שכל ישר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השכל הישר (באנגלית: Common sense) הוא מונח המתאר שיפוט שנתפס כנכון ומעשי הנוגע לעניינים יומיומיים, או יכולת בסיסית לתפוס, להבין ולשפוט באופן המשותף כמעט לכל האנשים. המונח מניח כי הדעה הנפוצה בקרב רוב האנשים, ומה שניתן לנמק בצורה ברורה ובהירה, מייצגים שיפוט נכון ואמיתי, הן בנושאי מדעיים והן ביחס למוסר וערכים חברתיים. מונחים נפוצים הם שיקול דעת, הגיון בריא ועוד.

תפיסה זו היא נפוצה למדי בקרב שמרנים ונתמכה על ידי פילוסופים שונים במהלך אלפי השנים האחרונות, היא גם נימוק נפוץ במערכת המשפט והחוק. עם התפתחות המדע הוטל ספק גדל והולך ביכולת של "השכל הישר" לספק תמונת מצב אמיתית של המציאות - התגלה כי תפיסות נפוצות של אנשים, וכן רעיונות שניתן "להוכיח" בקלות רבה, הם בעצם דעות קדומות או קפיצה למסקנות דוגמאות לכך כללו רעיונות כמו גיל היקום לפי התנ"ך, המצאות כדור הארץ במרכז היקום , כשהוא יציב והשמש זורחת ושוקעת, ורעיונות בתחום המוסר כמו צידוקים לעבדות -במיוחד הרעיון כי שחורים הם נחותים. עם התפתחות המדע, נכונות להודות בבורות יחד עם שימוש זהיר בשיטה המדעית הובילו לעוד ועוד גילויים שעמדו בניגוד לשכל הישר של רוב החברה ואפילו רוב המלומדים באותה תקופה, עד שחלקם הפכו בהדרגה לרעיון מיושן שמעטים מחזיקים בו, ובמקומם התפתחו תפיסות חדשות. תפיסות אלה הפכו לפעמים לדבר "מובן מאליו" - לדוגמה הגילוי שכדור הארץ הוא ספרה, כי הוא מקיף את השמש וסובב סביב צירו, כי העולם הוא בן מיליארדי שנים, כי מוצא האדם מהקוף או הרעיון לפיו כל בני האדם שווים ולא רואים בבני אדם שחורים אנשים נחותים שלטובת כולם כדאי שיהיו עבדם.

החל בשליש הראשון של המאה ה-20 החלו חוקרים בתחום הפסיכולוגיה לעסוק בנושא של תת-מודע - כלומר כיצר יש חלקים בחשיבה ובתפיסה שלנו שנובעים מתהליכים שאליהם אנחנו לא מודעים ואשר משפעים על ההחלטות שאנו לוקחים. רעיונות אלה התחזקו עם התפתחות הפסיכולוגיה ובהמשך גם בתחומים של מדעי החברה בתחומים כמו פסיכולוגיה חברתית וכלכלה התנהגותית. תפיסת השכל הישר לדוגמה טענה כי אדם נורמטיבי לא יהרוג סתם כך אדם אחר שאין לו שנאה כלפיו על רקע אישי, מעמדי או לאומי. למרות זאת הניסוי של מילגרם הראה כי אנשים רבים יכולים "להתעלל" או "להרוג" אדם אחר כאשר מציבים אותם בסביבה חברתית מתאימה כמו דמות סמכותית שלוקחת על עצמה אחריות או תהליך הדרגתי שבו מעלים את עוצמת ה"עונש" בהדרגה. בתחום הכלכלה, אנשים וכלכלנים רבים הניחו לפי "השכל הישר" כי אנשים הם ראציוניליים כשאר הם רוצים לקנות מוצרים או להחליט על השקעות - ולא עושים זאת בקלות ראש. התחום של כלכלה התנהגותית גילה הטיות קוגינטביות רבות שקיימות וכי לעיתים קרובות עסקים גדולים יכולים להשתמש במניפולציות שונות כדי לעודד קונים, משקיעים או עובדים לפעול בצורה לא רצוינלית. גם בתחום הפוליטי חוקרים מצאו כי אנשים פחות מתייחסים לנושאים רציונליים כמו המצע של מפלגה או כשרונו של המנהיג ויותר לשאלות כמו מה הגובה של המנהיג, האם הוא יהיה אדם שאני רוצה לשתות איתו בירה או כמה הוא נואם טוב. החל תחום ענק של ייעוץ תדמית בתחום הפוליטי במטרה להפעיל מניפולציות שונות על הבוחרים. כמו כן התגבר הנושא של פוליטיקה של זהויות כאשר התברר כי בוחרים מצביעים הרבה יותר בגלל זהות ופחות לפי אידאולוגיה או הבטחות לקווי מדיניות מסויימים.

גם במאה ה-21, המדע מגלה דברים חדשים ומפתיעים על העולם וחלקם נפוץ בעיקר בקרב מדענים או האליטה המשכילה יותר, והם בחזקת רעיונות מוזרים או כלל לא מובנים על ידי חלקים גדולים מהחברה. דוגמה לכך היא חוסר ההכרות עם אקולוגיה או חוקי התרמודינמיקה וההשפעות שלהן על דברים כמו כלכלה או על גידול אוכלוסין. למרות השימוש הרב במדע כדי לפתח טכנולוגיות מדענים כמו ריצ'ארד פיינמן קובלים כי אנו חיים בתרבות אנטי-מדעית שבה אנשים ששים להשתמש בתוצרי המדע (כתחומים כמו מוצרי אלקטורניקה, גשרים, כבישים, מכוניות, חקלאות או רפואה) אבל לא בקיאים ברעיונות התרבותיים שאפשרו את המדע ולא חווים את המדע כדבר שקשור לחוויות יום יום או כדבר שקשור לנושאי עומק כמו נפש האדם או סוגיות חברתיות.[1]

דוגמאות להתנגשות בין השכל הישר לבין מדע

הדוגמאות הידועות ביותר להתנגשות בין "שכל ישר" לבין מדע התפתחו עם פיתוח הפיזיקה.

  • מהירות נפילה של חפצים. לפי אריסטו, ככל שחפץ כבד יותר כך הוא נופל לרצפה מהר יותר. לכן מוסברת תופעה שקל לראות אותה לפיה כדור ברזל נופל מהר יותר לעומת נוצה. חוויה יומיומית זו הובילה לתמיכה רחבה ברעיון זה. גלילאו גליליי הטיל ספק בהנחה זו - הוא ביצע ניסוי שבו זרק ממגדל גבוה שני כדורים בעלי גודל וצורה דומים אבל בעל משקל שונה. הכדורים הגיעו באותו זמן לרצפה. מאז ניוטון פיזיקאים מסבירים כי הניסוי היומיומי שבה כדור ברזל מגיע לרצפה מהר יותר מנוצה נובע מחיכוך האוויר. בסביבה נטולת חיכוך, חפצים עם תאוצה זהה נופלים באותה מהירות. בכדורים כבדים מספיק בעלי משקל שונה, השפעת חיכוך האוויר היא זניחה. על בסיס התורה של ניוטון פותחו טכנולוגיות ותגליות מדעיות רבות ולכן הרעיונות של אריסטו נדחקו לשוליים. עם זאת אנשים ללא השכלה מדעית או אנשים צעירים שעדיין לא למדו פיזיקה הם בעלי דעה קדומה נפוצה לפיה מה ששוקל יותר נמשך לרצפה במהירות גבוה יותר.
  • סיבוב כדור הארץ סביב השמש - במשך אלפי שנים התקיימת האמונה שהשמש והכוכבים מקיפה את כדור הארץ. יש סיבות רבות להאמין בכך - נראה כאילו כדור הארץ נטוע במקום ואילו השמש עולה ושוקעת. אריסטו פיתח רעיון זה למודל שנראה הגיוני ומסודר. עם זאת היו במודל זה שגיאות ודברים בלתי מובנים. בהמשך אומץ המודל גם על ידי דתות ובמיוחד על ידי הכנסייה הקתולית. הדבר התאים להגיון הדתי לפיו האל ברא את היקום עבור בני האדם, והכל סובב סביב כדור הארץ - לכן האמונה היתה גם שכל הדברים מסתובבים סביב כדור הארץ ואין שום דבר שמסתובב סביב דברים אחרים. גלילאו סדק אמונה זו כאשר גילה כי הירחים של צדק סובבים סביבו ולא סביב כדור הארץ. המהפכה הקופארנית גילתה כי כדור הארץ סובב את השמש וכן כל כוכבי הלכת האחרים. בהמשך גילו מדענים כי גם השמש אינה מרכז היקום, אלא היא חלק ממיליארדי כוכבים אחרים שמהווים יחד גלקסיה, ובמהלך המאה ה-20 התגלה כי גלקסיית שביל החלב היא עצמה גלקסיה אחת מיני מיליארדי גלקסיות אחרות.
  • גילו של היקום - בעבר כמעט כל האנשים היו אנשים דתיים. לפני אלפי שנים המדע לא היה מפותח ולא היו דרכים להעריך את גיל היקום באמצעות תאוריות או ניסויים. רוב האנשים קיבלו כמובן מאליו שהתנ"ך הוא המקור המוסמך ביותר להסבר על ההיסטוריה בכלל ועל יצירת היקום בפרט, היות והתנ"ך ניתן כביכול לבני האדם על ידי אלוהים. בקרב יהודים דבר זה נתמך גם על ידי הטענה כי התורה ניתנה ליהודים על ידי אלוהים במעמד הר סיני (התגלות המונית) ודבר זה הועבר מאב לבן, מדור לדור - ולא הגיוני כי התורה תגיד משהו לא אמיתי , וכן לא הגיוני שהורים ישקרו לילדיהם. משום כך גילו של היקום חושב כפחות מ-6000 שנה. עם התפתחות המדע התגלה לחוקרים בתחומים שונים כמו אסטרונמיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וגאולוגיה כי כדור הארץ וכן היקום הם עתיקים בהרבה, גיל היקום הלך והתארך בתחילה למיליוני שנים ובהמשך למיליארדי שנים, עד לפיתוח תאוריית "המפץ הגדול". תאוריה זו מסבירה תופעות שונות כמו התרחקות הגלקסיות זו מזו, קרינת הרקע של היקום והיסט לאדום. התאוריה התגבשה יחד עם תאוריות נוספות כמו התפתחות יסודות בלב כוכבים, הווצרות מערכת השמש וכדור הארץ, התפתחות החיים בכדור הארץ והיבטים בגאולוגיה כמו טקוניקת הלוחות או היסטוריה של האטמוספירה של כדור הארץ. כיום לאנשים רבים מקבלים כי גילו של היקום הוא כ-14 מיליארד שנה. הפער בין 14 מיליארד שנה לבין 6000 שנה הוא משמעותי למדי - הוא דומה ליחס בין 6000 שנה לבין יום אחד.
  • גילו של כדור הארץ - עד למאות השנים האחרונות הניחו רוב האנשים כי כדור הארץ נמצא במרכז היקום וכי הוא נוצר על ידי אלוהים במהלך ששת ימי בריאה או על ידי מיתולוגיות אחרות שהיו נפוצות בדרום אמריקה, אסיה ועוד. במאה ה-17 לאחר מאות שנים של מחקר גאולוגי, ניסו חוקרים לפתח מודל העולה בקנה אחד עם הסיפור התנ"כי, בפרט על המבול. על פי התאוריה, הסטרטות השונות תואמות את המאורעות התנכ"יים. התאוריה הרווחת נשענה על ספרו של ויליאם ויסטון "תאוריה חדשה של הארץ" (A New Theory Of The Earth) שהתפרסם ב־1696,‏ ובו ויסטון טוען בזכות התרחשותו של מבול על פי הראיות שמספקות הסטרטות של כדור הארץ.[2]. ב־1749 פרסם חוקר הטבע הצרפתי ז'ורז'־לואי לקלר דה בופון את ספריו Histoire Naturelle, שבהם תקף את הספר "תאוריה חדשה על הארץ". בעקבות ניסויים שערך טען שכדור הארץ אינו בן 6,000 שנה אלא כבן 75,000 שנה. בשנת 1755 פרסם הפילוסוף עמנואל קאנט, את "היסטוריה אוניברסלית ותאוריה של השמים" (Allgemeine Naturgeschichte und Theories des Himmels) ובו הדעה שהיווצרות כדור הארץ אינה קשורה כלל לדת או לאלוהים. בסוף המאה ה־18 ובתחילת המאה ה־19 היו שתי תפיסות מנוגדות. אחת, המזוהה עם אברהם גוטלוב ורנר, ומכונה "נפטוניסטים", האמינה שכדור הארץ צעיר, בקטסטרופות, ובמים כמחוללי השינוי העיקרי. תפיסה זו נטתה לפירוש מילולי של התנ"ך. התפיסה השנייה (ה"פלוטוניסטים"), המזוהה עם ג'יימס האטון, האמינה שכדור הארץ עתיק, בשינוי איטי ואחיד, ובחום ובלחץ כמחוללי השינוי העיקריים. תפיסה זו עלתה בקנה אחד עם השקפה דתית דאיסטית. ידם של ה"פלוטוניסטים", חסידיו של האטון, על העליונה. הם האמינו כי סלעים נוצרים בתהליכים געשיים מהשקעה של לבה הפורצת מהרי געש, והצליחו להסביר הימצאותם של סלעים מותכים כגון בזלת טוב יותר מה"נפטוניסטים" שהתקשו להסביר כיצד היו יכולים להיווצר סלעים כאלה בכח המים והרוח בלבד. עבודתו האטון ערערה על התאוריות המקובלות אז על גילו הצעיר של הארץ. ערעור זה סימן נקודת מפנה במחקר כדור הארץ. חיזוק נוסף לטובת תאוריה זו היתה "עקרונות הגאולוגיה" (Principles of Geology) שפרסם הגאולוג הסקוטי צ'ארלס לייל ב־1830 וזכה להצלחה. בספר זה הציג לייל אישושים משכנים מרחבי אירופה לתאוריות של האטון. מניעים כלכליים ביישום מידע גאולוגי, בעיקר בתעשיית הכרייה הביאו ממשלות לתמוך במחקר הגאולוגי במהלך המאה ה-19. בתחילת המאה ה־19 הורכב הטור הסטרטיגרפי המתאר את סדר שכבות הסלעים בכדור הארץ ואשר נשען על מידע שסיפקו הנפטוניסטים והפלוטוניסטים של המאה ה־18. להרכבת הטור תרמו הביולוג ז'ורז' קיווייה והמינרלוג אלכסנדר ברוניאר, שניהם מצרפת, שפרסמו בשנת 1811 את "תיאור הגאולוגיה של סביבות פאריז" (Description Geologiques des Environs de Paris), והמודד האנגלי ויליאם סמית. עבודתם של השלושה הולידה את הסטרטיגרפיה, מיפוי שכבות הסלע בכדור הארץ. נדרשו עוד עבודה רבה במהשך כדי להביא את המדענים לתאוריות מודרניות, הכוללות גם חקר מאובנים ושימוש בכימיה ופיזיקה כדי לקבוע כי כדור הארץ נוצר בזמן יצירת מערכת השמש - לפני כ-4.5 מיליארד שנה.
  • תורת היחסות - בתחילת המאה ה-20 גילה איינשטיין את תורת היחסות, וכפועל יוצא נבעו תחזיות מוזרות של התאוריה לדוגמ הכי לאור יש מהירות סופית וכי שום חומר לא יכול להגיע למהירות האור או לעקוף אותה, רעיון זה נראה אבסורדי בעיני אנשים רבים שכן הוא נוגד את הגיון הפשוט לפיו אם מאיצים עוד ועוד זוכים במהירות גבוה יותר. ההסבר של איינשטיין היה כי ככל שמתקרבים למהירות האור המסה גדלה - המסה היא בעצם התנגדות לתאוצה וככל שמתקרבים למהירות האור ההתנגדות לתאוצה גדלה ולכן צריך להשקיע יותר יותר אנרגיה כדי להוסיף עוד קצת מהירות. גם מדענים רבים התנגדו בתחילה לרעיונות של איינשטיין. בשנת 1931 יצא הספר "מאה כותבים נגד איינשטיין" (Hundred Authors against Einstein) שבו ניסו מדענים והוגים שונים להעלות הסברים מדוע תאוריית היחסות הפרטית מוטעית. [3]. עם הזמן גרמו ניסויים מדעיים , מחקרי המשך והמצאות טכנולוגיות שפותחו על בסיס תורת היחסות, לשכנוע המדענים ואת הציבור המשכיל בנכונות התאוריה. אלו כללו ניסויים כמו מדידת הסטייה של כוכב חמה בזמן ליקוי חמה עקב עיקום אור, והמצאות טכנולוגיות כמו כורים גרעיניים, פצצות אטום או קיזוז מהירות של לווייני GPS כדי לאפשר להם לעבוד . התאוריה נתפסת כיום כדבר "מובן מאליו", עם זאת אנשים שלא מכירים את התאוריה, במיוחד אנשים צעירים, אנשים ללא השכלה מדעית ואנשים דתיים עלולים לראות בתאוריה דבר מוזר מאד שנוגד את הניסיון היומיומי ולפיכך הוא שגוי.
  • תורת הקוונאטים - בספר "התאוריה המוזרה של אור וחומר" מתאר ריצ'ארד פיינמן כיצד תורת הקוונאטים היא תורה מוזרה מאד שנוגדת את ההגיון הבריא של הציבור ושל מדענים - דברים שנראים לנו מובנים מאליהם - לא עובדים בניסויים, והתאוריה אף שהיא מניבה ניבויים טובים מאד לתוצאות של ניסויים ובהמשך גם הובילה להמצאות טכנולוגיות שונות (שימוש בהתקנים אופטיים שיש בטלוויזיות מודרניות לדוגמה) נראית בלתי הגיונית בעליל. ההסבר הנפוץ לכך הוא שהניסיון היומיומי שלנו מבוסס על התנהגות של מבנים גדולים של חומר - בסדר גודל גדול הרבה יותר מזו של חלקיקים אטומיים. ובסדר גודל זה החוקיות היא שונה לעומת מצבי החומר-אנרגיה בסדר גודל תת אטומי. פיינמן מסביר לדוגמה כי התפיסה הנפוצה היא שהאור מתקדם בקווים ישרים והוא חוזר ממראה בקו ישר. לעומת זאת תורת הקוואנטים מראה שהאור מתפשט בכל הכיוונים וקיימים דפוסים של התאבכות. דברים מוזרים אחרים של תורת הקוונאטים היא תופעות של גל-חלקיק של אור ושל אלקטרונים - כך שהם מתנהגים לפעמים כחלקיקים ולפעמים כגלים.
  • פסיכולוגיה - הרעיון של פרויד לפיו יש לאנשים חלק תת מודע נראה בהתחלה רעיון מוזר ולא הגיוני וזכה להתנגדות בקרב אנשים רבים. הדבר נגד את הרעיון לפיו יש לנו שכל ולכן אנחנו יכולים לדעת הכל על עצמנו.
  • ביולוגיה - תורת האבולוציה של דארווין זכתה ועדיין זוכה להתנגדות בקרב אנשים המאמינים בבריאת העולם, דבר נוסף שזכה להתנגדות של "השכל הישר" הוא מוצא האדם מקופי אדם.
  • אקולוגיה - אנשים ללא השכלה מדעית ואנשים שהתחנכו על ברכי תאוריות כלכליות רואים לרוב את האדם כיצור ששולט בגורלו ומעצב את העולם ואת הטבע הדומם. העולם מורכב מחומרי גלם, עבודה והון שבני האדם מעצבים בעצמם. האדם עליון על הטבע ו/או מנותק מהטבע. דברים אלה התנגשו עם רעיונות וגילויים מתחום האקולוגיה לפיהם בני האדם הם חלק ממערכת אקולוגית והתלות שלהם בדברים כמו אקלים יציב או חקלאות שתלויים בעצמם בקשרים עם בעלי חיים צמחים ויצורים רבים נוספים. האדם תלוי גם במחזור ביו-גאו-כימי של מחזורי חמצן, זרחן, חנקן שריכוזים מתאימים שלהם מאפשרים חיים. ראו גם ספינת החלל כדור הארץ וניסוי ביוספרה 2. עם זאת ריעיונות אלה לא זכו לאהדה רבה מצד האליטה העסקית ומצד ממשלות ונשארו בשולי הזרם המקובל בגלל התנגשות שלהם עם תפיסות של שמרנות, ליברליזם, דת, לאומיות, לאומנות וקפיטליזם.


רטוריקה בעד שכל ישר

לעיתים משתמשים בטיעןונים של שכל ישר כדי לדחות טיעון מדעי.

התמכרות לעישון טבק

כבר בשנות -60 ידעו חברות הטבק ידעו כי הניקוטין בטבק ממכר.[4] במסמכים פנימיים משנות ה-80 טענו מנהלים בחברות טבק כי נושא ההתמכרות מקשה על הפעילות הציבורית שלהן: [5] "כל עניין ההתמכרות הוא הנשק החזק ביותר שיכול להיות לעורך דין תובע במקרה של סרטן ריאות/סיגריות. אנחנו לא יכולים להגן על המשך עישון כ"בחירה חופשית" אם האדם היה מכור."

ב-1988 פרסם ראש שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית בארצות, דו"ח על התמכרות לניקוטין. דו"ח זה פורסם יותר מ-25 שנה לאחר שחברות הטבק דנו באופי הממכר של ניקוטין. בתגובה לדו"ח טען מכון הטבק כי הסיגריות אינן ממכרות. לפי המכון הטענה כי סיגריות ממכרות נוגדות את "השכל הישר" וכי מדובר בהסלמה ברטוריקה נגד העישון ללא ביסוס מדעי. הם גם טענו כי חלק מהמעשנים הצליחו לוותר על עישון ודבר זה מראה כי הסיגריות אינן ממכרות. [6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

  1. ^ ראו החדווה שבגילוי דברים
  2. ^ תאוריה חדשה של הארץ, גוגל ספרים
  3. ^ 100 Authors against Einstein: A Look in the Rearview Mirror, Manfred Cuntz, 2020
  4. ^ R.N. Proctor, Golden Holocaust: Origins of the cigarette catastrophe and the case for abolition. 2011. Berkeley: University of California Press
  5. ^ Paul. C. Knopick, U.S Exhibit 21,275, Memo, re: Technical review of the conference discussing adding “Addictive” to the warning label, Tobacco Institute, 9 September 1980, Bates no: USX012707-USX012708
  6. ^ Tobacco Institute, Claims That Cigarettes are Addictive Contradict Common Sense, 16 May 1988, Bates no: 300564502,