עולם רדוף שדים
עולם רדוף שדים: המדע כנר בעלטה (באנגלית: The Demon-haunted World: Science as a Candle in the Dark) הוא ספר עיון מאת מאת האסטרופיזיקאי האמריקאי קרל סייגן שיצא לאור בשנת 1995 ותורגם לעברית בשנת 1997. בספר סייגן מסביר את השיטה המדעית לציבור הרחב, ומעודד אנשים ללמוד כיצד לחשוב בצורה ביקורתית וספקנית. הוא מסביר על שיטות שעוזרות להבחין בין רעיונות שנחשבים כמדע אמיתי וכאלה שנחשבים פסאבדו-מדע. סייגן טוען שכאשר מוצגים רעיונות חדשים, יש לבחון אותם באמצעות חשיבה ספקנית ולהיות מסוגלים לעמוד בפני ביקורת מחמירה. אחת ממטרותיו העיקריות של הספר היא להציג ולבאר את השקפתו הפוליטית-ליברלית של הסופר, לפיה הדמוקרטיה והמדע קשורים זה בזה. במסגרת זו טוען סייגן כי מדע יתפתח וישגשג בחברה דמוקרטית המטפחת את הסקרנות המדעית של אזרחיה ולא מגבילה אותם לצרכים פוליטיים בני-השעה.
סייגן טוען בספרו בזכות חשיבותו של המדע בתרבות המודרנית, למול כוחותיו המצטברים (בעשורים האחרונים של המאה העשרים) של הפסאודו-מדע על צורותיו. סייגן מרחיב בשבח החשיבה הביקורתית ביחס למציאות ובהסקת המסקנות המגובה בראיות אמפיריות, תוך הדגשה שאלו הן בסיסה ומהותה של השיטה המדעית.
תוכן הספר
הספר מכיל 25 פרקים המבקרים טענות שנויות במחלוקת ואמונות בזכות תופעות "על טבעיות", ומנסה להפריך אותן באמצעות מדע.
בין נושאים נסקרות סוגיית "מתווי-פנים" בכוכבי-לכת (הפנים במאדים), מדובר בכמה סלעים גדולים שבצילומים ראשונים של החללית ויקינג משנת 1976 נראו כמו תווי פנים אנושיות. צילומים מאוחרים יותר שבוצעו עם רזולוציה גבוה בהרבה (לאחר פרסום הספר) הראו כי מדובר בסלעים סתם.[1] הדבר מתקשר לתופעה רחבה יותר שבה בני אדם "מזהים" פרצופים אנושיים גם בדברים שאינם כאלה כמו לדוגמה זיהוי תקע חשמלי כאף ושני עיניים. (מתואר לדוגמה בספר "לחשוב מהר לחשוב לאט).
סוגיה נוספת שנסקרת בספר שאלות על ביקורים כביכול של חוצנים בכדור הארץ. עיקר התייחסותו לנושא זה האחרון מתרכז בטענות על צפייה ב"צלחות מעופפות" ובסיפורי החטיפות שהיו שכיחים בארצות הברית, ששכיחותם עלתה בשנות המלחמה הקרה וירדה מאוד לאחר התפוצה של טלפונים סלולריים עם מצלמה.
סייגן מתייחס גם לאמונות אחרות של "על טבעי" כמו "העידן החדש", בהן יצירת קשר עם תרבויות מיבשות עתיקות לכאורה שנעלמו, כאטלנטיס ולמוריה, יצירת קשר עם המתים (תקשור), וריפוי באמונה. סייגן סוקר בהקשרים אלה גם את התופעה ההיסטורית-חברתית של ציד מכשפות ששיאה בימי הביניים, ואת גל ההאשמות בהתעללות פולחנית שטנית בשנות ה-80 בארצות הברית.
במסגרת הדיון על-אודות התופעות החברתיות כדוגמת אלה לעיל, אותן סייגן מכליל בקטגוריית הפסאודו מדע, מוצגים הטיעונים השכיחים המשמשים עזר לאישוש לכאורה, ומנגד סייגן מציג את הפרכותיו, המגובשות על-פי אמות מידה מדעיות. סייגן מתריס ומתריע מפני כוחן הגואה של אמונות-שווא מיסטיות, כשהוא טוען שמצויה באלה - כאשר הן נטולות ביקורת עצמית ואינן עקיבות, או נובעות מחולשות מנטליות כנטיות להשפעה סוגסטיבית, להלוצינציות או למחשבות שווא - סכנה ממשית לחופש האדם בטווח הרחוק ולחוש המוסר שלו. אולם בתוך כך מדגיש סייגן את הימנעותו מחציצת דיכוטומיה מוחלטת בין רוח לחומר, והוא מזכיר את כוחם של המסתורין, ארעיות - הידיעה הנובעת מאופנות הזמן, את מגבלות הטבע האנושי ואת ההשתאות שבחקירה ובגילוי המדעי.
לפי סייגן, על-מנת להתמודד עם אמונות הנראות כאמונות-הבל, יש להציב מולן טיעוני-נגד כדי לנסות לאשש או למוטט אותן, תחת שלילתן השטחית על הסף. במידה והאמונות הנידונות מוגנות מאפשרות של ניסיון אינטלקטואלי להתמודד עמן (אמיתותן מבוססת על אמון גרידא בדובר המציג אותן) אזי יש להתייחס אליהן כאל הנחות בלבד, שהן אינן במעמד של עובדות, או כאל טענות פסאודו-מדעיות. מספר ספרים ופעילים נקטו בגישה זו לדוגמה אתגר מיליון הדולר להוכחת העל-טבעי של הקוסם והספקן המדעי ג'יימס רנדי[2] , תנועת הספקנים בעולם [3] הבלוג הישראלי חשיבה חדה ועוד.
מדע ודמוקרטיה
פרשנות: סייגן אינו היחיד שהבחין בקשרים בין דמוקרטיה ופתיחות מחשבתית לבין מדע והתפתחות טכנולוגית. הפיזיקאי עקיבא אור בחיבור שלו על דמוקרטיה ישירה טען כי ההתפתחות העצומה באתונה העתיקה בכל ענפי המדע והאמונות התפתחה תודות לשיטה הדמוקרטית שהונהגה בה שמחייבת את האזרחים לשאול שאלות, בניגוד לשיטות מלוכניות שמנסות להבטיח לתושבים כי השליט הקיים נמצא שם תודות להתערבות כוחות עליונים, שבראו את העולם ואין טעם לערער את הסדר החברתי הקיים שכן הוא קיים מאז ומימים ונקבע על ידי האלים - ולכן גם הפרתו היא חילול הקודש. הוגה דעות נוסף שעסק בקשר בין מדע לבין התפתחות אישית וחברתית הוא ז'ק פרסקו בספר הטוב ביותר שכסף אינו יכול לקנות.
ראו גם
- שחיקה דמוקרטית
- קוסמוס (סדרת טלוויזיה)
- שתי התרבויות
- מחשבה כמערכת
- מכונת הארגון
- הכחשת מדע
- אמת כמוצר ציבורי
- תאוריית קשר
- טראמפיזם
- ספין דיקטטורים
קישורים חיצוניים
- עולם רדוף שדים בוויקיפדיה העברית
- נרי כפכפי, האם קרל סייגן האמין בעב"מים?, הידען, 1 בינואר 1998
- Ayala, F. J. Ayala (July 26, 1996). "The Demon-Haunted World, reviewed". Science. 273 (5274). pp. 442–444. DOI: 10.1126/science.273.5274.442.
- Schult, Jeff (April 1996). "The Case for Science". American Reporter.
- Lie-proof your life with Carl Sagan’s “baloney detection” checklist April 14, 2017
- דרשה של יום ראשון, קרל סייגן, 1 בדצמבר 2006