מחאת הנוער למען האקלים (ישראל)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל תנועת מחאת הנוער למען האקלים (ישראל)

מחאת הנוער למען האקלים (באנגלית: Strike For Future Israel) היא תנועת מחאה ישראלית שמהווה את הסניף הישראלי של מחאת הנוער למען האקלים (Fridays For Future). התנועה החלה לפעול בשנת 2019. את המחאה מארגנים ומובילים בני נוער המוחים על אי ההתמודדות של ממשלת ישראל עם משבר האקלים. בתנועה חברים כ-800 בני ובנות נוער מכל רחבי הארץ.[דרוש מקור] התנועה היא א-מפלגתית, דמוקרטית ושורשית.

תלמידים מהתיכון "עירוני ה'" בתל אביב, מתכוננים לשביתת האקלים בישראל. הם התיישבו בצורה של הספרה של 12, כי נותרו עוד 12 שנים לפעול עד שנת 2030, אשר לאחריה, הטמפרטורה תחצה את רף ה-1.5 מעלות מעל לרמה הטרום תעשייתית. לכן הם קראו למחאה שלהם "מחאת ה-12". צילום: מגמה ירוקה.

היסטוריה

ענבל וסלי יוזמת התנועה: "שביתת תלמידים למען האקלים", בישראל.

באוגוסט 2018, גרטה טונברג, תלמידה שוודית שהייתה אז בכיתה ט', התחילה לשבות על חשבון זמן לימודיה בבית הספר ולהפגין מול בניין הפרלמנט השוודי נגד חוסר המעש של הממשלה בנושא משבר האקלים. טונברג החליטה להפגין כל יום שישי מול בניין הפרלמנט השוודי למען האקלים. בנובמבר 2018 תלמידים ברחבי העולם הצטרפו אליה, וכך התנועה גדלה בשוודיה ומשם התפשטה לרחבי העולם. כיום תלמידים ביותר מ-215 מדינות[דרושה הבהרה] ברחבי העולם שובתים למען אותה מטרה (להרחבה בנושא זה, ראו שביתת בתי הספר למען האקלים).

בתחילת 2019, ענבל וסלי, תלמידת כיתה י"ב בתיכון הכפר הירוק ופעילה בארגון מגמה ירוקה, יזמה את מחאת הנוער למען האקלים בישראל. התנועה פועלת למען חקיקה ואכיפה בנושא משבר האקלים בישראל.

תנועת המחאה היא הסניף הישראלי של תנועת Fridays For Future העולמית ומשתפת פעולה עם ארגונים נוספים בארץ (כגון מגמה ירוקה, הורים למען האקלים, מורים למען האקלים והמרד בהכחדה ישראל), ומשתתפת בארגון מצעד האקלים השנתי. התנועה מאוגדת תחת עמותת חיים וסביבה וחברה בקואליציית האקלים.

דרישות המחאה הן:[1]

  1. ביצוע הפתרונות הקיימים לצמצום משבר האקלים – יישום תוכנית מתאר כלל ארצית לשימוש ב-100% אנרגיה ממקורות מתחדשים, הגבלה ופיקוח על פליטת גזי חממה וזיהום ממפעלים ובתעשייה, ייעול והנגשת תחבורה ציבורית.
  2. הנכחת משבר האקלים בשיח הציבורי – הגברת מודעות ציבורית למצב החירום האקלימי בפניו אנו עומדים ודרישה נחרצת ממקבלי ההחלטות בממשלת ישראל לפעול דרך כל האמצעים לעצירתו
  3. יצירת תוכנית לימודים מקיפה לבעיית משבר האקלים – יצירת והכנסת תוכנית לימודים מקיפה, לכיתות א'-י"ב, בנושא משבר האקלים ופתרונותיו בתוך מערכת החינוך ומתן תמיכה פסיכולוגית לנושא.

מלבד פעילות התנועה בשטח, התנועה פועלת גם בזירות נוספות:

  1. במדיה – ארגון מחאות דיגיטליות ופעילות ברשתות החברתיות ובתקשורת.
  2. במישור הפוליטי – קידום חקיקה אקלימית בכנסת, שיתוף פעולה עם ח"כים (לובינג)[דרוש מקור] וגופים ממשלתיים (כגון מועצת התלמידים והנוער הארצית) והשתתפות בוועדות (מספר פעמים בוועדת הפנים והגנת הסביבה[דרוש מקור] ופעם אחת בוועדת החינוך[דרוש מקור]).

בוועידת האקלים הישראלית הרביעית שנערכה בנובמבר 2019, זכתה מחאת הנוער למען האקלים במקום השני בפרס ע"ש נחמה ריבלין לקיימות, שמוענק לקמפיינים ויוזמות מקומיים וארציים שנחלו הצלחה יוצאת דופן בתחום הקיימות, במעמד בעלה, נשיא המדינה, ראובן ריבלין[2][3].

פעילות התנועה

ב-15 במרץ 2019 התקיים יום מחאה ושביתה בינלאומי, במסגרתו שבתו מיליוני תלמידים מ-125 מדינות. בישראל התקיימו הפגנות בכ-13 מוקדים שונים, ביניהם מרתון ירושלים, סכנין ותל אביב. בסך הכול הפגינו כ-1,000 תלמידים ברחבי הארץ, באירוע הגדול הראשון של התנועה בארץ. בהפגנה בתל אביב אף השתתפו חברת הכנסת יעל כהן-פארן ומיקי חיימוביץ' ו[4][5].

ב-15 במרץ 2019 התקיים מצעד האקלים בתל אביב בהשתתפות תנועת מחאת הנוער למען האקלים יחד עם תנועות סביבתיות שונות. במחאה השתתפו 5,000 אנשים, מתוכם כ-2,500 תלמידים, פוליטיקאים רבים ואנשי תקשורת, והייתה למחאה הגדולה ביותר שהתקיימה בנושא אי פעם בישראל.[דרוש מקור]

ב-21 במאי 2019 מאות[דרוש מקור] תלמידים שבתו והגיעו לירושלים במטרה להפגין למען האקלים ואל מול האדישות של הממשלה לנושא. הם צעדו מבית המשפט העליון עד למשכן הכנסת. לצעדה הצטרפו בין השאר ח"כ מיקי חיימוביץ', ח"כ לשעבר יעל כהן-פארן, ח"כ יעל גרמן ועוד רבים אחרים, וההפגנה זכתה לסיקור תקשורתי.

בשבוע שבין 22 ל-29 באוגוסט 2019 הוקם מוקד מחאה מול שגרירות ברזיל בת"א, במחאה על התנהלות ממשלת ברזיל אל מול השרפות ביערות האמזונאס[6].

ב-1 בספטמבר 2019, היום הראשון ללימודים, התקיימה שביתת מחאה בכיכר הבימה בת"א בהשתתפות מאות בני נוער[7].

ב-20 בספטמבר 2019, התקיימה שביתה בשישה מוקדים ברחבי הארץ: חיפה, ת"א, סכנין, ירושלים, אילת ובאר שבע, ובה השתתפו 800 תלמידים[8][9].

ב-27 בספטמבר 2019 התקיימה צעדת מחאה בתל אביב בשיתוף ארגוני סביבה רבים והשתתפו בה מעל ל-2,000 משתתפים, במקביל לצעדות נוספות ברחבי העולם בהן השתתפו כארבעה מיליון איש[10].

החל מ-4 באוקטובר 2019 מתקיימות מחאות שבועיות מדי יום שישי.

ב-29 בנובמבר 2019 התקיים יום מחאה ושביתה בתל אביב בשיתוף המרד בהכחדה ומגמה ירוקה. במחאה בארץ נכחו אלף מפגינים, במקביל למחאות נוספות ברחבי העולם בהן השתתפו 1,200,000 איש[11][12].

בליל סילבסטר 2020 התקיימה לינה במרכז ירושלים ובבוקר שלמחרת 100 תלמידים שבתו מבית הספר שלהם מול קריית הממשלה לציון 10 שנים לנקודת האל-חזור.

ב-26 ביולי 2020 התקיימה מחאה בכיכר הבימה בשיתוף הורים למען האקלים. למחאה הגיעו בין השאר ח"כ מיקי חיימוביץ', ח"כ לשעבר יעל כהן-פארן והשופט בדימוס שלמה שהם.

ב-22 בספטמבר 2020, במקביל למחאות נוספות ברחבי העולם, התקיימה בעשרה מוקדים מחאת אקלים, הראשונה מאז תחילת מגפת הקורונה. במחאה השתתפו כ-300 איש והגיעו אליה בין היתר ח"כ מיקי חיימוביץ', ח"כ לשעבר יעל כהן-פארן והשופט בדימוס שלמה שהם[13].

ב-20 בדצמבר 2020 התקיימו הפגנות בכיכר הבימה בתל אביב ומול בניין העירייה בבאר שבע, בהן השתתפו כ-250[דרוש מקור] בני ובנות נוער, בדרישה מהממשלה להעלות את יעדיה למעבר לאנרגיות מתחדשות, לקראת הצגת היעדים המעודכנים של ישראל בהסכם פריז, בסוף חודש דצמבר. במחאה השתתף חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו.

השפעות

אחת הדרישות של התנועה היא מעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות. [1], ב-20 בינואר 2021 הכריז ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו על מעבר של ישראל ל-100% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2050. עם כי דבר זה לא בהכרח נבע מפעילות התנועה, וכן מומחים רבים מפקפקים ברצינות הצהרה זו נוכח קושי של ממשלת ישראל לעמוד ביעדים קודמים בתחום זה. [2] בנושא זה ראו גם אנרגיה מתחדשת בישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מחאת הנוער למען האקלים - חזון המחאה, מחאת הנוער למען האקלים
  2. ^ שני אשכנזי, לראשונה בוועידת האקלים בארץ: פרס ע"ש נחמה ריבלין לקיימות, 2019-11-24, access-date 2020-10-10
  3. ^ פרס מנשיא המדינה למחאת התלמידים למען האקלים, ynet, ‏2019-11-24 (בעברית)
  4. ^ Eliza Barclay, Photos: kids in 123 countries went on strike to protect the climate, Vox, ‏2019-03-15 (בEnglish)
  5. ^ Damian Carrington Environment editor, School climate strikes: 1.4 million people took part, say campaigners, 2019-03-19, access-date 2019-11-03
  6. ^ מאת ניצן פינקו, שובתים בשביל האקלים: בני הנוער התל אביבים שלא יגיעו לביה"ס ב-1 בספטמבר, טיים אאוט, ‏2019-08-29
  7. ^ שביתת התלמידים למען האקלים עולה שלב ושר החינוך מתעלם -, מגמה ירוקה, ‏2019-09-01
  8. ^ בישראל וברחבי העולם: ארבעה מיליון בני נוער ועובדים לקחו חלק ב'שביתת האקלים', דבר העובדים בארץ ישראל
  9. ^ מאות בני נוער הפגינו בתל אביב במחאה על אדישות מנהיגי העולם למשבר האקלים, Haaretz הארץ (בעברית)
  10. ^ {{{first}}} {{{last}}}, Protesting Climate Change, Young People Take to Streets in a Global Strike, 2019-09-20, access-date 2019-11-14
  11. ^ שני אשכנזי, מחאת בני הנוער: מאות אנשים בתל אביב דורשים צדק אקלימי, 2019-11-29, access-date 2020-10-10
  12. ^ מחאת תלמידים בת"א על משבר האקלים: "לא נגיע לגיל 70", ynet, ‏2019-11-29 (בעברית)
  13. ^ "הגיע הזמן לקחת אחריות על העתיד": מחאת האקלים של בני הנוער יוצאת לדרך, www.maariv.co.il