סוכר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סוכר הוא שם כולל לקבוצה של פחמימות אכילות בעלות טעם מתוק אופייני, ומבנה גבישי (סוכר פשוט, דו-סוכר), וכן שמו הרווח של הדו-סוכר סוכרוז. נהוג לקרוא בשם "סוכר" גם לחד-סוכרים ולדו-סוכרים מתוקים נוספים.

סוגי סוכר שונים , (שמאל למעלה לפי כיוון השעון) - סוכר לבן מזוקק, לא מזוקק, סוכר קנה לא מעובד, וסוכר חום

בסוכר נעשה שימוש רב הן בתעשיית המזון והן בתעשיית המשקאות. הוא מהווה מרכיב עיקרי בממתקים , במשקאות קלים, והוא מרכיב חשוב במאפים שונים, בדגני בוקר, במוצרי חלב, בחטיפים, ממרחים ועוד - לעיתים קרובות סוכר זה מופיע כסוכר סמוי, כך שהצרכנים לא מודעים לכמות הסוכר הגבהוה שהם צורכים. תעשיות מזון מוסיפות סוכר למוצרים כדי לשפר את מכירות המוצרים וכדי לשפר את חיי המדף שלהם. לסוכר יש אפקט דומה להתמכרות במיוחד ברמות צריכה גבוהות ובעשורים האחרונים יש עליה בצריכת הסוכר בכל המדינות, כולל במדינות מערביות.

בשנים האחרונות יש יותר ויותר ראיות על נזקים בריאותיים של סוכר כולל השמנת יתר, סוכרת, עששת, מחלות לב וכלי-דם, דמנציה, ומספר סוגי סרטן לרבות סרטן המעי הגס. מספר מחקרים ניסו להבין את הסיבות לכך אבל בהצלחה חלקית, בין היתר בגלל הקושי להשיג נבדקים שצורכים מעט סוכר. כמו כן התגלה כי גורמים בתעשיית הסוכר הצליחו להטות מחקרים בשנות ה-50 וה-60 כך שלא יציגו את תרומת הסוכר למחלות כמו עששת ומחלות לב.

בשנים האחרונות יש מאמצים מצד רשויות וארגונים להפחית את צריכת הסוכר כחלק מתזונה בריאה וקידום בריאות. בשנת 2015, הכריז ארגון הבריאות העולמי כי כדאי למבוגרים ולילדים לצרוך סוכר בכמות נמוכה מ-10% מסך צריכת הקולריות ביום, יתרון נוסף הוא בצריכה של עד 5%. המלצה ברורה יותר של ארגון רופאי הלב בארצות הברית ממליצה על עד 6 כפיות סוכר ליום לנשים ו-9 לגברים. גם ארגונים נגד סרטן ממליצים לצמצם צריכת סוכר. גורמי בריאות ממליצים להגביל שיווק מזונות עם סוכר, לצמצם שיווק ופרסום לילדים, להסביר על נזקי הסוכר ולסמן באופן ברור את תכולת הסוכר של מוצרים. חברות מזון מצידן ממשיכות לשווק מזונות עתירי סוכר מסיבות שונות כחלק מאסטרטגיה של כלכלת השמנה וכמרכיב חשוב במזון מהיר ומזון מעובד. בשנים האחרונות יש מגמה של עלייה בצריכת הסוכר, כך שצריכת הסוכר במדינות רבות היא מעל המלצות ארגוני הבריאות. צריכת הסוכר בישראל היא בין הגבוהות בעולם והיא במגמת עליה. למרות נסיונות משרד הבריאות לפעול בנושא חברות המזון הפעילו לחצים ובינתיים אין בישראל אפילו חובת סימון של כמות הסוכר על מוצרים.

סוגי סוכר שונים

סוכר טבעי, סוכר חופשי וסוכר מוסף

ארגוני בריאות מבצעים הבחנה ברורה בין סוכר טבעי לסוכר סוכר חופשי או או סוכר מוסף.

סוכר טבעי הוא סוכר שקיים בפירות וירקות בצורתם השלמה (פרוקטוז מפירות שלמים) או סוכר שנמצא בחלב באופן טבעי (לקטוז).

סוכר חופשי מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כסוגי סוכרים שונים - כולל חד-סוכר (Monosaccharide) - כגון גלוקוז ופרוקטוז וכן דו-סוכר (Disaccharide) כגון סוכר לבן או חום - שמוספים על ידי היצרנים של המזון, הטבחים או הצרכן וסוכרים שנמצאים בדבש, סירופ, מיצי פירות ותרכיזי פירות. ההמלצות להגבלת סוכר לא מתייחסות לסוכרים שיש בפירות ובירקות שלמים ולא לסוכרים שנמצאים באופן טבעי בחלב בגלל שאין ראיות לכך שצריכת סוכרים אלה משפיעה לרעה על הבריאות. ‏[1]

סוכר מוסף מוגדר על ידי ארגון רופאי הלב של ארצות הברית ככל סוכר או ממתיק בעל ערך קלורי שנוסף למזון או משקה במהלך עיבוד המזון (סוכר שהוסף לקפה לדוגמה). סוכר מוסף יכול לכלול סוכרים טבעיים כמו סוכר לבן, סוכר חום או דבש או ממתיקים בעלי ערך קלורי אחרים שעברו שינוי כימי כמו סירופ תירס עתיר פרוקטוז High fructose Corn syrup - אחד התחליפים הפופולריים והזולים לסוכר המופק מסלק סוכר או קנה סוכר. [1]

חלק גדול מהסוכר שאנשים צורכים הוא "סוכר סמוי" שנמצא בתוך מזונות שלא בהכרח נתפסים כמזונות מתוקים. לדוגמה כף אחת של קטשופ מכילה כ-4 גרם (בערך כפית אחת) של סוכר חופשי. פחית של משקה ממותק כמו קולה, מכילה עד כ-40 גרם (כ-10 כפיות) של סוכר חופשי. ‏[1] ישנם תוספים שונים שמסתירים את הטעם המתוק - מזון מלוח או חריף. במקרה של נוזלים - נוזלים חמוצים (כמו מיץ עגבניות) או חומצה (במקרה של משקאות תוססים) מסתירים וממתנים את הטעם המתוק של הסוכר. לא תמיד קל לדעת את כמות הסוכר שיש במוצר - מוצרי חלב, או מוצרים שיש בהם פירות מקשים במיוחד בגלל שכמות הסוכר שבהם מתייחסת לסוכר מוסף או חופשי יחד עם הסוכר הטבעי. ורק לעיתים ישנו מידע על הסוכר המוסף בערכים התזונתיים המופיעים על המוצר. [2]

שמות של סוכר מוסף וממתקים

יצרנים מנסים לפעמים להסתיר את תכולת הסוכר במוצר על ידי שמות שונים של ממתיקים שאינם מוכרים או נחשבים בריאים יותר מסוכר לבן. להלן סוגים שונים של ממתיקים שבהם משתמשים והם שקולים לסוכר:[3]

  • סוכר חום Brown sugar
  • ממתיק תירס Corn sweetener
  • סירופ תירס Corn syrup
  • תרכיז מיץ פירות Fruit juice concentrates
  • HFCS סירופ תירס עתיר פרוקטוז High-fructose corn syrup
  • דבש Honey
  • סוכר הפוך Invert sugar
  • סוכר מאלט Malt sugar
  • מולסה Molasses
  • סוכר נע Raw sugar
  • סירופ
  • מולקולות סוכר ששמן נגמר בסיומת "אוז" - דקסטרוז, פרוקטוז, גלוקוז, לקטוז, מלתוז, סוכרוז.

צריכת סוכר

אף כי סוכרים המצויים באופן טבעי במזון (כגון בפירות וירקות ומוצר חלב) יכולים להוות חלק מתזונה בריאה ומאוזנת יש עליה מתמדת בצריכת הסוכר ואיתה עליה בבעיות בריאות הקשורות לסוכר. צריכת הסוכר החלה לגדול במאות השנים האחרונות, בעקבות העליה של חקלאות תעשייתית. הגידול בצריכת הסוכר גדל באופן אינטנסיבי בעשורים האחרונים עקב הגידול בצריכה של מזון מהיר ותעשייתי והפחתה במזונות לא מעובדים.

צריכת הסוכר בעולם

בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מסוכר וממתקים בארצות הברית בשיעור של 19% והאמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.‏[2]

לפי ארגון ה-OECD נכון לשנת 2012, צרכו בני האדם ביחד מעל 174 מיליוני טונות של סוכר מוסף בכל שנה. אדם ממוצע בעולם צרך כ-24 ק"ג סוכר, במדינות עניות כמו סין או בנגלדש צריכת הסוכר לנפש הייתה 11 ק"ג בשנה, יפן היא אחת המדינות המערביות עם צריכת סוכר נמוכה יחסית של 16 ק"ג לשנה. במדינות רבות (מערביות ולא מערביות) צריכת הסוכר לנפש היא 30-40 ק"ג כאשר הרמה הגבוהה ביותר היא בברזיל שם צורך אדם ממוצע מעל 67 ק"ג סוכר בשנה. צריכה גבוהה של סוכר לא בהכרח מעידה על עושר - במצריים ובמקסיקו צריכת הסוכר לנפש גבוהה יותר מאשר צריכת הסוכר בארצות הברית. הצפי של הארגון עד שנת 2024 הוא לגידול בצריכת הממוצעת העולמית - ירידה קטנה בצריכה לנפש ברוב המדינות העשירות ועליה גדולה יותר בצריכה לנפש במדינות היותר עניות ‏[3]

איזור צריכה (אלפי טונות לשנה) צריכה לנפש (ק"ג לשנה) צריכה לנפש (גרם ליום)
כלל העולם 174,290 24.3 66.6
מדינות מפותחות 49,727 35.5 97.3
צפון אמריקה 12,224 34.0 93.2
קנדה 1,330 37.8 103.6
ארצות הברית 10,894 33.5 91.8
אירופה 29,066 39.1 107.1
האיחוד האירופי 19,482 38.2 104.7
רוסיה 5,892 41.3 113.2
אוקראינה 2,008 44.4 121.6
אוסטרליה 1,105 47.3 129.6
ניו זילנד 218 48.4 132.6
מדינות מפותחות נוספות כולל ישראל 7,115 26.5 72.6
יפן 2,127 16.7 45.8
דרום אפריקה 2,151 40.8 111.8
מדינות מתפתחות 124,563 21.6 59.2
אפריקה 17,600 16.6 45.5
צפון אפריקה 6,878 40.1 109.9
אלג'יר 1,405 35.8 98.1
מצרים 3,439 41.9 114.8
אפריקה מדרום לסהרה 10,722 12.1 33.2
אמריקה הלטינית והקריביים 30,101 48.8 133.7
ארגנטינה 1,829 44.1 120.8
ברזיל 13,477 67.3 184.4
צ'ילה 839 47.6 130.4
מקסיקו 4,733 38.7 106.0
אורוגוואי 136 39.9 109.3
אסיה והאוקיינוס השקט 76,862 18.8 51.5
בנגלדש 1,810 11.6 31.8
סין 16,230 11.7 32.1
הודו 25,059 20 54.8
אינדונזיה 6,163 24.7 67.7
איראן 2,628 33.9 92.9
קוריאה 1,383 28.1 77.0
מלזיה 1,596 53.7 147.1
פקיסטן 5,145 28.2 77.3
סעודיה 1,121 38.9 106.6
תאילנד 3,063 45.7 125.2
טורקיה 2,541 33.9 92.9
מדינות עניות 10,218 11.4 31.2
מדינות OECD 45,679 34.9 95.6
BRICS 62,809 20.7 56.7

צריכת הסוכר בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מזון בישראל

נכון לשנת 2014 ישראל היא המדינה בעלת צריכת הסוכר לנפש הגבוהה בעולם. לפי סקר של ה-OECD, המבוסס על נתוני 2014, בישראל צורכים 186 גרם סוכר ליום, כלומר כ-46 כפיות סוכר ליום. נתון דומה (ומעט נמוך יותר) יש רק בברזיל. נתון זה גבוה כמעט פי 2 יחסית לממוצע ב-15 המדינות של מערב אירופה (EU 15), ויותר מפי 3 ביחס לנורווגיה. 10 המדינות שנמצאות אחרי ישראל וברזיל הן כולן עם צריכת סוכר נמוכה מ-150. כמעט 20% מצריכת הקלוריות של ישראלי ממוצע מגיעה מסוכר. ‏[4]

לפי מקור אחר על הסקר של ה-OECD, ישראלי ממוצע צורך 170 גרם סוכר ליום - יותר מהצריכה במלזיה (160), ברזיל (155), ארצות הברית (142), ניו-זילנד (135) ושוויץ (132). ישראל נמצאת במקום השני בעולם בצריכת הסוכר ביחס לכמות הקלוריות כ-16% מסך הקלוריות. ‏[5] כמות של 170 גרם סוכר ליום היא שוות ערך ל-42 כפיות סוכר ליום. ביחס להמלצת ארגון הבריאות העולמי כמות זו גבוהה פי 5 ביחס לגברים (עד 8 כפיות) ופי 7 ביחס לנשים (עד 6 כפיות). ביחס לצריכת הקלוריות היומית הצריכה גבוהה ב-60% ביחס להמלצות הארגון.

לפי הלמ"ס, בשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% מגיעים מצריכת דגנים, 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים.[6]

הרכב המזון בישראל משתנה עם השנים. כמות הקלוריות לנפש עלתה בין 2005 ל-2012 ב-1% בלבד מ-3,609 קלוריות ל-3,630 קלוריות. עם זאת הרכב המזון השתנה (לפעמים בעשרות אחוזים)- ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי האדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השומנים והחלב. הגידול המשמעותי ביותר היה בצריכת הסוכר, הדבש והממתיקים לנפש.

בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 - עליה של 109%. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה ב-2005 ל-42.8 ק"ג לשנה. הצריכה היומית של סוכר של עמדה על 68.2 גרם ליום בשנת 2005, והגיעה לרמה של 117.4 גרם ליום בשנת 2012. היות ובכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, צריכה כזו דומה לצריכה של כ-30 כפיות סוכר ביום. [6][7]

לפי ארגון הבריאות העולמי, לאדם מבוגר מומלץ לצרוך 50 גרם סוכר ביום (כ-11 כפיות סוכר) לכל היותר ויש יתרון בריאותי לצריכה של עד כ-25 גרם ביום (כתלות במשקל וגורמים אחרים) כך שהצריכה הממוצעת בישראל גבוהה פי 2 מהמלצות הארגון ופי 4 מהצריכה המומלצת ביותר.‏[1] הבעיה חמורה יותר בקרב ילדים שעבורם ההמלצות הן לכמות סוכר נמוכות יותר.

ההשפעות מבחינה תזונתית מלבד צריכת הסוכר עצמו קשורות גם לנושא של הערך הגליקמי. סוכר ולחם לבן הם מזונות פחות משביעים והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגבירים בעיה של אכילת יתר ובעיות נוספות של המערכת המטבולית. השפעה נוספת היא שצריכת הסוכר היא אינדיקציה להרגלי תזונה גרועים ולצריכת מוצרים שמכילים חומרים מזיקים אחרים כמו צבעי מאכל, מלח, בשר מעובד וחומרים נוספים שיש במשקאות ממותקים.

לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו משקה קל לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%. בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. ‏[8]

לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן ‏[9] שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה לכ-35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או נורווגיה שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. ‏[8] במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות פעילות גופנית וצופים יותר בטלוויזיה לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.‏[8]

לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%)‏[8]

חזי גור מזרחי הוא יועץ עסקי וחוקר התנהגות צרכנים. לפי מאמר שלו "שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות" שהתפרסם בשנת 2017, חלק גדול מקניית הממתקים, אינם ברשימת הקניות. חלק גדול מההשפעה על הקניה של ממתקים הם עקב פרסום, חשיפה בנקודת המכירה, הדגשה של "מוצרי דחף" (מוצרי אימפולס). למרות המודעות הגדלה למוצרי מזון בריאים יותר יש חדשנות בנושא כך שכמות המכירות גדלה. תחום הממתקים מוביל במכירות של מוצרים בהמלצת קופאית בכל שווקי המזון הקמעונאיים. המלצת הקופאי גורמת להסרת ייסורי המצפון של הצרכן. יש חשיבות גדולה לתכנון הקטגוריות של ממתקים ובאופן סידורם במדפים, גובה המדף ורצף במסלול ההליכה. תצוגה ססגונית ושופעת יותר תגרום למכירות גדולה יותר. ‏[10]

הבדלים בין ובתוך מדינות בצריכת סוכר

לפי נתוני ה-OECD ישראל וברזיל הן במקום הראשון בצריכת סוכר, עם מעל 180 גרם סוכר ליום. לאחריהן 10 מדינות אחרות עם צריכת סוכר בין 100 ל-150. ביניהן שוויץ, מקסיקו, ארצות הברית, צ'ילה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד. מדינות אירופה המערביות - EU 15 צורכות בממוצע מעט יותר מ-100 גרם. ביפן צורכים כ-90 גרם סוכר ובנורווגיה כ-60 גרם סוכר ליום. ‏[4]

ניתן להצביע על הסברים דומים אבל שונים מעט להבדלים בין המדינות המערביות - מדינות בעלות אי שוויון כלכלי גבוה (ישראל, ברזיל, ארצות הברית) הן בעלות צריכת סוכר גבוהה ומדינות עם אי שוויון כלכלי נמוך (נורווגיה, יפן) הן בעלות צריכת סוכר נמוכה יותר.

ממחקרים שבוצעו בישראל לדוגמה נמצא כי יש קשר בין מעמד חברתי-כלכלי נמוך לבין צריכה גבוהה יותר של סוכר. הסברים אפשריים לצריכה גבוהה של סוכר בקרב שכבות עניות כוללות מודעות תזונתית נמוכה יותר, הורים עובדים שמתקשים להשגיח על הילדים, צריכת מזון עתיר בסוכר כסמל סטטוס או כסמל לשייכות חברתית על ידי נערים, פחות אפשרויות לספק מזון בריא בקרב עניים ומחירים נמוכים, מאמצי שיווק וזמינות גבוהה (לדוגמה בסופרים) של מוצרי סוכר.

הסברים אחרים לפערים בין מדינות יכולים להיות בגלל רגולציה ממשלתית, מסורת טובה יותר של שמירה על מוצרים ציבוריים (כמו רפואה מונעת, חינוך תזונתי, חינוך), או סיבות דומות - גורמים שיכולים להשפיע הן על אי השוויון הכלכלי והן על צריכת הסוכר (של האוכלוסייה כולה או של העניים). ראו גם אי שוויון בריאותי. במדינות רבות בעלות צריכת סוכר גבוה, ייתכן ויש מעורבות ממשלתית נמוכה בתחום התזונה, החינוך, פרסום של סוכר לילדים. דבר זה יכול להסביר צריכת סוכר גבוהה לא רק בישראל וארצות הברית אלא גם בשוויץ, ניו-זילנד עוד. יש סיכוי גבוה כי צריכה גבוהה של סוכר קשורה להיבטים של תרבות הצריכה ולתדמית של ילדים, נערים ומבוגרים לגבי עצמם ולגבי הזהות שלהם ביחס למוצרי מזון שונים ("אני קול כי אני שותה קוקה-קולה") וכן בחשיפה של ילדים לפרסום חטיפים ומשקאות קלים. היבט נוסף שיכול לשחק תפקיד הוא תרבות מזון - עד כמה היא מוכתבת על ידי מסורת וחינוך מודע של הורים או קהילה (לדוגמה צרפת, יפן) וכמה היא נשלטת על ידי תאגידי מזון וחברות מסחריות דומות (לדוגמה ארצות הברית - ראו אומת המזון המהיר).

הסבר אפשרי נוסף נוגע לאקלים - במדינות קרות ומושלגות ייתכן כי צריכת סוכר גבוהה קשורה לחודשי חורף שבהן תקועים בבית ו"אין מה לעשות". במדינות חמות לעומת זאת יש פוטנציאל לצריכה גבוהה של משקאות ממותקים קרים.

צריכת סוכר נמוכה יחסית בין מדינות ה-OECD קיימת בסין - כ-40 גרם ליום, וכן בהודו ובאינדונזיה- כ-70 גרם. ‏[4] הסבר אפשרי לצריכה נמוכה זו הוא בגלל עוני - אנשים רבים אינם מצליחים לקנות מזון מעובד (שהוא בדרך כלל יקר יותר) וקונים מזון מסורתי או מזון לא מעובד שמכיל כמות קטנה של סוכר.

השפעות בריאותיות של סוכר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של סוכר

תזונה מערבית היא בדרך כלל עתירת סוכרים. תזונה כזו של סוכרים ובעיקר אלו המוספים למזונות ולמשקאות בצורה מלאכותית, נקשרה לבעיות בריאותיות שונות כגון סוכרת והשמנת יתר, המהווים גורמי סיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם, וכן לעששת, ולכן ההמלצות שלא ארגוני בריאות ותזונה הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מהתפריט.

כבר בשנת 2003 המליץ ארגון הבריאות העולמי להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת הקלוריות ליום. באפריל 2015 חזר הארגון על ההמלצה להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום. ‏[1]

יש המלצה נוספת של ארגון הבריאות העולמי להפחית את הצריכה של סוכר לפחות מ-5% מצריכת הקלוריות. המלצה זו פחות חזקה היות והיא מבוססת על פחות מחקרים על צריכה של כמות נמוכה של סוכר. כמו כן המלצה זו מבוססת על הממצא לפיו עקב הירידה החדה בצריכת הסוכר שהתרחשה באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה (מ-15 ק"ג בשנה לאדם ל-0.2 ק"ג בשנה) הייתה ירידה בבעיות השיניים בשנים שלאחר המלחמה. ‏[1]

מחלות לב וכלי דם

לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, אנשים שצרכו 17% עד 21% אחוז מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכוי גבוה ב-38% למוות ממחלות לב וכלי-דם (כגון מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, או יתר לחץ דם), לעומת אנשים שצרכו 8% מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף. המחקר התייחס למספר גורמים סוציודמוגרפיים והתנהגותיים כמו גיל, מוצע אתני, השכלה, עישון, שימוש בתרופות, והיבטים אחרים. הסיכון היחסי למחלות לב וכלי דם היה יותר מפי 2 עבור אנשים שצרכו מעל 21% מהקלוריות שלהם באמצעות תוספות סוכר וממתיקים. [4]

איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך עד 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[5][11] להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי סוכר שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [6] הצריכה הממוצעת בישראל היא כאמור 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות לאכילה או לקטוז בחלב.

על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לכל לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [7]. הערכה היא כי רוב הילדים צורכים כמות גדולה בהרבה של סוכר. לדוגמה במעדן אחד של מעדן חלב "דני" יש 2.6 כפיות סוכר. [8]

ארגון הבריאות העולמי, ממליץ "המלצה חזקה" להפחית את צריכת הסוכר מ-10% מכלל צריכת הקלוריות, וזאת בהתבסס על מחקרים מדעיים מעודכנים לשנת 2015. לפי הארגון מבוגרים שצורכים פחות סוכר הם בעלי משקל גוף נמוך יותר, וכן שצריכת סוכר גדולה יותר קשורה לעליה במשקל. כמו כן מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של משקאות ממותקים (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל יתר או משקל יתר קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים הם נפוצות יותר כאשר יש צריכה גבוהה יותר מ-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כמדיניות ציבורית ברוב המקרים. ‏[1]

סרטן השד

המלצות הקואליציה האירופית של סרטן השד (Europa Donna), המיוצגת בישראל על ידי האגודה למלחמה בסרטן ממליצות על הפחתה של צריכת שומנים מהחי, והפחתת צריכת סוכר כחלק ממאמץ להקטין את התחלואה בסרטן השד. המלצות נוספות הן אכילת מזון בריא ומגוון, תוך העדפה של מזון ממקור צמחי, קיום אורח חיים פעיל ברוב ימות השבוע וצעדים נוספים.‏[12]

מזונות ומשקאות המכילים סוכר חופשי

סוכר נמצא באופן טבעי בפירות, ירקות, לחם, ומוצרי חלב. עם זאת הסכנות הבריאותיות של סוכר הן מפני תוספות סוכר מלאכותיות למוצרים שונים.‏[1] יצרני מזון מוסיפים סוכר למוצרים בניסיון לשפר את טעמם, להסוות טעם חמוץ, כחומר שימור לשם שיפור חיי המדף ועוד.

בתפריט של אנשים בארצות הברית בגיל שנתיים ומעלה, כמחצית מכמות הסוכר החופשית מגיעה ממשקאות שונים - 36% מהסוכר מגיע ממשקאות מוגזים וממשקאות אנרגיה, 11% מגיע ממשקאות פירות, 4% ממשקאות תה קר. 19% מהסוכר מגיעים מקינוחים המבוססים על דגנים או מוצרי חלב. רק 6% מהסוכר מגיע מממתקים חטיפים ועוגות, וכ-4% מדגני בוקר שונים. [9]

מוצרים שונים המכילים כמות גבוהה של סוכר מזיק כוללים:

משקאות המכילים סוכר
  • משקאות ממותקים מוגזים ואחרים - כולל קולה ומוצרים מוגזים אחרים, תה קר או חם ממותק, "משקאות בטעמים", "משקאות אנרגיה", "מים בטעמים". פחית אחת של קוקה קולה בנפח 355 מיליליטר מכילה כ-9 כפיות סוכר או 36 גרם סוכר. בקבוק של 600 מיליליטר של קוקה קולה מכיל מעל 16 כפיות סוכר או 65 גרם סוכר, בקבוק של 1 ליטר מכיל 108 גרם סוכר או 27 כפיות סוכר. פחית "רד בול" של 250 מ"ל מכילה 27 גרם סוכר או 6 וחצי כפיות סוכר [10]
  • משקאות קפה\תה ממותקים - כמו שוקו קר או חם. אייס קפה וכו' בכוס אייס קפה בינונית יש 19 כפיות סוכר. [11]
  • משקאות חלב ממותקים - בבקבוק בשוקו "תנובה" הקטן ביותר שיש (250 מ״ל) יש 4.4 כפיות סוכר, בבקבוק המעט גדול יותר, של 340 מ״ל, יש מ-6 כפיות סוכר. [12]
  • מיצי פירות - מיץ תפוזים לדוגמה עשוי להכיל עד 9 כפיות של סוכר בכוס. [13] מיצים הנמכרים במיכלים עשויים להכיל יותר - כ-6 כפיות סוכר בכוס שהן כ-24 גרם סוכר בכוס (של 240 מ"ל). [14] מנהל המזון בארצות הברית ממליץ על אכילת תפוזים במקום שתיית מיץ. המלצה כזו קיים גם עבור תפוחים וענבים. כאשר הגוף צורך סוכרוז הנמצא בפירות הוא צורך גם סיבים תזונתיים ולכן ההשפעה של הסוכר על הגוף שונה. [15]
  • תחליפי חלב - כוס חלב שקדים מכילה 1.5 כפיות סוכר, כוס חלב סויה מכילה 4 כפיות סוכר.[16] כוס חלב סויה במתיקות מופחתת מכילה כפית סוכר.
  • משקאות אלכוהוליים - בכוס יין יש 2 כפיות סוכר ובכוס בירה קטנה יש 2 כפיות סוכר [17]
מזונות המכילים סוכר

גם מזונות שונים מכילים סוכר. חלק מהמוצרים אינם מתוקים במיוחד אבל מכילים סוכר בכל זאת. חלק גדול מהסוכר מתחבא בתוך מוצרי חלב ממותקים וחלק ממנו בתוך קינוחי דגנים, וקורנפלקסים ממותקים שונים.

  • מעדני חלב ממותקים - יוגורט עם פירות - עלול להכיל 19 גרם סוכר.[18] באופן כללי אחד המקורות החשובים לצריכת סוכר הם מיני מעדנים ויוגורטים ממותקנים שילדים ומבוגרים צורכים בכמות גבוהה. קינוחים המבוססים על חלב או דגנים מהווים את מקור הסוכר החופשי החשוב ביותר לאחר משקאות ממותקים - 19% בקרב תושבי ארה"ב מעל גיל שנתיים. [19]
  • עוגות, עוגיות, גלידה, וממתקים שונים. בפרוסת עוגה עם קרם יש 3 כפיות סוכר, ב-4 קוביות שוקולד יש 3 כפיות סוכר, בכדור גלידה יש 1.5 כפית סוכר[20]. חטיף גרנולה יכול להחיל מעט יותר מ-2 כפיות סוכר - [21] באופן כללי ממתקים מספקים כ-6% מסך הספקת הסוכר החופשי בארצות הברית [22]
  • דגני בוקר - ובמיוחד דגני בוקר ממותקים כמו האני נאט צ'יריוז, דגנים עם "עוגיות" וכו'. [23] דגני בוקר מספקים כ-4% מסך צריכת הסוכר החופשי בארה"ב לאנשים מעל גיל שנתיים [24]
  • פירות יבשים - חופן של חמוציות יכול להכיל עד 29 גרם של סוכר. [25]
  • לחם ומוצרי בצק אחרים - יש יצרנים שמוספים עד 2 גרם של סוכר לכל פרוסה (כולל יצרניות של לחם מלא)[26] בישראל 3 פרוסות לחם לבן מכילות חצי כפית סוכר[27] לחמניות, חלות, בייגלה, פיתות, מוצרי בצק נוספים מכילים סוכר חופשי. פיתה אחת מכילה כפית סוכר אחת. [28]
  • חטיפים מלוחים וחריפים - גם חטיפים המכילים סוכר סמוי. לדוגמה בשקית ביסלי קטנה יש 3 כפיות סוכר, בשקית דוריטוס קטנה יש 3 כפיות סוכר, בשקית פופקורן יש 1 כפית סוכר[29]
  • מרק מקופסא - 15 גרם סוכר ב-1.5 כוסות - הסוכר מוסף כחומר שימור למרקים. [30]
  • רוטב לסלט - עד 4 גרם סוכר לכף רוטב.[31]
  • רוטב עגבניות - עד 12 גרם בחצי כוס מוסף כדי להקטין את החמיצות של הרוטב.[32]

תעשיות הסוכר

באופן היסטורי סוכר היה בשימוש בחלקים טרופיים של העולם, אבל עד לגילוי אמריקה על ידי קולומבוס הוא היה מצרך מותרות נדיר במדינות אירופה. הסוכר הוא כיום חלק מהותי במכירות של חלק גדול מתעשיית המזון כולל משקאות ממותקים, מעדני חלב, גלידות, דגני בוקר, עוגות, מוצרי מאפה, רטבים ועוד.

הטיות מחקרים על סוכר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הטיית מחקרים על ידי חברות

בשנת 2016 נחשפה פרשה של הטיית מחקרים על ידי חברות סוכר מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. ‏[13]

מהמסמכים מראים שקבוצת הסחר Sugar Research Foundation, המכונה היום Sugar Association, שילמה למדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום המקביל היום לכ–50 אלף דולר, כדי שיפרסמו ב־1967 מאמר מחקרי על קשר בין צריכת סוכר, שומן ומחלות לב. אנשי תעשיית הסוכר בחרו את המחקרים שעליהם התבסס המאמר המחקרי של המדענים. המאמר המוזמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, המעיט בחשיבות הקשר האפשרי בין סוכר לבריאות הלב ותלה את האשם בצריכת שומנים רוויים.‏[13]

נסיונות הפחתת צריכת סוכר בישראל

בשנת 2016 יזמו יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות יוזמה לקדם אורח החיים הבריא, כיעד מרכזי של עבודת המשרד ולהתמקד בתחום המזון. ב-2016 פעלה במשך כמה חודשים ועדה בשם ועדת האסדרה, במשך כשנה התכנסה ועדה של בכירי משרד הבריאות ושמעה את נציגי תעשיית המזון, רופאי סוכרת, טכנולוגים של מזון, חוקרים ועוד כדי ללמוד על התזונה בישראל. ‏[14] [33]

הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 כפיות סוכר – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ-6-9 כפיות סוכר ביום. טענת נציגי חברות המזון היתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי נסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו. ‏[14]

חבר הכנסת איתן כבל ניסה להעביר חוק שיטיל מס על משקאות ממותקים. יש המתנגדים למס זה בטענה שהוא יפגע בעיקר בעניים. ליצמן לעומת זאת דגל בהסברה על ידי סימון ברור של כמות הסוכר על מוצרים. ‏[14]

בסוף 2016 הכריז ליצמן כי הוא יילחם בשוקו הממותק ובפרסומות למזון הלא בריא כדי למנוע השמנת ילדים בישראל. [34] בנובמבר 2016, בתגובה לדוח בינלאומי שמצא שנתוני הסוכר בישראל גבוהים, אמר ליצמן: "אלו נתונים מדאיגים מאוד שדורשים נקיטת צעדים דרסטיים מתוך אחריות ציבורית" [35] בנובמבר התפרסם כי משרדי החינוך והבריאות לא יממנו קייטנות קיץ שבהן יחולקו שקיות שוקו.[36] בדצמבר 2016 קרא ליצמן להפחית את כמות הסופגניות המוגשות לילדים בחנוכה. [37]

בסוף 2016 הגישה ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל את המלצותיה לשר הבריאות ליצמן. עיקרי ההמלצות הוועדה הן הפחתת סוכר, מלח ושומן רווי במוצרים, וסימון מוצרים מזיקים באדום ומוצרים בריאים בירוק. המלצות הוועדה הן שאחוזי הסוכר במוצרים יסומנו באמצעות כפיות וסימון קלוריות מלח ושומן רווי יובלטו על גבי העטיפה. כמו כן המליצה הועדה לדאוג להנגשה כלכלית של מזון בריא, בין היתר על ידי סבסוד לחם מלא. בנוגע לחינוך לתזונה נכונה נקבע כי יש להימנע מלשווק מזון מזיק לילדים ולהגביל את פרסום המזון המזיק. ישום תכנית זו היה אמור להתחיל בינואר 2018. [38][39] חברות המזון התנגדו לצעד זה והפעילו לחצים פוליטיים כדי לצמצם את סימון המזון. [40] ביוני 2017 נמתחה על ליצמן ביקורת בגלל המרחק בין ההצהרות לוחמניות לבין אי פעילות הוועדה בנושא מזון מהיר, אי קידום הגבלות פרסום ובשל שהתבטא כי הוא בעד הדברות עם חברות המזון. [41]

ביוני 2017 התברר כי משרדי הכלכלה, המשפטים והאוצר הצטרפו לחבות המזון והודיעו על התנגדות לסימון מזונות מזיקים. הנימוק המרכזי להתנגדות של משרד הכלכלה הוא שהסימון המתוכנן אינו מקובל בעולם, סותר את עיקרון הרגולציה המקובל במדינות מפותחות, ועלול ליצור חסם יבוא משמעותי. בנוסף ציינו במשרד כי הדבר עלול לגרום בעיה מול ארגון הסחר העולמי. שרת המשפטים, איילת שקד התנגדה למהלך בטענה כי הוא ינגוד "חוק סימון מזון ארוז" מראש שהוגשה על ידי שקד ואושרה ב-2014. איגוד תעשיות המזון סייע לשקד בניסוח הצעת החוק, והמטרה של החוק היא, לפי שקד לחסוך מיליוני שקלים ליצרנים. [42] יש לציין כי נזקי מזון מזיק עולים למשק מיליארדי שקלים בשנה.

בספטמבר 2017 דווח על דחייה צפויה של הפעימה הראשונה של רפורמת המדבקות. [43] באוקטובר 2017 דווח כי סימון מספר כפיות הסוכר שמכיל המוצר לא יכלל בהמלצות שיוגשו בנושא זה לכנסת. [44] בדצמבר 2017 פורסם כי בלחץ חברות המזון והיבואנים ובהתאם לחוק של השרה שקד - שינה משרד הבריאות עמדתו וביקש לדחות את יישום הרפורמה לסימון מוצרי מזון. הרפורמה תיכנס לתוקף רק בינואר 2020 במקום במרץ 2018. [45][14]

ועדת המזון של משרד הבריאות לא דנה בממתיקים מלאכותיים. חלק מממתיקים אלה מכילים גם כן סוכר. ישנו חשש שכדי לצמצם את כמות הסוכר אבל כדי לא לפגוע בטעם האוכל, יעשו חברות המזון שימוש מוגבר בממתיקים המלאכותיים.‏[14]

יוזמה בשל "אתגר סוכר" של שתי נשים ממליצה לא להשתמש בממתיקים, אלא להרגיל את הלשון לפחות מתוק.‏[14]

ראו גם

קישורים חיצוניים

פעילות:

מידע
צריכת סוכר בקרב ילדים
סרטים
הערכות של כמות הסוכר במזונות ומשקאות שונים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children 04/03/2015
  2. ^ יפה שיר-רז, נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר, באתר ynet‏, 30 במרץ 2012
  3. ^ Table A.12.2 – Sugar projections: Consumption, per capita OECD-FAO Agricultural Outlook 2015, 1 ביולי 2015
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 לנה זייגר, צריכת סוכר, נספחות משרד הכלכלה ל-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 23 בנובמבר 2016
  5. ^ רותם אליזרע, ישראל: במקום הראשון בעולם בצריכת סוכר לנפש, ynet, 15.11.2016
  6. ^ 6.0 6.1 מאזן הספקת מזון בישראל 2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23
  7. ^ מאזן הספקת מזון בישראל 2005 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל, משרד הבריאות, 19 במאי 2016
  9. ^ Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University
  10. ^ שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות, חזי גור מזרחי, 04.01.2017
  11. ^ כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?, ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור
  12. ^ האגודה למלחמה בסרטן, מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד
  13. ^ 13.0 13.1 הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב, הארץ , 13.09.2016
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 14.5 הפוליטיקה של הסוכר הישראלי, אתר "אתגר ללא סוכר"
תעשיות פוגעניות
תעשיות שונות: תעשיית הטבק - אלכוהול - תעשיית הנשק החם - תעשיית הבשר - תעשיית המכוניות - תעשיית הנפט - תעשיות מזהמות - תעשיית ההשמנה - תעשיית הסוכר - תעשיית התרופות - תעשיית ההימורים

רקע ושיטות פעולה: התמכרות - הכחשת אלימות - קפיטליזם של מקורבים - מוצר ציבורי - סיכון מוסרי - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - האמת על באמת - תורת ההונאה - לובי פוליטי - קשרי הון שלטון - הפרטת המחקר - תביעת השתקה - השפעות ההון על העיתונות - דיסאינפורמציה - הכחשת נזקי העישון - הכחשת זיהום - הכחשת אקלים - תרבות הצריכה

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל