צמיחה אין סופית
צמיחה אין סופית פירושו צמיחה במדד מסוים (למשל, סכום כסף חיובי או שלילי) של גורם מסוים (למשל, אדם או חברה). צמיחה כזו מתקיימת מבלי להניח מראש או להסכים מראש מתי לעצור בכדי להבטיח אקולוגיה במערכת בה אותו גורם הוא וצמיחה כזאת כיום היא לא-אקולוגית, אבסורדית והרסנית.
בחקר הכלכלה ובפוליטיקה, רוב הזרמים כיום תומכים בצמיחה אינסופית או מתעלמים מהתוצאה הזו והבעייתיות של מדיניותם בשני תחומים בולטים עיקריים - האחד הוא גידול אוכלוסין והשני הוא צמיחה כלכלית לנפש וצמיחה כלכלית בכלל - גידול של תוצר מקומי גולמי. במיוחד הדבר בולט כהנחה משתמעת או מפורשת של כלכלה נאו-קלאסית. מדענים, ביולוגים, וכלכלנים אקולוגיים טענו מול מודלים אלה כי בטווח הארוך צמיחה כזו אינה בת קיימא בתנאים הידועים לנו. גידול אוכלוסין בפלנטה בודדת מגיעה לקשיים הולכים וגדלים בתחומים כמו חקלאות ייצור ראשוני ולבסוף אפילו בתחומים עוד יותר בעייתיים כמו מחזור החמצן ושטח או נפח נתונים של הכוכב. פתרונות כמו התיישבות בחלל בגרמי שמיים, תחנות חלל או התיישבות במאדים לדוגמה יתקשו לספק פתרונות לגידול מתמיד, במיוחד אם קצב הגידול הוא קבוע ויש גידול מעריכי. אפילו פתרונות דמיוניים כמו כדור דייסון מתקשים לתת פתרון שיחזיק מעמד אלפי שנים בתנאים של גידול מעריכי בקצב הנוכחי, למעשה אפילו יכולת מסע במהירות גבוהה ממהירות האור נתקלת בקשיים שונים נוכח גידול כזה עקב המספרים העצומים של אוכלוסיה ומסה שהדבר דורש, שלא לדבר על משאבים וניהול זרמים.
באופן דומה יש ביקורת על רעיון של צמיחה כלכלית לנפש אינסופית שכן זו דורשת מחזורים מהירים יותר ויותר של חומר ו/או אנרגיה. גם כאן מגיעים לבעיות של זיהום, ניצול משאבים מתכלים השפעות על מערכות אקולוגיות ובעיות השפעות סביבתיות בצורה מהירה למדי - הן כבעיות מעשיות הבאות לידי ביטוי בטביעת רגל אקולוגית גדלה, והן כבעיה תאורטית שמתנגשת עם חוקי התרמודינמיקה או דורשת צריכת אנרגיה גדולה יותר לנפש באופן עולה.
השאיפה לצמיחה ממונית אין סופית זוכה לבוז רב בקרב חסידי האנטי-ריבית.
במבט פילוסופי ומדעי ייתכן שהיקום עצמו הוא אין סופי אך אין זה מצדיק את ההנחה שכל אדם או גוף כלכלי (כמו חברה בע"מ) יצטרכו לפעול בעצמם לצמיחה אין סופית על חשבון אנשים וגופים אחרים שייפגעו ואף יירמסו מכך באופן לא אקולוגי שכן הפלנטה כדור הארץ כן סופית (ראו גבולות פלנטריים ובדומה לכך גם אובייקטים חלליים אחרים עליהם סביר שיגורו בני אדם בעתיד - פלנטות אחרות, חלליות וכו' הם סופיים בעצמם.
בעקבות השאלה הפילוסופית "מדוע יש משהו מאשר לא כלום" ניתן לשער כי התופעה היחידה שראויה לצמיחה אין סופית (לפחות ביקום אין-סופי) היא חיים וייתכן שטבע המציאות המכילה יקום זה היא שתמיד יהיו בה חיים ביקום אחד או יותר (ובכלל זה צורות חיים הקשורות בתודעה) לא משנה איזו פעולה יעשו צורות חיים לעצור זאת - תמיד יווצרו חיים בעלי תודעה (בין אם ייווצרו גם צורות חיים משוללות תודעה ובין אם לא); אם השערה זו נכונה וחיים צומחים בצמיחה אין סופית במציאותנו (או לכל הפחות באיזון אין סופי של עלייה וירידה) עדיין אין הדבר מצדיק פעילות ברוטלית לצמיחה אין סופית של אדם או גוף עסקי ספציפי על חשבון אחרים.
המחשה מספרית של צריכת האנרגיה בצמיחה אין סופית
בצריכת האנרגיה העולמית בהנחת גידול שנתי שמרני של 2.3% (גידול נמוך מהממוצע ארוך הטווח של 2.9% במשק האמריקני מאז שנת 1650), שמשמעה כל 100 שנה צריכת האנרגיה מוכפלת פי 10, האנושות תצרוך את כל האנרגיה מהשמש שפוגעת בפני השטח היבשתי של כדור הארץ תוך 275 שנה בהינתן יעילות המרה של 20% (בהינתן גרסאות מתקדמות לפאנלים סולריים כיום), תצרוך את כל האנרגיה מהשמש שפוגעת בפני השטח היבשתי של כדור הארץ תוך 345 שנה בהינתן יעילות המרה של 100% (בלתי אפשרי פיזיקלית) ותצרוך את כל האנרגיה מהשמש שפוגעת בפני השטח היבשתי ובנוסף גם הימי של כדור הארץ תוך 400 שנה בהינתן יעילות המרה של 100%. תוך 1,350 שנה נאלץ להשתמש בכל האנרגיה שהשמש מייצרת באופן כללי. תוך 2,450 שנה נאלץ להשתמש באנרגיה של כל מאה מיליארד השמשות בגלקסיית שביל החלב. [1]
