פיצוציה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיצוציה היא כינוי עברי נפוץ לחנות הפועלת לרוב 24 שעות ביממה לממכר מוצרי מזון, משקאות, עישון, הימורים ומוצרי צריכה בסיסיים; לרוב מדובר על מזונות מעובדים מתוספים סינתטית וחטיפים וכן גם מוצרים הכוללים חומרים ממכרים ו/או נרקוטיים כגון סיגריות, אלכוהול וקפאין (ובחלק מהמדינות גם מוצרי קנאביס וקאת). בנוסף לעתים נמכרים גם סוגי סמים שונים (לרוב סינתטיים) שלא נאסרה בחוק מכירתם על ידי מוסד לא רוקחי ("סמי פיצוציות").[1]

בישראל נפוצו שני סוגים עיקריים של סמי פיצוציות: סטימולנטים בצורת אבקה המשווקת בקפסולות בשם "חגיגת" וקנבואידים מלאכותיים בצורת עשב מרוסס, המשווקים בשקיות הנושאות שמות שונים כדוגמת "מיסטר נייס גאי". לרוב, חומרים אלו משווקים תחת שמות תמימים כגון "חליטת צמחים ארומטית" תחת ההנחיות "לשימוש קטורת בלבד, לא למאכל אדם" כדי להקנות להם נופך חוקי. יחד עם זאת, הן "חגיגת" והן "נייס גאי" הוצאו מחוץ לחוק בישראל.

פיצוציות לרוב ממוקמות במקומות הומי אדם ומוכרות מזון ומוצרי סמים חוקיים ויש הטוענים כי הן מכוונות למכור מוצרים המיועדים בעיקר לאוכלוסיות מוחלשות שאין להם הידע להבין כמה נזק גורמת צריכה (ובפרט צריכה מבוססת התמכרות) של מוצרים אלה.

פיצוציות הן אמצעי חשוב להפצה של מוצרי עישון שונים. חברת הטבק גלוברנדס‏‏, מעידה כי מערך ההפצה שלה כולל כ-11,000 נקודות מכירה קמעונאיות. נקודות המכירה כוללות קיוסקים, מינימרקטים, חנויות מכולת, חנויות נוחות, רשתות מזון, מרכזי בידור ובילוי, מכונות אוטומטיות ועוד.‏[1] לפי הערכת גורם בענף הקמעונאות, בישראל בשנת 2010 היו מעל 3,000 פיצוציות, ורוב מה שהצרכנים רואים בפיצוציות כמו ממתקים, ארטיקים וסוללות מהווים רק 20% מהמחזור. 80% ממחזור הפיצוציות נובעות ממכירת סיגריות.‏[2]

עצם העובדה שפיצוציות רבות עובדות 24 שעות, 7 ימים בשבוע ומוכרות מוצרים הנחשבים לפי דעה לאנטי-אקולוגיים כגון מוצרי מזון באיכות ירודה, באריזות שהן ככלל לא מתכלות וסמים סינתטיים בעלי פוטנציאל התמכרות המדרדרת את הציבור לשיעבוד נפשי, קושרות אותן עם חומרנות, ממוניזם (הנטייה הטבעית לצמיחה כלכלית אין סופית), ניבול עירוני ועם אספקטיים תרבותיים בעייתיים אחרים.

לא אחת נמצא בישראל למשל כי פיצוציות שיווקו אלכוהול פיראטי שהיה לא טהור (נקרא גם אלכוהול מזוייף) וכלל ריכוזים מצויים של מתנול שהוא חומר רעיל מאוד‏[3]. אלכוהול לא טהור בכלל ופיראטי בפרט יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ואף לסוגים שונים של עיוורון או למוות[4]. מתחילת 2018 עד חודש אוגוסט 2019 13 בני אדם נפטרו ו-5 נוספים לקו בעיוורון משתיית אלכוהול מזוייף.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר חברת גלוברנדס
  2. ^ שי אספריל, מפזרים את העשן: מיהו האיש שמאחורי יבואנית הסיגריות השנייה בגודלה בישראל, כלכליסט, 28.11.2010
  3. ^ כתבה מאתר "דה מרקר"; "זהירות, אילו משקאות אלכוהול מזויפים נמכרים בפיצוציות?" משרד הבריאות מזהיר מפני צריכה של משקאות אלכוהוליים מזויפים - חלקם במותגים מוכרים - המסתובבים בשוק בימים אלו, כתבה מאת הדר קנה, 11.04.2016 10:38.
  4. ^ אתר משרד הבריאות הישראלי; "הסכנות בשתיית אלכוהול מזויף, מאמר מערכת כללי (קישור זמין).
Stub general.png ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.