תרבות מבוססת מדע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף תרבות ומדע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Nuvola apps edu languages.png זהו מאמר דעה מאת האזרח דרור. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.


תרבות מבוססת מדע הוא רעיון לפיו על התרבות להתבסס כמה שיותר על השיטה המדעית ועל מדע כדי לכונן ציוויליזציה משגשגת, בת קיימא, מוסרית והוגנת יותר. ולהתקרב להישגים כמו שאיפה לאמת, צדק, שלום, חופש, קיימות ארוכת טווח ועוד. יש לתת עדיפות לרעיונות ולזרמים שיש להם תמיכה רחבה במדע ולהתנגד לרעיונות ולזרמים שמנוגדים בצורה משמעותית לתאוריות מדעיות מקובלות.

תרבות אמת ומוסר

כמעט כל ציוויליזציה טוענת שהיא מוסרית וצודקת. גם תרבויות שנראות לנו כיום לא מוסריות כמו חברות מלוכניות שבהן מלך הכתיב לכולם מה צריך לעשות, או ציוויליזציה גזענית שבה התקיימה עבדות של שחורים וזו נתפסה כדבר טבעי, הכרחי ומוסרי. לפי טענתי יש קשר הדוק בין מוסר לבין התקרבות לאמת, יבין התקרבות לאמת לבין מוסר. אפשר לנסות להתקרב לאמת או לכונן חברה מוסרית יותר גם ללא מדע. אפשר גם לקדם את המדע גם בחברה לא-מוסרית, אבל יש מגבלות לכל הדברים האלה. דעות קדומות עלולות לגרום לאנשים שרוצים להתנהג בצורה מוסרית לנהוג בצורה לא מוסרית או לתמוך בהתנהגות לא מוסרית.

אני אומר "תרבות מבוססת מדע" ולא "תרבות מדעית" משום שייתכן שהתרבות הזו כוללת אלמנטים שלאו דווקא הגיעו מתוך המדע. ייתכן לדוגמה ומוסר או חלקים ממנו לא נובעים מהמדע. תרבות מבוססת מדע מנסה להגדיל את חלקו של המדע בביסוס האמת וביסוס המוסר על המדע.

רעיונות דומים בוטאו על ידי הוגים אחרים כמו ריצ'ארד פיינמן החדווה שבגילוי דברים, ריצ'ארד דוקינס (יש אלוהים?) קרל סייגן ואייזיק אסימוב. כמו כן שורה ארוכה של מדענים מהתחומים של אקולוגיה, כלכלה אקולוגית, ובריאות הציבור הראו לנו כיצד ניתן להגיע למצבים מסוכנים לחיי אנשים או לציבליזציה, או מצבים לא מוסריים על ידי אמונות לא מספיק מבוססות - אמונות קדומות שגורמות לאנשים לפגוע באנשים אחרים, בבני המשפחה שלהם או בעצמם.

אמת ומדע

ממצאים מתוך המדע הקיים כיום מצביעים על כך שיש סייגים מהותיים ביכולת שלנו להכיר ולהבין את העולם. לכן אפשר להתקרב לאמת אבל לא סביר שאפשר לדעת את כל האמת. ובכל זאת המדע מאפשר לנו מציע לנו שיטות כיצד לדחות בקלות שקרים, מיתוסים, ורעיונות לא נכונים או לא מספיק מבוססים ודבר זה הוא היבט חשוב. הקושי להתקרב להכרת המציאות קיים בתחום תורת הקוונטים לדוגמה - ניתן לדעת או את מהירותו של חלקיק או את מיקומו אבל לא את שניהם. דבר זה מקשה על פיזיקאים להשיג מודלים בעלי דיוק הולך וגובר, תורת הקוונטים מאפשרית להבין את העולם טוב יותר, לקיים ניסויים בעלי תחזיות מדוייקות יותר ואפילו לפתח טכנולוגיות חדשות, אבל היא גם גורמת לנו להבין שלפחות חלקים מעולם (החלקים הקטנים ביותר שלו) מתנהגים בצורה מאד לא אינטואיטיבית. החושים שלנו מאפשרים לנו לתפוס בקלות את העולם כפי שהוא בגדלים דומים לאדם - בסדר גודל של כמה קילומטרים עד כמה מילימטרים, בגדלים קטנים יותר או גדולים יותר קשה לנו לתפוס את העולם (ראו אם כל הבורקות). הרעיון של שכל ישר שיוביל אותנו במהירות להבנת העולם ולמוסריות - נופל כאשר מבינים ששכל ישר עלול להטעות אותנו במקרים רבים ונדרשים כלים זהירים יותר- חקירה מדעית והשיטה המדעית בכלל - כדי להבין את העולם בצורה עמוקה ובהירה יותר.

המדע שם סייגים ליכולת שלנו להבין את האמת גם בהקשרים אחרים. לדוגמה בגלל תורת המידע אנו מבינים שתקשורת בין שני גורמים, תכיל בהסתברות מסויימת גם רעש מקרי. קשה להגיע לאמינות של 100% והדבר דורש מאמץ ואנרגיה. כאשר אנחנו מנסים לשמר את המידע לאורך זמן - חלקים ממנו הולכים לאיבוד. גם ניסיון לשמר את המידע לאורך זמן דורש אנרגיה ומאמץ. מדעים כמו גאופיזיקה או אקולוגיה מצביעים על כך שמלכתחילה אנחנו מכירים רק חלק קטן מתוך העולם. אנחנו לא יודעים את כל מה שקורה במעבה האדמה או במערכות כוכבים אחרות, יכולת איסוף המידע שלנו מוגבלת על ידי טכנולוגיה כסף ואנרגיה - נניח איכות וכמות הטלסקופים שיש לנו - אבל היא גם מוגבלת בשל היכולת שלנו לראות את היקום רק בזמן-מרחב מסויים. האור וכל האותות האחרים מראים לנו את היקום הרחוק כפי שהיה בעבר ולא כפי שהוא כיום, בגלל מהירות האור.

בתחום הביולוגיה אנחנו אפילו לא מכירים את כל מיני בעלי החיים שלא לדבר על כך שיש גם צמחים, פטריות, חיידקים, חד-תאיים אחרים ו-וירוסים. היצורים החיים השונים נושאים איתם מטען גנטי שונה במקצת או בהרבה משלנו, והם מבצעים פעולות ומעבדים מידע שאינו נגיש לנו. לא רק שאין אנו מכירים את כל היצורים החיים שנמצאים בחלק יער-גשם כלשהי, אנחנו גם לא מכירים את כל המערכות הפנימיות, התאים, וסוגי החלבונים והראקציות שמתקיימות בגופם - או אפילו בגוף שלנו עצמנו. אם יש נניח 100 סוגי בעלי חיים בחלקה מסויימת, כמות האינטראקציות שיכולה להתקיים בין מינים שונים מגיעה במהירות לעשרות אלפים. כמו כן, השיקולים והמידע הנגישים לחיפושיות ביער או לשלשול או חיידק באדמה אינם נגישים לנו, והם זרים לנו כל כך, עד שברוב הזמן וברוב התרבויות אנו מתפתים לחשוב שאין להם גם כל נגיעה לקיומנו שלנו. אנו מתפתים לחשוב שהאדם שולט בטבע או מנותק מהטבע או שהטבע פאסיבי - אם נרצה שהטבע ינוע מנקודה A לנקודה B וישאר בנקודה זו - הטבע פשוט יציית לנו, כי כך מורה הרצון שלנו לפי מוסדות חברתיים שפיתחנו - כמו השוק או המדינה הדמוקרטית, ובהתאם לטכנולוגיות שפיתחנו כמו סכרים, חומרי הדברה או מכוניות.

בתחום ההיסטוריה קשה לנו יותר לדעת מה היה בעבר הרחוק יותר, במיוחד בתקופה שקדמה להמצאת הכתב, וגם לאחר המצאה זו או לאחר היכולת לתעד דברים באמצעות צילומים וסרטי וידאו עדיין חלקים גדולים נעלמים מעיננו. בין היתר הדבר נובע מכך שאנשים שמים לב ומתעדים תופעות מסויימות ופחות מתעדים תופעות אחרות. שליטים מפארים את מעשיהם והישגיהם, וגם אנשים אחרים עלולים לשקר. כאשר אנו בוחנים אירועים קרובים יותר להווה קשה לנו יותר לדעת את ההשלכות של אירוע או תהליך מסויים, משום שעדיין לא ראינו את ההשלכות האלה. כמו כן באירועים בהווה אנו ערים יותר לתהליכים - תהליכים חברתיים, תהליכים טכנולוגיים, תהליכים טבעיים ואירועים שונים שעשויים להשפיע על תהליכים או אירועים אחרים. מה גם שיש יותר טכנולוגיה וגם קצב השינוי בתהליכים שונים הולך וגובר. יש סייגים להבנת המציאות גם בתחומים אחרים כמו סוציולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה ועוד לדוגמה הביקורת של לוקאס אומרת שבתחום הכלכלה אם נדע לתת תחזיות כלכליות טובות יותר על סמך מידע וניתוח טובים יותר, אז תחזיות אלה יאפשרו לאנשים לדעת מראש אילו סחורות או חברות יצליחו יותר ולכן דבר זה בעצמו יגרור שינוי של התנהגות השחקנים בשוק.

תחומים כמו תורת הסיבוכיות מחקרים על תחומי פסיכולוגיה ומדעי המוח מצביעים על מגבלות של בני אדם ואף מחשבים לעבד מידע. ספרים כמו לחשוב מהר לחשוב לאט מראים כמה קל לנו לבצע הטיות שונות, כמה הן נפוצות וכי קשה להימנע מחלק מההטיות גם לאחר שהבנת את קיומן.

למרות כל הסייגים האלה, על היכולת להבין באמת את העולם, המדע כן מאפשר לנו לדחות שורה ארוכה של מיתוסים, דעות קדומות והרגלי חשיבה שקריים. קשה להחליט איך להכריע בין תורת היחסות לבין תורת הקוונטים, אבל הדבר מאפשר לדחות גם שורה ארוכה מאד של הסברים אחרים לגבי איך עצמים פיזיים מתנהגים - החל בתאוריות כמו "כל עצם שואף להישאר במקומו" עבור ברעיון הפופולרי לפיו כדור הארץ נמצא במרכז היקום כולו, או לדחות רעיון פופולרי נוסף לפיו העולם הוא בן כמה אלפי שנים בלבד. אפשר להתווכח על תאוריות שונות בכימיה - אבל היא מאפשרת לנו לדחות רעיונות כמו זה שהעולם בנוי מ-ארבע יסודות של אוויר, מים, אדמה ואש ששלטו בכיפה במשך אלפי שנים. התחום הביולוגי מאפשר לנו לא רק לרפא מחלות אלא גם להבין הרבה יותר טוב מאיפה הגיע האדם, מה ההיסטוריה של האדם, מה טיב היחסים שלו עם מיני חיים אחרים (חלקם נמצאים בתוכו), מהם הדחפים שלנו, מה המגבלות של הבנתנו את העולם או את המגבלות שלנו לחשוב בצורה רציונלית, כיצד כל היצורים החיים משפיעים זה על זה באמצעות מערכות אקולוגיות ובגלל מחזורים ביו-גאו-כימיים שונים. אפשר לשקר ולשגות עם המדע, קל הרבה יותר לעשות זאת בלעדיו.

אנשים, חברות, ממשלות, מפלגות, פוליטיקאים, כתות ודתות ניסו והצליחו לקיים שקרים למרות המדע - בין היתר על ידי שלטון דיקטטורי, צנזורה, תעמולה, הכחשת מדע והטיית מחקרים - כך שקיום של מדע בפני עצמו אינו מבטיח בהכרח שאנו קרובים לאמת - אגע בנושא זה מאוחר יותר - כיצד להפחית את הסיכון לכך שיש תרבות מדעית אבל אנו מאמינים בדברים לא נכונים.

אמת והתנהגות מוסרית

טענה נוספת שלי היא שאמת היא דבר חשוב לשם התנהגות מוסרית. קל הרבה יותר לדוגמה לשעבד אנשים שחורים לעבדות ולראות בהם רכוש ולא בני אדם כאשר הטענה היא שהם בעצם לא בני אדם "באמת" או שהם דומים יותר לקופים מאשר לבני אדם, או שיש צווי אלוהי להמשיך לשעבד אותם או שהם נהנים מקיום העבדות וילקו במחלת נפש אם ינסו לחיות כבני חורין. צידוקים לעבדות כאלה הושמעו בעבר על ידי תומכי העבדות. רעיונות משונים אחרים תמכו בדברים כמו שריפת מכשפות, מעשי רצח עם, תמיכה מוסרית בקיום אונס, מכירת נשים וילדות, הצדקות הוצאה להורג ללא משפט על ידי מלכים ועוד.

גם ללא המדע ועם מרחק משמעותי מהאמת, אפשר להתקרב להתנהגות מוסרית יותר. לדוגמה היהדות כבר לפני כמה אלפי שנים אמרה "אל תרצח" והכניסה חידושים שונים למוסר. הכוח של המלך מוגבל - הוא עצמו כפוף לרוב לחוקי הדת, או הרעיון לפיו יש חוקי מוסר שחלים על כלל החברה ואין חוקי מוסר נפרדים ל"אדם נעלה" או "אדם נקלה". היהדות גם מכניסה רעיון לפיו דנים אדם בשל חטאיו הוא, ולא הורגים את בניו של אדם בשל פשעים של אבי המשפחה. עם זאת ללא ידע אמיתי יותר על העולם קל היה ליהדות ולדתות אחרות להצדיק דברים כמו עבדות, אלימות ושלילת זכויות מנשים, רצח עם (בתנאים מסויימים), מלחמות, מלוכנות, רצח אנשים בשל מחשבות "לא נכונות" - פשע-מחשבה כמו כפירה או הצהרת נאמנות לאלים אחרים, הוצאות להורג של להט"בים, אנשים שחרגו מהדוגמא הדתית, עסקו ב"כישוף" ועוד.

ביסוס פעולות לא מוסריות על דברים שאינם נכונים לא ייחודי לדתות, הוא קיים גם בקרב מפלגות, מנהיגים פוליטיים, חברות ותאגידים, זרמים אידאולוגיים ומדינות. לדוגמה מדינות מפיצות לעיתים קרובות תעמולה, שקרים ומפעילות צנזורה כדי להצדיק מלחמות. היות ויש שני צדדים למלחמה, בדרך כלל לפחות צד אחד מהצדדים הניצים רחוק למדי מהאמת, ולעיתים קרובות שני הצדדים משקרים לפחות במידה מסויימת. חברות מזהמות נוקטות בהכחשת זיהום חברות טבק נוקטות באסטרטגיות של הכחשת נזקי העישון ובני אדם באופן כללי נוקטים בהכחשת אלימות - הן כאשר אלימות מופעלת על ידם, הן כאשר היא מופעלת כחלק ממערכת חברתית שבה הם שותפים ומזדהים איתה, ולפעמים גם כאשר האלימות מאיימת על חייהם או על חיי ילדיהם (לדוגמה הדחקת נזקי העישון בקרב מעשנים, הדחקת זיהום בקרב שכנים של מפעל מזהם או בקרב עובדים של מפעל כזה).

כיום קל לנהוג בצורה לא מוסרית בקרב חברות שדוחות את המדע, בקרב חברות שיש בהן גזענות נרחבת או הכחשה של היחסים בין האדם לבין הטבע. קל לנהוג בצורה לא מוסרית כאשר מתעלמים משיקולים של אקולוגיה וקיימות או כאשר מתעלמים מהשפעות שיש לאדם על הטבע ומהשלכות של השפעות אלה על מינים אחרים (כמו הכחדה המונית), על בני אדם אחרים החיים כיום (לדוגמה השפעות של זיהום או של משבר המים העולמי) או השפעות אפשרויות על דורות העתיד (לדוגמה עקב [שינו אקלים]] או עקב הפרה של גבולות פלנטריים בהקשרים אחרים).

כאשר איננו מכירים את העולם, אילו דברים משפיעים על דברים אחרים, קל לנו ליצור נזקים שלא במודע, או לתת הנמקות מדוע התנהגות מסויימת היא מוסרית ונכונה, כאשר התנהגות זו גורמת פגיעה באנשים אחרים או ביצורים חיים אחרים. לדוגמה אם אנו קונים מוצרים, אבל מוצרים אלה גורמים לזיהום או להרס מערכות אקולוגיות בצידו האחר של העולם, אנו עלולים לתרום למותם של אנשים בלי שנהיה מודעים לכך. קל לנו לוודא שאנו מתנהגים מוסרית כאשר אנו רואים את כל ההשלכות של מעשינו, כאשר ההשלכות האלה קרובות בזמן ובמרחב וכאשר הפגיעות באנשים אחרים זמינות לחושים שלנו. קשה יותר לתפוס פגיעות כאלה אם הן יתרחשו בעוד עשרות שנים או אם התנהגות מובילה לפגיעה סטטיסטית (כמו זיהום או תאונות דרכים) או כאשר הפגיעה לא נקלטת בחושים שלנו (לדוגמה זיהום אוויר, הרס של מערכות אקולוגיות). המדע, הטכנולוגיה, הקפיטליזם ומוסדות חברתיים אחרים מאפשרים לכל אדם השפעה הולכת וגדלה על העולם הטבעי ועל אנשים אחרים - כולל לאדם לא עשיר במיוחד שקונה בשר בשוק מרוחק בסין - שעלול להשפיע על קיומה של מגיפה כלל עולמית שתשפיע גם עליכם. הטענה שידע הוא כוח נכונה - המדע מאפשר טכנולוגיה שמאפשרת לנו כחברה להיות בעלי כוח רב יותר - אבל כוח ללא ריסון שפועל בצורה עיוורת גורר פגיעות לאחרים ועלול בדרך כלל לסכן גם את מי שמפעיל את הכוח בעצמו.

האם אנחנו כבר נמצאים בתרבות מדעית

חיי היום יום שלנו והטכנולוגיה שלנו שונו ללא הכר על ידי המדע. לדוגמה - עד שלהי המאה ה-19 (ובחלק מהמקומות גם הרבה אחרי כן) כשני שליש מהילדים מתו ממחלות זיהומיות נפוצות כמו שחפת, כולרה, טיפוס ועוד. זה השתנה לגמרי בזכות המהפכה המיקרוביולוגית - והשינויים המפליגים בתחומים כמו ביולוגיה, רפואה וסניטציה. כאשר אנחנו משתמשים בחשמל, טלפון, מחשב אנחנו מתבססים על המדע.

באופן פרדוקסלי למרות שימוש עצום במדע בתעשייה ובתחומי חיים אחרים, התרבות והפוליטיקה שלנו מבוססים בצורה משמעותית על רעיונות אנטי-מדעיים. הפוליטיקה והתרבות שלנו מבוססים על סיפורי בדים. מעט אנשים יקנו טלפון שמבוסס על "אנרגיות" או על קסם, אבל רוב המפלגות וחלק עצום מהתרבות שמקיפה אותנו מבוססים על מיתוסים וסיפורים לא מדויקים שעלולים להיות בהם חלקים שסותרים את המדע. לאורך מאות השנים האחרונות גילתה האנושות עוד ועוד מקרים שבהם דעות אנטי-מדעיות היוו קרקע פוריה להפצת דעות קדומות ושקרים פוליטיים, שגרמו נזק עצום לציבור מסויים או לחברה כולה - רעיונות כמו נחיתות גזעית של שחורים, גזענות והשמדת עם, אמונה כי נשים הן נחותות מגברים, כי הומוסקסואלית היא חטא או מחלה נפשית ועוד. היכולת להחזיק בדעה שקרית ולהפיץ אותה מתחזקת מאוד כאשר אין בציבור ערכים כמו ספקנות או דרישה לאמת דברים בשיטות מדעיות כמו התבססות על מקור שעבר ביקורת עמיתים.

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם של קבוצות בחברה. היא באה לידי ביטוי בטקסים ובמיתוסים ומועברת לדור הבא בשלל אמצעים ומוסדות חברתיים כמו אומנות, מוסדות חינוך, קולנוע, טלוויזיה, ספרים, פרסומות, בתי כנסת, אוניברסיטאות ועוד.

חלק חיוני בכל תרבות הוא קיומם של מיתוסים - סיפורים פשוטים שיכולים לחבר אנשים זרים ואשר מגדירים מה זה "טוב" ו"רע" ומי ראוי להיכלל בטוב הזה. המיתוסים מתארים גם איך העולם בנוי. כך מוסלמי אחד יכול לשתף פעולה עם מוסלמי אחר מהצד השני של העולם. היות ושניהם מאמינים כי איסלאם הוא דבר חשוב וטוב. שני בעלי מקצוע של חברת מיקרוסופט יכולים לשתף פעולה כי הם (והרבה אנשים אחרים) מאמינים במיתוס לפיו קיים תאגיד מיקרוסופט. המיתוסים הם דבר חיוני לקיום חברה אנושית. השאלה היא על מה המיתוסים מתבססים, מי דואג להפיץ אותם, מה מנגנון ההפצה ומדוע היא מתרחשת. חלק גדול מהמיתוסים הקיימים בעולמנו מבוססים על אמונה בקיומו של אלוהים, על פרשניות שונות של דבר זה על ידי דתות שונות, וכן על מיתולוגיות, מיסטיקה, הורוסקופים, דעות קדומות, על אידאולוגיות או על תאוריות קונספירציה.

היכולת של אנשים להאמין בסיפור מסויים - לדוגמה להאמין בקיומם של חיידקים, להאמין שהם גורמים למחלות, בכך שעישון טבק מסוכן לבריאות, או בהתחממות עולמית תלוי לא רק בטיב ההוכחות שיש למדענים, אלא גם בשאלה באיזה תרבות אנשים אלה חיים - ועד כמה תרבות זו מאפשרת קליטה של רעיונות חדשים. יש אנשים שקליטה של רעיונות חדשים במדע קלה להם - ויש אנשים שעבורם קליטה של חלקים מסויימים במדע סותרת סיפורים שעליהם גדלו - כמו חתיכה בפאזל שלא מתאימה. עליהם לבחור אם לקבל את החתיכה המוזרה שמדע נותן להם ולשמור על תמונה קוהרנטית, לנסות לקבל את הידיעה הזו למרות הקושי להתאימה לאמונות קודמות יותר, או לדחות את החתיכה הזו מכל וכל- סוג של דיסוננס קוגניטיבי. קבלת המידע החדש עלולה להיות דבר קשה - היות והיא עלולה לאיים על תחושה של זהות, שייכות והבנה של העולם - צרכים נפשיים של אנשים - דבר שעלול לעורר רגשות של פחד ושנאה כלפי המידע החדש. התוצאה היא שאנשים שונים מקבלים חלקים מהמדע, חלקם יותר חלקם פחות, אבל חלקים גדולים לא מקבלים את כל המדע, או נרתעים מפניו לגמרי.

יש גורמים רבים שיש להם אינטרס שבני אדם ימשיכו להיות בורים לגבי המדע, שהנתק בין מדע ותרבות ימשך, ושהתרבות תמשיך להיות דבר נזיל שבו אפשר לספר כל סיפור שרוצים, כתלות באינטרס שלך. ככל שהמרווח בין המדע לתרבות גדול יותר, כך אפשר להטעות אנשים בצורה חזקה יותר. זה משרת את האינטרסים של פוליטיקאים תאבי כוח, קבוצות נצלניות בחברה, וחברות מסחריות שפוגעות בחברה בצורות שונות.

לדוגמה חברות טבק שמחות לפזר מיתוסים שגויים לגבי נזקי העישון, התמכרות לעישון, עישון כפוי ושיווק ומכירה של טבק לקטינים. כך ניתן להמשיך לגדל דור חדש של מכורים ולהגיד שמדובר בסוגיה של "חופש הצרכן". למרות קיומו של קונצנזוס מדעי משנת 1963, גם היום אחד מכל חמישה ישראלים מת מעישון ומיתוסים שגויים על עישון הן דבר נפוץ למדי - גם היום אחד מכל חמישה לא מעשנים ואחד מכל שלושה מעשנים חושבים שעישון הוא לא בהכרח הגורם המרכזי לסרטן ראות. מיתוס נפוץ עוד יותר טוען שהמעשנים אשמים במצבם (ולא שמדובר בנערים שנפלו קורבן למערכת חברתית פוגענית - כמו שאנו מתייחסים לדוגמה לקורבנות של ניצול באינטרנט). היות ומסמכי חברות הטבק פורסמו לציבור (בעקבות פשרה בתביעה משפטית נגדם משנת 1998) אנחנו יכולים להתחקות דרכם כיצד הפצה של שקרים לא מבוססים מסוגלת להתל בחלקים גדולים בציבור, ולהתנגד להפצת ידע המבוסס על מדע. דבר זה קיים גם בתחומים אחרים בחיינו כולל תזונה בריאה, בטיחות בדרכים ותחומים הנוגעים לבריאות הציבור.

הפצה של שקרים ומיתוסים שגויים עובדת, ועובדת מצוין. עצם קיומו של מחקר מדעי ואפילו פרסום שלו בתקשורת או דרך מערכת החינוך הפורמלית לא מחייב הבסה של מיתוסים שגויים. קיומו של שוק חופשי, מידע חופשי, חברה דמוקרטית ותקשורת חופשית לא מחייבים הבסה של מיתוסים שגויים.

הדברים לא עוצרים בסיגריות. בשנת 2020 נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וכמחצית מהציבור בארצות הברית מאמינים להיבטים שונים של הכחשת אקלים - תאוריית קונספירציה לפיה התחממות עולמית אינה קיימת כלל או שהיא לא נגרמת על ידי בני האדם. וכי מדובר בהונאה עצומת היקף של מדענים מושחתים. הדבר הזה עלול לסכן את כלל החברה האנושית. תרבות לא מבוססת עלולה להיות דבר קטלני לא רק לפרט אלא גם לכלל החברה - כמו שהתברר לדוגמה באיי הפסחא, שם הקמת פסלי ענק הובילה לבירוא יערות והתמוטטות החברה.

ההשלכות של תרבות לא מדעית קיימת בתחומים רבים אחרים - לדוגמה- המזון שאנחנו אוכלים, הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית, עיצוב הערים שלנו, מלחמות, עוני ועוד - כולם מושפעים מאוד מכך שהמדע לא נוכח בצורה רצינית בתרבות שלנו. הנוכחות של מדע באומנות, בתקשורת, במערכת החינוך, היא לא גבוהה.

הדבר זה מתעצם דווקא בגלל האשליה שאנחנו יצורים רציונליים, ששוקלים את כל העובדות (שכולן כביכול מונח לפנינו), ושההיגיון שלנו עובד בצורה נפלאה והוא זה שמקבל את ההחלטות החשובות- הדבר הזה מתעלם מהראיות המדעיות על איך אנחנו חושבים ותוספים את העולם - המפורטים בעבודות של פסיכולוגיה חברתית וכלכלה התנהגותית - המצביעות על דרכים רבות ומגוונות שבה אנו יכולים לטעות או לקלות בה ניתן לבצע עלינו מניפולציות. בשנות ה-50 של המאה ה-20, 90% מהרופאים הגברים עישנו. גם עשרות שנים אחר כך רבים מהם סירבו להודות שעישון מסוכן וממכר. אנחנו נותנים משקל הרבה יותר גדול לדברים שנוח לנו להאמין בהם מאשר לעובדות לא נוחות. אם יש לנו תאוריה מספיק "נחמדה" אנחנו נמצא דרך להצדיק אותה שוב ושוב ושוב. גם כשאנו מגיעים לסתירה עצמית. עצם זה שאנחנו מסוגלים להיות רציונליים או סקפטיים בנושאים ספציפיים, אחרי הכשרה ארוכה, לא אומר שההתנהלות הכוללת שלנו היא רציונלית. כמו שאם אנחנו מסוגלים לקפוץ על רגל אחת, אנחנו מתקשים להתנייד ככה כל הזמן.

תרבות היא גם דבר הוליסטי - רעיון אחד תומך ברעיון אחר (אם כי בדרך כלל כל תרבות כוללת גם מתחים בין ערכים שונים ואף סתירות עצמיות). עם זאת, לא נדיר למצוא בחברה שלנו בורות אפילו בקרב מדענים ביחס למדעים אחרים. לדוגמה נתק בין מדעי החברה לבין מדעי הטבע (ראו שתי התרבויות). לדוגמה ביסוס הכלכלה הקיימת כיום - הכלכלה הנאו-קלאסית על הנחות לפיהן הטבע אינו קשור לכלכלה אינו משפיע עליה ואינו מושפע ממנה (התחממות עולמית) או שהאנשים הם יצורים רציונליים. עצם זה שפיזיקאים מדופלמים יכולים להיות בורים לגמרי ביחס לביולוגיה או לסוגיות חברתיות - היא עדות נוספת לבעיה שיש לנו בתרבות שאינה קשורה למדע.

אם אנחנו רוצים חברה טובה יותר - אנחנו צריכים לזנוח קצת מיתוסים שמקורם בדעות קדומות שלנו ולנסות למצוא ולטפח מיתוסים מבוססים יותר שקשורים למדע. יותר מכך עלינו לטפח אומנות, שיח וספרות שמקדמים את המדע לא רק בפני עצמו אלא גם כדבר שקשור ונוכח בחיי היומיום שלנו.

ראו גם

קישורים חיצוניים