משתמש:האזרח דרור/ספר/פרק כלכלה מבוססת משאבים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נבצע כאן חלוקה גסה של הפעילות האנושית הכלכלית בנסיון לקבל מושג לגבי איך לתפוס את המימדים הפיזיים של פעילות האדם.

לא נסתכל כרגע בהתפתחות טכנולוגית או חברתית שמשנה את אופי הפעילות (פיתוח טכנולוגי, חברתי, שינויים תרבותיים, שינויי ביולוגיים או סביבתיים וכו'). אלא ננסה להסתכל במעין תמונת מצב.

ברמה הראשונה קיימים צרכים ורצונות אישיים וחברתיים. ברמה זו לא ניגע כרגע (ראו לדוגמה צרכים אנושיים בסיסיים. הרמה השניה היא רמת הסקטורים הכלכליים או התעשייה (במובן רחב) - פעילות כלכלית וחברתית שעונה על הצרכים. הרמה השלישית היא הספקה של חומרי גלם, אקסרגיה ושאר מגבלות פיזיקליות ברות מדידה כדי לספר את הפעילות של התעשייה.

סקטורים כלכליים

הרמה שעליה מסתמכת רמת הצרכים היא הסקטורים הכלכליים (ניתן לקרוא לזה רמת התעשייה ) - חלוקה של הכלכלה שלנו למוצרים ולפעילויות שמספקים את הצרכים והרצונות. בהמשך נראה שסקטורים אלה צורכים משאבים שונים על פני זמן נתון (לדוגמה שנה).

כיצד נחלק את הסקטורים?

  • אמת מידה אחת היא שאנו רוצים לקבל סקטורים יציבים על פני זמן כך שנוכל להתאים אותם לחברה של ציידים לקטים, חברה חקלאית או תעשייתית ולהשוות בין חברות בזמנים ובמקומות שונים.
  • אמת מידה אחרת היא שאנו רוצים לחלק את הכלכלה לכמה שפחות סקטורים כדי להיות מסוגלים לתת מודל שיהיה הוליסטי מצד אחד אבל פשוט מצד שני.
  • אמת המידה השלישית היא הסתכמות על הרמה הבאה (מגבלות חומריות ואנרגטיות, או אנרגיה חומרי גלם ומשאבים אחרים) כדי לקבל סקטורים שיש להם נפח משמעותי מבחינת צריכת משאבים בחברה המודרנית (שהיא עיקר העניין שלנו) ואולי גם בחברות אחרות.

לפי 3 הקריטריונים האלה ניתן לחלק את הכלכלה לפעילויות וליצירת המוצרים הבאים: 7 הדברים הראשונים משותפים לכל חברות האדם ולרוב היונקים:

  • השגת מים (מוצר)
  • השגת וגידול מזון (הכנת מוצרי חקלאות למזון)
  • מנוחה ושינה
  • שמירה על קשרים חברתיים
  • חינוך (פעילות)
  • בריאות (פעילות)
  • לוחמה והגנה (פעילות)

3 הפעיליות האחרונות הן בדרך כלל משרדי ממשלה גדולים.

נמשיך לסקטורים אחרים שמאפיינים יותר חברות מודרניות, דיוויד מקיי לדוגמה מניח 3 פעיליות ישירות שדורשות הרבה אנרגיה באופן של צריכה ישירה:

  • תחבורה ותובלה (תחבורה יבשתית, ימית ואווירית)
  • חימום וקירור של הבית ובבית
  • מכשירים ביתיים אחרים (שאינם קשורים לחימום וקירור) (ניתן לחלק אותם הלאה לנקיון, בידור ותקשורת)

נבצע חלוקה של הפעילויות הביתיות הלאה כך שנקבל פעילויות שיש להן לא רק היבט אנרגטי, אלא גם היבט משמועתי מבחינת צריכת מים, זמן או כסף, נקבל 7 פעילויות :

  • שימור והכנת מזון (שמירה בקירור, בישול, הנבטה וכו', בניגוד לגידול או השגת מזון)
  • הגיינה (רחצה ושירותים)
  • נקיון ותחזוקת הבית
  • תחבורה ותובלה
  • חימום וקירור של הבית
  • ניקוי בגדים וכביסה
  • תקשורת ובידור

גם כאן ניתן למתוח את הפעיליות האלה לחברות פרה - תעשתיות ולעסוק בהוצאות של תחזוקת סוסים או עגלות, מדורות ובתחזוקה של הכלים הביתיים הראשונים. קיבלנו 7 פעיליות נוספות, כך שסה"כ מדובר ב-12 פעילויות משמעותיות ועוד 2 מוצרים משמעותיים.


נסתכל על צריכת מוצרים שהכנתם דורשת הרבה אנרגיה ואולי גם משאבים נוספים, סה"כ 12 סוגי מוצרים, שמצטרפים ל-2 הקודמים:

  • בתים ובניינים (מוצרים)
  • אמצעי תחבורה ותשתיות תחבורה (מוצרים)
  • ביגוד
  • ריהוט
  • אריזות
  • מוצרים לחינוך (כיתות, מחשבים)
  • מוצרים לבריאות (תרופות)
  • מוצרי לחימה (רובים, טנקים, מטוסים)
  • מחשוב, בידור, מוצרי חשמל ותקשורת (מוצרים)
  • ספרים
  • מוצרי נקיון
  • מוצרים אחרים לבית

יש סקטורים נוספים שנועדו לספק משאבים פיזיים לשאר התעשיות:

  • סקטור תשתיות האנרגיה (תחנות כוח)
  • סקטור המים (הפקת מים, התפלה, תשתיות מים וביוב)
  • סקטור הפקה ומחזור חומרי גלם
  • סקטור החקלאות ויערנות

הרשימה אולי נראית קצת ארוכה, אבל היא מכסה בצורה יפה את כלל הפעילות הכלכלית. סה"כ קיבלנו

  • 12 סקטורים של פעילות כלכליות
  • 14 סקטורים של מוצרים
  • 4 סקטורים (ואולי יש עוד) שמספקים משאבים פזייים לשאר התעשיות.

רמת המשאבים

הפעילות הכלכלית הפיזית, הסקטורים אותם סקרנו בחלק הקודם, דורשת משאבים פיזיים שונים, שיש צורך להשיג אותם ואו לחלק אותם. גם כאן ניתן לבצע חלוקה גסה של משאבים, שניתן לחלק אותה הלאה:

  • זמן - כל הפעיליות וייצור המוצרים דורשות זמן - אם מדובר בזמן בבית ואם מדובר בעבודה. אמנם קבנענו שמסגרת הזמן שלנו תיקח שנה, כך שס"כ כמות הזמן לאדם היא קבועה, אבל לא קבענו כיצד יתחלק הזמן בין הפעיליות השונות.
  • אקסרגיה - או אנרגיה ניתנת לניצול
  • מים נקיים - צריכה ישירה ומים שמזדהמים או מתאדים (טביעת רגל מימית)
  • שטח יבשתי כולל (לצרכי חקלאות, הפקת אנרגיה מתחדשת, מגורים, תעשייה, מסחר, חינוך, צבא, יערנות , תחבורה , תפקודים אקולוגיים לא אנושיים)
  • שטח של ייצור ראשוני
  • צריכת חומרי גלם מתכלים לשנה (דלק מחצבי, חול ואבן לבניה, עופרות מתכת, מחצבים אחרים, מי מעמקים)
  • צריכת חומרי גלם מתחדשים ביוטיים (עץ, סיבים, מזון)
  • צריכת חומרי גלם מתחדשים א-ביוטיים (מתכות לדוגמה).
  • שירותי המערכת האקולוגית
  • חלוקה של אנשים לפי מספרי אנשים לסקטור
  • חלוקה של הון תעשייתי לסקטור
  • חלוקה של הון חברתי (השכלה לדוגמה) לסקטור
  • זיהום - מתחדש או לא מתחדש

דבר מעניין הוא שכאשר האוכלוסיה גדלה ואו גדלה הצריכה האישית, אנו עוברים ממצב שבו הספקת חומרי הגלם לסקטורים השונים, הופכת למשאב במחסור (ממשאב חופשי) ולאחר מכן לדבר יותר ויותר יקר מבחינת צריכת משאבים אחרים (לדוגמה הפקת מים שדורשת אנרגיה כאשר היא מגיעה לשלב ההתפלה)

מדד אחד של המשאבים היא סך הצריכה שלהם כמו מדד טביעת רגל אקולוגית. מדד אחר הוא לפי חוק החבית של לייבגי -כמה כל אחד מהם קרוב לספים שונים שלו - תחילה של מעבר למחסור, אחר כך לסף הפקה מתייקרת ולאחר מכן לספים אחרים של כילוי או הפקה יקרה מאד.

ראו גם