פיירו סראפה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פיירו סראפה (Piero Sraffa) היה כלכלן איטלקי- בריטי, שהיה אחד מחברי ה"מעגל" של כלכלנים המקורבים לג'ון מיינרד קיינס, והיה מעורב בהגות הקיינסיאנית, הפוסט קיינסיאנית והנאו-ריקרדיאנית. הוא נטה לקיינסיאניזם ולמרקסיזם. נולד באיטליה, פעל באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה.

שיטת ההתקפה של סראפה על התאוריה הנאו-קלאסית הייתה בלתי שגרתית - במקום לתקוף את הנחות היסוד של המודלים הנאו-קלאסיים, ולטעון כי אלו הנחות לא סבירות, הוא בחר מספר הנחות יסוד, הלך איתן עד סופן וניסה להראות שהן סותרות זו את זו - כלומר שהמודלים הנאו-קלאסיים מובלים לסתירה עצמית ולכן אינם נכונים.

סראפה פעל בדרך זו הן במחלוקת קיימברידג' על ההון שבה ניסה להראות שריבית אינה יכולה להיות בגודל שווה לתפוקה השולית של ההון, וכן בביקורת שלו על רעיון התפוקה שולית פוחתת בתהליך הייצור- סראפה טען כי ההנחה הנאו-קלאסית בדבר קיום של "גורמי ייצור" שהינם קבועים בטווח הקצר, וההנחה בדבר ביקוש והיצע בלתי תלויים זה בזה, הן הנחות שסותרות זו את זו.

ספרו "ייצור סחורות באמצעות סחורות" (Production of Commodities by Means of Commodities) נחשב כספר היסוד של כלכלה נאו-ריקארדינית (neo-Ricardian school of Economics).

ראו גם

קישורים חיצוניים