שימור ושימוש בר קיימא באוקיינוסים, ימים ומשאבים ימיים לפיתוח בר קיימא

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שימור ושימוש בר קיימא באוקיינוסים, ימים ומשאבים ימיים לפיתוח בר קיימא (באנגלית: conserve and sustainably use the oceans, seas and marine resources for sustainable development) היא מטרה מספר 14 של האו"ם מתוך 17 המטרות שהוגדרו כמטרות לפיתוח בר קיימא אשר עוסק בשימור האוקיינוסים, הימים והחיים התת-ימיים.

יעדים

יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות
  1. מיגור העוני
  2. אפס רעב
  3. בריאות ורווחה לכל
  4. חינוך איכותי
  5. שוויון מגדרי
  6. מים נקיים ותברואה
  7. אנרגיה נקיה בת השגה
  8. עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית
  9. תעשייה, חדשנות ותשתיות
  10. הפחתת אי שוויון כלכלי
  11. ערים וישובים בני קיימא
  12. צריכה וייצור בני קיימא
  13. פעולה בנושא האקלים
  14. הגנה על החיים באוקיינוסים ובים
  15. הגנה על החיים ביבשה
  16. שלום, צדק ומוסגות חזקים
  17. שיתופי פעולה לקידום הידעים
  1. עד 2025, למנוע ולהפחית באופן משמעותי זיהום ימי מכל הסוגים, במיוחד מפעילויות קרקעיות, כולל פסולת ימית וזיהום מחומרים שמוזרמים לים.
  2. עד 2020, לנהל ולהגן על מערכות אקולוגיות ימיות וחופיות כדי למנוע השפעות שליליות משמעותיות, כולל על ידי חיזוק עמידות שלהן, ולנקוט בפעולה לשיקום שלהם על מנת להשיג אוקיינוסים בריאים ופרודוקטיביים.
  3. עד 2020, להסדיר שימוש במשאבי הים ולסיים דיג יתר, דיג בלתי חוקי, שיטות דיג הרסניות ללא פיקוח וליישם תוכניות ניהול מבוסס מדע, על מנת לשקם את תפוצת הדגים בזמן הקצר האפשרי, לפחות לרמות שהם יוכלו לשקם את באוכלוסיה שלהם כפי שנקבע על ידי המאפיינים הביולוגיים שלהם
  4. עד 2020, לשמר לפחות 10 אחוזים של אזורים החוף הימי, בהתאם לחוק הלאומי והבינלאומי על סמך המידע המדעי הטוב ביותר הזמין.
  5. עד 2020, לאסור על צורות דייג שגורמות לדייג יתר. להפסיק את ההטבות אשר תורמות לדיג לא חוקי, לא מדווח ולא מאורגן ולהימנע מלהכניס הטבות בעתיד. עבור מדינות מתפתחות והפחות מפותחות, צריכות להיות הטבות סדירות כחלק מארגון הסחר העולמי.
  6. עד 2030, להגדיל את היתרונות הכלכליים למדינות קטנות מתפתחות ופחות מפותחות בדרכי השימוש במשאבים ימיים כמו דיג, חקלאות ותיירות באמצעות ניהול בר קיימא.
  7. הגדלת הידע המדעי, פיתוח יכולת המחקר והעברת הטכנולוגיה הימית, תוך התחשבות בקריטריונים הבין-ממשלתיים הבין-ממשלתיים של הוועדה לאוקיאנוגרפיה והנחיות על העברת טכנולוגיה ימית, במטרה לשפר את בריאות האוקיינוס ולהגדיל את תרומת המגוון הביולוגי הימי לפיתוחן של מדינות מתפתחות, בפרט קטן האי פיתוח מדינות ומדינות פחות מפותחות.
  8. לספק גישה למשאבים ימיים עבור הדייגים קטנים.
  9. הגברת השימור ושימוש בר-קיימא באוקיינוסים ובמשאביהם על-ידי יישום החוק הבינלאומי, כפי שהוא משתקף ב- UNCLOS, המספק את המסגרת המשפטית לשימור ולשימוש בר-קיימא באוקיינוסים ובמשאביהם, כמפורט בסעיף 158 לעתיד הרצוי.

חשיבות היעד

מה חשיבותו של היעד?

האוקיינוסים מספקים משאבים טבעיים הכוללים אוכל, תרופות, דלק ביולוגי ומוצרים נוספים. הם עוזרים

בשעות משבר, ובנוסף, הסרת הפסולת וזיהום מהמערכת האקולוגית בה חיים אורגניזמים ופועלת להפחתת נזקי

סופות. שמירה על האוקיינוסים עוזרת בהסתגלות שינוי האקלים. בנוסף, זהו אזור לתיירות ונופש ובכך זהו משאב כלכלי נוסף. עוד, הוא עוזר לכלכלה והפחתת עוני ע"י גידולי הדגים וכו'

מדוע נבחר להיכלל ברשימת היעדים?

אוקיינוסים נקיים/ בריאים מספקים לנו כ-50% מהחמצן שלנו, 20% מהחלבון שלנו ו-30% מהשמן והגז שלנו. אנו חייבים להכיר את הבעיה וליצור שותפויות חדשות עבור דייג, החמצה, פסולת והובלה ימית. עש ליצור צורות חדשות של הממשל האזורי והעולמי לניהול נכון של האוקיינוס.

תקציב

כדי לקיים את האוקיינוס העולמי דורשים עלות ציבורית חד פעמית בסך 32 ביליון דולר ו-21 ביליון דולר בשנה.

ארגון מוביל, מספר הישגים לדוגמא

בזמן שכל העולם עסוק בזיהום את האוקיינוסים בפלסטיק ופסולת, קם בחור בן 18 עם יוזמה, אומץ, רצון לתרום לעולם בשם בויאן סלאט, ויסד את החברה בשם "The Ocean Cleanup". מאז הקמת החברה ב-2013 גויס סכום של 22 מיליון דולר וכ-65 מהנדסים וחוקרים על מנת לחקור את האופן בו הפלסטיק נאגר, מתפרק ומתפזר לעומק. המטרה של הפרויקט היא לנקות 50% מכלל הפלסטיק הקיים באוקינוס השקט ב-10 שנים הקרובות.

נשלחו 6 משלחות לאוקיינוס האטלנטי שאספו דגימות וגילו שהפלסטיק באוקינוס מפוזר עד עומק של 5 מטרים בלבד. ב-2015 כ-30 ספינות חצו את שטח הפסולת של האוקיינוס השקט (Great Pacific Garbage Patch) במקביל, כך בוצע מסע המחקר הגדול ביותר באוקיינוס ​​אי פעם. ההפלגה בין הוואי לקליפורניה חקרה שטח של 3.5 מיליון קמ"ר ואספה נתונים רבים יותר על הפלסטיק האוקיאני מאשר שנאספה ב-40 השנים האחרונות.

צינור עשוי פוליאסטר באורך של כ-2 קילומטר נפרס באוקיינוס ומתחתיו מסך מיוחד לעומק של כ-5 מטרים. למסך מחובר עוגן שמגיע לעומק של עד 600 מטר ומשנה את העומק שלו בהתאם לעוצמת הזרמים. המערכת פשוט גולשת על הגלים במהירות יותר אטית מהזרמים וכך האוקיינוס מביא את הפסולת לכיוון המסכים. הזרמים החזקים עוברים מתחת לעומק של 5 מטרים וכך מאפשרים לדגים לא להיקלע במסך האיסוף. ברגע שהמסך מתמלא, חיישנים שולחים איתות ומגיעות ספינות עם מערכות שאיבה ואוספות את הזבל הנאגר. הפלסטיק הנאסף ימוחזר ויהפוך לחומר גלם שימושי.

ארגונים שותפים

בישראל - חקר ימים ואגמים לישראל הינה חברה ממשלתית, אשר הקימה את "מרכז המידע הימי הלאומי" וזאת במטרה לרכז, לתעד, לשמור ולהפיץ את הנתונים הימיים הנאספים ובנוסף להפיק להפיק מהם מידע שימושי לתכנית לאומית.

ראו גם

קישורים חיצוניים