שיחה:המסחר המלוכלך בשאריות עוף (סרט)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

והאפריקנים גם מקבלים עוף בזול. שזה דווקא טוב. אם הם לא היו מקבלים שאריות עוף מאירופה, הם היו צריכים לעבוד הרבה יותר בשביל מנת עוף. אבל אולי עדיף בעצם שגם האירופאים יאכלו פחות עוף (כי הוא יהיה יקר יותר) וגם שהאפריקנים יסבלו ממחסור בחלבונים. הכל כדי שהקפיטליסטים לא יקבלו את התמורה. בקיצור, התעמולה הזו בעד מוות ברעב היא מגעילה. Adam nevo 22:13, 30 בספטמבר 2009 (IST)

לא מכיר את הנושא, אבל שים לב שהם לא מקבלים עוף בזול - הם מקבלים שאריות עוף בזול - כלומר מוצר בעל איכות שונה ועם מחיר שונה. היות והוא גם לא טרי - לא ברור שהם יוצאים נשכרים.
אם ימכרו את הגוויות של אנשים שמתו מאכילת בשר מקולקל לתעשיית שאריות העוף זה יוזיל עוד יותר את המחיר - לא כל דבר שמוזיל את המחיר של מוצר שוק כלשהו בהכרח מגביר את הרווחה. עוף זול יותר בעל איכות גרועה יותר (מבחינת טריות, השפעות גדולות יותר על הסביבה, שימוש בחלקאות תעשייתית וכו') - עלול לייצג נזק חברתי גדול יותר - שלא מקבל מחיר בשוק בגלל השפעה חיצונית וייצור מחסור
לעומת זאת במקומות אחרים משתמשים בשאריות עוף לשם פסדים - כלומר להאכלת חיות אחרות או לשם ייצור אנרגיה או לדישון - לא ברור בהכרח שזה הרבה יותר טוב.
מחירי המזון ירדו בצורה דרמטית ב- 200 השנים האחרונות ויש גם הרבה יותר ייצור של מזון, קלוריות וכו לבני האדם - ההשפעה של זה על מספר הרעבים או כמותם היא ממש לא חד משמעית, בטח לא בטווח הבינוני (מזון זול יותר-> יותר אוכלוסיה ) או הארוך שבו חלקאות תעשייתית היא סוג של נעילה טכנולוגית. ראו בטחון תזונתי וגבולות לצמיחה לעוד. האזרח דרור
  ציטוט:  "...התעמולה הזו בעד מוות ברעב היא מגעילה...." Adam nevo|Adam

מאיפה כלכך ברור לך שתעשיית העוף בעולם המערבי מצילה את האפריקאים ממוות ברעב? אתה באמת מאמין שהעניים המרודים ומזי הרעב של אפריקה יכולים להרשות לעצמם רכישת בשר עוף?

אפשר להתווכח על זה אבל על מה שקרה בטוגו איאפשר להתווכח.

הם מוטטו את מגדלי העופות בטוגו והפכו אותם לעניים מחוסרי עבודה ואז הם העלו את מחירי העוף הקפוא בצורה חדה ומוטטו גם את הרוכלים בשוק. ולהזכירך כמו ששנינו ראינו בסרט בטוגו וברוב מדינות אפריקה אין דמי אבטלה ומחוסרי העבודה פשוט נעזבים לגורלם. עם כאלה ידידים מי צריך אויבים ערן הסביבתן

ערן: לא ראיתי את הסרט. אם הם העלו אחר כך את המחירים, החקלאים היו יכולים לחזור ולייצר ולמכור עוף ולהרוויח כסף. אם המחירים נותרו נמוכים,ואם האפריקנים קנו עוף בזול סימן שהם מעדיפים את שאריות העוף הלא טריות על פני עוף טרי יקר בהרבה. אם הם לא יכולים לקנות אז אני לא מבין ממה אתה מוטרד ל כך, כיוון שהוזלת העוף לא שינתה דבר. האופן שבו אתה מהעולם המערבי טוען שאתה יודע מה צריכות להיות ההעדפות של אפריקני שסובל באפריקה הוא מגוחך ואולי מזעזע, והוא התנשאות, קולוניאליזם ופטרונות לא דמוקרטית.
דרור אולי צודק יותר, אבל אי אפשר לדעת את זה - כיוון שהוא מוכרח להעמיד צוותי מחקר אובייקטיבים כדי להציג את כשלי השוק ואת הרווחה המופחתת בעליל. הוא ככל הנראה צודק בקשר לריבוי האוכלוסיה הנוצר עקב יותר מזון - אבל עדיין, זו לא סיבה להמעיט את האוכלוסיה באמצעות רעב. כי גם זו פטרונות קולוניאליסטית, והרג לשמו. Adam nevo 10:18, 2 באוקטובר 2009 (IST)

אתה מבקר בצורה חריפה ובוטה את יוצר הסרט וזאת מבלי שטרחת אפילו לראות את סרטו וחבל.

מכיוון שכידוע תמונה שוה 1000 מילים. ואחרי שרואים בעיניים את המשמעות של לרסק את ענף גידול העוף באפריקה, על כל הסבל שזה גרם לאנשים, קצת קשה לשמור על ריחוק אינטלקטואלי.


אחרי שענף גידול העוף התמוטט יחד עם כל המתקנים והתשתיות שלו וכל פרנסיו נפוצו לכל עבר איאפשר לחזור ולספק עופות מקומיים בצורה מיידית, צריך להתארגן מחדש ולאסוף הון שזה דבר לא פשוט באפריקה במיוחד לכפריים מסורתיים, ובנתיים היבואנים לא יושבים בחיבוק ידיים אלא משחקים שוב עם המחיר ומורידים אותו למטה כדי לגדוע א היזמה החדשה בעודנה בעיבה.

וכך בשביל שבני המעמד הבינוני יוכלו להרשות לעצמם אכילת עוף 4 פעמים בשבוע ולא פעמיים בשבוע ריסקו מגזר שלם במשק, האבטלה נוסקת והכסף במקום להשאר באפריקה עובר לאירופה.

מזה מכס אם לא נסיון להתגונן מפני יבוא דורסני של סחורה זולה שמייטיב עם מעטים ופוגע בהמונים?

החקלאות הישראלית לא הייתה שורדת ללא שורה של הגנות שכאלה. ולא רק בישראל, כמעט אין מדינה בעולם המערבי שלא מסבסדת את החקלאות שלה בצורה זו או אחרת. להגיד שעוף זול באיכות נמוכה זה מה שרוצים ההמונים באפריקה, זו התממות תאגידית מהסוג הנאלח ביותר. אם תשאל את האפריקאי הסביר אם הוא רוצה עוף בזול ושכתוצאה מכך, תגדל האבטלה בארצו התשובה שלו תהיה שונה.

ערן הסביבתן