תלות במכונית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף תלות ברכב פרטי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תלות במכונית (באנגלית: Automobile Dependency) הוא רעיון לפיו צעדי מדיניות שונים, במיוחד היבטים בתכנון פיזי כמו פרבור או תכנון מוטה מכוניות יכולים לעודד בעלות או שימוש במכוניות, ולדכא ביקוש לצורות תחבורה אחרות כמו הליכה, רכיבה באופניים או תחבורה ציבורית, וכן להגדיל את כמות הנסועה במכוניות על פני מרחקים גדולים יותר.

התלות במכונית לפי השקפה זו היא סוג של התמכרות חברתית או נעילה טכנולוגית שבה גם אם הצרכן רוצה לבחור באפשרות של תחבורה בת קיימא משיקולים של שיפור הבריאות, חסכון כספי, העדפות מוסריות, נוחות או שיקולים סביבתיים, הוא יתקשה לעשות זאת בגלל קשיים פיזיים או פיננסים.

רקע

בתחום התחבורה קיימת לולאת משוב מחזקת שבה בעלות גדלה על מכוניות, הגדלת הנסועה ופקקי תנועה יוצרים ביקוש לעוד תשתיות ותכנון למכוניות שיוצר עוד פקקים ועוד נסועה וחוזר חלילה. תהליך הזה החל כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארצות הברית כאשר הולכי רגל, ובמיוחד ילדים נאלצו לצמצם את הנוכחות והנוחות שלהם בעיר שלהם מול דרישות של נהגים לנהיגה חופשית ומהירה בעיר. ‏[1]

התפתחות רוב הערים נועדה כדי להקל על היותן מקום מפגש לאנשים, רעיונות וסחורות. היות ובאופן מסורתי רוב התנועה בעיר היא ברגל, הערים נבנו כך שהן צפופות יותר מאשר ישובים אחרים. ככל שהצפיפות גדולה יותר יש יותר אינטראקציה בין אנשים רעיונות וסחורות. דבר זה גרם גם לכך שמחיר הקרקע בעיר הוא גבוה יותר לעומת מחיר קרקע מחוץ לעיר בישובים כפריים לא צפופים. עם הזמן גם ירדו אפשרויות התעסוקה בישובים כפריים כך שמחיר הקרקע שלהם נמוך עוד יותר.

נוכח קניית עוד מכוניות נוצרו בעיר מפגעים שונים הקשורים למכוניות כמו פקקי תנועה, מחסור בחניה, ואיום בתאונות, בנוסף לכך, זיהום אוויר , זיהום מים ורעש שהיו בעיר עקב ריכוזי תעשייה ואנשים, התחזקו עוד יותר בגלל ריבוי מכוניות. דברים אלה עודדו אוכלוסיות עמידות לעבור לפרברים צמודי קרקע שבהם הובטח שפע של חניה, אוויר נקי יותר, פחות רעש וצפיפות ו"איכות חיים". בנוסף לכך הדבר נתרם גם על ידי מחירי קרקע גבוהים יותר בעיר שתרמו לכך שעסקים רבים מעדיפים לבנות מרכזי קניות ותעסוקה בשולי העיר- שם ניתן לספק חניה זולה ללקוחות, ספקים ועובדים. דבר זה מכונה "פרבור המסחר". פרבור המסחר, מחירי קרקע גבוהים יותר בעיר וטענות לאיכות חיים גבוהה יותר בפרברים משכו ציבורים גדולים, במיוחד בארצות הברית לפרברים צמודי קרקע - תהליך של פרבור.

בפרבר צמוד קרקע או אפילו עם מגדלים המשולבים בגינות נרחבות, צפיפות המגורים והעסקים נמוכה, וקשה להגיע להרבה יעדים ברגל או אפילו באופניים בגלל המרחקים הגדולים. בפרבר כזה גם קשה להחזיק בחיים עסקים כמו מכולת שכונתית בגלל שיש פחות מידי לקוחות במרחק הליכה ובגלל שנוח ללקוחות אלה לנסוע לסופרמרקט או קניון מסחרי. פירוש הדבר של מעט עסקים מקומיים כאלה היא גם שאין אפשרות ללכת למקום העבודה חייבים לנסוע אליו. השימוש בתחבורה הציבורית אינו נוח בפרברים בגלל הצפיפות הנמוכה. פירושה של צפיפות זו שבכל תחנה עולים מעט אנשים, ואוטובוס צריך לבצע סיבובים רבים בשכונה כדי לקחת מספיק נוספים כדי להיות כלכלי. פירוש הדבר שהשימוש בתחבורה ציבורית אינו נוח בגלל הסיבובים הרבים. דבר זה נכון גם לגבי ניסיון להגיע לתחנת רכבת - שכן תחנות אלה מרוחקות ממרכז הישוב ויש מעט אנשים במרחק הליכה מהתחנה. הדברים האלה מורידים תדירות של אוטובוסים ורכבות וגורמים לירידה מתמשכת בשימוש בתחבורה ציבורית, הליכה ואופניים.

במקביל בגלל הפקקים יש לחץ ציבורי להוסיף עוד כבישים, ולהרחבת וכבישים ולהסרה של "חסמים" לתנועת המכוניות כמו רמזורים ומעברי חצייה. הנוחות או הבטיחות של הולכי רגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית נגפעת כדי להקל על מכוניות - לדוגמה ביטול של מעברי חציה כדי לאפשר תנועה מהירה יותר של מכוניות בעיר. או התחשבות רק במכוניות בתכנון מופעי רמזור עירוני, על חשבון נוחות ההליכה. צעדים אלה גורמים לכך ששימוש במכוניות יהיה נעים ונוח יותר על חשבון צורות אחרות של תחבורה, ודבר זה גורם למעבר של עוד אנשים לשימוש במכוניות. בנוסף לכך יש מגמה של תכנון עירוני שמנסה להתאים את עצמו לצרכים של מכוניות במונחים של מרחב ותנועה. תקני מינימום חניה בדירות חדשות, החלפה של בנינים במגרשי חניה, שינוי מרכזים מסחריים לקניונים. החלפת מרכזים עירוניים עם עירוב שימושי קרקע במרכזי תעסוקה או "פארקי תעשייה" מחוץ לעיר או בשוליה.

סביבות אלה לא מאפשרות גישה ברגל, במכונית ודבר זה מגדיל את הביקוש לעוד כבישים. התוצאה היא עוד עומסי תנועה וביקוש נוסף לכבישים - ביקוש מושרה. המתכננים מרחיבים את הכבישים ומוסיפים להם מסוללים כדי לספק עוד מענה לעוד מכוניות. התוצאה היא שהרכבים צורכים עוד ועוד שטחים שיועדו לדיור, משרדים, חנויות ועוד שימושי קרקע, מרחב נוסף נתפס על ידי חניות. השימוש בתחבורה ציבורית הופך להיות פחות ופחות נוח בגלל מרחקי הנסיעה הגדולים ובגלל פיזור גדול של האוכלוסייה שמחייב זמני נסיעה ארוכים. כתוצאה מכך כמעט כל הנוסעים בתחבורה הציבורית אלו אנשים שאין להם ברירה אחרת. דבר זה מוליד סטיגמות חברתיות נגד שימוש בתחבורה הציבורית והשימוש בה הולך ויורד. גם ההליכה או רכיבה על אופניים הופכים קשים יותר - ריכוז מרכזי תעסוקה וקניות במקומות מרוחקים פירושם שאין כמעט יעדים במרחק הליכה. רכיבה על אופניים היא הרבה פעמים מסוכנת בגלל העדר תשתיות אופניים ואפילו באופניים קשה להגיע ליעדים רבים בגלל המרחקים הגדולים שנוצרים בדפוסי פרבור צמוד קרקע. במקומות כאלה נפגע החופש של הציבור ומרחב הבחירה של אנשים מצטמצם, שכן אין כמעט ברירה אלא להשתמש במכונית. ערים כאלה הם ערים בעלות תלות במכונית.

אפילו ערים וותיקות שתוככנו לפני עידן המכוניות הפרטית, כשהן צפופות למדי עלולות להיפגע מכך - לדוגמה נהגים דורשים חניות ודבר זה מעודד את העיריה לאפשר לנהגים לחנות עם שני גלגלים על המדרכה. דבר זה מקל על הנהגים ומקשה על הולכי הרגל בעיר. תכנון מוטה מכוניות כולל בתוכו צעדים רבים - החל מ"החזרי הוצאות רכב" שמאפשר לממשלה לסבסד את המכוניות וכלה במדיניות אי אכיפה מול נהגים שמסכנים הולכי רגל במעברי חצייה או אי בנייה של מעבר חצייה בטוח.

עם הזמן התבררו מחירים שונים - הן בפרברים עצמן, הן בערים והן למדינות או לכדור הארץ כולו, של השימוש הרב במכוניות. לדוגמה זמני החניה בפרבר קצרים, אבל פקקי התנועה הולכים ומתארכים מדי שנה. כאשר מכוניות נוסעות לעיר הן נאלצות לחפש חניה במשך זמן רב יותר או לשלם יותר על החניה שכן כמות המכוניות עולה. מתן מענה לחניה על ידי חפירות או חניונים מעל הקרקע מייקר את הדיור והמסחר בעיר. תושבי הפרברים נאלצים לנסוע יותר זמן לעבודה ומרחקים גדולים יותר ויותר. במקום מכוניות אחת למשפחה הן חייבות להחזיק שתי מכוניות או יותר בגלל ששום דבר לא נמצא במרחק הליכה. עם הזמן התגלו גם מפגעים שונים לבריאות של דבר זה כמו השפעות של זיהום אוויר מתחבורה, חשיפה גבוהה יותר לתאונות דרכים או בעיות של בדידות ואורח חיים יושבני עקב הניתוק של הפרברים, העדר הליכה ברחוב ועוד. יותר ויותר אנשים יצאו נגד המשך הפרבור - אבל התברר שקשה לשנות מגמה זו - שכן יש נעילה טכנולוגית - קל להיכנס אבל קשה לצאת.

השפעות חיצוניות של מכוניות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות חיצוניות של מכוניות

תלות במכונית יוצרת בעיות סביבתיות ובריאותיות שונות כמו תאונות דרכים, זיהום אוויר, זיהום מים וזיהום קרקע שגורמים לתחלואה ולמוות. בעיה בריאותית שהזיהוי שלה החל רק בשנים האחרונות הוא תרומה של מכוניות לאורח חיים יושבני. בנוסף המכוניות יוצרות עלויות חברתיות כמו פקקים וייקור של הדיור והמסחר בעיר בגלל הקצאת מקום לכבישים ולחניות. שימוש במכוניות לא מאפשר ניידות לכל חלקי האוכלוסייה - דבר שמייצר אי שוויון תחבורתי שהוא סוג של פגיעה בניידות חברתית. בנוסף בניית כבישים מהירים בעיר דומה בהשפעה שלו לגטאות וגדרות - הוא מקטין את האפשרות ליצירת קשרים חברתיים שלהם חשיבות בהון חברתי.

לפי "המדריך להערכת השפעות חיצוניות בתחום התחבורה" שנכתב באוניברסיטת דלפט, ההשפעות החיצוניות העיקריות של מכוניות הן:‏[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • ^ הספר Fighting Traffic מתאר מאבק זה
  • ^ M. Maibach; et al. (February 2008). "Handbook on estimation of external costs in the transport sector" (PDF). Delft, February: 332.