שורה 1: |
שורה 1: |
| '''מזהמים אורגניים עמידים''' (באנגלית: '''Persistent organic pollutant''' - '''POP''') הינה מחלקה של כימיקלים שנשארים יציבים [[הסביבה הטבעית|בסביבה]], יכולים לנדוד על פני מרחקים גדולים, [[הצטברות ביולוגית|מצטברים באופן ביולוגי]] ברקמות של בני אדם ובעלי חיים ובמעלה [[מארג המזון]], ושיש להם השלכות משמעותיות על הבריאות ועל הסביבה. זוהי אחת מצורות ה[[זיהום]] החמורות ביותר. הם לפעמים מכונים גם PBT - יציבים, מצטברים ביולוגית, ורעילים. | | '''מזהמים אורגניים עמידים''' (באנגלית: '''Persistent organic pollutant''' - '''POP''') הינה מחלקה של כימיקלים שנשארים יציבים [[הסביבה הטבעית|בסביבה]], יכולים לנדוד על פני מרחקים גדולים, [[הצטברות ביולוגית|מצטברים באופן ביולוגי]] ברקמות של בני אדם ובעלי חיים ובמעלה [[מארג המזון]], ושיש להם השלכות משמעותיות על הבריאות ועל הסביבה. זוהי אחת מצורות ה[[זיהום]] החמורות ביותר. הם לפעמים מכונים גם PBT - יציבים, מצטברים ביולוגית, ורעילים. |
| | | |
− | מזהמים אורגניים עמידים רבים היו או עודם משמשים כ[[חומרי הדברה]]. POP אחרים שימשו או משמשים בתהליכים תעשייתיים לייצור מגוון של מוצרים כמו ממיסים אורגניים, [[פולי-ויניל כלורידי]] (PVC), ותרופות. רוב המזהמים האורגניים היציבים נוצרים ב[[תהליך|תהליכים]] [[תעשייה|תעשיתיים]] כחומרי לוואי או במכוון. | + | מזהמים אורגניים עמידים רבים היו או עודם משמשים כ[[חומרי הדברה]]. POP אחרים שימשו או משמשים בתהליכים תעשייתיים לייצור מגוון של מוצרים כמו ממיסים אורגניים, [[פולי-ויניל כלורידי]] (PVC), ותרופות. רוב המזהמים האורגניים היציבים נוצרים ב[[תהליך|תהליכים]] [[תעשייה|תעשייתיים]] כחומרי לוואי או במכוון. |
| | | |
| ==תרכובות== | | ==תרכובות== |
− | במאי 1995 החליטה המועצה המכוונת של התוכנית הסביבתית של [[ארגון האומות המאוחדות]] לחקור את המזהמים האורגניים העמידים. בתחילה החלו עם רשימה של 12 POP הידועים גם בשם "תריסר המזוהמים" ("Dirty dozen"). | + | במאי 1995 החליטה המועצה המכוונת של התוכנית הסביבתית של [[ארגון האומות המאוחדות]] לחקור את המזהמים האורגניים העמידים. בתחילה החלו עם רשימה של 12 POP הידועים גם בשם "תריסר המזוהמים" ("Dirty dozen"). |
| | | |
| רוב החומרים האלה הם חומרי הדברה שהיו בשימוש נרחב בשנות ה-50 עד שנות ה-70: | | רוב החומרים האלה הם חומרי הדברה שהיו בשימוש נרחב בשנות ה-50 עד שנות ה-70: |
− | * '''Aldrin''' (יחד עם Cyclodiene) - חומר הדברה נגד חרקים, לקרקע ולזרעים שהיה נפוץ במדינות רבות עד שנות ה-70 [http://en.wikipedia.org/wiki/Aldrin] | + | * '''Aldrin''' (יחד עם Cyclodiene) - חומר הדברה נגד חרקים, לקרקע ולזרעים שהיה נפוץ במדינות רבות עד שנות ה-70 [http://en.wikipedia.org/wiki/Aldrin] |
| * '''Chlordane''' - [[חומר הדברה]] שהיה בשימוש בארצות הברית עד 1983, לצורכי הדברה בגידולים כמו [[תירס]] והדרים. [http://en.wikipedia.org/wiki/Chlordane] | | * '''Chlordane''' - [[חומר הדברה]] שהיה בשימוש בארצות הברית עד 1983, לצורכי הדברה בגידולים כמו [[תירס]] והדרים. [http://en.wikipedia.org/wiki/Chlordane] |
| * '''[[DDT]]''' - [[חומר הדברה]] שהיה נפוץ מאוד בעבר לשם הדברה חקלאית ומשמש עד היום להדברת חרקים כנגד מלריה. | | * '''[[DDT]]''' - [[חומר הדברה]] שהיה נפוץ מאוד בעבר לשם הדברה חקלאית ומשמש עד היום להדברת חרקים כנגד מלריה. |
שורה 14: |
שורה 14: |
| * '''Heptachlor''' - חומר הדברה נגד חרקים. עדיין משתמשים בו בארצות הברית לשימוש מוגבל נגד מזיקים כמו נמלת האש וחרקים החיים בקרקע. הוא מסווג כ[[גורם מסרטן|חומר מסרטן אפשרי]], ויכול להישמר בקרקע ובמים במשך שנים. החשיפה של בני אדם אליו היא דרך מזון, מי שתייה ובתינוקות דרך חלב-אם. [http://en.wikipedia.org/wiki/Heptachlor] | | * '''Heptachlor''' - חומר הדברה נגד חרקים. עדיין משתמשים בו בארצות הברית לשימוש מוגבל נגד מזיקים כמו נמלת האש וחרקים החיים בקרקע. הוא מסווג כ[[גורם מסרטן|חומר מסרטן אפשרי]], ויכול להישמר בקרקע ובמים במשך שנים. החשיפה של בני אדם אליו היא דרך מזון, מי שתייה ובתינוקות דרך חלב-אם. [http://en.wikipedia.org/wiki/Heptachlor] |
| * '''Hexachlorobenzene''' או Perchlorobenzene - חומר הדברה נגד פיטריות שנעשה בו שימוש בעבר לטיפול בזרעים, בעיקר זרעי [[חיטה]], לשם הגנה מול מחלת Karnal bunt. {{כ}}[http://en.wikipedia.org/wiki/Hexachlorobenzene] | | * '''Hexachlorobenzene''' או Perchlorobenzene - חומר הדברה נגד פיטריות שנעשה בו שימוש בעבר לטיפול בזרעים, בעיקר זרעי [[חיטה]], לשם הגנה מול מחלת Karnal bunt. {{כ}}[http://en.wikipedia.org/wiki/Hexachlorobenzene] |
− | * '''Mirex''' - חומר הדברה נגד חרקים בעיקר נגד נמלי אש. בארצות הברית השתמשו בחומר עד 1978. [http://en.wikipedia.org/wiki/Mirex] | + | * '''Mirex''' - חומר הדברה נגד חרקים בעיקר נגד נמלי אש. בארצות הברית השתמשו בחומר עד 1978. [http://en.wikipedia.org/wiki/Mirex] |
| *'''Toxaphene''' - חומר הדברה נגד חרקים שנאסר כיום לשימוש. [http://en.wikipedia.org/wiki/Toxaphene] | | *'''Toxaphene''' - חומר הדברה נגד חרקים שנאסר כיום לשימוש. [http://en.wikipedia.org/wiki/Toxaphene] |
| {{ש}} | | {{ש}} |
| עוד נכללו 29 חומרים, שנחלקים ל-3 קבוצות המוכרות כיום יחד כ[[דיוקסינים ותרכובות דמויות דיוקסינים]] - תרכובות רעילות, [[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגניות]]: | | עוד נכללו 29 חומרים, שנחלקים ל-3 קבוצות המוכרות כיום יחד כ[[דיוקסינים ותרכובות דמויות דיוקסינים]] - תרכובות רעילות, [[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגניות]]: |
− | * [[דיוקסינים]] - Polychlorinated dibenzodioxins - שעיקרם פליטות מ[[זיהום תעשייתי]] ממשרפות וממפעלי התכת מתכות. [http://en.wikipedia.org/wiki/Polychlorinated_dibenzodioxins] | + | * [[דיוקסינים]] - Polychlorinated dibenzodioxins - שעיקרם פליטות מ[[זיהום תעשייתי]] ממשרפות וממפעלי התכת מתכות. [http://en.wikipedia.org/wiki/Polychlorinated_dibenzodioxins] |
| * [[פוראנים]] - polychlorinated dibenzofurans - קבוצת תרכובות לוואי הנוצרת כתוצאה מייצור ופירוק של דיוקסינים, אלו חומרים מסרטנים הגורמים גם למוטציות. [http://en.wikipedia.org/wiki/Polychlorinated_dibenzodioxins] | | * [[פוראנים]] - polychlorinated dibenzofurans - קבוצת תרכובות לוואי הנוצרת כתוצאה מייצור ופירוק של דיוקסינים, אלו חומרים מסרטנים הגורמים גם למוטציות. [http://en.wikipedia.org/wiki/Polychlorinated_dibenzodioxins] |
| * [[בי-פנילים מוכלרים]] - Polychlorinated biphenyl או [[PCB]] - חומר דיאלקטרי לשם מילוי במוצרי חשמל כגון שנאים, כבלים ועוד. | | * [[בי-פנילים מוכלרים]] - Polychlorinated biphenyl או [[PCB]] - חומר דיאלקטרי לשם מילוי במוצרי חשמל כגון שנאים, כבלים ועוד. |
שורה 51: |
שורה 51: |
| | | |
| ==מניעה והקטנת שימוש== | | ==מניעה והקטנת שימוש== |
− | במאי 2001 נערכה [[ועידת סטוקהולם]] (Stockholm Convention on Persistent Organic Pollutants) בראשות מספר ממשלות מערביות. הועידה החליטה על הפסקת הייצור והשימוש ב-12 המזהמים האורגניים העמידים שנחשבו לחמורים ביותר - תריסר המזוהמים. '''אמנת סטוקהולם''' נחתמה באותה שנה ונכנסה לתוקפה בשנת 2004. | + | במאי 2001 נערכה [[ועידת סטוקהולם]] (Stockholm Convention on Persistent Organic Pollutants) בראשות מספר ממשלות מערביות. הועידה החליטה על הפסקת הייצור והשימוש ב-12 המזהמים האורגניים העמידים שנחשבו לחמורים ביותר - תריסר המזוהמים. '''אמנת סטוקהולם''' נחתמה באותה שנה ונכנסה לתוקפה בשנת 2004. |
| | | |
| האמנה אסרה אל ייצור רוב החומרים המופיעים ברשימת "תריסר המזוהמים". בחלק מהמקרים מותר לייצר כמות מוגבלת על ידי יצרנים מורשים, וכן מוגבל השימוש בחומרים. השימוש ב-DDT הופחת מאוד (והוגבל לשימוש להדברת יתושים המעבירים מלאריה במדינות מסויימות), וחומרים אחרים הופחתו מאוד (כיוון שיצורם הוא בלתי מכוון קשה יותר למנוע באופן מוחלט את השימוש בהם). [http://en.wikipedia.org/wiki/Stockholm_Convention_on_Persistent_Organic_Pollutants] | | האמנה אסרה אל ייצור רוב החומרים המופיעים ברשימת "תריסר המזוהמים". בחלק מהמקרים מותר לייצר כמות מוגבלת על ידי יצרנים מורשים, וכן מוגבל השימוש בחומרים. השימוש ב-DDT הופחת מאוד (והוגבל לשימוש להדברת יתושים המעבירים מלאריה במדינות מסויימות), וחומרים אחרים הופחתו מאוד (כיוון שיצורם הוא בלתי מכוון קשה יותר למנוע באופן מוחלט את השימוש בהם). [http://en.wikipedia.org/wiki/Stockholm_Convention_on_Persistent_Organic_Pollutants] |