ערכי המדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערכי המדע הם ערכים שטבועים במדע או הכרחיים לקיום של המדע או השיטה המדעית או משתמעים ממנו. אף כי מדענים כבני אדם יכולים להיות בעלי ערכים חברתיים שונים, למדע עצמו כתופעה חברתית יש ערכים מרכזיים המכוונים ומסייעים לקיומו. ללא ערכים אלה המדע נגרר לבעיות שונות כמו הפיכה לפסאבדו-מדע, הטיות מחקרים ובאופן כללי - כשלון להסביר את המציאות. ערכי המדע נוגעים בעיקר ליכולת למחקר של דברים חדשים וליכולת לעסוק במדע בסיסי, במיוחד לטווח ארוך. הם פחות רלוונטים לגבי שימוש מעשי במדע, כלומר להשתמש במדע כדי לקדם יישומים הנדסיים או טכנולוגיים כמו ייצור נשק, שימוש במדע כדי לסייע לממשלות לתאגידים או לאנשים חזקים לפגוע באנשים אחרים.
ערכי המדע כוללים:
- נכונות להודות בבורות כלומר היכולת להגיד שאנחנו עוד לא יודעים את התשובה וכדאי לנסות לחפש אותה באמצעות שאלות.
- אמפריציזים - תנאי מקדים ליכולת לבצע ניסויים ותצפיות - ולא להתספק רק בלוגיקה - דבר המבדיל את המדע מפילוסופיה. הניסויים והתצפיות גורמים מדי פעם לכך שתאוריות קיימות מתגלות כלא מדוייקות או לא נכונות, ודבר זה מאלץ את המדענים לחפש תאוריות טובות יותר.
- חוסר כבוד כלפי סמכות - ריצ'ארד פיינמן מדגיש זאת במספר הזדמנויות כמו בספר החדווה שבגילוי דברים - מדענים לא יכולים להגיד - "זה נכון בגלל שאיש חשוב אחד אמר את זה", או "מדען חשוב תמך בזה", "כוהני הדת אוסרים לשאול שאלות כאלה" -עליהם להביא נימוק לוגי יותר. דוגמה לחשיבות דבר זה קיימת בתחומים שונים וניתן להדגים אותה גם בנושא מעשי כמו פיתוח הפצצה האטומית. הגרמנים קיימו מרוץ לפיתוח הפצצה אולם בשלב מסויים טעה הייזנברג וחשב כי כדי לפתח פצצה אטומית זקוקים לכמה טונות של חומר בקיע. [1] נוכח המבנה ההירכי של המבצע הגרמני והתרבות הנאצית איש לא ערער על טעות זו. דוגמאות אחרות נוגעות לכך שהמדענים הגרמנים הכתיבו למהנדסים גישות בהנדסה ודבר זה הוביל לטעויות שונות. לעומת זאת בארצות הברית מדענים מערביים לא תמיד הכירו בסמכות של מדענים בכירים יותר. דוגמאות לכך הן הנס בתה ונילס בוהר ששמחו לדבר עם פיינמן הצעיר שהיה נכון להתווכח עם הרעיונות שלהם בתחום האטום. בוהר אף חיפש במיוחד את פיינמן כדי שיציג את רעיונותיו בפניו משום שהעריך כי עמיתיו האחרים הם מנומסים מידי ויראים לחלוק עליו בפומבי, דבר שמקשה על פיתוח הרעיונות שלו. דוגמה נוספת היתה בין פיינמו לבין צוות של עוזרים הנדסאים שעזרו לו בתפעול מכונות חישוב. כל עוד לא סיפר להם מה מטרת המבצע אלא רק נתן פקודות העבודה שלהם בוצעה בעצלתיים כאשר התעקש לגלות להם מה המבצע - העבודה נראתה אחרת לגמרי. כמו כן בהמשך המלחמה כאשר פיינמן נעדר עקב מות אשתו, ההנדסאים פיתחו שיטה משל עצמם לתיקון טעויות בחישוב ואמרו לו - אל תפריע, נסביר לך מה עושים בהמשך.
- אוניבלרסליזם - המדע מקדם את כל האנושות ורוב המחקר המדעי מתנהל בצורה של פרסומים בינלאומיים כך שהידע המתגלה משרת אנשים מכל המדינות. קיימים מדענים שתמכו בגזענות, לאומיות וכו' ומדינות מקיימות מחקרים סודיים שנועדו להעניק יתרון למדינה אחת, בעיקר בתחום הצבאי. עם זאת בדרך כלל ידע כזה מגיע בסופו של דבר למדינות נוספות - דוגמה בולטת לכך היא ידע בדבר אנרגיה גרעינית ונשק אטומי.
- קיימות - קיימים מחקרים רבים כיצד לקיים תרבות בת קיימא וכלכלה בת קיימא, סביבתנות ועוד. הדבר החל באקולוגיה והתקדם לתחומים אחרים. עם זאת, היישומים של המדע - טכנולוגיה, רתימת אנרגיה מתחצבית, גידול אוכלוסין מסייעים להרס סביבתי. מדענים רבים הם בעלי דעות אנטי-סביבתיות או שיש להם סיוע למדינות או תאגידים שהורסים את הסביבה. כמו כן המדע מעודד בקרב מדענים רבים נטיה להסתכלות צרה ואנטי הוליסיטית בגלל שהוא מעודד התמחות בתחום ידע צר מאד.
- פרוגסיביות - מדענים רבים תומכים בעמדה הבסיסית של התנועה הפרוגסיבית לפיה המדע יכול וצריך לקדם את האנושות.