תרבות מבוססת מדע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Nuvola apps edu languages.png זהו מאמר דעה מאת האזרח דרור - דרור רשף. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.


תרבות מבוססת מדע הוא רעיון לפיו על התרבות להתבסס כמה שיותר על השיטה המדעית ועל מדע כדי להגיע להישגים כמו שאיפה לאמת, צדק, קיימות ארוכת טווח ועוד.

חיי היום יום שלנו והטכנולוגיה שלנו שונו ללא הכר על ידי המדע. לדוגמה - עד לפני מאתיים שנה (ובחלק מהמקומות גם הרבה אחרי כן) כשני שליש מהילדים מתו לפי שהפכו לבוגרים. זה השתנה לגמרי בזכות המהפכה המיקרוביולוגית - והשינויים המפליגים בתחומים כמו הביולוגיה רפואה וסנטיטציה. לכן כאשר אנחנו לא מקדישים יום בשבוע לכביסה או משתמשים בחשמל אנחנו מתבססים על המדע.

באופן פרדוקסלי למרות שימוש עצום במדע בתעשייה ובתחומי חיים אחרים, התרבות והפוליטיקה שלנו מבוססים על רעיונות אנטי-מדעיים. הפוליטיקה והתרבות שלנו מבוססים על סיפורי בדים. מעט אנשים יקנו טלפון שמבוסס על "אנרגיות" או על קסם, אבל רוב המפלגות וחלק עצום מהתרבות שמקיפה אותנו מבוססים על מיתוסים וסיפורים לא מדויקים שחלקם הגדול סותר את המדע. תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם של קבוצות בחברה. היא באה לידי ביטוי בטקסים ובמיתוסים ומועברת לדור הבא בשלל אמצעים ומוסדות חברתיים כמו אומנות, מוסדות חינוך, קולנוע, טלוויזיה, ספרים, פרסומות, בתי כנסת, אוניברסיטאות ועוד.

חלק חיוני בכל תרבות הוא קיומם של מיתוסים - סיפורים פשוטים שיכולים לחבר אנשים זרים ואשר מגדירים מה זה "טוב" ו"רע" ומי ראוי להיכלל בטוב הזה. המיתוסים מתארים גם איך העולם בנוי. כך מוסלמי אחד יכול לשתף פעולה עם מוסלמי אחר מהצד השני של העולם. היות ושניהם מאמינים כי איסלאם הוא דבר חשוב וטוב. שני בעלי מקצוע של מיקרוסופט יכולים לשתף פעולה כי הם (והרבה אנשים אחרים) מאמינים במיתוס לפיו קיים תאגיד מיקרוסופט. המיתוסים הם דבר חיוני לקיום חברה אנושית. השאלה היא על מה המיתוסים מתבססים, מי דואג להפיץ אותם ומדוע. חלק גדול מהמיתוסים הקיימים בעולמנו מבוססים על אמונה בקיומו של אלוהים, על פרשניות שונות של דבר זה על ידי דתות שונות, וכן על מיתולוגיות, מיסטיקה, הורוסקופים, דעות קדומות, על אידאולוגיות או על תאוריות קונספירציה.

היכולת של אנשים להאמין בסיפור מסויים - לדוגמה להאמין בקיומם של חיידקים, להאמין שהם גורמים למחלות, בכך שעישון טבק מסוכן לבריאות, או בהתחממות עולמית תלוי לא רק בטיב ההוכחות שיש למדענים, אלא גם בשאלה באיזה תרבות אנשים אלה חיים - ועד כמה תרבות זו מאפשרת קליטה של רעיונות חדשים. יש אנשים שקליטה של רעיונות חדשים במדע קלה להם - ויש אנשים שעבורם קליטה של חלקים מסויימים במדע סותרת סיפורים שעליהם גדלו - כמו חתיכה בפאזל שלא מתאימה. עליהם לבחור אם לקבל את החתיכה המוזרה שמדע נותן להם ולשמור על תמונה קוהרנטית, לנסות לקבל את הידיעה הזו למרות הקושי להתאימה לאמונות קודמות יותר, או לדחות את החתיכה הזו מכל וכל- סוג של דיסוננס קוגניטיבי. קבלת המידע החדש עלולה להיות דבר קשה - היות והיא עלולה לאיים על תחושה של זהות, שייכות והבנה של העולם - צרכים נפשיים של אנשים - דבר שעלול לעורר רגשות של פחד ושנאה כלפי המידע החדש. התוצאה היא שאנשים שונים מקבלים חלקים מהמדע, חלקם יותר חלקם פחות, אבל חלקים גדולים לא מקבלים את כל המדע, או נרתעים מפניו לגמרי.

יש גורמים רבים שיש להם אינטרס שבני אדם ימשיכו להיות בורים לגבי המדע, שהנתק בין מדע ותרבות ימשך, ושהתרבות תמשיך להיות דבר נזיל שבו אפשר לספר כל סיפור שרוצים, כתלות באינטרס שלך. ככל שהמרווח בין המדע לתרבות גדול יותר, כך אפשר להטעות אנשים בצורה חזקה יותר. זה משרת את האינטרסים של פוליטיקאים תאבי כוח, קבוצות נצלניות בחברה, וחברות מסחריות שפוגעות בחברה בצורות שונות.

לדוגמה חברות טבק שמחות לפזר מיתוסים שגויים לגבי נזקי העישון, התמכרות לעישון, עישון כפוי ושיווק ומכירה של טבק לקטינים. כך ניתן להמשיך לגדל דור חדש של מכורים ולהגיד שמדובר בסוגיה של "חופש הצרכן". למרות קיומו של קונצנזוס מדעי משנת 1963, גם היום אחד מכל חמישה ישראלים מת מעישון ומיתוסים שגויים על עישון הן דבר נפוץ למדי - גם היום אחד מכל חמישה לא מעשנים ואחד מכל שלושה מעשנים חושבים שעישון הוא לא בהכרח הגורם המרכזי לסרטן ראות. מיתוס נפוץ עוד יותר טוען שהמעשנים אשמים במצבם (ולא שמדובר בנערים שנפלו קורבן למערכת חברתית פוגענית - כמו שאנו מתייחסים לדוגמה לקורבנות של ניצול באינטרנט). היות ומסמכי חברות הטבק פורסמו לציבור (בעקבות פשרה בתביעה משפטית נגדם משנת 1998) אנחנו יכולים להתחקות דרכם כיצד הפצה של שקרים לא מבוססים מסוגלת להתל בחלקים גדולים בציבור, ולהתנגד להפצת ידע המבוסס על מדע. דבר זה קיים גם בתחומים אחרים בחיינו כולל תזונה בריאה, בטיחות בדרכים ותחומים הנוגעים לבריאות הציבור.

הפצה של שקרים ומיתוסים שגויים עובדת, ועובדת מצויין. עצם קיומו של מחקר מדעי ואפילו פרסום שלו בתקשורת או דרך מערכת החינוך הפורמלית לא מחייב הבסה של מיתוסים שגויים. קיומו של שוק חופשי, מידע חופשי, חברה דמוקרטית ותקשורת חופשית לא מחייבים הבסה של מיתוסים שגויים.

הדברים לא עוצרים בסיגריות, כיום נשיא ארצות הברית וכמחצית מהציבור בארצות הברית מאמינים להיבטים שונים של הכחשת אקלים - תאוריית קונספירציה לפיה התחממות עולמית אינה קיימת כלל או שהיא לא נגרמת על ידי בני האדם. וכי מדובר בהונאה עצומת היקף של מדענים מושחתים. הדבר הזה עלול לסכן את כלל החברה האנושית. תרבות לא מבוססת עלולה להיות דבר קטלני לא רק לפרט אלא גם לכלל החברה - כמו שהתברר לדוגמה באיי הפסחא, שם הקמת פסלי ענק הובילה לבירוא יערות והתמוטטות החברה.

ההשלכות של תרבות לא מדעית קיימת בתחומים רבים אחרים - לדוגמה- המזון שאנחנו אוכלים, הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית, עיצוב הערים שלנו, מלחמות, עוני ועוד - כולם מושפעים מאד מכך שהמדע לא נוכח בצורה רצינית בתרבות שלנו. הנוכחות של מדע באומנות, בתקשורת, במערכת החינוך, היא לא גבוהה.

הדבר זה מתעצם דווקא בגלל האשליה שאנחנו יצורים רציונליים, ששוקלים את כל העובדות (שכולן כביכול מונח לפנינו), ושההיגיון שלנו עובד בצורה נפלאה והוא זה שמקבל את ההחלטות החשובות- הדבר הזה מתעלם מהראיות המדעיות על איך אנחנו חושבים ותוספים את העולם - המפורטים בעבודות של פסיכולוגיה חברתית וכלכלה התנהגותית - המצביעות על דרכים רבות ומגוונות שבה אנו יכולים לטעות או לקלות בה ניתו לבצע עלינו מניפולציות. בשנות ה-50, תשעים אחוזים מהרופאים הגברים עישנו. גם עשרות שנים אחר כך רבים מהם סרבו להודות שעישון מסוכן וממכר. אנחנו נותנים משקל הרבה יותר גדול לדברים שנוח לנו להאמין בהם מאשר לעובדות לא נוחות. אם יש לנו תאוריה מספיק "נחמדה" אנחנו נמצא דרך להצדיק אותה שוב ושוב ושוב. גם כשאנו מגיעים לסתירה עצמית. עצם זה שאנחנו מסוגלים להיות רציונליים או סקפטיים בנושאים ספציפיים, אחרי הכשרה ארוכה, לא אומר שההתנהלות הכוללת שלנו היא רציונלית. כמו שאם אנחנו מסוגלים לקפוץ על רגל אחת, אנחנו מתקשים להתנייד ככה כל הזמן.

תרבות היא גם דבר הוליסטי - רעיון אחד תומך ברעיון אחר (עם כי בדרך כלל כל תרבות כוללת גם מתחים בין ערכים שונים ואף סתירות עצמיות). עם זאת לא נדיר למצוא בחברה שלנו בורות אפילו בקרב מדענים ביחס למדעים אחרים. לדוגמה נתק בין מדעי החברה לבין מדעי הטבע (ראו שתי התרבויות). לדוגמה ביסוס הכלכלה הקיימת כיום - הכלכלה הנאו-קלאסית על הנחות לפיהן הטבע אינו קשור לכלכלה אינו משפיע עליה ואינו מושפע ממנה (התחממות עולמית) או שהאנשים הם יצורים רציונליים. עצם זה שפיזיקאים מדופלמים יכולים להיות בורים לגמרי ביחס לביולוגיה או לסוגיות חברתיות - היא עדות נוספת לבעיה שיש לנו בתרבות שאינה קשורה למדע.

אם אנחנו רוצים חברה טובה יותר - אנחנו צריכים לזנוח קצת מיתוסים שמקורם בדעות קדומות שלנו ולנסות למצוא ולטפח מיתוסים מבוססים יותר שקשורים למדע. יותר מכך עלינו לטפח אומנות, שיח וספרות שמקדמים את המדע לא רק בפני עצמו אלא גם כדבר שקשור ונוכח בחיי היומיום שלנו.

ראו גם

קישורים חיצוניים