומוסדואלים קיימם בטבע. אנשים שחושבים אחרת הם זכו באופון מסורתי להגנת הליברליזם בשם הסובלנות של חופש דעה וכו. אבל אסור להמשיך עם זה - זה קטלני. התכחשות למדע במיוחד כשהי באה יחד עם הרבה מאד כסף או אינטרס פוליטי מאחרויה היא קטלנית גם למדע וגם לפוליטיקה ולחברה בכלל.

דוגמה אחרת נוגעת להגנת הליברליזם על הפרט - כאשר משהו נועץ סכין במישהו אחר הדבר מאד ברור, גם כאשר הוא נכנס למרפסת שלו - אבל הליברליזם פותח לפני התתפחות המושג של מערכת אקולוגית - שמראה כיצד פרט אחד או מין אחד יכול להשפיע בצורה חזקה על פרט או מין אחר בלי השפעה ישירה - על ידי השפעה על פרט שלישי או על מערכות לא חיות. הליבליזם מאד לא מוצלח במתן הגנה על אנשים בבעיות כמו זיהום או השפעות אקולוגית או מורכבות - כמו גם בבעיות של מאפיה או של וירוסים באינטרנט, נשק קל וכו' - היכולת של הצדדים האלימים לכפות את האינטרסים שלהם דרך עיצוב החוקים, עיצוב העולם הפיזי (לדגומה פרבור ומכוניות) עולה בהרבה על היכולת של אנשים להתגונן מפניהם . לדוגמה חברות הטבק או חברות מזהמות . לכאורה לא חוקי למכור סריות לקטיינים למעשה אין בעיה כזו . בעיה גדולה יותר הן השפעות ארוכות טווח שבהן מישהו הים גורם נזק למישהו בעתיד.

הליברלים בחרו להתחבר לזרמים ניתוח שהיו בשלהי המאה ה-19 - כמו כלכלה נאו קלאסית - שמכיחישה חלקים גדולים מההמדע - בין אם זה אקולוגיה או פסיכולוגיה. המערכת הכלכלית אלי שם המשפטית עברה הזניה שבה ההון משפיע על התכנים ועל המחקר. ומגלה החוצה רעיונות לא נוחים. הניתוח של העולם שמורכב רק ממדינוה מצד חד ואזרחים נטולי מעמד ושוי כוח לכאורה מצד שני. מתעלם מהכוח הפוליטי והכלכלי של תאגידים מפערים ביכולות ובהזדמניות של אנשים ממעמדות שונים. מהשפעה של תרבות ופיסכולוגיה. לעומת הליברלים התאגידים ניצלו בצורה נרחבת פיסכולוגה לדוגמה - אם כדי למכור לנו עוגות אינטסנט או כדי למכור לנו סיגרוית. או רעיונות אחרים לפהים התחממות עולמית אינה קיימת כלל.

עבור הליברלים כל אדם הוא יישות בפני עצמה, מנותק מהשפעת מרכות מורכבות חברתיות , והאדם הוא מנותק מהטבע - לכן בעיות כמו הרס המערכות האקולוגיות או גידול אוכלסין לא נתפסות על ידי הליברלים כביעות קיומיות או כמשהו שיכול לשנות את התנהלות המערכת הפוליטית. אם מישהו רוצה לגדל 20 ילדים ואם יש מיליונים כאלה - זה לא נתפס בכלל כבעיה - כי הרעיון של זכויות אדם לא מאפשר לראות בזה בעיה בכלל - שכן אין תפיסה של קשר בין בריאות המערכות האקולוגיות או תפקוד המערכות החברתיות כתנאי להספקה של אותן זכויות.

השיח של זכויות אדם וזוכיות אזרח הוא שיח יותר מידי אקדמיו מנותק מהמציאות הביולוגית -פיזית -כלכלית -בריאותית קוגינטיבית - הוא שיח יותר מידי ממוקד אדם ברמת הפרט ומתעלם מרכיבים אחרים של המערכת

מיקוד הליבלרים בנפלאות השוק החופשי מנע מהם ראיה של אחריות התאגידים והצרכן למתן לגיטמיציה ואחריות להמשך התעלללות באנשים במדינות אחרות - התללעות שיצרה עוני ופליטים ומלחמות מצד אחד ומצד שני מאפשרת המון פיות רעבים שמפשרים תחרות זולה מאד עם הפועלים של העולם הראשון. המשרות היות עוברות לפועלים עניים אלה . כך דפקו תושבי המדינות העשירות את עצמם. במקום להעלות

גם כאשר אנשים עם משרות הם משועבדים לעבודה ולקיות וחלים בגלל צריכת יתר והורגים את המערכת האקולוגית. הנושא של תרבות הצריכה הוא הכחרי במרכת שחייבת לגדול כל הזמן - משום שהוהן לא דמוקרטי- כך עוד הון שחוסך צורך בעבודה אנושית - הופך מברכה לקללה. במערכת שבה ההון נמצא בשליטה פוליטית ואו בקשרי בעלות של קבוצה קטנה מאד של אנשים שמנצלת את כוחה הפוליטי והכלכלה והתרבותי כדי לקחת מאנשים עוד כוח ועוד הון .

מה עושים במקום

  • תהעקשות על חיבור בין מדע לבין מעדי החברה ומדינית - המוקד התרבותי והאקדמי
  • הון דמוקרטי יותר וקרוב יותר- הבסיס להבנה וליכולת פועלה - הפיכת התחזקות ההון והשיני הטכלוגי מקללה לברכה
  • ביסוס פוליטיקה על מדע ועובדות, נתונים פתוחים.
  • הכרה בבעיות של מוצרים ציבריים ובחינת דריכם להתמודד איתם
  • קשר בין הבנה ואחריות לבין זכויות פוליטיות הנוגעות להכרעה. חילוץ הדמוקרטיה מתוך הפופליזם
  • שלילת חרויות אזרח מתאגידים והתייחסות לתאגידים במשפט ובכלכלה - במקום מחשבה על שוק חופשי מול ממשלה. ניתוח מורכב יותר של מוסדות.
  • הגנה משפטית על אנשים דרך ייצוג מוסדי (לדוגמה נציב הדורות הבאים) ודרך הגנה מפני פגיעה "אקולוגית" שאינה ישירה.
  • שיקום תקשורת דמוקרטית על ידי מובזר יותר ופחות מסחרי. סינדיקט של בלוגים עם כסף לתחקירים ולערכיה, מנגנון של שמירה על אתיקה על ידי שמירה הדדית.

תזכורות לרעיונות

  • השהייה - במכונית עוצרת. בעישון, בחור באוזון
  • מועצת האתיקה לבלוגרים - אחד הבסיסים לשם יצירת עיתונאות חופשית והוגנת ופתרון בעיית מוצרים ציבוריים - צרוף חברים על ידי המלצה ועל ידי עמידה בכללי אתיקה. הוצאת חברים במקרים קיצוניים, שירות של ייעוץ אתי מצד אחד ומצד שני במקרים של הפרה - משהו רך יותר מאשר העפה כמו הזהרה שהחבר עבר על כללי אתיקה בנושא כזה וכזה ורצוי שיתקן את דרכיו... אחרת - מה?
  • מועצת אתיקה למנהיגים פוליטיים - אנשים מזרם אחר שלא מצביעים לפוליטקאי ורחוקים ממנו - ממליצים על יושרה של פוליטקיאים. הקהל עצמו של פוליטיקאים נוטה להתעלם מחשדות או עבירות שלו. בתי משפט וחוקים הם כלים קיצוניים מידי כדי להתמודד עם בעיות אתיות. פוליטקאים משתמשים בכוח הפוליטי שלהם כדי לעודד אחרים להסתיר את הפשיעה שלהם.
  • המדריך לפעיל החברתי - לקרוא ספרים, ללמוד נושא מסויים שאינו בתחום ההתמחות שלך לעומק, לקרוא ללא ביקורת ועם ביקורת לעומק דעה אחת לפחות של המתנגדים, להתבסס על מדע ככל האפשר, לפתח כישורים ולא רק ידע, להזהר משריפה עצמית, לפתח פעילים אחריך סביבך. לשים לב להזהר מאגו. להזהר ממים שגויים. לשנות וללמוד על העולם. ללמוד מהיסטוריה של מאבקים אחרים דומים ושונים.
  • עישון - פעולות שינוי - קנסות במקום מיסוי , העלבה ואשמה במקום ענישה. חיוב מעשנים לשחזר משפטים במקום לקרוא אותם.

וואוצ'רים , הפסקת התייחסות למאפיה כמו כל עסק חוקי, להתמקד בכך שחברות טבק חייבות לתפוס את המעשנים בגיל 10-13 כדי לשמור על איפקט, במיוחד בגיל 12-13. ובסוכנים שיכולים להשפיע על דבר זה.

  • בעיה בעורכי דין - הגנה על פושע בכל מחיר גם כאשר הוא ביצע את הפשע. פתרון - לפושע יש אינטרס לספר לעורך הדין שלו מעט ולחף מפשע יש אינטרס לספר לעורך הדין שלו הרבה.
  • מיסוי מלכודת רווחה - דרך לקיחת הזמן של הנזקק - בסיוע לאחרים, בלימוד עצמי, ואולי בפעילות גופנית.

עולם מלא

  • הנחה אחת - העולם מלא בדברים - יסודות כימיים, תרכובות, כוכבים ופלנטות, יצורים חיים למינהם - צמחים, בעלי חיים, חיידקים , בני אדם; מערכות אקולוגיות וגיאופיזיות; כלים, תשתית ומכונות, חברות, מוסדות חברתיים, תרבויות, שפות, ספרים וצורות אחרות של שמירת מידע, רעיונות ונורמות.
  • הנחה שנייה - בגלל החוק השני של התמורדינמיקה לגבי רוב דברים (כולל חלק מהתרכובות) יש צורך בזרם מתמיד של אנרגיה כדי לשמור על המבנה שלהם. לדוגמה יצורים חיים חייבים לאכול כדי לקבל אנרגיה כדי לתחזק את הגוף שלהם. מכונות חייבות לעבור בדיקות ותיקונים תקופתיים כדי להמשיך לעבוד.
  • הנחה שלישית -דברים מקיימים איטראקציות זה עם זה. לדוגמה יבשות נתקעות זו בזו, המים משנים את מבנה ההרים, צמחים קולטים תרכובות כימיות מהאדמה, בעלי חיים אוכלים צמחים, בעלי חיים אוכלים בעלי חיים אחרים, בעלי חיים מזדווגים, בני אדם יוצרים יחד מוסדות חברתיים כדי לשתף פעולה, בני אדם מייצרים מסגרות פוליטיות כדי לקבל הגנה מפני קבוצות של אנשים אחרים, בני אדם מוכנים להלחם והלרוג אנשים אחרים במטרה להגן על המסגרות התרבויות והפוליטיות שלהם. מערכות אקולוגיות מטהרות מים או מסייעות לגשם לחלחל לאדמה, בני אדם מייצרים מכונות, בני אדם משתמשים במכונות כדי לייצר מוצרים, בני אדם מדברים זה עם זה.
  • הנחה - אינטרקציה לא נכונה מייצרת נזק לקיום של דברים לדומגה גרגרי חול או סוכר בתוך מנוע,
  • הנחה -זיהום - השאלה כמה דבר יזיק או יועיל לדבר אחר תלויה גם בריכוז של דברים -לדומגה מים מועילים ליצורים חיים - פחות מידי מים מוות בצמא , יותר מידי מים - הרעלת מים. כך גם כל חומר מזהם אחר. בהקשרים אחרים יותר מידי אינטרקציה יכולה להזיק.
  • הנחה - אבולוציה - היצורים החיים פועלים כדי לשרוד ולהתרבות
  • הנחה אצל בני אדם ובעלי חיים חברתיים האבלוציה יכולה להתקיים בדרכים "מוזרות". לדוגמה נזירים או אנשים שקופצים על רימון בקרב.
  • הנחה - לבני אדם וליצורים אחרים יש מוח שמסייע לתפקוד שלהם. המוח מקבל החלטות על סמך המבנה שלו שמתנה באמצעות לימוד. המוח משתפר עם השנים באמצעות אבולוציה אבל הוא מותאם לסביבה שלו וקשה למבנה הזה להתשנות במהירות, המוח שלנו הוא במובן מסויים עוד מותאם לסביבה של ציידים לקטים.
  • המוח משתנה עם השנים בתהליך של לימוד - לימוד פורמלי ולימוד לא פורמלי ממשחק, צפייה באחרים , חוויות וכו'.
  • ניתן לשטות במוח על ידי גירויים שונים - כך שנוצר פער בין שרידה אבולוציונית והתרבות אבולוציונית להתנהגות אחרת שיכולה להזיק לאדם - לדגומה סמים. לדומגה סוכר.
  • יותר מידי מדברים מסויימים (אולי כל הדברים) יוצר בעיות , כך גם פגיעה בחלק המדברים לדוגמה פגיעה במערכות אקולוגיות או במבנים חברתיים.
  • בגלל פערים בתפיסה, ובגלל פגיעה במבנים או פגיעה במוצרים ציבוריים השוק נותן עדיפות לפעמים למוצרים ושירותים שפוגעים בנו.
  • כשאנחנו קונים מוצר אנחנו קונים חבילה של דברים ושל שירותים. לדוגמה מחשב, לדוגמה מזון תעשייתי.