שחיתות ברשויות מקומיות בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מתחם הולילנד בירושלים, שנקשר לאחת מפרשות השחיתות המפורסמות ביותר בישראל, אשר הביאה להרשעת שני ראשי עיריית ירושלים, אחד מהם, אהוד אולמרט אף נתמנה לאחר מכן לראש ממשלת ישראל

שחיתות ברשויות מקומיות בישראל מתרחשת דרך מגוון אפיקי פעולה: ניתוב כספי הרשות לחברים ולתומכים; מינוי אנשים לא מקצועיים לתפקידים בעירייה ובחברות ציבוריות שבשליטתה; סיוע לקשרי הון-שלטון ולשחיתות ברמה הארצית כדי לקבל תרומות או סיוע מהממשלה; אישור תוכניות בנייה בניגוד לחוקי התכנון והבנייה ותוך פגיעה באיכות החיים של התושבים- אישור תוכניות בנייה שיעלו ערכי נכסים, הגדלת זכויות בנייה, ומתן אישורים לתוכניות בנייה ותשתית מיותרות; מתן טובות הנאה על ידי ויתור על חובות לעירייה, הנחה בארנונה ועוד.

יש מספר מנגנונים שמאפשרים לשחיתות להתפתח וביניהם קשרי הון-שלטון (בעיקר בין חברות בנייה ותשתיות לדרג הפוליטי והמקצועי בעיריות), קשרי הון-שלטון ברמה הארצית שמאפשרים ואף מנצלים מינויים ברמה המוניציפלית, אי-אכיפה מספקת על מינויי קרובי משפחה מקורבים ופעילי מפלגות, מחסור בשקיפות, מעורבות נמוכה וייאוש של התושבים, ניצול כספי ציבור ועובדי העירייה כדי לזכות ביתרון במערכת הבחירות המקומית או הארצית, ניגוד אינטרסים בין וועדי עובדים לבין הציבור, תקשורת מקומית שחלק גדול מהכנסותיה נובע מפרסום נדל"ן, ניצול התקשורת המקומית על ידי בעלי הון כדי להשפיע על התושבים, קשרים בין המפלגות הארציות לבין מועמדים מקומיים, פשע מאורגן, ועוד.

השחיתות ברשויות המקומיות מובילה לפגיעה בתושבים במספר אפיקים שונים: שימוש בזבזני בכספי העיריות ו/או פגיעה בהכנסות העירייה; פגיעה במריטוקרטיה (תגמול לכשרון) של הדרג המקצועי; התנהלות לא מקצועית של העירייה שגורמת לבזבוז כספי התושבים ושל עסקים מקומיים; פגיעה בנכסי הנדל"ן של התושבים; שימוש מוגבר ברכב פרטי עקב תכנון מוטה רכב פרטי; הגדלת יוקר המחייה של התושבים עקב תכנון עירוני לקוי שגורם לפקקי תנועה ולמצוקת חניה, לייקור הדיור, ייקור המסחר וייקור הבריאות; פגיעה בבריאות התושבים על ידי בעיות של זיהום אוויר, זיהום מים תאונות דרכים, ומחסור בפעילות גופנית; יצירת תחרות לא הוגנת ותוך יתרון לגודל; מחסור בשקיפות בעבודת העירייה שגורמת לאי-יעילות נוספת עקב עלויות עסקה; ייאוש בקרב התושבים ותת מעורבות בפוליטיקה; אי שוויון כלכלי על ידי הזנחת חלק מחלקי העיר או דפוסי בנייה, תחבורה וחינוך שגוררים מלכודות עוני. לשחיתות בעיריות יש גם קשר הדוק ללובי בישראל לקשרי הון-שלטון ולשחיתות בישראל שכן אחד המסלולים העיקריים של הון-שלטון היא סיוע של בעלי עסקים לרשויות מקומיות, תמיכה של ראשי רשויות בפעילי מפלגות וסיוע פעילי מפלגות אלה לפוליטיקאים שמסייעים לבעלי העסקים. באופן כזה קשה להוכיח קשר בין הפוליטיקאי לאיש העסקים. למרות שהשחיתות עצמה מובילה רק לרווח כספי קטן עבור הפוליטיקאים המעורבים בה (אם בכלל), היא גוררת נזקים של מיליארדים רבים לתושבים בתחומים כמו דיור, בריאות, תחבורה, חינוך, ותשתיות.

ההשפעה של השחיתות על תפקוד העיריות והערים מובילה לכך שראשי ערים, חברי מועצה, ופקידים מתפקדים כשיש להם ניגודי אינטרסים מול התושבים. עבור הדרג הפוליטי פירוש הדבר יתרון כלכלי גדול שמעניק לו יתרונות גדולים בבחירות. משום כך שחיתות ברשויות הוא מנגנון שמחזק את עצמו - במקרים רבים יש יתרון לפוליטיקאים מושחתים והם נשארים בתפקידים בכירים במשך שנים רבות.

היקף התופעה

ניצב בדימוס ח"כ משה מזרחי ‏(העבודה‏) מעריך כי מתוך כ-190 רשויות, כ-60-50 ראשי רשויות נמצאים כיום תחת חקירה בחשד לשחיתות. המשטרה אינה מפרסמת את מספר החקירות המדוייק שכן חלק גדול מהן הוא סמוי. רוב החקירות נפתח עקב תלונה של גורם מקומי.[1]

בכל שנה נפתחות אלפי חקירות נגד ראשי ערים. הדבר נובע הן מתלונות אמיתיות והן כתוצאה מתלונות שווא של גורמים המתנגדים לראש העיר. עם זאת, במקרים רבים קשה להוכיח את קיום השחיתות, ולכן רק מעט מהתלונות מסתיימות בחקירות ומתוך חקירות אלה רק מעט מסתיימות בהרשעות.

פרשיות שחיתות מפורסמות שנסתיימו בהרשעה כוללות את:

  • פרשת הולילנד - בה היו מעורבים שני ראשי עיריית ירושלים לשעבר אהוד אולמרט, (שהפך מאוחר יותר לראש ממשלת ישראל), וכן אורי לופליאנסקי. הפרשה כללה תשלומי שוחד לשם הגדלת זכויות בנייה במתחם הולילנד.[2]
  • שחיתות בבת-ים -שלמה לחיאני, מי שהיה ראש עיריית בת ים 2003-2014. בספטמבר 2011 המליצה המשטרה להעמיד לדין את שלמה לחיאני מי שהיה באותה תקופה ראש עיריית בת ים, בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועוד. במאי 2014 הודה והורשע לחיאני, במסגרת הסדר טיעון, ב-3 עבירות של הפרת אמונים, כאשר סעיפי השוחד נמחקו מכתב האישום. נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל [3]
  • שחיתות בחדרה - ישראל סדן, מי שהיה ראש עיריית חדרה, והיה בעברו ניצב בדימוס במשטרת ישראל, ומפקד משמר הגבול. בנובמבר 2005 הורשע סדן במתן שוחד על שניסה לשחד 3 חברי מועצה בניסיון לייצב קואליציה בראשותו במהלך כהונתו השנייה כראש עיר. הוא נידון לשמונה חודשי מאסר בפועל.[4]
  • שחיתות ברמת השרון - יצחק רוכברגר (ראוכברגר) היה ראש עיריית רמת השרון בשנים 2013-2003. בחודש נובמבר 2007 המליצה המשטרה להעמידו לדין, בחשד שחתם על חשבוניות פיקטיביות בתקופה שבה כיהן בשנים 2006-2004 כיו"ר קרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות המסונפת להסתדרות. באמצע 2008 הוגשה לפרקליטות המלצה נוספת של המשטרה להעמיד לדין את רוכברגר גם בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף מסמך והפרת אמונים, וזאת בפרשה שבה נחשד בקבלת החזרי הוצאות בניגוד לחוק. בדצמבר 2014 הורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד וזיוף מסמכים. ב-31 במאי 2015 גזר בית המשפט על רוכברגר ששה חודשי עבודות שירות וקבע כי במעשיו דבק קלון. [5]
  • שחיתות בלוד - בני רגב, מי שהיה ראש עיריית לוד, הואשם בשנת 2006 בקבלת שוחד בסך 1.4 מיליון ש"ח מאיש העסקים דודי אפל,[6] הוא הורשע בקבלת שוחד ונידון ב-2010 לשנת מאסר.
  • שחיתות ברחובות- יהושע (שוקי) פוֹרֶר, ראש עיריית רחובות בשנים 1998–2009. בשנת 1998 נבחר לראשות העירייה, ובשנת 2003 נבחר לקדנציה נוספת. ב-25 בנובמבר 2008‎ נבחר בסיבוב השני לקדנציה שלישית, לאחר שגבר על יריבו, עוזי סלנט, ב-12%, למרות כתב האישום שהוגש נגדו. בדצמבר 2008 הודה פורר במסגרת הסדר טיעון בהפרת אמונים, בכך שמסר עבודות של העירייה ללא מכרז לקבלן שתרם כספים למערכת הבחירות שלו. על פורר נגזרו חמישה חודשי מאסר על תנאי, ביצוע 200 שעות שירות לתועלת הציבור וקנס של 75 אלף ש"ח. השופט אף קבע שיש במעשיו קלון ועל כן הוא מנוע מלכהן כראש עיר‏. [7]

גורמים המסייעים לשחיתות

חוסר עניין מצד המפלגות וחברי הכנסת במיגור השחיתות

עבור המפלגות הארציות הקיימות וכן לפעילים מרכזיים במפלגות אלה, ראשי הרשויות וסגני ראש העיר מהווים מוקדי כוח חשובים בזמן הבחירות הכלליות לכנסת ובזמן ריצה לפריימריז. אלו מסייעים לפרסום מקומי, למוקדי לוגיסטיקה להמרצת מצביעים ביום הבחירות ועוד ובכך מסייעים מאוד למפלגות הארציות בבחירות הכלליות ולפעילים חברי כנסת ושרים בזמן הפריימריז. משום כך נוח למפלגות הארציות ולפוליטיקאים ברמה הארצית מעלימות עין מראשי ערים מכהנים שמואשמים בשחיתות, ואין תמריץ למפלגות לעסוק בחקיקה להפחתת השחיתות.

קשרי הון-שלטון ברמה הארצית דרך רשויות מקומיות

יש מספר אפיקים של לובי פוליטי בישראל קשרי הון-שלטון ששחיתות ברשויות מקומיות מסייעת להם. אפיקים אלה מערבים בעלי עסקים, פעילי מפלגות או קבלני קולות, ראשי רשויות ופוליטיקאים, ובשל האופן הלא פורמלי שלהם קשה להוכיח ביצוע של שחיתות או פעילות לא חוקית.

  • בעלי הון או חברות גדולות תורמות לראשי רשויות, למיזם עירוני שראש הרשות רוצה לקדם או משפיעים על העיתון המקומי. לדוגמה תרומה לבית כנסת, למתנ"ס, לעמותה מקומית וכו'. בתמורה ראש העיר מעסיק בעירייה או מסייע בטובות הנאה שונות לפעילים פוליטיים מרכזיים. פעילים אלה מסייעים בבחירות הפנימיות למועמדים מסויימים, ו/או מסייעים בבחירות לכנסת למפלגה מסויימת. הפוליטיקאים בתמורה מסייעים לבעלי הון בחקיקה ובסיוע ממשלתי בצורות שונות, הם גם עשויים לסייע לראש הרשות המקומית.
  • בעלי הון מעסיקים פעילי מפלגות חשובים בחברה שבשליטתם, בתמורה הפעילים מסייעים לראש העיר או לסגן ראש עיר להיבחר. ראש העיר מסייע בבחירות לפוליטיקאים מקורבים אליו, והם מסייעים לו ו/או לבעלי ההון.
  • בעלי הון מסייעים לראש עיר מסויים. הוא מעסיק בני משפחה של פוליטיקאים ברמה הארצית, הפוליטיקאים מסייעים לבעלי ההון.
  • בעלי הון בעלי קשרים בתקשורת המקומית או הארצית מעודדים כתיבת כתבות מחמיאות על ראשי ערים, בתמורה ראש העיר מקדם אינטרסים עסקיים שלהם מול פוליטיקאים ברמה הארצית.
שחיתות ומחסור בפיקוח מצד שר הפנים

ד"ר דורון נבות, מומחה לשחיתות מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. טוען ש"אפשר לעשות המון דברים כדי להילחם בשחיתות, אבל לפני כן מדינת ישראל ומשרד הפנים צריכים להכיר בקיומה של בעיה. משרד הפנים הוא חלק מהבעיה, בשל פיקוח רופף מדי על הרשויות".

ראשי עיר שמכהנים במשך שנים רבות

בעקבות יתרון שיש לראשי עיר בכלל ולראשי עיר מושחתים בפרט להיבחר בבחירות, ראשי עיר מכהנים במשך עשרות שנים. יש מחקרים המצביעים על כך שיש קשר דו כיווני בין אורך כהונת ראש העיר לבין מידת השחיתות בעירייה כפי שהדבר נמדד על ידי פרסומים בעיתונות על פרשיות שחיתות. [8].

אין חוק המגביל את מספר הכהונות או מספר השנים שבהם ראש העיר יכול לכהן. משנת 1978 החוק מאשר הדחה של ראש העיר רק על ידי רוב של 75% מחברי המועצה.[9] לראשי עיר מושחתים יש עניין להיבחר מחדש כדי להקטין את הסיכוי לחשיפה של פרשיות שחיתות מעברם. כך הם יכולים לנצל את כוחם כדי להפחיד או לשחד גורמים שעלולים להלשין עליהם. לגורמים מסחריים חזקים התומכים בראש עיר מכהן יש אינטרס שראש העיר ישאר בתפקידו, ועבודה מול עירייה מושחתת מקטינה את הסיכון של גורם שרוצה לתת שוחד.

עיתונות מקומית בלתי עצמאית

המקור העיקרי לידיעות בעיתונות המקומית הן ידיעות מטעם דוברים וגורמי יחסי ציבור של העירייה, וחברות גדולות. המקור העיקרי להכנסות העיתונות המקומית הן פרסומות של קבלנים וגורמי נדל"ן, פרסומי חברות גדולות, וכן פרסומים של העירייה. משום כך העיתונות המקומית אינה מעוניינת בחלק מהמקרים לחשוף קשרי הון-שלטון ומקרי שחיתות של העירייה, של קבלנים ובעלי הון גדולים. חברות יחסי ציבור מספקות שירותים לחברות גדולות, לקבלנים ולעיריות כדי להכניס ידיעות שונות לעיתונות, בדרך כלל תודות לפרסומים שגורמים אלה מספקים לעיתונות. חברות אלה מעודדות גם מניעת פרסומים מביכים על לקוחות שלהן.

בתמורה אנשי היחסי ציבור מקבלים ידיעות אוהדות מצד העיתון למועמדים שנמצאים בקשר עם החברות המסחריות. בזמן הבחירות חברות היחסי ציבור שנשכרות על ידי המועמדים, מסתייעות בקשרים שלהן לעיתונות כדי להכניס ידיעות אוהדות על המועמדים שלהן או כדי לפרסם פרשיות מביכות על מועמדים מתחרים. בעלי הון יכולים גם הם להשפיע על העיתונות (על ידי קביעת תקציבי הפרסום או באמצעות בעלות או שליטה ישירה) ודרכה על הבחירות.

שומרי סף בלתי עצמאיים

לדברי ד"ר דורון נבות, שומרי הסף ברשות המקומית, לדוגמה מבקר הפנים, היועץ המשפטי והגזבר - כפופים לראש העיר ותלויים בנכונותו לשתף עמם פעולה ובנכונותו להמשיך להעסיקם, ולכן אין להם עניין להתעמת עם ראש העיר ולחשוף פרשיות שוחד. [10] [11] לביקורת זו שותף גם פרופסור ירון זליכה.

מחסור בשקיפות

העדר שקיפות מקלה על קיום של קומבינות מסוגים שונים. תקציב עירוני שאינו שקוף ולא ברור לאיזה גורמים הוא הולך מאפשר להזרים כספים למקורבים ולחברות שונות. צווי הארנונה נקבעים על ידי העירייה ומאפשרים לתת הנחות למקורבים ולעסקים שונים על ידי הכנסת סעיפים פרטיקולרים. התנהלות בהקשר של תכנון ובנייה מאפשרת העברת הטבות במיליארדי שקלים לקבלנים. מחסור בפרוטוקולים של מועצות העיר, ושל וועדות עיר, במיוחד בוועדות כמו ועדת תכנון ובנייה מקלה על אישור תוכניות בעייתיות.

יתרונות למועמדים מושחתים בבחירות

השחיתות בעיריות גוררת לולאת משוב חוזר שבמסגרתה קשה להחליף בבחירות ראש עיר מכהן, במיוחד אם הוא מושחת. ראש עיר כזה יכול להיעזר בכספי ציבור, בקשרים עם רשויות המדינה, בקשרים עם בעלי תפקידים בעירייה ועם סוחרי העיר, ובקשרים שלו בקרב בעלי הון ארציים ובקשרים בתקשורת כדי לצבור יתרון על פני המתחרים האחרים. היבטים דומים נוגעים גם לרשימות וחברי מועצה, בעיקר כאלו המכהנים בקואליציה.

עקב כך נוצר סף כניסה למתמודדים, כך שעליהם להיות בעלי הון עצמי, להיות מקושרים בעצמם לקבלנים, מפלגות ארציות, או להיות דמויות מוכרות מתוך הפוליטיקה או התקשורת. ריצה לראשות עיר או למועצת עיר שיש בה כמה עשרות אלפי תושבים דורשת השקעה בחומרי פרסום כמו פוסטרים, שלטי מרפסות (פלריגים), פלאיירים, פרסום באינטרנט וכן מערך לוגיסטיקה של המרצת תושבים ביום הבחירות, הפגנת כוח ביום הבחירות עצמו ופעילים שייסעו בזיהוי אי-סדרים מצד מפלגות אחרות בעת ההצבעה ובספירת הקולות.

מועמד שאין לו הון עצמי גבוה או גישה למוקדי כוח, צריך לבנות את כוחו מלמטה על ידי גיוס מתנדבים ופעילים מבין תושבי העיר ולגייס אותם לעבודה בהתנדבות וכן לשם גיוס תרומות וערבויות. דוגמה כזו היא רשימת עיר לכולנו שמנתה מאות פעילים שפעלו בבחירות לעירייה בתל אביב בשנת 2008 וזכתה ל-6 מנדטים, אך גם רשימה זו נתמכה על ידי מפלגת חד"ש וקיבלה ממנה גם סיוע לוגיסטי.

בעיית היתרון של מועמדים עשירים ומושחתים מחריפה על ידי היבטים של רציונליות חסומה מצד התושבים. אנשים מעדיפים להצביע למועמדים "חזקים" שיש להם סיכוי טוב לנצח, שכן אנשים מפחדים להרגיש אכזבה מכך שהצביעו למועמד חלש או למועמד שהפסיד ובכך "בזבזו את קולם". מסיבה זו יש חשיבות רבה לפרסום והפגנת כוח בזמן קמפיין הבחירות, שכן עצם הפגנת הנוכחות בשטח משפיעה על התומכים של המועמד להחליט האם ללכת להצביע או לא. לכן יש גם חשיבות גבוהה להמרצת תושבים – לטלפונים והודעות שאומרים להם ללכת להצביע ביום הבחירות ולא להישאר בבית. בנוסף לפי טענת אנשי מקצוע בתחום, כשליש מכלל המצביעים מחליטים אם להצביע או לא, רק כשהם בתוך הקלפי עצמה, ולכן להפגנת נוכחות של הרגע האחרון ליד הקלפי יש גם כן משמעות חשובה. בכל התחומים האלה יש יתרון למועמדים שיש להם כסף או קשרים למרכזי כוח.

לולאת משוב חוזר מחזקת נוספת נוגעת לאחוזי הצבעה נמוכים בבחירות המקומיות. לתושבים רבים קשה להבדיל בין המועמדים וקשה לדעת מי מהם יותר או פחות מושחת, כמו כן התושבים חושבים שהשחיתות היא עניין נפוץ ויש להם תחושת ייאוש וחוסר אונים, דבר זה תורם לאחוזי הצבעה נמוכים שגוררים יתרון נוסף למועמדים מושחתים או עשירים. ייאוש והרגשה שהשחיתות היא נחלת הכלל, או אף דבר חיוני להצלחת העיר, מובילה גם לכך שהתושבים אינם רוצים להיות מעורבים, ודבר זה מקשה על מועמדים שרוצים להתמודד לבחירות בסיוע פעילים מתנדבים במקום סיוע של כסף מבעלי הון.

השפעות של שחיתות עירונית על התושבים

מזימות נדל"ן

מזימות נדל"ן הם מצבים בהם גורמים בשוק מנצלים קשרים ומידע א-סימטרי אודות נכסים כדי לבצע רווח קל. בתחילה קונים שטח לא בנוי, דירות, חנויות, או משרדים באיזור שאין בו אישורי בנייה או איזור מוזנח שבו ערך נכסי הנדל"ן זול. הדבר יכול להיות גם קנייה של דירות בתוכניות פינוי-בינוי תקועות. לאחר מכן דואגים לקדם את תוכנית הפיתוח במהירות בעירייה. בעקבות כך ערך הנכסים באיזור עולה בצורה ניכרת. באופן דומה ניתן לקחת איזור שבו יש כמות מועטה של דירות מוזנחות להרוס אותן ולבנות מגדלים ועל ידי כך להגדיל את מלאי הדירות באיזור. הגדלת הערך של הנכסים באיזור יכולה להיעשות גם על ידי פינוי מפגע איזורי, הכנסת אלמנט שמשפר את ערך הנדל"ן (כמו פארק) או שיפור התשתיות לאיזור מוזנח.

תוכניות כאלה מניבות רווחים של עשרות עד מאות מיליוני שקלים ליזמים המעורבים בהם. הרווח נובע הן מניצול רווח על חשבון בעלי נכסים אחרים (שמכרו את הנכס בזול) והן מהגדלת כמות הדירות באיזור.

הלבנת הון וכניסת ארגוני פשע לעיר

הרווחים הגבוהים שיש במזימות נדל"ן הם אפיק נוח להלבנת כספים שהושגו באופן בלתי חוקי- לדוגמה כספים מזנות, הימורים, מסחר בסמים או בנשק מנותבים לקניית נכסים. לאחר מזימת הנדל"ן הקונה השיג רווח נאה וכן בידו אפיק לגיטימי של הכנסת ממכירת הדירות או מהשכרתן.

ארגוני פשיעה עלולים להפעיל איומים או אלימות נגד גורמים שמנסים לקדם או לעכב תוכניות פינוי-בינוי (תלוי אם העיתוי מתאים להם או מנוגד לאינטרס שלהם) ולאיים באלימות כלפי דיירים שמנגדים לתוכניות פינוי-בינוי.

הזנחת איזורים ומחסור בשקיפות

כדי שמזימת הנדל"ן תצליח יש צורך בחוסר בשקיפות, ולא פעם יש לעכב תוכניות קיימות לפיתוח או לפינוי-בינוי עד אשר ישתלטו בעלי האינטרס על מספיק נכסים באיזור. דבר זה יכול לגרור הזנחת שכונות בעיר במשך שנים. כמו כן הקידום הלא מקצועי של תוכניות פינוי-בינוי עלול לגרור התנגדויות תושבים ושכנים דבר שמעכב את הפרוייקטים לאורך תקופה ארוכה. כל זה עלול ליצור מלכודת עוני עבור התושבים העניים בשכונה שחיים ליד מפגעים שונים.

מחסור בשקיפות בעבודת העירייה גורר חוסר יעילות ושחיתות נוספת.

הזרמת כספים וצמיחה כלכלית

הרווחים הגבוהים של מזימות נדל"ן מושכים כספים של קבלנים, גורמי פשיעה וגורמים המעוניינים לבצע הלבנות הון מאיזורים אחרים (בארץ או בחו"ל) אל העיר. הדבר יכול להוביל לפריחה של האיזור אותו מפתחים עקב כניסת עוד כסף. כמו כן כניסת דיירים חדשים לדירות החדשות או למשרדים החדשים יכולה להכניס עוד כסף לעסקים מקומיים.

עם זאת, אם הפיתוח נעשה באופן שמנוגד לחוקי התכנון הדבר יכול להוביל גם לפגיעה בתושבי העיר עקב פקקי תנועה, ובעיות תכנון אחרות. כמו כן פיתוח איזור וכניסת תושבים עשירים יותר יכולה ליצור ג'נטריפיקציה כלומר דחיקה של התושבים הוותיקים והעניים יותר החוצה מהשכונה או מהעיר בעקבות עליית מחירי הדיור והשכירות של הדירות, בעקבות אינפלציה מקומית של מחירים בחנויות או בעקבות ייקור הארנונה.

בניית מגדלים

הפיתוי בפרוייקטים של פינוי בינוי ומזימות נדל"ן הוא להגדיל את כמות הדירות שנבנות. למגדלי מגורים ומגדלים בכלל יש השלכות תכנונית שונות על השכנים ועל דיירי הבניינים עצמם. עלויות התחזוקה הן גבוהות, ומצד שני המגדלים עצמם מטילים צל ועלולים להוריד את ערך הנכסים של בניינים סמוכים.

לא פעם מזימות נדל"ן כאלה מבוצעות באמצעות התעלמות מחוקי תכנון קיימים ודבר זה גורר נזק לתושבים לדוגמה על ידי פקקי תנועה או הורדת הערך של נכסים סמוכים למגדלי מגורים. הגדלת מספר התושבים ללא תוספת מתאימה של תשתיות עירוניות אחרות כמו בתי ספר וגנים היא היבט נוסף שעלול לפגוע בתושבים.

שימוש בזבזני בכספי העירייה

ערים שולטות על כספים מיסים ואגרות המתקבלים מהתושבים והעסקים כמו מיסי ארנונה, אגרות שילוט, דוחות חנייה וכספים המתקבלים מתשלום לחברות עירוניות כמו חברות מים, חברות חנייה וכן מתנ"סים, ארגוני תרבות וחינוך. לעיר עם עשרות אלפי תושבים יש בדרך כלל תקציב של מאות מיליוני שקלים בשנה.

הניתוב של כל הכספים האלה מבוצע על ידי התקציב העירוני הרגיל (לתפעול שוטף) ותקציב עירוני בלתי רגיל (לפיתוח תשתיות, בינוי, שיפוצים ועוד). העירייה יכולה לנצל את כספי העיר לשם מינוי מקורבים למשרות בעירייה, מינוי מקורבים לדירקטורים, שכירים או יועצים בחברות עירוניות, תשלום ליועצים חיצוניים שונים מקורבים לראש העירייה או לחברי מועצה. כמו כן ניתן לתת טובות הנאה למקורבים על ידי הנחות בארנונה או התעלמות מחובות.

תפקוד לא מקצועי ולא יעיל של העירייה

תוצר של חוסר השקיפות, מינוי מקורבים ועוד הוא מינוי אנשים שלא תמיד יש להם רקע מקצועי מתאים ודבר זה גורר קבלת החלטות לא נכונות לגבי תחומים רבים כמו תכנון עירוני, חינוך ועוד.

שימוש במאעכרים לשם קידום תוכניות שיפוץ בעיר

חוסר השקיפות בעירייה ותרבות של שחיתות בעיר גורמים לכך שאזרח שמעוניין לשפץ מרפסת או לבצע תיקונים קלים אחרים נדרש לא פעם לשלם למאעכרים - מתווכים שיודעים "להזיז דברים" בעירייה על ידי מתן הטבות הנאה או שוחד אחר לפקידי עירייה. דבר זה גורם לעיכוב של תוכניות בניה לגיטימיות ול"מס שחיתות" על התושבים.

ערים מסוכנות ומזוהמות

תכנון לא מקצועי של העיר עלול לגרום מפגעים שונים שמסכנים את התושבים. יש קושי לקדם תחבורת אופניים או תחבורה ציבורית עקב תכנון מוטה רכב פרטי והתעלמות מעומסי חניה ותחבורה, כך שתשתיות התחבורה בעיר נמוכות מידי ביחס לכמות התושבים. בנוסף לנזק הכספי של פקקי תנועה הדבר עלול לסכן את חיי התושבים על ידי זיהום אוויר מפקקי תנועה וסכנות בטיחות של תאונות דרכים.

שחיתות ברמה הארצית

שחיתות ברשויות היא כאמור מנגנון מסייע חשוב לשחיתות ולקשרי הון-שלטון ברמה הארצית ולכן יש לה השלכות כלכליות וחברתיות רבות אחרות דרך שחיתות בכנסת, בממשלה ובחברות ציבוריות.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • השלטון המקומי : היבטים משפטיים עבר - הווה - עתיד, אברהם י שפט, הוצאת משרד הפנים, 1992.
  • שינוי בהרגלי הצריכה: המדריך ליעילות כלכלית ולצדק חברתי בישראל. ירון זליכה, הוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם הקריה האקדמית אונו, 2011.

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=שחיתות_ברשויות_מקומיות_בישראל&oldid=104520"