שינויים

'''קפיטליזם''' (באנגלית: '''Capitalism''') הוא אידאולוגיה ופילוסופיה וכן מערכת כלכלית-פוליטית חברתית ותרבותית שבה [[אמצעי הייצור]] נמצאים בבעלות פרטית ומופעלים לשם השגת רווח, בדרך כלל ב[[שוק תחרותי|שווקים תחרותיים]] או ב[[משק מעורב]]. הכנסה במערכת הקפיטליסטית מגיעה לפחות מ-2 אפיקים נפרדים שהם רווחים ושכר. יש המחשיבים את ה[[רנטה]] - הכנסה שבאה כתוצאה משליטה ב[[משאב טבעי]] - כאפיק הכנסה שלישי. בכל מקרה [[רווח]] הוא מה שמתקבל תודות לשליטה על אמצעי הייצור על ידי אלו אשר מספקים את [[הון|ההון]] קפיטל) ומשתמשים בו בהצלחה כך שההכנסות ממכירת מוצרים גדולות יותר מהוצאות הייצור. בחלק מהמקרים משתמשים ברווחים כדי להרחיב יוזמה עסקית כלשהי, דבר שיכול להוביל להגדלת כמות המשרות והעושר. שכר הוא התשלום המקובל בתמורה להספקת שירותים ליזמים בעלי ההון, שירות שידוע גם בתור [[עבודה]]. בדרך כלל העובדים אינם הבעלים של היוזמה העסקית ולכן יש קשר חלש יותר בין תגמול העובדים לבין רווחי ה[[פירמה]].  

'''קפיטליזם''' (באנגלית: '''Capitalism''') הוא אידאולוגיה ופילוסופיה וכן מערכת כלכלית-פוליטית חברתית ותרבותית שבה [[אמצעי הייצור]] נמצאים בבעלות פרטית ומופעלים לשם השגת רווח, בדרך כלל ב[[שוק תחרותי|שווקים תחרותיים]] או ב[[משק מעורב]]. הכנסה במערכת הקפיטליסטית מגיעה לפחות מ-2 אפיקים נפרדים שהם רווחים ושכר. יש המחשיבים את ה[[רנטה]] - הכנסה שבאה כתוצאה משליטה ב[[משאב טבעי]] - כאפיק הכנסה שלישי. בכל מקרה [[רווח]] הוא מה שמתקבל תודות לשליטה על אמצעי הייצור על ידי אלו אשר מספקים את [[הון|ההון]] קפיטל) ומשתמשים בו בהצלחה כך שההכנסות ממכירת מוצרים גדולות יותר מהוצאות הייצור. בחלק מהמקרים משתמשים ברווחים כדי להרחיב יוזמה עסקית כלשהי, דבר שיכול להוביל להגדלת כמות המשרות והעושר. שכר הוא התשלום המקובל בתמורה להספקת שירותים ליזמים בעלי ההון, שירות שידוע גם בתור [[עבודה]]. בדרך כלל העובדים אינם הבעלים של היוזמה העסקית ולכן יש קשר חלש יותר בין תגמול העובדים לבין רווחי ה[[פירמה]].  

[[קובץ:AdamSmith.jpg|ממוזער|300px|אדם סמית, אשר ספרו [[עושר העמים]] נתן הסברים רבים להתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית, ואת הסיבות להצדקת הקפיטליזם מסיבה מוסרית וכדרך לשיפור [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]]]

[[קובץ:AdamSmith.jpg|ממוזער|300px|אדם סמית, אשר ספרו [[עושר העמים]] נתן הסברים רבים להתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית, ואת הסיבות להצדקת הקפיטליזם מסיבה מוסרית וכדרך לשיפור [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]].]]

אין הסכמה על ההגדרה המדוייקת של המונח "קפיטליזם", או על הדרך שבו ניתן להשתמש במונח כקטגוריה היסטורית. עם זאת יש הסכמה כי בעלות פרטית על אמצעי הייצור, הפקת מוצרים ושירותים לשם רווחים ב[[שוק]], וכן מחירים ושכר הם מרכיבים של הקפיטליזם. המונח קפיטליזם יכול להתאים למספר תקופות היסטוריות, אבל מקובל לראות בקפיטליזם מערכת שהתפתחה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] החל מהמאה ה-18 באנגליה ולאחר מכן התפשטה לאירופה ולשאר מדינות העולם. [[ליברליזם|ליברלים]] קלאסיים כמו מיזס, ראנד ורוטבנד מגדירים קפיטליזם כמערכת שוק שאין בה התערבות ממשלתית [[שוק חופשי]] ולפי הגדרה זו כיום אין קפיטליזם - לטוב או לרע, בעוד שמרקסיסטים, סוציאליסטים, סוציאל-דמוקרטים וזרמים אחרים שנמצאים מחוץ לקפיטליזם, מגדירים את הקפיטליזם כקואליציה בין המדינה לבין בעלי ההון - הקפיטליסטים (שם שמתאר גם את תומכי הקפיטליזם). יש המגדירים קפיטליזם כמערכת שנשלטת על ידי ההיגיון של צבירת הון, בלי קשר לשאלה של מי הבעלים החוקיים של הון זה.  

אין הסכמה על ההגדרה המדוייקת של המונח "קפיטליזם", או על הדרך שבו ניתן להשתמש במונח כקטגוריה היסטורית. עם זאת יש הסכמה כי בעלות פרטית על אמצעי הייצור, הפקת מוצרים ושירותים לשם רווחים ב[[שוק]], וכן מחירים ושכר הם מרכיבים של הקפיטליזם. המונח קפיטליזם יכול להתאים למספר תקופות היסטוריות, אבל מקובל לראות בקפיטליזם מערכת שהתפתחה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] החל מהמאה ה-18 באנגליה ולאחר מכן התפשטה לאירופה ולשאר מדינות העולם. [[ליברליזם|ליברלים]] קלאסיים כמו מיזס, ראנד ורוטבנד מגדירים קפיטליזם כמערכת שוק שאין בה התערבות ממשלתית [[שוק חופשי]] ולפי הגדרה זו כיום אין קפיטליזם - לטוב או לרע, בעוד שמרקסיסטים, סוציאליסטים, סוציאל-דמוקרטים וזרמים אחרים שנמצאים מחוץ לקפיטליזם, מגדירים את הקפיטליזם כקואליציה בין המדינה לבין בעלי ההון - הקפיטליסטים (שם שמתאר גם את תומכי הקפיטליזם). יש המגדירים קפיטליזם כמערכת שנשלטת על ידי ההיגיון של צבירת הון, בלי קשר לשאלה של מי הבעלים החוקיים של הון זה.  

==סוגים שונים של קפיטליזם==

==סוגים שונים של קפיטליזם==

קיימים סוגים שונים של קפיטליזם והבחנות בין סוגי קפיטליזם שונים.  

קיימים סוגים שונים של קפיטליזם והבחנות בין סוגי קפיטליזם שונים.  

* '''מרקנטיליזם''' - בצורה זו עסקי המדינה היו מעורבים באופן הדוק עם העסקים הפרטיים. המטרה של המרקנטיליזם הייתה להגביר את סחר החוץ ולשפר את הייצוא. בתקופת האימפריאליזם האירופי, היה מונופול של מדינות על צבאות והפעלת אלימות - כך כבשו תאגידים אירופאים את הודו ואת אינדונזיה באמצעות שכירי חרב וצבאות פרטיים.  

* '''מרקנטיליזם''' - בצורה זו עסקי המדינה היו מעורבים באופן הדוק עם העסקים הפרטיים. המטרה של המרקנטיליזם הייתה להגביר את סחר החוץ ולשפר את הייצוא. בתקופת האימפריאליזם האירופי, היה מונופול של מדינות על צבאות והפעלת אלימות - כך כבשו תאגידים אירופאים את הודו ואת אינדונזיה באמצעות שכירי חרב וצבאות פרטיים.  

* '''קפיטליזם של שוק חופשי''' - מערכת קפיטליסטית שבה מעורבות המדינה היא מינימלית, ומבנה השוק והפירמות קובעים באמצעות היצע וביקוש את המחיר בשווקים. היוזמות העסקיות הן בבעלות פרטית ותפקיד הממשלה מצומצם לשמירה על זכויות הקניין. תומכים של קפיטליזם שוק חופשי נקראים לפעמים ליברטנים, ולרוב רואים בצורות אחרות של קפיטליזם, קפיטליזם שאינו "טהור" מספיק, ולכן מגיע לפתרונות לא אופטימליים.  

* '''קפיטליזם של שוק חופשי''' - מערכת קפיטליסטית שבה מעורבות המדינה היא מינימלית, ומבנה השוק והפירמות קובעים באמצעות היצע וביקוש את המחיר בשווקים. היוזמות העסקיות הן בבעלות פרטית ותפקיד הממשלה מצומצם לשמירה על זכויות הקניין. תומכים של קפיטליזם שוק חופשי נקראים לפעמים ליברטנים, ולרוב רואים בצורות אחרות של קפיטליזם, קפיטליזם שאינו "טהור" מספיק, ולכן מגיע לפתרונות לא אופטימליים.  

* '''קפיטליזם של משק מעורב''' - מערכת שבה יש הן בעלות פרטית והן בעלות ציבורית על אמצעי הייצור, וכן רגולציה והתערבות של הממשלה במסחר בשוק על ידי מיסים, תקנות, סובסידיות וקביעת גבולות של בעלות וקניין. רוב כלכלות העולם נמצאות כיום במצב זה.  

* '''קפיטליזם של משק מעורב''' - מערכת שבה יש הן בעלות פרטית והן בעלות ציבורית על אמצעי הייצור, וכן רגולציה והתערבות של הממשלה במסחר בשוק על ידי מיסים, תקנות, סובסידיות וקביעת גבולות של בעלות וקניין. רוב כלכלות העולם נמצאות כיום במצב זה.  

המסחר בסחורות ובמוצרים הוגבל גם בגלל הקושי לקיים אותו. סיבה אחת לכך היא [[עלויות עסקה]] - היה קשה ומסוכן להעביר סחורות ממקום אחד לשני. דבר זה נבע בגלל צירוף של שודדים, מזג אוויר, דרכים גרועות, מכס, מעילה של סוכנים מרוחקים, מערכות חוק ומטבע שונות ועוד.  

המסחר בסחורות ובמוצרים הוגבל גם בגלל הקושי לקיים אותו. סיבה אחת לכך היא [[עלויות עסקה]] - היה קשה ומסוכן להעביר סחורות ממקום אחד לשני. דבר זה נבע בגלל צירוף של שודדים, מזג אוויר, דרכים גרועות, מכס, מעילה של סוכנים מרוחקים, מערכות חוק ומטבע שונות ועוד.  

המסחר בשירותים הוגבל הן בגלל קיום של [[עבדות|עבדים]] ו[[צמיתות|צמיתים]] והן בגלל שרוב האוכלוסייה היתה עניה יותר ולא יכלה לשלם תמורת שירותים. השירותים הנפוצים בתשלום היו מיילדות, מיינקות, אומנות, כובסות, משרתות ומשרתים, וכן היו זונות וחיילים. שירותים יקרים יותר לאוכלוסייה מצומצמת יותר היו רופאים, עורכי דין, כוהני דת, אדריכלים, מדענים, ונווטים. רוב השירותים האלה הוענקו לעשירים או שניתנו על בסיס [[כלכלת קהילה]], [[סחר חליפין]], וקשרים אישיים ולאו דווקא במסחר מסודר.  

המסחר בשירותים הוגבל הן בגלל קיום של [[עבדות|עבדים]] ו[[צמיתות|צמיתים]] והן בגלל שרוב האוכלוסייה הייתה ענייה יותר ולא יכלה לשלם תמורת שירותים. השירותים הנפוצים בתשלום היו מיילדות, מיינקות, אומנות, כובסות, משרתות ומשרתים, וכן היו זונות וחיילים. שירותים יקרים יותר לאוכלוסייה מצומצמת יותר היו רופאים, עורכי דין, כוהני דת, אדריכלים, מדענים, ונווטים. רוב השירותים האלה הוענקו לעשירים או שניתנו על בסיס [[כלכלת קהילה]], [[סחר חליפין]], וקשרים אישיים ולאו דווקא במסחר מסודר.  

גם שווקים אחרים היו בלתי קיימים או קטנים מאוד. במיוחד הדבר נוגע ליכולת לסחור בשטחי קרקע, בעובדים בהון פיננסי וכן ב[[ידע]] ו[[מידע]]. שטחי קרקע היו נחלת אבות, עברו כתוצאה מכיבוש או כוח פוליטי, והיו חוקים רבים שהגבילו את היכולת לקנות ולמכור אותם. רוב האנשים עבדו בחקלאות ושמרו על אדמותיהם.  

גם שווקים אחרים היו בלתי קיימים או קטנים מאוד. במיוחד הדבר נוגע ליכולת לסחור בשטחי קרקע, בעובדים בהון פיננסי וכן ב[[ידע]] ו[[מידע]]. שטחי קרקע היו נחלת אבות, עברו כתוצאה מכיבוש או כוח פוליטי, והיו חוקים רבים שהגבילו את היכולת לקנות ולמכור אותם. רוב האנשים עבדו בחקלאות ושמרו על אדמותיהם.  

הצמיחה הכלכלית היא התשובה [[אידאולוגיה|האידאולוגית]] של תומכי הקפיטליזם לבעיות של [[עוני]], [[אי שוויון]] ובעיות חברתיות אחרות ומהווה תשובה הן להצדקת האידאולוגיה של הקפיטליזם והן לשם הפחתת מתחים חברתיים בתוך המדינה ובין מדינות. בקפיטליזם צמיחה כלכלית מזוהה עם [[קידמה]].  

הצמיחה הכלכלית היא התשובה [[אידאולוגיה|האידאולוגית]] של תומכי הקפיטליזם לבעיות של [[עוני]], [[אי שוויון]] ובעיות חברתיות אחרות ומהווה תשובה הן להצדקת האידאולוגיה של הקפיטליזם והן לשם הפחתת מתחים חברתיים בתוך המדינה ובין מדינות. בקפיטליזם צמיחה כלכלית מזוהה עם [[קידמה]].  

המערכת הכספית שהתפתחה עם הקפיטליזם, [[בנקאות ברזרבה חלקית]], דוחפת את כלל השחקנים בשוק להשקיע או להמר בכספם ביוזמות חדשות, שכן [[כסף]] אינו מהווה מכשיר טוב לחסכון לעתיד בגלל [[אינפלציה]] שמכרסמת בערכו במהירות. ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]], מעיר בספרו [[קיצור תולדות האנושות]], כי [[אמון]] במשך הצמיחה בעתיד, מהווה את לב השינוי שהקפיטליזם הביא, וכי אמון זה מאפשר [[אשראי]] רב זול לעסקים וליחידים, בניגוד למערכות כלכליות מיושנות יותר. הצמיחה הכלכלית מאפשרת את יצירת האמון בעתיד, שכן במתן הלוואה עם ריבית יש צורך להאמין שהלווה יחזיר את הקרן ואת הריבית. היות והצמיחה הכלכלית מתקיימת, פירמות יכולות למכור יותר מבעבר, הפירמות מחזירות את ההלוואות למלווים. כך נוצר בסיס לעוד אמון בעתיד, עוד אשראי להשקעות, עוד השקעות בפועל, עוד מכירות ועוד צמיחה כלכלית.

המערכת הכספית שהתפתחה עם הקפיטליזם, [[בנקאות ברזרבה חלקית]], דוחפת את כלל השחקנים בשוק להשקיע או להמר בכספם ביוזמות חדשות, שכן [[כסף]] אינו מהווה מכשיר טוב לחסכון לעתיד בגלל [[אינפלציה]] שמכרסמת בערכו במהירות. ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]], מעיר בספרו [[קיצור תולדות האנושות]], כי [[אמון]] במשך הצמיחה בעתיד, מהווה את לב השינוי שהקפיטליזם הביא, וכי אמון זה מאפשר [[אשראי]] רב זול לעסקים וליחידים, בניגוד למערכות כלכליות מיושנות יותר. הצמיחה הכלכלית מאפשרת את יצירת האמון בעתיד, שכן במתן הלוואה עם ריבית יש צורך להאמין שהלווה יחזיר את הקרן ואת הריבית. היות והצמיחה הכלכלית מתקיימת, פירמות יכולות למכור יותר מבעבר, הפירמות מחזירות את ההלוואות למלווים. כך נוצר בסיס לעוד אמון בעתיד, עוד אשראי להשקעות, עוד השקעות בפועל, עוד מכירות ועוד צמיחה כלכלית.

=== החלשות השלטון וחיזוק זכויות הקניין===

=== החלשות השלטון וחיזוק זכויות הקניין===

===פיתוח שווקים ומוסדות אחרים===

===פיתוח שווקים ומוסדות אחרים===

{{הפניה לערך מורחב|שוק}}

{{הפניה לערך מורחב|שוק}}

הקפיטליזם פיתח מאוד את כל סוגי השווקים והרחיב את ה[[שוק]] להיות אחד [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] החשובים ביותר לצד הממשלה. בצד זה הקפיטליזם האלה ופיתח בהדרגה מוסדות שונים לסיוע במסחר בתחומים רבים. הדבר כולל מוסדות כמו זכויות קניין, זכויות אדם, בתי משפט לאכיפת חוזים ופיתוח אומנות ניסוח החוזים, ראיית חשבון, פיתוח ושכלול של הכסף, [[בנקאות]], [[ביטוח]], [[תאגיד|תאגיד עסקי]], בורסות, בתי ספר וגני ילדים, [[פנסיה]], הסכמי סחר ואמנות בינלאומיות ועוד.  

הקפיטליזם פיתח מאוד את כל סוגי השווקים והרחיב את ה[[שוק]] להיות אחד [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] החשובים ביותר לצד הממשלה. בצד זה הקפיטליזם האלה ופיתח בהדרגה מוסדות שונים לסיוע במסחר בתחומים רבים. הדבר כולל מוסדות כמו זכויות קניין, זכויות אדם, בתי משפט לאכיפת חוזים ופיתוח אומנות ניסוח החוזים, ראיית חשבון, פיתוח ושכלול של הכסף, [[בנקאות]], [[ביטוח]], [[תאגיד|תאגיד עסקי]], בורסות, בתי ספר וגני ילדים, [[פנסיה]], הסכמי סחר ואמנות בינלאומיות ועוד.  

[[קובץ:חנות ירקות ופירות בפאריז.jpg|ממוזער|300px|חנות ירקות ופירות בפריז. תמונה זו ממחישה את הפער בין תומכי הקפיטליזם לבין מבקריו. האידאל של הקפיטליזם הוא [[שוק משוכלל]] שבו יש מוכרים רבים קטנים רבים, כמו חנות זו, שבה הצרכן יכול להתרשם משפע ו[[מגוון]] של פירות וירקות המוצגים בצורה מושכת עין ולב. עם זאת מדובר במידה רבה ברומנטיזציה. שווקים רבים, כולל [[שוק המזון העולמי]], נשלטים על ידי מספר מצומצם של [[תאגידים רב לאומיים]] ורשתות ב[[שוק אוליגופולי]] ולא על ידי חנויות משפחתיות. בעוד השוק דואג ל[[מגוון]] גדול של מוצרי מזון ואחרים, יחסית לפתרונות [[קומוניזם|קומוניסטים]] של מתכנן מרכזי, "[[עריצות השוק]]" והיבטים אחרים של ריכוזיות כלכלית יחד עם [[גלובליזציה]] של שוק המזון הביאו דווקא לצמצום דרסטי של מגוון המינים המגודלים למאכל כיום יחסית לתחילת המאה ה-20. השיווק היפה, חלק מ[[תרבות הצריכה]] יכול להסתיר בעיות שונות לדוגמה [[חקלאות בת קיימא|חקלאות שפוגעת בסביבה]] או [[זיהום במזון]]]]

[[קובץ:חנות ירקות ופירות בפאריז.jpg|ממוזער|300px|חנות ירקות ופירות בפריז. תמונה זו ממחישה את הפער בין תומכי הקפיטליזם לבין מבקריו. האידאל של הקפיטליזם הוא [[שוק משוכלל]] שבו יש מוכרים רבים קטנים רבים, כמו חנות זו, שבה הצרכן יכול להתרשם משפע ו[[מגוון]] של פירות וירקות המוצגים בצורה מושכת עין ולב. עם זאת מדובר במידה רבה ברומנטיזציה. שווקים רבים, כולל [[שוק המזון העולמי]], נשלטים על ידי מספר מצומצם של [[תאגידים רב לאומיים]] ורשתות ב[[שוק אוליגופולי]] ולא על ידי חנויות משפחתיות. בעוד השוק דואג ל[[מגוון]] גדול של מוצרי מזון ואחרים, יחסית לפתרונות [[קומוניזם|קומוניסטים]] של מתכנן מרכזי, "[[עריצות השוק]]" והיבטים אחרים של ריכוזיות כלכלית יחד עם [[גלובליזציה]] של שוק המזון הביאו דווקא לצמצום דרסטי של מגוון המינים המגודלים למאכל כיום יחסית לתחילת המאה ה-20. השיווק היפה, חלק מ[[תרבות הצריכה]] יכול להסתיר בעיות שונות לדוגמה [[חקלאות בת קיימא|חקלאות שפוגעת בסביבה]] או [[זיהום במזון]].]]

[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלס נורת']] קיבל [[פרס נובל בכלכלה]] על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של [[עלויות עסקה]] על ידי שורה של [[מוסד חברתי|מוסדות]] כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.  

[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלס נורת']] קיבל [[פרס נובל בכלכלה]] על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של [[עלויות עסקה]] על ידי שורה של [[מוסד חברתי|מוסדות]] כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.  

===פיתוח ענפי התעשייה והשירותים===

===פיתוח ענפי התעשייה והשירותים===

לפני העידן הקפיטליסטי ו[[המהפכה התעשייתית]] רוב האנושות עבדה ב[[חקלאות]]. רק מגזר קטן של עובדים עבדו בתעשיות שונות (כמו בנאים, אורגים, חייטים, שענים) ובהספקת שירותים. הקפיטליזם צמח תוך כדי המהפכה התעשייתית ובמיוחד [[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] דבר שאיפשר החלפה של עובדי חקלאות רבים במכונות המונעות באמצעות [[דלק מחצבי]]. העובדים עברו מהכפר אל העיר (בתהליך שעדיין נמשך - [[עיור]]) ואחוז העובדים בחקלאות הלך והצטמצם. נכון לשנת 2016 החקלאות מעסיקה 34% מסך העובדים בעולם. במדינות כמו הודו 49% מהעובדים עוסקים בחקלאות [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/in.html] ב[[סין]] עובדים בחקלאות 33% מהעובדים. [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ch.html], בברזיל 15% [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/br.html], ביוון 12% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/gr.html], בנורווגיה 2.7% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/no.html], בארצות הברית עסקו בחקלאות (וכן בדיג וביערנות) 0.7% מכלל העובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/us.html], ו[[חקלאות בישראל|בישראל]] 1.1% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/is.html]. ניתן להעריך כי המשך המגמות הקיימות של [[מיכון החקלאות]] תוביל לכך שבעתיד 1% מהאנושות תעבוד בחקלאות (כל עוד חקלאות זו תוכל להמשיך ולהתקיים).  

לפני העידן הקפיטליסטי ו[[המהפכה התעשייתית]] רוב האנושות עבדה ב[[חקלאות]]. רק מגזר קטן של עובדים עבדו בתעשיות שונות (כמו בנאים, אורגים, חייטים, שענים) ובהספקת שירותים. הקפיטליזם צמח תוך כדי המהפכה התעשייתית ובמיוחד [[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] דבר שאיפשר החלפה של עובדי חקלאות רבים במכונות המונעות באמצעות [[דלק מחצבי]]. העובדים עברו מהכפר אל העיר (בתהליך שעדיין נמשך - [[עיור]]) ואחוז העובדים בחקלאות הלך והצטמצם. נכון לשנת 2016 החקלאות מעסיקה 34% מסך העובדים בעולם. במדינות כמו הודו 49% מהעובדים עוסקים בחקלאות [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/in.html] ב[[סין]] עובדים בחקלאות 33% מהעובדים. [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ch.html], בברזיל 15% [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/br.html], ביוון 12% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/gr.html], בנורווגיה 2.7% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/no.html], בארצות הברית עסקו בחקלאות (וכן בדיג וביערנות) 0.7% מכלל העובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/us.html], ו[[חקלאות בישראל|בישראל]] 1.1% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/is.html]. ניתן להעריך כי המשך המגמות הקיימות של [[מיכון החקלאות]] תוביל לכך שבעתיד 1% מהאנושות תעבוד בחקלאות (כל עוד חקלאות זו תוכל להמשיך ולהתקיים).  

עובדים שנפלטו מהחקלאות עברו לעבוד ב[[תעשייה]] דבר שיצר משבר חברתי משמעותי לאורך מאות השנים האחרונות, במיוחד בערים שהתקשו לקלוט את זרם העובדים החקלאים לשעבר. ענפי התעשייה הלכו וגדלו אבל במקביל הם עברו ועוברים תהליכי מיכון ואוטומציה כדי להגדיל את התפוקה ולהוזיל את העלויות. דבר זה יצר גלים נוספים של שינויים מבניים ועובדים נאלצו לעבור לעבודות בתחום השירותים כמו מחשוב, ניקיון, מסעדנות, שיווק, נהיגה ועוד. כיום יש גלים חדשים של אוטומציה וחלק מהמומחים חוששים מגל של [[אבטלה טכנולוגיות]] בעקבות רובוטים ואפליקציות שיחליפו עובדים במגוון תחומים - משרות רוטיניות או "פשוטות" כמו נהיגה או עובדים בפסי ייצור נמצאים תחת איום גבוה יחסית אבל גם עבודות מורכבות כמו רופאים או מנהלים עשויים להיות מוחלפים על ידי רובוטים ומערכות מתוחכמות. דבר זה מאיים על הקפיטליזם במתכונת הקיימת שלו, שכן בהעדר עובדים לא ישארו די קונים למוצרים השונים. כמו כן [[אבטלה]] ו[[אי שוויון כלכלי]] הנגרמים עקב שינויים בכמות ה[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]] ובמבנה הבעלות על ההון גורם לתסיסה חברתית.

עובדים שנפלטו מהחקלאות עברו לעבוד ב[[תעשייה]] דבר שיצר משבר חברתי משמעותי לאורך מאות השנים האחרונות, במיוחד בערים שהתקשו לקלוט את זרם העובדים החקלאים לשעבר. ענפי התעשייה הלכו וגדלו אבל במקביל הם עברו ועוברים תהליכי מיכון ואוטומציה כדי להגדיל את התפוקה ולהוזיל את העלויות. דבר זה יצר גלים נוספים של שינויים מבניים ועובדים נאלצו לעבור לעבודות בתחום השירותים כמו מחשוב, ניקיון, מסעדנות, שיווק, נהיגה ועוד. כיום יש גלים חדשים של אוטומציה וחלק מהמומחים חוששים מגל של [[אבטלה טכנולוגיות]] בעקבות רובוטים ואפליקציות שיחליפו עובדים במגוון תחומים - משרות רוטיניות או "פשוטות" כמו נהיגה או עובדים בפסי ייצור נמצאים תחת איום גבוה יחסית אבל גם עבודות מורכבות כמו רופאים או מנהלים עשויים להיות מוחלפים על ידי רובוטים ומערכות מתוחכמות. דבר זה מאיים על הקפיטליזם במתכונת הקיימת שלו, שכן בהעדר עובדים לא ישארו די קונים למוצרים השונים. כמו כן [[אבטלה]] ו[[אי שוויון כלכלי]] הנגרמים עקב שינויים בכמות ה[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]] ובמבנה הבעלות על ההון גורם לתסיסה חברתית.

בתקופת הקפיטליזם [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] [[גידול אוכלוסין|גדלה בצורה חסרת תקדים]] והיא בעלת מבנה של [[גידול מעריכי]] או [[גידול סיגמואידי]]. ב-1750 חיו כ-790 מיליון בני אדם, ולשם הגעה לאוכלוסיה זו לשם כך כ-10,000 שנה של [[חקלאות]]. ב-1900 חיו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21, אם לא יהיו [[גבולות לצמיחה|מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה]] או [[אסון מלתוסיאני]].

בתקופת הקפיטליזם [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] [[גידול אוכלוסין|גדלה בצורה חסרת תקדים]] והיא בעלת מבנה של [[גידול מעריכי]] או [[גידול סיגמואידי]]. ב-1750 חיו כ-790 מיליון בני אדם, ולשם הגעה לאוכלוסיה זו לשם כך כ-10,000 שנה של [[חקלאות]]. ב-1900 חיו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21, אם לא יהיו [[גבולות לצמיחה|מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה]] או [[אסון מלתוסיאני]].

הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית לתמוך מבחינה מבנית ולהפיץ שינויים אלה. טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה. היבט נוסף שאפשר את גידול האוכלוסייה הוא [[חקלאות תעשייתית]] שאפשרה גידול שפע של מזון, אבל במחיר של [[תלות של החקלאות במשאבים מתכלים]] והרס של מערכות אקולוגיות (כמו [[יער|יערות]] שתומכות בחקלאות ומספקות לה [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] כמו מניעה של [[סחף קרקע]].  

הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית לתמוך מבחינה מבנית ולהפיץ שינויים אלה. טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה. היבט נוסף שאפשר את גידול האוכלוסייה הוא [[חקלאות תעשייתית]] שאפשרה גידול שפע של מזון, אבל במחיר של [[תלות של החקלאות במשאבים מתכלים]] והרס של מערכות אקולוגיות (כמו [[יער|יערות]] שתומכות בחקלאות ומספקות לה [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] כמו מניעה של [[סחף קרקע]].  

הקפיטליזם הביא גם להקטנת התא המשפחתי הדרוש לשם גידול ילדים - מחמולה או קהילה, לתא משפחתי של זוג הורים ואף למשפחות חד הוריות. הדבר נבע הן מפיתוח טכנולוגיות לסיוע במשק הבית כמו אפיה, בישול, ניקיון שאיפשרו למשפחה להתמודד עם מטלות אלה עם פחות כוח אדם ופחות שיתופי פעולה, הוא גם נבע משוק עבודה משוכלל יותר שבו עובדים מחליפים מקומות עבודה ועוברים בין ערים ובכך מתקשים להישאר ליד משפחה וחברים.  

הקפיטליזם הביא גם להקטנת התא המשפחתי הדרוש לשם גידול ילדים - מחמולה או קהילה, לתא משפחתי של זוג הורים ואף למשפחות חד הוריות. הדבר נבע הן מפיתוח טכנולוגיות לסיוע במשק הבית כמו אפיה, בישול, ניקיון שאיפשרו למשפחה להתמודד עם מטלות אלה עם פחות כוח אדם ופחות שיתופי פעולה, הוא גם נבע משוק עבודה משוכלל יותר שבו עובדים מחליפים מקומות עבודה ועוברים בין ערים ובכך מתקשים להישאר ליד משפחה וחברים.  

===מהפכות טכנולוגיות===

===מהפכות טכנולוגיות===

{{הפניה לערך מורחב|שינוי טכנולוגי}}

{{הפניה לערך מורחב|שינוי טכנולוגי}}

[[קובץ:Bessemer 5180.JPG|ממוזער|300px|מהפך בסמר בגודל בניין בן 3 קומות, בעיר שפילד, אנגליה. מהפך בסמר משמש לשם הפקת [[פלדה]] מ[[ברזל]] בתהליכי יציקה. במהלך [[המהפכה התעשייתית]] השתכללה היכולת של יצרנים להגדיל את מכונות היציקה איתם עבדו, ובכך להנות מ[[יתרון לגודל]], להגדיל את התפוקה השנתית ולהוזיל את עלויות הייצור לק"ג. דבר זה תרם הן להוזלת המתכת ומוצרים שונים, והן לכך שנדרשו השקעות הון גדולות יותר, כך שהשוק נשלט על ידי יצרנים גדולים יותר ויותר]]

[[קובץ:Bessemer 5180.JPG|ממוזער|300px|מהפך בסמר בגודל בניין בן 3 קומות, בעיר שפילד, אנגליה. מהפך בסמר משמש לשם הפקת [[פלדה]] מ[[ברזל]] בתהליכי יציקה. במהלך [[המהפכה התעשייתית]] השתכללה היכולת של יצרנים להגדיל את מכונות היציקה איתם עבדו, ובכך להנות מ[[יתרון לגודל]], להגדיל את התפוקה השנתית ולהוזיל את עלויות הייצור לק"ג. דבר זה תרם הן להוזלת המתכת ומוצרים שונים, והן לכך שנדרשו השקעות הון גדולות יותר, כך שהשוק נשלט על ידי יצרנים גדולים יותר ויותר.]]

הקפיטליזם התפתח עם [[המהפכה התעשייתית]], ופיתוח המנועים המונעים ב[[דלק מחצבי]]. הקפיטליזם מקדם סוגים מסויימים של [[שינוי טכנולוגי|חדשנות טכנולוגית]] בגלל תחרות בין יזמים שונים שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. [[אדם סמית]] סבר כי המצאות טכנולוגיות במקום העבודה מקודמים על ידי פרטים המעוניינים לחסוך לעצמם עבודה קשה. מול גישה זו, טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי ממציאים רבים פשוט משתעשעים עם טכנולוגיות חדשות בלי שיש להם מושג מה תהיה התועלת שתופק מהמצאות שלהם.  

הקפיטליזם התפתח עם [[המהפכה התעשייתית]], ופיתוח המנועים המונעים ב[[דלק מחצבי]]. הקפיטליזם מקדם סוגים מסויימים של [[שינוי טכנולוגי|חדשנות טכנולוגית]] בגלל תחרות בין יזמים שונים שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. [[אדם סמית]] סבר כי המצאות טכנולוגיות במקום העבודה מקודמים על ידי פרטים המעוניינים לחסוך לעצמם עבודה קשה. מול גישה זו, טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי ממציאים רבים פשוט משתעשעים עם טכנולוגיות חדשות בלי שיש להם מושג מה תהיה התועלת שתופק מהמצאות שלהם.  

לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה המדעית]] מדינות ופירמות לא חשבו להשקיע כסף ואמצעים במימון מחקרים חדשים בניסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. אפילו במאה ה-18 קשר כזה, בין מדע, מחקר ועוצמה צבאית, כלכלית או פוליטית לא היה מובן מאליו. נפוליאון, לדוגמה, לא השקיע מאמצים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לשם שיפור צבאו. עם זאת במהלך המאה ה-18 והלאה הקשרים בין עסקים, מדינות ומדע התפתחו מאוד, תחילה במדינות המערב ולאחר מכן, במהלך המאה ה-20, גם במדינות האחרות.  

לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה המדעית]] מדינות ופירמות לא חשבו להשקיע כסף ואמצעים במימון מחקרים חדשים בניסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. אפילו במאה ה-18 קשר כזה, בין מדע, מחקר ועוצמה צבאית, כלכלית או פוליטית לא היה מובן מאליו. נפוליאון, לדוגמה, לא השקיע מאמצים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לשם שיפור צבאו. עם זאת במהלך המאה ה-18 והלאה הקשרים בין עסקים, מדינות ומדע התפתחו מאוד, תחילה במדינות המערב ולאחר מכן, במהלך המאה ה-20, גם במדינות האחרות.  

השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות ומאות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל: המצאת מנוע הקיטור; נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה; מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד; פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה; פיתוחי הנדסה כמו גשרים ובתים רבי קומות; רכבות; אונית ברזל וקיטור; פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים; בתי שימוש ומערכות ביוב; פיתוח אמצעי מניעה כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי; מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות; מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו; אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן. מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים; שכלול טכנולוגיות הדפוס, עיתונות מודפסת רחבת היקף; טלגרף ורדיו; מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; [[המהפכה הירוקה]]; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון; פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה; פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף ; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת; מחזור; פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]]; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות ומאות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל: המצאת מנוע הקיטור; נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה; מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד; פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה; פיתוחי הנדסה כמו גשרים ובתים רבי קומות; רכבות; אוניות ברזל וקיטור; פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים; בתי שימוש ומערכות ביוב; פיתוח אמצעי מניעה כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי; מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות; מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו; אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן. מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים; שכלול טכנולוגיות הדפוס, עיתונות מודפסת רחבת היקף; טלגרף ורדיו; מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; [[המהפכה הירוקה]]; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון; פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה; פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת; מחזור; פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]]; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות, חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.

זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות, חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.

[[המהפכה המדעית]], הגידול המהיר בעושר הכלכלי, ואידאולוגיה לפיה כדאי לחקור את העולם הן המדעי והן הגאוגרפי כדי לצבור עוד כוח יצרו את תקופה של [[אימפריאליזם|אימפריאליזם אירופאי]]]] שהגיעו לשיא במאות ה-18 ו-19. בריטניה, צרפת, הולנד, ספרד ופורטוגל השתלטו החל מהמאה ה-16 על חלקים גדולים של העולם, תוך שהם דוחקים ולפעמים משמידים [[עמים ילידים]] באמריקה, אפריקה, אסיה, איי אינדונזיה, ואוסטרליה. כתוצאה מכך יוצאה האידאולוגיה של הקפיטליזם, כמו גם עקרונות אחרים של מערב אירופה אל שאר העולם.  

[[המהפכה המדעית]], הגידול המהיר בעושר הכלכלי, ואידאולוגיה לפיה כדאי לחקור את העולם הן המדעי והן הגאוגרפי כדי לצבור עוד כוח יצרו את תקופה של [[אימפריאליזם|אימפריאליזם אירופאי]]]] שהגיעו לשיא במאות ה-18 ו-19. בריטניה, צרפת, הולנד, ספרד ופורטוגל השתלטו החל מהמאה ה-16 על חלקים גדולים של העולם, תוך שהם דוחקים ולפעמים משמידים [[עמים ילידים]] באמריקה, אפריקה, אסיה, איי אינדונזיה, ואוסטרליה. כתוצאה מכך יוצאה האידאולוגיה של הקפיטליזם, כמו גם עקרונות אחרים של מערב אירופה אל שאר העולם.  

האימפריאליזם יצר פערים גדולים בין אומות, כאשר העמים הכובשים ניצלו את כוחם כדי להשתלט על [[משאבי טבע]] של העמים הנכבשים וכן כדי לקיים הסדרים של [[עבדות]] וניצול מול העמים הילידיים. כך לדוגמא ציד כושים מאפריקה והעברתם לעבודות מטעים באמריקה (בעיקר למטעי קנה סוכר, טבק וכותנה) הוביל להרג של עשרות מיליוני שחורים. עוד קודם לכן הפלישה האימפריאליסטית הובילה לייבוא מחלות מאסיה אל היבשות האחרות ושיטות של מיסוי, דחיקה משטחי קרקע, ומלחמות הובילו להכחדה של עמים רבים בצפון ובדרום אמריקה. עם זאת, התעוש יחד עם תהליכים של [[הרחבת המוסר]], ו[[ליברליזם]] הביאו גם להשפעות הפוכות - כך [[התנועה לביטול העבדות]] פעלה מתוך מעוזים קפיטליסטים להספקת העבדות בעולם.

האימפריאליזם יצר פערים גדולים בין אומות, כאשר העמים הכובשים ניצלו את כוחם כדי להשתלט על [[משאבי טבע]] של העמים הנכבשים וכן כדי לקיים הסדרים של [[עבדות]] וניצול מול העמים הילידיים. כך לדוגמא ציד כושים מאפריקה והעברתם לעבודות מטעים באמריקה (בעיקר למטעי קנה סוכר, טבק וכותנה) הוביל להרג של עשרות מיליוני שחורים. עוד קודם לכן הפלישה האימפריאליסטית הובילה לייבוא מחלות מאסיה אל היבשות האחרות ושיטות של מיסוי, דחיקה משטחי קרקע, ומלחמות הובילו להכחדה של עמים רבים בצפון ובדרום אמריקה. עם זאת, התיעוש יחד עם תהליכים של [[הרחבת המוסר]], ו[[ליברליזם]] הביאו גם להשפעות הפוכות - כך [[התנועה לביטול העבדות]] פעלה מתוך מעוזים קפיטליסטים להספקת העבדות בעולם.  

המשך אי השוויון בין אומות במסגרת הקפיטליזם נמשך עד היום. כך שבעוד כמיליארד אנשים במערב חיים עם רמות צריכה ואיכות חיים גבוהות בצורה חסרת תקדים היסטורי, כמיליארד אנשים החיים באפריקה ודרום מזרח אסיה סובלים מתת תזונה, מגפות, מלחמות על משאבים, זיהום ועוד.  

המשך אי השוויון בין אומות במסגרת הקפיטליזם נמשך עד היום. כך שבעוד כמיליארד אנשים במערב חיים עם רמות צריכה ואיכות חיים גבוהות בצורה חסרת תקדים היסטורי, כמיליארד אנשים החיים באפריקה ודרום מזרח אסיה סובלים מתת תזונה, מגפות, מלחמות על משאבים, זיהום ועוד.  

שינויים רבים שכרוכים בקפיטליזם גורמים לשינויים בתרבויות מסורתיות ולהכחדת תרבויות.  

שינויים רבים שכרוכים בקפיטליזם גורמים לשינויים בתרבויות מסורתיות ולהכחדת תרבויות.  

הקפיטליזם מביא [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] רבים שמשנים את הדרך בה חברה מתקיימת. תקשורת המונים ובידור המונים מחליפים את הקהילה באספקת [[תרבות]], ואמצעי בידור. תבניות המחשבה והתרבות נקבעות פחות על ידי מסורות, דתות וקהילות ויותר על ידי תקשורת המונים ו[[תרבות הצריכה]]. החופש הכלכלי שהקפיטליזם מאפשר גורם להקטנת התא המשפחתי מחמולה למשפחה זוגית ואף למשפחות חד הוריות. כמו כן שוק העבודה גורם למשפחות לנדוד וגורם להפרדה גאוגרפית בין בני הזוג ומקשה על חיי המשפחה ועל בניית קהילות יציבות. ה[[גלובליזציה]] תורמת להתפשטות האנגלית כשפה אוניברסלית ומקטינה את החשיבות של שפות מקומיות ויוצרים מקומיים. כל אלה תורמים להכחדה של שפות, דתות ותרבויות בכל הגלובוס. התרבויות שנשארו בקפיטליזם משתנות בהתאם לערכים שקיימים בקפיטליזם ומתאימות את עצמן עליו. לדוגמה החברה הדתית היהודית שבמקור מדגישה היבטים של מיסוי והתערבות למען החלשים בחברה (בחוקים כמו שמירת שבת, שחרור עבד לחופשי) הולכת לכיוון של שמרנות -קפיליטסטית שבה אין מחוייבות של המדינה כלפי הפרט והחלשת ערכים כמו [[נחלת הכלל]], [[פשטות מרצון]] או [[סולידריות]].  

הקפיטליזם מביא [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] רבים שמשנים את הדרך בה חברה מתקיימת. תקשורת המונים ובידור המונים מחליפים את הקהילה באספקת [[תרבות]], ואמצעי בידור. תבניות המחשבה והתרבות נקבעות פחות על ידי מסורות, דתות וקהילות ויותר על ידי תקשורת המונים ו[[תרבות הצריכה]]. החופש הכלכלי שהקפיטליזם מאפשר גורם להקטנת התא המשפחתי מחמולה למשפחה זוגית ואף למשפחות חד הוריות. כמו כן שוק העבודה גורם למשפחות לנדוד וגורם להפרדה גאוגרפית בין בני הזוג ומקשה על חיי המשפחה ועל בניית קהילות יציבות. ה[[גלובליזציה]] תורמת להתפשטות האנגלית כשפה אוניברסלית ומקטינה את החשיבות של שפות מקומיות ויוצרים מקומיים. כל אלה תורמים להכחדה של שפות, דתות ותרבויות בכל הגלובוס. התרבויות שנשארו בקפיטליזם משתנות בהתאם לערכים שקיימים בקפיטליזם ומתאימות את עצמן עליו. לדוגמה החברה הדתית היהודית שבמקור מדגישה היבטים של מיסוי והתערבות למען החלשים בחברה (בחוקים כמו שמירת שבת, שחרור עבד לחופשי) הולכת לכיוון של שמרנות-קפיטליסטית שבה אין מחוייבות של המדינה כלפי הפרט והחלשת ערכים כמו [[נחלת הכלל]], [[פשטות מרצון]] או [[סולידריות]].  

[[תרבות הצריכה]] משפיעה לא רק על הרמה של צריכה אישית, אלא גם על המבנה הנפשי של אנשים ועל המטרות התרבותיות של כלל החברה. השפעה נפשית כוללת לדוגמה הגדרה של אנשים לפי העבודה שהם עובדים בה (ולא לדוגמה לפי שיוך לעם או לדת מסויימים) וכן לנסיון של הגדרה עצמית על ידי קניית מותגים. השפעה אחרת היא בטקסים כמו [[בלק פריידי]] וכן חגים שונים (כמו חג האהבה, כריסמס) שבהם צריכת מוצרים פרטיים הולכת ומקבלת חשיבות גדולה יותר ויש החלשות של פעולות חברתיות או משפחתיות לציון החג.

[[תרבות הצריכה]] משפיעה לא רק על הרמה של צריכה אישית, אלא גם על המבנה הנפשי של אנשים ועל המטרות התרבותיות של כלל החברה. השפעה נפשית כוללת לדוגמה הגדרה של אנשים לפי העבודה שהם עובדים בה (ולא לדוגמה לפי שיוך לעם או לדת מסויימים) וכן לניסיון של הגדרה עצמית על ידי קניית מותגים. השפעה אחרת היא בטקסים כמו [[בלק פריידי]] וכן חגים שונים (כמו חג האהבה, כריסמס) שבהם צריכת מוצרים פרטיים הולכת ומקבלת חשיבות גדולה יותר ויש החלשות של פעולות חברתיות או משפחתיות לציון החג.

===מוצרים ציבוריים ===

===מוצרים ציבוריים ===

במשך המאה ה-19 הייתה הביקורת של הסוציאליזם לפיה אי שוויון עמוק ותנאי חיים נוראיים של מעמד הפועלים, יביאו לקיצו של הקפיטליזם, אבל דברים אלה לא התרחשו. למרות ניצול של פועלים ולמרות שהמעמדות העשירים ניצלו לא פעם את כוחם כדי לגרוף עוד כוח, הייתה עליה ברמת החיים - שלפעמים הייתה עלתה בקצב משמעותי - במיוחד לאחר שתי מלחמות העולם.  

במשך המאה ה-19 הייתה הביקורת של הסוציאליזם לפיה אי שוויון עמוק ותנאי חיים נוראיים של מעמד הפועלים, יביאו לקיצו של הקפיטליזם, אבל דברים אלה לא התרחשו. למרות ניצול של פועלים ולמרות שהמעמדות העשירים ניצלו לא פעם את כוחם כדי לגרוף עוד כוח, הייתה עליה ברמת החיים - שלפעמים הייתה עלתה בקצב משמעותי - במיוחד לאחר שתי מלחמות העולם.  

בסוף שנות ה-50 ובהמשך גם בשנות ה-60 והלאה צמחה ביקורת חדשה על הקפיטליזם. [[ג'ון קנת גלבריית]] כתב את [[חברת השפע]] לפיו השוק מוצלח בהספקת יותר ויותר [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] כמו לחם, מכוניות או בית, אבל הוא לא מוצלח במיוחד בהספקת [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. מוצרים אלה - כמו [[אמון]], שמירה על [[מערכות אקולוגיות]] ועל [[הסביבה הטבעית]], הוגנות ו[[בריאות הציבור]] יכולים לתרום ל[[רווחה]]. כלכלני והוגים - כמו לדוגמה [[קרל סייגן]] חששו כי עליית החדשות כבידור והתרחבות של [[תאוריות קונספירציה]] יובילו גם לשינוי המשטר והתרבות.  

בסוף שנות ה-50 ובהמשך גם בשנות ה-60 והלאה צמחה ביקורת חדשה על הקפיטליזם. [[ג'ון קנת גלבריית]] כתב את [[חברת השפע]] לפיו השוק מוצלח בהספקת יותר ויותר [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] כמו לחם, מכוניות או בית, אבל הוא לא מוצלח במיוחד בהספקת [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. מוצרים אלה - כמו [[אמון]], שמירה על [[מערכות אקולוגיות]] ועל [[הסביבה הטבעית]], הוגנות ו[[בריאות הציבור]] יכולים לתרום ל[[רווחה]]. כלכלני והוגים - כמו לדוגמה [[קרל סייגן]] חששו כי עליית החדשות כבידור והתרחבות של [[תאוריות קונספירציה]] יובילו גם לשינוי המשטר והתרבות.  

במאה ה-21 יש ביקורת וחשש מפני [[משבר המוצרים הציבוריים]]. דבר זה נכון לגבי [[השפעות סביבתיות]] וחשש מפני [[התחממות עולמית|משבר אקלים]] [[הכחדה המונית בימנו]], ו[[משבר המים העולמי]]. אבל הוא גם נכון ביחס לנושאים אחרים כמו [[אמון]] (כלפי הממשל, מערכת המשפט, העיתונות, חברות רבות) או קושי של אנשים להבין מה בעצם אמת ומה לא ([[אמת כמוצר ציבורי]]).

במאה ה-21 יש ביקורת וחשש מפני [[משבר המוצרים הציבוריים]]. דבר זה נכון לגבי [[השפעות סביבתיות]] וחשש מפני [[התחממות עולמית|משבר אקלים]] [[הכחדה המונית בימנו]], ו[[משבר המים העולמי]]. אבל הוא גם נכון ביחס לנושאים אחרים כמו [[אמון]] (כלפי הממשל, מערכת המשפט, העיתונות, חברות רבות) או קושי של אנשים להבין מה בעצם אמת ומה לא ([[אמת כמוצר ציבורי]]).

===השפעות נפשיות===

===השפעות נפשיות===

ביקורת אחרת ודומה היא שהקפיטליזם צריך להמציא צרכים חדשים, שכן הצרכים הקיימים כבר - נניח מספיק מזון - כבר מולאו. חברות עשירות יכולות לא רק למכור מוצרים בצורה זולה יותר אלא גם להשפיע על הצרכנים לרצות לקנות יותר. דבר זה בוצע בין היתר על ידי שכנוע של אנשים שאין להם כיום מספיק. כמו כן החלה להתפתח [[כלכלת התמכרות]] שכן בין מוצרים לא-ממכרים לבין מוצרים ממכרים יותר למוצרים הממכרים יש יתרון משמעותי. אחת הביקורת על הקפיטליזם הוא חחש מפני [[עולם חדש מופלא]] שבו רוב הציבור חי במעין מכונה סכרינית של ריגושים ו[[סמי פנאי]] שונים, כך שהלשליטה בו היא לא על ידי פחד (כמו בקומוניזם או פאשיזם) אלה על ידי שילוב של [[תעמולה]], ו[[התמכרות]].  

ביקורת אחרת ודומה היא שהקפיטליזם צריך להמציא צרכים חדשים, שכן הצרכים הקיימים כבר - נניח מספיק מזון - כבר מולאו. חברות עשירות יכולות לא רק למכור מוצרים בצורה זולה יותר אלא גם להשפיע על הצרכנים לרצות לקנות יותר. דבר זה בוצע בין היתר על ידי שכנוע של אנשים שאין להם כיום מספיק. כמו כן החלה להתפתח [[כלכלת התמכרות]] שכן בין מוצרים לא-ממכרים לבין מוצרים ממכרים יותר למוצרים הממכרים יש יתרון משמעותי. אחת הביקורת על הקפיטליזם הוא חשש מפני [[עולם חדש מופלא]] שבו רוב הציבור חי במעין מכונה סכרינית של ריגושים ו[[סמי פנאי]] שונים, כך שהשליטה בו היא לא על ידי פחד (כמו בקומוניזם או פאשיזם) אלה על ידי שילוב של [[תעמולה]], ו[[התמכרות]].  

הקפיטליזם כמערכת צריך להמציא צרכים חדשים, שכן הצרכים הקיימים כבר - נניח מספיק מזון - כבר מולאו. חברות עשירות יכולות לא רק למכור מוצרים בצורה זולה יותר אלא גם להשפיע על הצרכנים לרצות לקנות יותר. דבר זה בוצע בין היתר על ידי שכנוע של אנשים שאין להם כיום מספיק. כמו כן החלה להתפתח [[כלכלת התמכרות]] שכן בין מוצרים לא-ממכרים לבין מוצרים ממכרים יותר למוצרים הממכרים יש יתרון משמעותי.  

הקפיטליזם כמערכת צריך להמציא צרכים חדשים, שכן הצרכים הקיימים כבר - נניח מספיק מזון - כבר מולאו. חברות עשירות יכולות לא רק למכור מוצרים בצורה זולה יותר אלא גם להשפיע על הצרכנים לרצות לקנות יותר. דבר זה בוצע בין היתר על ידי שכנוע של אנשים שאין להם כיום מספיק. כמו כן החלה להתפתח [[כלכלת התמכרות]] שכן בין מוצרים לא-ממכרים לבין מוצרים ממכרים יותר למוצרים הממכרים יש יתרון משמעותי.  

היבטים רבים בקפיטליזם המאוחר גורמים כנראה לירידה באושר, ולפגיעה בתחושת הרווחה , ודווקא במדינות עשירות רבות יש ירידה באופטימיות ותחושת דכדוך. דוגמה לכך היא התחושה של אנשים בארצות הברית כי היא כבר לא מדינה "גדולה" ויש צורך לחזור לעבר לשם כך. היבט אחר של דבר זה הוא עליה בדיווח על תחשות של [[בדידות]], [[רייקנות]], [[דיכאון]] ו[[מתח נפשי]] עודף. היבטים אלה יכולים לנבוע מתוך מספר תהליכים בקפיטליזם כמו החלשות קהילות, התגברות ההרגשה שהכל מסתכם בקניית עוד מוצרים, הפיכת כל הדברים לסוג של סחורה, מגמות עיור, מעבר של עובדים בצורה תכופה יותר, [[אורח חיים יושבני]] ועוד אפשרויות. החשד הוא שהרס של [[מוצרים ציבוריים]] שחשובים לבריאות ולרוווחה הנפשית גורם בסופו של דבר לפגיעה ברווחה החברתית - כך שלמרות כל הצריכה הרבה , ואולי בגלל צריכה עודפת, יש אומללות במקום אושר, והרגשה כללית של עליבות או צביעות במקום הרגשה של קידמה ושגשוג.

היבטים רבים בקפיטליזם המאוחר גורמים כנראה לירידה באושר, ולפגיעה בתחושת הרווחה, ודווקא במדינות עשירות רבות יש ירידה באופטימיות ותחושת דכדוך. דוגמה לכך היא התחושה של אנשים בארצות הברית כי היא כבר לא מדינה "גדולה" ויש צורך לחזור לעבר לשם כך. היבט אחר של דבר זה הוא עליה בדיווח על תחושות של [[בדידות]], [[ריקנות]], [[דיכאון]] ו[[מתח נפשי]] עודף. היבטים אלה יכולים לנבוע מתוך מספר תהליכים בקפיטליזם כמו החלשות קהילות, התגברות ההרגשה שהכל מסתכם בקניית עוד מוצרים, הפיכת כל הדברים לסוג של סחורה, מגמות עיור, מעבר של עובדים בצורה תכופה יותר, [[אורח חיים יושבני]] ועוד אפשרויות. החשד הוא שהרס של [[מוצרים ציבוריים]] שחשובים לבריאות ולרוווחה הנפשית גורם בסופו של דבר לפגיעה ברווחה החברתית - כך שלמרות כל הצריכה הרבה, ואולי בגלל צריכה עודפת, יש אומללות במקום אושר, והרגשה כללית של עליבות או צביעות במקום הרגשה של קידמה ושגשוג.

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Capitalism קפיטליזם] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Capitalism קפיטליזם] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2336448# נגיד הבנק המרכזי של בריטניה: "הקפיטליזם אוכל יושביו"] ניו יורק טיימס בדה מרקר, 31.05.2014  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2336448# נגיד הבנק המרכזי של בריטניה: "הקפיטליזם אוכל יושביו"] ניו יורק טיימס בדה מרקר, 31.05.2014  

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3901213 החזון הפוסט־קפיטליסטי של הסוציולוג האמריקאי פיטר פרייז], נטע-אלכסנדר, הארץ, 02.03.2017  

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3901213 החזון הפוסט־קפיטליסטי של הסוציולוג האמריקאי פיטר פרייז], נטע-אלכסנדר, הארץ, 02.03.2017  

* [http://www.haokets.org/2012/07/22/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90/ ארבעה עתידות (חלק א')] מתן קמינר, העוקץ, 22.07.12

* [http://www.haokets.org/2012/07/22/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90/ ארבעה עתידות (חלק א')] מתן קמינר, העוקץ, 22.07.2012

פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], 2011 הרצאות בווידאו, Youtube:  

פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], 2011 הרצאות בווידאו, Youtube:  

* [http://www.youtube.com/watch?v=SIS8rYaeZ_w הדת הקפיטליסטית] שעור 20: אגואיזם הוא אלטרואיזם, הדיבר הראשון של הדת הקפיטליסטית, צמיחה הולכת וגוברת מימון האימפריאליזם על ידי משקיעים פרטיים • חברה בע"מ • עסקי הביטוח • השוק ההולנדי מנצח את מלך ספרד • מעגל הקסמים של אשראי ומלחמה • בועת המיסיסיפי • אימפריה של חנוונים • בשם ההון • צמיחה מבוקרת

* [http://www.youtube.com/watch?v=SIS8rYaeZ_w הדת הקפיטליסטית] שעור 20: אגואיזם הוא אלטרואיזם, הדיבר הראשון של הדת הקפיטליסטית, צמיחה הולכת וגוברת מימון האימפריאליזם על ידי משקיעים פרטיים • חברה בע"מ • עסקי הביטוח • השוק ההולנדי מנצח את מלך ספרד • מעגל הקסמים של אשראי ומלחמה • בועת המיסיסיפי • אימפריה של חנוונים • בשם ההון • צמיחה מבוקרת

* [http://www.youtube.com/watch?v=svQLkP4SHJE המהפכה התעשייתית] שעור 21: סחר העבדים האטלנטי, המהפכה התעשייתית, מהפכת המרת האנרגיה, תעשיית השניצלים, צרות של עשירים, הדיבר השני של הדת הקפיטליסטית

* [http://www.youtube.com/watch?v=svQLkP4SHJE המהפכה התעשייתית] שעור 21: סחר העבדים האטלנטי, המהפכה התעשייתית, מהפכת המרת האנרגיה, תעשיית השניצלים, צרות של עשירים, הדיבר השני של הדת הקפיטליסטית

* [http://www.youtube.com/watch?v=S92W7eDyDdM סדר במהפכה מתמדת] שעור 22. זמן לאחר המהפכה התעשייתית, קהילה ומשפחה מול מדינה ושוק

* [http://www.youtube.com/watch?v=S92W7eDyDdM סדר במהפכה מתמדת] שעור 22. זמן לאחר המהפכה התעשייתית, קהילה ומשפחה מול מדינה ושוק