מיתון תנועה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף Traffic calming)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש. מכונה גם Chicane. הסדר זה מאט גם רכב כמו ג'יפים.

מיתון תנועה (באנגלית: Traffic calming) הוא תכנון עירוני המכוון להאטה של כלי רכב, ובמיוחד כלפי מכוניות ורכב מנועי, כדי לשפר את הבטיחות בעיר וכדי לעודד תחבורה בת קיימא ותחבורה פעילה וכדי לשפר איכות החיים ושגשוג כלכלי בערים. קיימות אסטרטגיות שונות ומשלימות לתכנון וקידום מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני רחב יותר - של תכנון ידידותי להולכי רגל שנועד גם לשפר את המסחר בעיר. תכנון כזה הוא חלק מהיבטים רחבים יותר כמו עירוניות מתחדשת אקולוגיה עירונית וחזון אפס הרוגים בתאונות דרכים. מיתון תנועה נפוץ בעיקר באירופה, ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי ערים רבות כמו ארצות הברית, ניו זילנד, יפן. בישראל קיים מיתון תנועה במספר ערים, במיוחד בתל אביב-יפו וכן בקיבוצים ובמושבים רבים.

קיים קשר חזק בין מהירות הנסיעה בעיר לבין שיעור ההרוגים והפצועים הקשים בתאונות דרכים. מחקרים מצאו שהורדה של אפילו 10% ממהירות הנסיעה יכולה להוריד בצורה דרמטית את מספר ההרוגים והפצועים הקשים. ודבר זה מתקיים על פני טווח רחב של מהרויות ונסיבות. בהקשר של בטיחות של תחבורה רכה, במהירות 30 קמ"ש או פחות הסיכוי להתרחשות לפגיעה קטלנית או קשה בתאונה יורד בצורה דרמטית.

מתכננים עירוניים משתמשים באמצעים שונים של מיתון תנועה כמו תמרורים, עיצוב הדרך בצורה מעוקלת, הצרת הדרך, "אוזניים", פסי האטה, כריות, כיכרות, רחובות הולנדים, מעברי חצייה מוגבהים הוספת צמתים ועוד. מיתון תנועה כולל מספר הסדרים שונים להאטת התנועה למהירויות בין 10 ל-40 קמ"ש בהתאם לצרכים שונים ותפיסות שונות. ההסדר הנפוץ ביותר הוא אזור מיתון תנועה - אזור שלם, כמו שכונה או "בלוק" בן כמה רחובות, שבהם יש מיתון תנועה עם "כניסות" ויציאות". הסדר זה קיים במאות ערים בעולם. בישראל מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש ומיושמת בעיקר בתל אביב או ברחובות שכונתיים שקטים. הסדר אחר הוא הגבלת המהירות ברחובות מסחריים או ברחובות מאספים - בדרך כלל למהירויות מעט גבוהות יותר - 45, 40 או 30 קמ"ש. ולפעמים המגבלה היא רק על חלק מהנתיבים. מנגנון נוסף שקשור למיתון תנועה הוא דיאטת כבישים - הורדת מספר הנתיבים בכביש. הסדר נוסף הוא Woonerf - רחוב משולב עם מגבלת מהירות של כ-10 קמ"ש שבו זכות הקדימה היא להולכי הרגל.

בעולם נהוגות מהירויות שונות של מיתון תנועה, בין 10 עד 50 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך - ברחוב שבו יש הולכי רגל על הכביש, המהירות המומלצת היא כ-10 קמ"ש. ברחוב שקט שכונתי ההמלצה היא בדרך כלל 25–30 קמ"ש. ברחוב מסחרי עם מדרכות וחנויות המהירות המומלצת היא כ-30–40 קמ"ש. מיתון תנועה נוסף הוא ברחובות ראשיים עוד יותר - שם רוצים למנוע נסיעה מעל המהירות המותרת - והדבר נעשה בדרך כלל על ידי הוספת מצלמות מהירות.

מיתון תנועה מאט את התנועה בכביש, אבל במקרים מסויימים הוא יכול לשפר את הזרימה בכביש - כך שבמקום נסיעה במהירות של 50–60 קמ"ש המלווה בעצירות תדירות עקב פקקים ורמזורים, מתקבלת נסיעה חלקה וזורמת יותר, עם פחות עיכובים בצמתים ופחות פקקי תנועה. בטווחי זמן של מספר שנים, הפחתת שימוש במכוניות עקב מיתון תנועה יכולה לשפר את זרימת התנועה. יש מספר סיבות לכך שערים ומדינות מקדמות מיתון תנועה- שיפור הבטיחות בדרכים, עידוד של הליכתיות ותחבורת אופניים (כדי להפחית פקקי תנועה, בעיות חניה, לשפר את הבריאות על ידי תחבורה פעילה ועוד), שיפור איכות החיים והרווחה של התושבים בשכונות (בין היתר בגלל הפחתת זיהום רעש ואפשרות קלה יותר להשתתף בתחבורה פעילה), שיפור בהון אנושי בשכונה (בגלל מפגשים ברחוב), רצון לשפר את המסחר העירוני (על ידי הפחתה של זיהום רעש, ושיפור תחבורה רכה), ורעיונות של צדק תחבורתי ותכנון עירוני שמתחשב באנשים מרקעים כמו עיר ידידותית לילדים.

רקע

במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר, תוך הזנחת תפקודים אחרים של הרחוב. הבעיה עם גישה זו היא כפולה - מחד היא גררה הרעה בבטיחות של הולכי הרגל וכלל משתמשי הדרך, וכן הרעה בנוחות ההליכה, מאידך היא הובילה לפרבור והגדלת הנסועה במכוניות שפעלה כבומרנג תחבורתי - כך שמהירות הנסיעה השעות העומס הולכת ויורדת ככל שהשימוש במכוניות גדל. הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.

הרעיון של מיתון תנועה יוצא נגד תכנון אמריקאי מסורתי (שנוצר בשנות ה-20 של המאה ה-20) המספק אשליה של "עיר סטרילית" שבה הולך הרגל צפוי לחצות כבישים רק במקומות מסויימים. דבר זה נבע ממאמצים של חברות מכוניות בארצות הברית להגביל הליכה של הולכי רגל - על ידי הסטת האשמה אל הולכי הרגל - וזאת באמצעות הגחכה של הולכי רגל שחוצים שלא במעבר חצייה, ועל ידי הצגת מי שתמכו בהאטת התנועה כמי שהם מיושנים ונגד הקידמה. גישה זו מייצרת נזק כפול - מחד היא מדכאת הליכה (וכתוצאה מכך גם שימוש בתחבורה ציבורית) בגלל שהולכי רגל צריכים לבצע עיקופים ארוכים עד למעברי חציה או להסתכן בעבירה החוק. הדבר מוביל לזניחת אמצעי תחבורה אחרים, מעבר לשימוש ברכב והגדלת הנסועה ברכב בגלל שערים ישנות לא הותאמו לרכב - כך שהיה מעבר לפרברים שרק החריף עוד יותר את בעיות הפקקים ואת בעיות הבטיחות. מצד שני הדבר לא באמת מייצר בטיחות בגלל שהעיר אינה מקום סטרילי - יש בה ילדים משחקים, אנשים מבוגרים שקשה להם להגיע עד מעבר החציה, הולכי רגל פחות זהירים, נהגים שיצאו ממכוניות, רוכבי אופניים ועוד. המקום בו גישה זו נוסתה ונכשלה היא ארצות הברית - מחד יש בה את אחוז הולכי הרגל בין הנמוכים בעולם המערבי ראו נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם מאידך בטיחות הולכי הרגל בה היא הגרועה ביותר מבין המדינות המערביות (וכך גם אחוז התאונות הכללי במכוניות ביחס לגודל האוכלוסייה). כמו כן ההליכה הנמוכה גוררת תחבורה ציבורית לא יעילה, רחובות לא נעימים לשהייה, בעיות של אורח חיים יושבני והשמנה שגוררים תחלואה נכות ומוות ובעיות נוספות עקב פרבור.

מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל והפחתת הכמות והעוצמה של תאונות דרכים, וכן לשיפור התפקוד של הרחובות והשכונות בהיבטים חברתיים וכלכליים כמו שיפור הביטחון האישי, קשרים חברתיים טובים יותר ושיפור המסחר העירוני.

אמצעים פיזיים למיתון תנועה

גישות היסטוריות למיתון תנועה כללו שימוש באמצעי ריסון שונים. במיוחד נהוגים כיכרות או מעגלי תנועה, ופסי האטה - הכנסת אמצעים אלה לשכונות מגורים בדרך כלל מאיטה את מהירות הנסיעה לכ-50 קמ"ש, ניתן להשתמש בהם בצורה נרחבת יותר או צפופה יותר או עם כיכרות צרות יותר שמאטות את התנועה ל-30 קמ"ש. ברחובות שקטים יותר נהוג היה גם שימוש ב"רחובות הולנדים", פסי האטה גבוהים יותר ריצוף הרחוב והסרה של מעברי חצייה - שכן כל הרחוב נחשב מקום בו ניתן למצוא הולכי רגל.

מיתון תנועה יכול להיות פתרון מקומי - כמו פסי האטה במקום מסויים או ליד בתי ספר. גישה זו היא הגישה המסורתי. אבל בשנים האחרונות הגישה במדינות מערביות רבות משתנה ל"אזור מיתון תנועה - פתרון אזורי או שכונתי. משתמשים בו באלמנטים שונים שכוללים שילוב של תכנון פיזי ופעילות לחינוך, הסברה ובניית הרגלים. הרעיון הוא לספק מרחב מוגן בכל רחבי השכונה או במרחב מסויים, כאשר המתכנן והנהג מודעים לכך שהולכי רגל או רוכבי אופניים יכולים להיות בכל מקום ברחוב, ולא רק בקרבת בתי ספר.

כניסה לאיזור מיתון תנועה בלונדון. "שער" - מעבר צר או מוגבה בכניסה לאיזור מיתון תנועה אשר מאלץ את הנהג להאט ומסמן לו שהוא נכנס לאיזור שבו מצפים ממנו לנהוג לאט יותר.
שער

"שער" הוא אמצעי מיתון שמקובל בכניסה וביציאה מאיזור מיתון תנועה. שער הוא שילוב של מספר אלמנטים כמו מדרכה מוגבהת, עמודים, תמרורים וכו'. השער גורם להאטה פיזית של הרכב ומבהיר לנהג בצורה ברורה שהוא יוצא מאיזור תנועה רגיל (רחוב חיץ) ונכנס לאיזור מיתון תנועה.

אמצעי ריסון

אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך איזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, טבלאות או "שולחנות תנועה" (כמו פס האטה אבל ארוך יותר- משמש לרחובות עם מהירות מותרת יותר גבוהה, ומאפשר נסיעה קלה יותר לרכב ארוך כמו אוטובוס) היצרות (הצרת הכביש), הסטות התוואי, איי-תנועה וכיכרות תנועה.

מעברי חצייה מוגבהים

מעבר חציה מוגבה הוא שילוב של "שולחן תנועה" עם מעבר החציה המעבר, בנוסף הדבר שמקל על החצייה של הולכי הרגל ומאלץ את הנהגים להאט. זהו חלק מתפיסה רחבה יותר של איזורים בעיר שבהם "הנהג הוא האורח" ולא השליט של הרחוב - והוא נאלץ לתת זכות קדימה למשתמשים אחרים - כמו הולכי רגל או רוכבי אופניים. זהו חלק מעיצובים של מעבר חציה בטוח. לעיתים מגביהים את כל הצומת כדי להאט את המכוניות בכל 4 הכיוונים של הצומת אז מדובר ב"צומת מוגבהת". עיצובים כאלה ניתן לראות בישראל ברעננה, הוד השרון, כפר סבא ועוד. [1]

הסטת תוואי

הסטת תוואי היא הפיכת נתיבי התנועה ישרים לנתיב עקלתון, כך ששדה הראיה של הנהג מצטמצם ואין לו אפשרות נוחה לפתח מהירות גבוהה. אחד האמצעים המשמשים לכך הוא Chicane - מעין "אוזניים" שגולשות לתוך הכביש ומסדירות את החניה ברחוב בצורה של זיגזג שמאלץ מכוניות לנסוע לאט יותר. בעוד שפס האטה פחות משפיעים על רכב כבד או אל ג'יפים אמצעי זה הוא אמצעי משלים ומשפיע יותר על רכבים אלה. בישראל השימוש בו הוא נדיר למדי. ניתן לראות שימוש בו ברחוב הטייסים ברעננה. [2]

חתך הרחוב

אמצעי מרכזי למיתון תנועה הוא הצרת נתיבי תנועה למכוניות, דבר שגורם לנהג להאט בעצמו, בגלל תחושה של מרחב מצומצם יותר. ההצרה יכולה להיות כללית, או לפני אזור מסויים, לדוגמה לפני מעבר חצייה, לפני כניסה לבית ספר, גינה וכו'.

אמצעים נוספים

היבט אחר שלפעמים נוקטים בו הוא ביטול שלטים בצמתים. דבר זה גורם לכך שנהגים צריכים להאט לפני הצומת כדי לוודא שאין נהג אחר שבא מימין ושיש לו זכות קדימה.

לפעמים רוצים להאט מכוניות שמגיעות לצמתים. במקומות רבים בהולנד החליפו צמתים במעגלי תנועה. לא מדובר רק על כבישים שכונתיים אלא גם על רחובות ראשיים יותר בעלי שני נתיבים לפחות. צומת עמוס שנמצא בכביש ראשי בגאנה היה מקום ידוע לתאונות. בשנת 1999 מהנדסים הכניסו בו פסי הרעדה (Rumble strips) בכניסות לצומת. אלו יוצרו באמצעות חומר תרמו-פלסטי היו בצורה עגולה והיו בגובה 2.5 סנטימטרים. הנהגים הוזהרו לפני הצומת. מחקר מצא כי השיעור השנתי של כלל התאונות ירד ב-35 אחוז. עם זאת, שחיקה של פסי האטה אלה הפחיתה בהמשך את הפחתת המהירות, ולכן יש לשים לב לעיצוב ולתחזוקה של פסי האטה. [1]

בהולנד משתמשים לעיתים במיתון תנועה של הפיכת רחוב או דרך דו סטרית, דו מסלולים. הדבר נעשה על ידי שני עמודים או מחסומים דומים בצידי הדרך המאלצים נהגים להאט ולעבור בקטע קצר של דרך חד מסלולית, דו כיוונית. הדבר נעשה הן בערים והן בכבישים כפריים במטרה להגביל את מהירות הנסיעה.

אמצעי נוסף להאטת תנועה הוא דיאטת כבישים - אף כי דיאטה זו נועדה לפעמים לשפר את זרימת התנועה, היא משמשת גם כדי להפחית את מהירות הנסיעה.

סוגי מיתון תנועה

אזור מיתון תנועה - אזור עירוני של מצולע בעל שטח מצומצם, שבו המהירות של התנועה המנועית מוגבלת על ידי שילוט ואמצעי ריסון לכ-30 קמ"ש. אזור זה מוגבל על ידי כבישים מהירים יותר. לפעמים מגבילים את המהירות לכ-25 קמ"ש.

מעברי חציה מוגבהים - עם או בלי פסי האטה לפני המעבר. מעברים אלה הם בעצם "שולחן תנועה" משולב במעברי חציה. שולחן תנועה הוא דומה לפס האטה אבל הוא ארך יותר ובכך מאפשר תנועה חלקה יותר של מכוניות ואוטובוסים. מעברי חציה מוגבהים משמשים לפעמים כ"שער" לכניסה לאזור מיתון תנועה. שימוש חשוב נוסף במעברי חציה מוגבהים הוא ברחובות מסחריים - רחובות עם חנויות רבות ועירוב שימושי קרקע, שבהם יש הולכי רגל רבים דוגמת אבן גבירול, דיזנגוף, אלנבי בתל אביב. רחובות כאלה מהווים בדרך כלל סיכון משמעותי להולכי הרגל ויש מקומות רבים שבהם מוסיפים להם מעברי חצייה מוגבהים כדי להגן עליהם.

רחוב אופניים ו-וונארף - הסדרים המאפשרים להשתמש במיתון תנועה כדי לעודד תחבורת אופניים. רחוב אופניים יהיה ציר עם מגבלת מהירות על המכוניות, ובנוסף יש בו זכות קדימה לאופניים. בנוסף ייתכנו היבטים נוספים כמו האטת מכוניות בצמתים חוצים, ואף הסטת תנועה של מכוניות כדי שהרחוב לא יוכל לשמש אותן כדרך חוצה אלא רק תושבים שרוצים לחנות. לעומת זאת הרוכבים יכולים להמשיך ישר.

קיימים גם הסדרים פחות נפוצים של מיתון תנועה:

  • "סופר בלוקס" - אזורי מיתון תנועה ניסיוניים בברצלונה עם מגבלת מהירות של 10 קמ"ש - כדי לעודד הליכה ורכיבה.
  • הגבלת מהירות תנועה ל-40 קמ"ש ברחובות מסחריים - כדי להגן על הולכי הרגל.
  • נתיב ימני 30 קמ"ש - קיים במדריד כדרך ניסיונית לקדם רחוב אופניים בדרך שיש בה יותר ממסלול אחד.
  • החלפת צמתים מרומזרים במעגלי תנועה - קיים בעיקר בהולנד.
  • הצרת צמתים - על ידי הגדלת רדיוס הפניה בצומת - בין היתר משתמשים לשם כך בקונוסים בשיטות של עירוניות טקטית.

מיתון תנועה משמש לעיתים גם במרחב הבינעירוני:

  • כבישים כפריים בהולנד משתמשים בהצרת כבישים משני נתיבים דו סטריים לנתיב בודד כדי לאלץ נהגים להאט.
  • קיימים בעולם ובישראל מיתוני תנועה למשאיות ורכב כבד בכבישים מהירים כדי להפחית את הסכנה לתאונות.

השפעות של מיתון תנועה

השפעת איזורי מיתון תנועה יכולה להימדד בשני מישורים, האחד הוא בשיפור בטיחות הדרכים והשני הוא בשיפורים נוספים של איכות החיים כמו הפחתת רעש, הרגשת בטחון יותר טובה, שיפור הערך הכלכלי של נכסים באיזור ועוד.

הפחתת מהירות התנועה

הפחתת מהירות התנועה תלויה באמצעי ריסון התנועה, במרווחים בין אמצעי הריסון וכן בשיקולים אחרים כמו סוגי כלי הרכב, נורמות חברתיות, ואכיפה. בוצעו בעולם עשרות מחקרים על האפקטיביות של אמצעי ריסון תנועה. סקר מחקרים של שלוחה של משרד התחבורה האמריקאי, FHWA, מצאה כי המהירות של 85% מתוך הנהגים הואטה בממוצע של 18% עבור פסי האטה. [3] [2]

שיפור בטיחות הדרכים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מהירות ותאונות דרכים

סיבה מרכזית להגבלת המהירות התנועה היא שמיתון תנועה מפחית את כמות תאונות הדרכים וחומרתן. מסיבה זו ערים, מדינות וגופי בריאות ובטיחות מקדמים מיתון תנועה והוא גם חלק מתכניות כמו חזון אפס תאונות דרכים ותכניות דומות שיש ברחבי העולם.

מהירות הנסיעה משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות תאונת דרכים. בשנת 1982 החוקר נילסון השתמש בנתונים והדגים כיצד מספר התאונות בכביש עולה בחזקת שתיים ביחס להגדלת המהירות ביחס למהירות הקודמת באותו כביש. מספר הפצועים עולה בחזקת שלוש של העליה במהירות, ומספר ההורגים עולה בחזקת ארבע. כחוק אצבע פשוט – עליה של 10% במהירות מעלה ב-20% את כמות התאונות עם נפגעים, ב-30% את כמות התאונות עם הרוגים וב-40% את מספר ההורגים בתאונות. מאז נעשו מחקרים רבים שחקרו נוסחה זו, אימתו אותה ודייקו את הפרמטרים שבה. [3] [4]

מטה-אנליזה משנת 2004 בדקה 175 מחקרים בתחום. המחקר מצא כי הגדלת מהירות הנסיעה מובילה להגדלת כמות הנפגעים ביחס של חזקה. [5]

  • מספר הפצועים הקלים גדל בחזקה של 1.5 ביחס להגדלת המהירות.
  • מספר כלל הפצועים בתאונות דרכים (ללא התחשבות בחומרת הפציעה) גדל בחזקה של 2.7 ביחס לגידול המהירות.
  • מספר הפצועים הקשים גדל בחזקה של 3 ביחס להגדלת המהירות.
  • מספר ההרוגים בתאונות דרכים גדל בחזקה של 4 ביחס להגדלת המהירות.

פירוש הדבר הוא כי הורדה של מהירות הנסיעה ב-10% לדוגמה, צפויה להוביל לירידה של כ-38% אחוז בכמות ההרוגים בתאונות דרכים. [5] כדי להוריד את כמות ההרוגים מתאונות הדרכים בחצי יש להפחית את המהירות ב-15%. ממצאים דומים התגלו במחקרים שונים במדינות שונות וברקעים שונים - תאונות עירוניות ולא עירוניות, מדינות שונות, צורות שונות של מדידת מהירות ועוד.

מחקר משנת 2009 סיכם ממצאים מ-115 מחקרים שונים. נמצא כי המהירות משפיעה באופן חזק יותר על תאונות מחוץ לעיר. לדוגמה שיעור ההרוגים עולה בחזקת 3 בתאונות בעיר ובחזקת 4.6 בתאונות מחוץ לעיר, ביחס לעליה במהירות. להלן סיכום ממצאים אלה [3][6]

סוג הנתון כבישים מחוץ לעיר/דרך מהירה (80–130 קמ"ש) דרך עירונית/רחוב מגורים (30–50 קמ"ש).
תאונות קטלניות 4.1 2.6
הרוגים 4.6 3
תאונות עם פציעה קשה 2.6 1.5
פציעות קשות 3.5 2
תאונות עם פציעות קלות 1 1.1
פציעות קלות 1.4 1.1

קיימות מספר סיבות לכך שמיתון תנועה מפחית תאונות דרכים ופצועים או הרוגים בתאונות כאלה:

  • שיפור הראות נהגים מבחינים טוב יותר בהולכי רגל ומשתמשים אחרים כאשר הם נוסעים לאט יותר, הם יכולים להבחין בהולך רגל או במפגע בכביש שלא היו מבחינים בו במהירות גבוהה יותר.
  • מרחק העצירה קצר יותר מרחק העצירה של כלי רכב הוא קצר יותר כאשר מהירות הנסיעה איטית יותר - זמן התגובה (הזמן שחולף מהחלטה על פעולה לבין נקיטת הפעולה) הוא קבוע ובמהלך זמן זה מכונית איטית יותר נוסעת מרחק קצר יותר. כמו כן מרחק הבלימה מרגע הפעלת הבלמים הוא קצר יותר.
  • יותר זמן לביצוע פעולות חירום בנהיגה איטית יותר לנהג יש זמן רב יותר לבצע פעולות חירום, כמו הסטת ההגה למניעת התנגשות במכונית אחרת או בהולך רגל. גם להולך רגל או רוכב אופניים יש זמן רב יותר לנסות למנוע את התאונה.
  • פחות אנרגיה שמעורבת בתאונה גם במקרה של פגיעה באדם או ברכב, כמות האנרגיה שמעורבת התנגשות היא ביחס ריבועי לכמות המהירות. [7] בהפחתה של חצי מהמהירות מעורבת רבע מכמות האנרגיה לכן השלכות התאונה פחות חמורות.
  • סיכון קטן יותר להחלקה או התהפכות - במיוחד עקב כביש רטוב, כתם שמן, בור בכביש, בעל חיים בכביש - וזאת עקב אחיזת כביש יותר טובה ומרחק בלימה טוב יותר. כך יש המלצה להאט ב -10 קמ"ש את מהירות הנסיעה בכביש רטוב.
  • סיכון קטן יותר לנהיגה לא בטוחה - נהג שנוסע מהר עלול להתפתות לקחת סיכונים נוספים כמו מעבר באור אדום, עקיפה מסוכנת או אי עצירה במעבר חציה לעומת נהג שנוסע לאט יותר. לדוגמה נהג שנוסע מהר ומגיע לרמזור שעומד להתחלף לאדום יהיה בעל פיתוי גבוה יותר לנסות לעבור את הרמזור עוד קודם וכן הוא יחשוש יותר מהתנגשות של רכב מאחור.
  • שיפור ביצועים של אמצעי בטיחות לדוגמה במקרה של סטייה מהנתיב - אמצעי בטיחות כמו עמודים ומעקות בטיחות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעצור את כלי הרכב לפני פגיעה במכונית, הולך רגל או מכשול קשיח. במקרה של תאונות אחרות - סיכוי טוב יותר לתפקוד של חגורות בטיחות וכריות אוויר.

כאשר נהג נוסע במהירות של 25 מייל בשעה, יש לו שדה ראיה של 100 מעלות. במהירות זו הוא יכול לזהות בקלות יחסית מכשולים בצד הדרך או סכנות אחרות. במהירות של 80 מייל בשעה, שדה הראיה של הנהג מצומצם בהרבה ומכסה רק 30 מעלות. דבר זה מקטין את היכולת של הנהג לזהות סכנות פוטנציאליות. [4]

מחקר אחד מצא כי כל הורדה של מייל אחד בשעה במהירות הרכב, מורידה את שיעור הפציעות ב-5%. לכן הורדה של 10 מייל בשעה, יכולה להוביל לירידה של 50% בשיעור הפציעות. תוצאה זו אושררה על ידי מספר מחקרים אחרים. (DfT, 2007). [8]

בתאונות של מכוניות עם הולכי רגל, כל הורדה של 1.6 קמ"ש מורידה את הסיכוי להתנגשות ב-5%. נהג שנוהג במהירות של 64 קמ"ש (40 מייל לשעה) ורואה הולך רגל שנמצא מולו בכביש במרחק של 33 מטר, ינסה לעצור, אבל יפגע בהולך הרגל במהירות של 61 קמ"ש. במהירות של 40 קמ"ש (25 מייל לשעה) יש לנהג מספיק זמן כדי לעצור באופן מוחלט לפני הפגיעה בהולך הרגל. [9]

מהירות הנסיעה משפיעה בצורה חזקה גם על תוצאות התאונה במידה וזו התרחשה. לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של 48 קמ"ש, עלול למות בסיכוי של 45%. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות הוא 5%. [10]

מחקר משנת 2005 שבוצע בבריטניה ביקש למדוד כיצד אמצעים שונים למיתון תנועה בעיר באזורים של 30 מייל בשעה (50 קמ"ש), משפיעים על המהירות ועל שיעור הנפגעים בתאונות. המחקר השווה בין מצלמות מהירות, פסי האטה ואמצעים הנדסיים אחרים להאטת מהירות (כמו הצרה מכוונת של הדרך). המחקר מצא כי האמצעי היעיל ביותר במניעת תאונות עם נפגעים הוא פסי האטה, דבר שהוביל להפחתת נפגעים בתאונות ב-44%, לאחר מכן אמצעי האטה הנדסיים אחרים (29%) ולבסוף מצלמות (22%). פסי האטה אנכיים היו גם אמצעי ההאטה שגרם להפחתה האפקטיבית ביותר במהירות הנסיעה. החיסכון בפצועים היה בממוצע פצוע אחד לקילומטר כביש בשנה. [11]

לפי מחקר של מחלקת התחבורה של העיר ניו-יורק, שבוצע בשנת 2012, מיתון תנועה בשכונה בברונקס באיזור East 180th Street, הוביל לירידה של 67% בתאונות דרכים שבהם נפגעו הולכי רגל. [12]

מיתון מהירות התנועה משפיע לא רק בתאונות בעיר או בתאונות עם הולכי רגל אלא גם בתאונות של מכוניות בכבישים מהירים. בין השנים 1987–1988 40 מדינות בארצות הברית העלו את מגבלת המהירות בכבישים המהירים שהלם מ-88 קמ"ש ל-104 קמ"ש, הדבר הוביל לעליה ממוצעת במהירות המכוניות של 5 קמ"ש. דבר זה מייצג את חסכון הזמן הממוצע לנהגים, אבל ייתכן כי חלק מהנהגים העלו את מהירות הנסיעה בצורה משמעותית יותר. ממוצע ההרוגים בתאונות בכבישים אלה עלה ב-20% עד 25%. [13]

יש סיבות רבות מדוע נהגים נוסעים במהירות גבוהה ממה שמותר בחוק. סיבה אחת היא עודף בטחון עצמי. סקרים במספר מדינות בעולם מצאו כי 90% מהנהגים חושבים הם טובים יותר מהנהג הממוצע, והם מהווים סיכון נמוך לסביבתם. סיבה חשובה נוספת היא לחץ מצד הנהלה ומנהלי ציים המופעל על נהגי משאיות, שליחויות, מוניות וכו' לנסוע מהר יותר כדי לשפר את פריון העבודה. [13]

לפי פרסום של משרד התחבורה של ארצות הברית, שליש מבין ההרוגים בתאונות דרכים שם מתו עקב מהירות מופרזת. [14]

לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל-0, והתאונות בכלל צומצמו ב-50–70 אחוזים.

לפי מחקר על מיתון תנועה בעיר אחת בגרמניה, מיתון תנועה הוביל לתוצאות הבאות [5]:

  • עליה של 50% בשימוש באופניים.
  • ירידה של 57% בתאונות קטלניות.
  • ירידה של 45% בתאונות קשות.
  • ירידה של 40% בפציעות קלות מתאונות.
  • ירידה של 43% בתאונות שמעורבים בהן הולכי רגל.
  • ירידה של 16% בתאונות של רוכבי אופניים.
  • ירידה של 16% בעלות הכלכלית של תאונות דרכים.
  • ירידה של 66% בתאונות בהן מעורבים ילדים.

מטה-אנליזה משנת 2001, שפורסמה בירחון Accident Analysis and Prevention וסיכמה 33 מחקרים שונים, מצאה כי מיתון תנועה הוביל לירידה של 15% בכמות הפציעות מתאונות דרכים, כאשר הירידה חזקה יותר בשכונות מגורים (25%) וחלשה יותר בעורקי תנועה (10%). ירידה דומה נרשמה בכמות התאונות שיש בהן רק נזק לרכוש. [15]

פגיעת מכוניות וכלי רכב בילדים הולכי רגל היא סיבת מוות החשובה ביותר בקרב ילדים בגילאים 5–14 בארצות הברית. [16] ילדים רבים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2–3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם - בעיקר כשהם נפגעים כהולכי רגל או רוכבי אופניים.

מחקר על האפקטיביות של פסי האטה ואמצעים אחרים לריסון תנועה שבוצע בשנת 2004 מצא כי לילדים שחיים במרחק בלוק אחד מפסי האטה הם בעלי סיכון נמוך באופן משמעותי להיפגע מכלי רכב - הסיכון ירד בכמעט 50%. כמו כן המחקר מצא גם כי במקרה וילדים נפגעו מכלי רכב, בשכונה שיש בה אמצעי ריסון תנועה, הסיכון להיפצע או למות ירד ב-53% עד 60%. [17]

החל משנת 2000 החלו מחקרים רבים על היעילות של סוגי מיתון תנועה שונים בהפחתת הרוגים ופצועים בתאונות. לדוגמה מחקר משנת 2004 של National Children’s Bureau, מצא כי השוואה של תאונות לפני ואחרי יישום של איזור 20 מייל בשעה (30 קמ"ש) הובילה לירידה של 60% בפציעות מתאונות דרכים (RTI), בקרב ילדים הולכי רגל הייתה ירידה של 70% בפציעות, ובקרב ילדים רוכבי אופניים ירידה של 48% בפציעות. [18]

השפעות על נהגים

בניגוד לרושם הראשוני, מיתון תנועה אינו פוגע בנהגים באופן מהותי. הנסיעות שאנשים מחליטים לוותר עליהן, הן בדרך כלל נסיעות קצרות ומקומיות. נסיעות ארוכות יותר כמו נסיעות יוממות לעבודה או ללימודים, הן נסיעות שרק מרכיב קטן מהם עובר באזורי מגורים או באזור התעסוקה. כך שזמן הנסיעה של נהג בנסיעה כזו מתארך רק במספר דקות בודדות.

מיתון התנועה אינו פוגע במיוחד בקיבולת התנועה של הרחובות. בשעות השיא של תנועת מכוניות יש ממילא פקקי תנועה ומהירות הנסיעה נמוכה מאוד. ההשפעה המרכזית של איזור מיתון תנועה היא הגנה על הולכי הרגל בשעות שאינן שעות השיא, שבהן נהגים עלולים לנסוע מהר בתוך אזורים עירוניים, תוך סיכון הולכי הרגל והפרעה לתפקודים אחרים של הרחוב כמו משחק, שיחה, מפגשים ספונטניים, פעילות של בתי קפה ועוד.

לפי הניסיון של איזורי מיתון תנועה בגרמניה, נהגים יכולים גם להרוויח ממיתון תנועה על ידי הקטנה הכמות של רחובות ללא מוצא ורחובות חד סטריים. אלו נהוגים כדי למנוע תנועה חוצה דרך שכונות, בניסיון להקטין את כמות הרכבים החולפים ברחוב. עם מיתון תנועה ניתן להסיר הגבלות אלה ובכל זאת לשמור על האופי השקט של השכונה.

הפחתת רעש מתחבורה

יש ערים בעולם שמבצעים מיתון תנועה כדי להפחית את כמות זיהום הרעש בעיר. זיהום הרעש גורר בעיות שונות כמו מתח נפשי, בעיות לב ועוד. רעש יכול להיות מטרד שמפריעה לשינה. בנוסף רעש עודף ברחוב גורם פגיעה במסחר העירוני בגלל פגיעה בחוויית ההליכה. בעיר ציריך בשווייץ, מועצת העיר מנסה להוריד את כמות הרעש בעיר מאז שנת 2011 בהתאם לחוק לאומי להפחתת הרעש. לפי מחקרים הפחתת מהירות מ-50 קמ"ש ל-30 קמ"ש יכולה להוריד את הרעש ברחוב בשלושה דציבלים. [6] בשנים 2018–2017 עיריית ציריך קידמה מיתון תנועה ברחובות שונים כדי להפחית את כמות הרעש מתחבורה.[19] ברחובות נוספים בוצע ניסוי של "מהירות 30 בלילה" כדי לבדוק אם הפחתת המהירות בשעות הלילה מפחיתה את רמת הרעש. [20] חברות המכוניות התנגדו לניסוי. [7]

השפעות חברתיות וכלכליות

הסיבות המקוריות למיתון תנועה היו כדי לשפר את בטיחות הולכי הרגל וכדי להפחית את הרעש ואת זיהום האוויר מצד תחבורה ממונעת. עם זאת, לרחובות יש תפקודים רבים בהקשר של מסחר מקומי, קשרים חברתיים והתרגעות שנפגעו בצורה קשה על ידי תכנון עירוני מוטה מכוניות ולכן נתגלה כי לאיזורי מיתון תנועה השפעות כלכליות וחברתיות רבות שהביאו לשיפור איכות החיים של התושבים.

לפי יודן רופא, באזורי מיתון תנועה אנשים היו מרוצים יותר מסביבת המגורים שלהם, הפעילות ברחוב גדלה, חל שיפור בביטחון האישי (כתוצאה מנוכחות מוגברת של אנשים ברחוב) ובפעילות העסקית בחלק מן האזורים.

השפעות נוספות של אזור מיתון התנועה הוא עידוד אנשים לוותר על נסיעה ברכב ולהשתמש יותר בהליכה ברגל ובנסיעה באופניים. דבר זה גורם להפחתת כמות הנסיעות המקומיות ולכך שיש פחות רעש, פקקי תנועה, תאונות דרכים וזיהום אוויר. כמו כן השימוש ברחוב עולה, כך שיש תחושה נעימה יותר, ויש שיפור במצבם של עסקים מקומיים.

אחת ההשפעות של מיתון תנועה היא שיפור המסחר העירוני. ההסבר לכך הוא שמעבר לסכנה, תנועה מהירה של מכוניות יוצרת מפגעי רעש ותחושה לא נעימה של הרחוב, ומיתון התנועה מקטין השפעה זו.

המחקר Livable Streets שנערך על ידי Donald Appleyard מצא כי תושבים באיזורים בעלי תנועה קלה היו בממוצע בעלי 3 חברים נוספים ובעלי כמות כפולה של מכרים בהשוואה לאנשים שגרו ברחובות בעלי תנועה כבדה, והיו בעלי מאפיינים דומים בהקשר של הכנסה, מימדי הרחוב וכו'. פירוש הדבר שיפור בהון חברתי.

הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע Mohabit בברלין

בשנות ה-90 של המאה ה-20 ברובע Mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש של הפרוייקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרכים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאוד. [8]

השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה:

  • יותר מסחר ויותר משפחות צעירות עברו לאיזורי מיתון תנועה.
  • חלוקת הרובע לאיזורי מיתון תנועה הוסיפה 10 דונמים של שטחים ירוקים על חשבון כבישים וחניות.
  • מספר הרחובות ללא-מוצא והרחובות החד-סטריים, שנועדו למנוע תנועה של מכוניות בתוך השכונה, הופחת בצורה דרסטית. פירוש הדבר שלא נדרש יותר להגביל את חופש התנועה והנגישות של התושבים כדי להשיג פחות תנועה ברחובות.
  • מהירות הנסיעה הממוצעת ירדה מ-50 קמ"ש ל-36 קמ"ש. כאמור לדבר זה השלכות עצומות על בטיחות הולכי הרגל ורוכבי האופניים.
  • כמות תאונות הדרכים בהם מעורבים ילדים ירדה ב-70%.
  • כמות התאונות הקטלניות ירדה באופן מהותי, ותאונות ללא נפגעים שבהם רק הרכב נפגע, ירדו בשיעור של 30%.
  • רמת הרעש הופחתה מ-65 דציבלים ל-60 דציבלים, היות ומדובר בסולם לוגריתמי, פירוש הדבר ירידה של פי 4 בעוצמת הרעש. התושבים החלו להתלונן על רעש הילדים.

יישום של מיתון תנועה במדינות שונות בעולם

יישום של מיתון תנועה בכלל וכן של איזורי מיתון תנועה קיים במדינות מערביות רבות. הוא נפוץ במיוחד בצפון מערב אירופה במדינות כמו הולנד, שוודיה, גרמניה, בלגיה. במדינות אלה איזורי מיתון תנועה מכילים לא רק שלט כניסה ויציאה מאיזור מיתון התנועה אלא גם אמצעי ריסון כמו שערים, מעברי חצייה מוגבהים ועוד. בחלק מהערים האלה מיתון התנועה רחב יותר וכולל גם האטת התנועה - במהירויות של 40–50 קמ"ש ברחובות ראשיים.

בשנים האחרונות מיתון תנועה מתרחב ומיושם גם במדינות נוספות - במיוחד בערים רבות בצרפת, בריטניה, אוסטריה וספרד. ניתן לראות דוגמאות גם במדינות נוספות כמו הונגריה, יפן, אוסטרליה ועוד. במדינות אלה, איזורי מיתון תנועה הם בדרך כלל נפוצים יותר בערים מרכזיות כמו ערי בירה. בערים שבהן איזורי מיתון תנועה הם דבר חדש, לעיתים קרובות מיתון התנועה הוא רק בשילוט וכן בסימון בולט על הכביש של מהירות הנסיעה המותרת, וכן לעיתים באמצעים רכים להגבלת המהירות כמו חספוס הכביש, שימוש בריצוף, או מעבר חצייה עם ריצוף, הצרת הרחוב ועוד. יש ערים שהרחיבו את הרעיונות של מיתון תנועה להיבטים נרחבים יותר. בפריז החליטה העייריה לקדם מיתון תנועה ל-30 קמ"ש בכל שטח העיר, דבר שיושם בשנת 2021, באזור שבו גרים 2 מיליון איש. היבט נוסף הוא סגירת מרכז העיר למכוניות או קידום רשת תחבורה ראשית שבה קל להגיע בצורה ישירה באמצעות הליכה רכיבה באופניים או בתחבורה ציבורית אבל מכוניות צריכות לבצע עיקוף דרך ההיקף של העיר.

להלן מפות של מספר ערים בעולם בעלות מיתון תנועה, נכון לשנת 2018 בהבתסס על נתונים מפרוייקט OpenStreetMap. בצבע ירוק מסומנים רחובות בעלי מגבלת מהירות של 30 או 20 קמ"ש. בצבע כחול - רחובות 50 קמ"ש, ומהירויות גבוהות יותר הם בצבע סגול או אדום. ברוב הערים אזורי מיתון תנועה יושמו לאחר שנת 2000 ובחלקן לאחר שנת 2010.

קידום של אזורי 30 קמ"ש

נוכח היתרונות של אזורי מיתון תנועה בהגנה על משתמשי דרך פגיעים כמו ילדים, הולכי רגל ורוכבי אופניים, ובהפחתת השימוש ברכב וקידום תחבורה בת קיימא יש רשת גדולה של ארגונים לא ממשלתיים שתומכת בקידומן. באירופה כוללת הרשת כמה עשרות ארגונים - חלקם ארגונים על-לאומיים כמו ליגת הרוכבים האירופאית, הפדרציה הבינלאומית של הולכי-הרגל (International Federation of Pedestrians), "התאחדות האקלים" ועוד, ורובם הגדול הם ארגונים לאומיים, לדוגמה מעל 20 ארגונים שונים ברחבי גרמניה. [21]

כמו כן אזורי מיתון תנועה מקודמים על ידי תומכים בחזון אפס הרוגים בתאונות דרכים, במדינות שונות, דבר הכולל ארגונים למניעת תאונות דרכים.

ארגונים כמו ארגון הבריאות העולמי, ארגון התחבורה העולמי ITF, ארגון הממונים על התחבורה בארצות הברית (NACTO), וארגונים נוספים שעוסקים בתחבורה ותכנון תומכים במיתון תנועה, זאת על בסיס הקשר החזק בין מהירות לתאונות דרכים.

ארגונים כמו london living streets שרוצה רחובות שנוח ונעים להיות בהם, תומכים במיתון תנועה על ידי קמפיינים למען "רחובות חיים" עם מעט תנועת מכוניות ו-"20 זה הרבה" - 20 מייל בשעה למיתון תנועה ברחובות. הן גם הוציאו מדרכים "מדריך לשכונה עם מעט תנועה". [9]

דוגמאות למיתון תנועה של 30 קמ"ש:

  • שוודיה : סטוקהלם, [10], אורברו [11] ועוד ערים רבות נוספות.
  • הולנד: אמסטרדם [12] ועוד ערים רבות נוספות. כגון העיר הקטנה דבנטר [13]
  • גרמניה: ברלין, [14], לייפציג [15], המבורג [16], מינכן [17], שטוטגארט[18] ועוד ערים רבות נוספות.
  • נורווגיה: אוסלו [19], ברגן [20]
  • דנמרק: קופנהגן [21] וגם עיר קטנה יותר כמו אונדסקה [22]
  • בריטניה: לונדון [23]. בשנת 2018 פרסם משרד התחבורה של לונדון רבתי (TFL) מפה של רחובות לונדון עם מהירות מקסימלית מותרת. רוב החלק המרכזי של לונדון, למעט האיזור ליד הפרלמנט הבריטי, הוא רחובות 30 קמ"ש (20 מייל בשעה) שאר איזור לונדון וכן חלק מהרחובות הראשיים באיזור מרכז לונדון הם רחובות 45 קמ"ש (30 מייל בשעה). מספר כבישים ראשיים עוברים בתוך לונדון ומאפשרים נסיעה ב-60–100 קמ"ש. [22] דוגמאות נוספות כוללות את הערים פורטסמות'[24], ברמינגהאם [25], יורק [26], בריסטול [27], וגם עיירות קטנות כמו האל [28], או בלקפול [29] - למרות שמיתון תנועה הוא חדש יחסית בבריטניה, יש מקומות שבהם מיתון התנועה מגובה באמצעי ריסון תנועה.
  • צרפת: פריס, [30] (רוב הרחובות בעיר הם בתוך איזורי מיתון תנועה) [31], בורדו [32]
  • שווייץ: ציריך[33] ברן [34]
  • איסלנד: רייקיאוויק [35]
  • ספרד: מדריד [36], ברצלונה [37], ולנסיה [38], ויטוריה [39] בילבאו [40], ועיירות קטנות כמו גראנויירס [41]
  • סלובניה: לובלינאה [42], וגם בעיירה קטנה כמו נובו-מסטו [43]
  • הונגריה: בודפסט [44] וגם עיר קטנה יותר כמו דברצן [45]
  • בולגריה: סופיה [46], וגם עיירה קטנה כמו בורגאס [47]
  • יוון: לאריסה [48] וגם בכניסות לחלק מהכפרים [49]
  • יפן: טוקיו [50], הירושימה [51]
  • אוסטרליה: סידני [52]
מיתון תנועה ל-40 קמ"ש
  • ארצות הברית: בעיר ניו יורק הוחלט בשנת 2014 שכל הרחובות הם 25 מייל בשעה (40 קמ"ש) אלא אם צוין אחרת. [53] כמה רחובות ראשיים הם בעלי מגבלת מהירות של 50 קמ"ש ויש מקומות ליד בתי ספר שבהם המהירות היא נמוכה יותר. [54] מיתון תנועה ל-40 קמ"ש קיים גם בחלק מהרחובות הראשיים בהונולולו, הוואי. [55], ניו ג'רזי - מגבלת מהירות 25 מייל בשעה, ג'רזי סיטי. [56]
  • אוסטרליה: בעיר קנברה, ברחוב מסחרי מרכזי במרכז העיר. [57][58] וכן בעיירה ניו-קסטל, בשכונה פרברית עם צמודי קרקע, לפני איזור בית ספר,[59]
  • יפן: לדוגמה ברחוב ראשי בעיירה קטנה Minamibōsō [60]
  • צ'כיה - בעיר אוסטרבה, מגבלת 40 קמ"ש, ברחוב דו סטרי עם מסילות חשמלית[61]
  • בוסניה-הרצגובינה בעיר באניה לוקה - 40 קמ"ש ברחוב דו סטרי, [62]
  • קנדה: טורונטו, רחוב מסחרי עם מגבלת מהירות ל-40 קמ"ש, [63]
  • אלבניה - בשנת 2017, בעיר Kapan בדרום אלבניה פעילי בטיחות בדרכים מטעם National Road Safety Council קראו למיתון תנועה. הם החזיקו שלטי 40 קמ"ש ליד כבישים סואנים. [64]

בשנים האחרונות מספר מדינות החלו לקדם מהירות של 30 קמ"ש כמהירות שהיא ברירת המחדל בכבישים עירוניים. הפרלמנט ההולנדי קידם החלטה כזו באוקטובר 2020,[65] וספרד הצטרפה לצעד במאי 2021 [66] [23]

מיתון תנועה בישראל

תחבורה בישראל

רקע:

באופן כללי אין שימוש רב בכלים של מיתון תנועה בישראל. דבר זה בא לידי ביטוי במיעוט אזורי מיתון תנועה ומיעוט אמצעים אחרים כמו מעברי חציה בטוחים יותר דבר זה תורם לכך שבטיחות הולכי רגל בישראל היא גרועה למדי ביחס לרוב מדינות אירופה.

בישראל ישנה מגמה של מיתון תנועה ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי מעגלי תנועה ופסי האטה (במפרים). עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית. לפעמים דבר זה נעשית בצורה לא מקצועית לדוגמה הכנסת במפרים לרחוב במרחקים גדול מידי ממעבר חצייה.

בשנת 2002 פרסם משרד התחבורה הנחיות לאיזורי מיתון תנועה. בפועל הנושא לא קודם, מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. קיימים אזורי מיתון תנועה בישובים כפריים שונים כמו במדרשת שדה בוקר בנגב. בתל אביב החלה העירייה לקדם איזור מיתון תנועה בשנת 2011, על ידי שלטים של 30 קמ"ש, ושילוט של יציאה ממגבלת 30 קמ"ש. דבר זה יושם ברוב שכונות המגורים של העיר - מעל 80 איזורי מיתון תנועה בשכונות כמו ביצרון, נחלת יצחק, שכונת התקווה, רמת אביב ג', צהלה. כמו כן הדבר יושם ברוב הרחובות של "הצפון הישן". באיזור המע"ר (מרכז העסקים הראשי) ודרום העיר יש פחות איזורי מיתון תנועה. אזורי מיתון תנועה נוספים קיימים בהרצליה, ויש גם אזורים בודדים כאלה בירושלים (ליד המדרחוב, וליד שביל דרך הרכבת).

בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת בטיחות בדרכים אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו שקט, עליית ערך הנכסים ועוד.

בשנת 2017 החלה עיריית תל אביב לסמן את הרחובות האלה עם שבלונה בולטת על הרצפה, מתוך הבנה כי נהגים רבים לא ראו את המגבלה, ומתוך רצון למשוך רוכבי אופניים לרכוב בכביש ברחובות אלה במקום לרכוב במדרכה. ברוב איזורי מיתון התנועה בתל אביב מדובר במיתון רק עם שילוט, אם כי בחלקם משולבים גם פסי האטה, שימוש בריצוף של צמתים וכו'.

נכון לשנת 2019 מספר ערים בישראל התקינו מעברי חצייה מוגבהים שגורמים להאטת התנועה ולשיפור בטיחות הולכי הרגל - בין היתר רעננה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, נתניה, ראשון לציון, חורפש, ומעלות-תרשיחה. דבר זה מבוצע לרוב ללא מיתון תנועה רשמי ובכך פוגע באפקטיביות של צעדים אלה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מחקרים ודוחות
תכנון ומדיניות
מפות
שונות
סרטונים

הערות שוליים

  1. ^ Speed management- World Health Organization
  2. ^ A Desktop Reference of Potential Effectiveness in Reducing Speed, Federal Highway Administration ,July 2014
  3. ^ 3.0 3.1 Speed and Crash Risk International Transport Forum
  4. ^ Nilsson, G. (1982). The effects of speed limits on traffic crashes in Sweden. In: Proceedings of the international symposium on the effects of speed limits on traffic crashes and fuel consumption, Dublin.
  5. ^ 5.0 5.1 Elvik, R., Christensen, P., & Helene Amundsen, A. (2004) Speed and road accidents: an evaluation of the power model. TØI, Transportøkonomisk Institutt, Oslo - Norge: Transportøkonomisk Institutt.
  6. ^ Elvik, R. (2009). The Power Model of the relationship between speed and road safety: update and new analyses. TØI Report ; 1034/2009. Oslo, Institute of Transport Economics TØI.
  7. ^ ראו התנגשות פלסטית בוויקיפדיה
  8. ^ Traffic Calming road safety observatory
  9. ^ Some eye-opening traffic calming statistics, trafficlogix.com
  10. ^ Calm down, the economist, Sep 3rd 2011
  11. ^ Mountain LJ1, Hirst WM, Maher MJ., Are speed enforcement cameras more effective than other speed management measures? The impact of speed management schemes on 30 mph roads., Accid Anal Prev. 2005 Jul;37(4):742-54.
  12. ^ Measuring the Street: New Metrics for 21st Century Streets, New York City ,DOT, 2012
  13. ^ 13.0 13.1 Speed management- World Health Organization
  14. ^ TRAFFIC SAFETY FACTS, 2012, NHTSA
  15. ^ Rune Elvik (2001a), “Area-Wide Urban Traffic Calming Schemes: A Meta-Analysis of Safety Effects” Accident Analysis and Prevention, Vol. 33 (www.elsevier.com/locate/aap), pp. 327-336.
  16. ^ Grossman D. The history of injury control and the epidemiology of child and adolescent injuries. Future Child. 2000;10:23–52.
  17. ^ Tester JM, Rutherford GW, Wald Z, Rutherford MW. A Matched Case–Control Study Evaluating the Effectiveness of Speed Humps in Reducing Child Pedestrian Injuries. American Journal of Public Health. 2004;94(4):646-650.
  18. ^ Traffic Calming road safety observatory
  19. ^ Auf 17 Strecken gilt neu die Höchstgeschwindigkeit 30 km/h, עיריית ציריך, יוני 2017
  20. ^ Ab Sonntag gilt «Tempo 30 nachts» in Zürich, 03.07.2018
  21. ^ European network for 30 km/h
  22. ^ LONDON DIGITAL SPEED LIMIT MAP TFL
  23. ^ In bid to reduce road deaths, Spain rolls out 30km/h speed limit on most urban streets 11 במאי 2021
אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - תחבורת אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור - ביקוש מושרה - אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים ומדינות לדוגמא: קופנהגן - ונקובר‏ - אוטווה - בריזביין - פורטלנד - קוריטיבה - תחבורת אופניים בהולנד - BedZED - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - בוגוטה - מלבורן - פריז - ברלין - ברצלונה

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הניצחון - מיתון תנועה - הליכתיות - התייעלות אנרגטית

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית - ישראל בשביל האופניים - עץבעיר - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויץ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - אומת הפרברים - Walkable city - אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים


הולכי רגל

הולכי רגל: הולכי רגל - תחבורה פעילה - הולכי רגל בישראל - תחבורה רכה - אורח חיים יושבני

הולכי רגל

תכנון עירוני ובטיחות: עירוניות מתחדשת - חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים - הליכתיות - עירוב שימושי קרקע - בנייה מרקמית - עצים בעיר - מיתון תנועה - אזור מיתון תנועה - מעבר חצייה בטוח - מרחב משותף (תחבורה) - מדרחוב - Woonerf - בטיחות הולכי רגל - בטיחות הולכי רגל בישראל

ספרים, כלים לשינוי ומאבקים: Fighting Traffic - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - עיר הליכתית - המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם - מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - Reclaim the Streets - פרויקט המקומות הציבוריים - יום ההליכה העולמי - אוטובוס מהלך - סיקלוביה - עירוניות טקטית


אופניים

תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים - הסעת ילדים באופניים - רכיבה על אופניים בגיל מבוגר

אופניים

תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל)

תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים - הגוצנטריות

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל