שינויים

תומכים של טכנולוגיית הסדיקה ההידראולית מצביעים על היתרונות הכלכליים שנובעים מהיכולת לנצל כמויות ענק של הידרו-קרבונים שהיו בלתי נגישים בעבר, ושהטכניקה החדשה מאפשרת לנצל. מתנגדים של הסדיקה ההידראולית מצביעים על הסיכון ב[[השפעות סביבתיות]] שונות כולל [[זיהום מי תהום]], סיכון ב[[זיהום אוויר]], נדידה של גזים וכימיקלים המשמשים בסדיקה ההידראולית אל פני השטח, [[זיהום קרקע]] כתוצאה מדליפות. מסיבות אלה סידוק הידראולי נמצא תחת בדיקות ברחבי העולם, וחלק מהמדינות אוסרות או משהות את השימוש בטכנולוגיה זו. בחלק מהמדינות יש פוטנציאל תאורטי רב של פצלים אבל סיבות טכניות (כמו מחסור במים, מבנה סלע בעייתי ועוד) המקשים על פיתוח שדות הפצלים.  

תומכים של טכנולוגיית הסדיקה ההידראולית מצביעים על היתרונות הכלכליים שנובעים מהיכולת לנצל כמויות ענק של הידרו-קרבונים שהיו בלתי נגישים בעבר, ושהטכניקה החדשה מאפשרת לנצל. מתנגדים של הסדיקה ההידראולית מצביעים על הסיכון ב[[השפעות סביבתיות]] שונות כולל [[זיהום מי תהום]], סיכון ב[[זיהום אוויר]], נדידה של גזים וכימיקלים המשמשים בסדיקה ההידראולית אל פני השטח, [[זיהום קרקע]] כתוצאה מדליפות. מסיבות אלה סידוק הידראולי נמצא תחת בדיקות ברחבי העולם, וחלק מהמדינות אוסרות או משהות את השימוש בטכנולוגיה זו. בחלק מהמדינות יש פוטנציאל תאורטי רב של פצלים אבל סיבות טכניות (כמו מחסור במים, מבנה סלע בעייתי ועוד) המקשים על פיתוח שדות הפצלים.  

סוג אחר של ביקורת הוא ששיש הגזמה בכמות ובאיכות של מאגרי פצלי הגז ופצלי הנפט. [[החזר אנרגטי|ההחזר האנרגטי]] של באר פצלים נמוך בהרבה יחסית לבאר יבשתית דומה, עקב השקעה גדולה בהרבה בהקמה ובתפעול הבאר. התפוקה של באר כזו יורד במהירות, מה שמחייב קידוח בארות חדשות או הרחבת הבאר הקיימת. כל זה מתרגם להשקעות גבוהות יותר של [[הון תעשייתי]] ומייקר את הקידוח. מסיבות אלה שדות של פצלי גז ואולי גם פצלי נפט מגיעים ל[[שיא תפוקה]] מהר בהרבה יחסית לשדות נפט וגז דומים בגודלם, כך שחלק גדול מהמאגר עלול להתגלות כבלתי כדאי כלכלית ו/או בלתי כדאי אנרגטית (צריך להשקיע בהפקתו יותר אנרגיה ממה שתתקבל). המסקנה כתוצאה מכך היא שההבטחה הגלומה לכאורה בסדיקה הידראולית תתברר כאופטימיות מוגזמת.

סוג אחר של ביקורת הוא ששיש הגזמה בכמות ובאיכות של מאגרי פצלי הגז ופצלי הנפט. [[החזר אנרגטי|ההחזר האנרגטי]] של באר פצלים נמוך בהרבה יחסית לבאר יבשתית דומה, עקב השקעה גדולה בהרבה בהקמה ובתפעול הבאר. התפוקה של באר כזו יורד במהירות, מה שמחייב קידוח בארות חדשות או הרחבת הבאר הקיימת. כל זה מתרגם להשקעות גבוהות יותר של [[הון תעשייתי]] ומייקר את הקידוח. מסיבות אלה שדות של פצלי גז ואולי גם פצלי נפט מגיעים ל[[שיא תפוקה]] מהר בהרבה יחסית לשדות נפט וגז דומים בגודלם, כך שחלק גדול מהמאגר עלול להתגלות כבלתי כדאי כלכלית ו/או בלתי כדאי אנרגטית (צריך להשקיע בהפקתו יותר אנרגיה ממה שתתקבל). המסקנה כתוצאה מכך היא שההבטחה הגלומה לכאורה בסדיקה הידראולית תתברר כאופטימיות מוגזמת.

בעולם יש מאגרים רבים של פצלי גז ופצלי נפט שיכולים להתאים לסדיקה הידראולית, כאשר אלו מרוכזים בעיקר במקומות שכבר יש בהם נפט או גז טבעי כגון ארצות הברית, רוסיה ודרום אמריקה. עם זאת, קשיים טכניים שונים, כמו מחסור במים נקיים, שכבות סלע בעייתיות ועוד מעכבים את פיתוח חלק ניכר משדות הפצלים.  

בעולם יש מאגרים רבים של פצלי גז ופצלי נפט שיכולים להתאים לסדיקה הידראולית, כאשר אלו מרוכזים בעיקר במקומות שכבר יש בהם נפט או גז טבעי כגון ארצות הברית, רוסיה ודרום אמריקה. עם זאת, קשיים טכניים שונים, כמו מחסור במים נקיים, שכבות סלע בעייתיות ועוד מעכבים את פיתוח חלק ניכר משדות הפצלים.  

הפקת גז או נפט קונבנציונליים מבאר או מאגר יכולים להמשך במשך עשרות שנים. ההפקה היא בדרך כלל דמויית דבשת - בהתחלה קודחים בקצב איטי אך הלחץ בבאר גבוה. עם הזמן הלחץ יורד אבל מפתחים עוד את הבאר כך שהתפוקה עולה. בהמשך הירידה בלחץ בבאר היא משמעותית יותר ויש ירידה איטית בקצב ההפקה. קשה לזרז את קצב ההפקה שכן שאבית הנפט או הגז תלויה בנימיות של הסלע. שאיבה בקצב גבוה מידי עלולה להשאיר גז כלוא בתוך הסלעים.  

הפקת גז או נפט קונבנציונליים מבאר או מאגר יכולים להמשך במשך עשרות שנים. ההפקה היא בדרך כלל דמויית דבשת - בהתחלה קודחים בקצב איטי אך הלחץ בבאר גבוה. עם הזמן הלחץ יורד אבל מפתחים עוד את הבאר כך שהתפוקה עולה. בהמשך הירידה בלחץ בבאר היא משמעותית יותר ויש ירידה איטית בקצב ההפקה. קשה לזרז את קצב ההפקה שכן שאבית הנפט או הגז תלויה בנימיות של הסלע. שאיבה בקצב גבוה מידי עלולה להשאיר גז כלוא בתוך הסלעים.  

לעומת זאת הפקה בשיטות פראקינג של [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] היא בעלת קצב דעיכה מהיר בהרבה. לדוגמה עבור בארצות פצלי נפט במאגר "בקאאן", מאגר פצלי הנפט הגדול בארצות הברית, התפוקה מבאר היא בשיא ביום הראשון של ההפקה ולאחר מכן היא יורדת במהירות. בתוך חצי שנה התפוקה היא 50%, בתום שנה התפוקה היא 30%, אחרי שנתיים התפוקה היא 20% ותפוקה של 10% לפני הגעה ל-5 שנים. פירוש הדבר הוא שיש לקדוח עוד ועוד בארות כדי לשמור על תפוקה קבועה של שדה גז נתון. מחקר משנת 2013 של אוניברסיטת טקסס של מעל 16 אלף בארות בשדה הפצלים ברנט בטקסס מצא שהשדה יגיע ל[[שיא תפוקת הנפט|שיא תפוקה]] בסביבות שנת 2015 וידעך בצורה איטית בשנים לאחר מכן. זאת למרות תוספת של 15 אלף בארות שצפויות עד שנת 2030. דבר זה כונה "מרוץ המלכה האדומה" (רצים יותר ויותר מהר כדי להישאר במקום). [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking] לכל זה יש השפעה על ה[[החזר האנרגטי]] של הפקת פצלי גז ונפט ומכאן גם על הכדאיות הכלכלית שבהפקתם. עתודות פצלי הגז והנפט על הנייר הן גבוהות, אבל אם עתודות אלה יצריכו השקעה של יותר ויותר אנרגיה ההפקה שלהן אינה דבר וודאי.  

לעומת זאת הפקה בשיטות פראקינג של [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] היא בעלת קצב דעיכה מהיר בהרבה. לדוגמה עבור בארצות פצלי נפט במאגר "בקאאן", מאגר פצלי הנפט הגדול בארצות הברית, התפוקה מבאר היא בשיא ביום הראשון של ההפקה ולאחר מכן היא יורדת במהירות. בתוך חצי שנה התפוקה היא 50%, בתום שנה התפוקה היא 30%, אחרי שנתיים התפוקה היא 20% ותפוקה של 10% לפני הגעה ל-5 שנים. פירוש הדבר הוא שיש לקדוח עוד ועוד בארות כדי לשמור על תפוקה קבועה של שדה גז נתון. מחקר משנת 2013 של אוניברסיטת טקסס של מעל 16 אלף בארות בשדה הפצלים ברנט בטקסס מצא שהשדה יגיע ל[[שיא תפוקת הנפט|שיא תפוקה]] בסביבות שנת 2015 וידעך בצורה איטית בשנים לאחר מכן. זאת למרות תוספת של 15 אלף בארות שצפויות עד שנת 2030. דבר זה כונה "מרוץ המלכה האדומה" (רצים יותר ויותר מהר כדי להישאר במקום).[http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking] לכל זה יש השפעה על ה[[החזר האנרגטי]] של הפקת פצלי גז ונפט ומכאן גם על הכדאיות הכלכלית שבהפקתם. עתודות פצלי הגז והנפט על הנייר הן גבוהות, אבל אם עתודות אלה יצריכו השקעה של יותר ויותר אנרגיה ההפקה שלהן אינה דבר וודאי.  

התפוקה הראשונית (Initial productivity) של כל באר בשדה הפצלים ברדנט גדלה בעקבות ניסיון שהחברות רכשו עם השנים. החברות גם הגדילו את האינטנסיבי ות של הטכנולוגיה - העריכו את אורך הקידוח האנכי ב-75% והגדילו את כמות המים המוכנסים לקידוח בכמעט פי 2. עם זאת עם השנים ירדה כמות "הנקודות המתוקות" - הבארות עם פוטנציאל פצלי הנפט הגבוה ביותר. בשנת 2011 התפוקה של בארות חדשות החלה לרדת כתוצאה מתהליך זה. התפוקה הראשונית ירדה ב-22% בין שנת 2011 ל-2012, וזאת למרות הערכת הקידוחים האנכיים ב- 10%. ניתן לקדוח מחדש בארות ישנות יותר ולהעלות את סך ההפקה מהן ב-30% אבל לא ניתן לבטל את תהליך הירידה בתפוקה. [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking]

התפוקה הראשונית (Initial productivity) של כל באר בשדה הפצלים ברדנט גדלה בעקבות ניסיון שהחברות רכשו עם השנים. החברות גם הגדילו את האינטנסיביות של הטכנולוגיה - העריכו את אורך הקידוח האנכי ב-75% והגדילו את כמות המים המוכנסים לקידוח בכמעט פי 2. עם זאת עם השנים ירדה כמות "הנקודות המתוקות" - הבארות עם פוטנציאל פצלי הנפט הגבוה ביותר. בשנת 2011 התפוקה של בארות חדשות החלה לרדת כתוצאה מתהליך זה. התפוקה הראשונית ירדה ב-22% בין שנת 2011 ל-2012, וזאת למרות הערכת הקידוחים האנכיים ב- 10%. ניתן לקדוח מחדש בארות ישנות יותר ולהעלות את סך ההפקה מהן ב-30% אבל לא ניתן לבטל את תהליך הירידה בתפוקה. [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking]

==השפעות סביבתיות של סידוק הידראולי==

==השפעות סביבתיות של סידוק הידראולי==

פראקינג כרוך בשימוש בכמות גדולה של [[מים]] ויש חשש מפני בזבוז מים גדול, [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]. חששות אלה הובילו מספר מדינות בארצות הברית, כמו מדינת ניו-יורק, לאסור על שיטת הפקה זו לשם הפקת [[פצלי גז]] בגלל בעיות אלה.

פראקינג כרוך בשימוש בכמות גדולה של [[מים]] ויש חשש מפני בזבוז מים גדול, [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]. חששות אלה הובילו מספר מדינות בארצות הברית, כמו מדינת ניו-יורק, לאסור על שיטת הפקה זו לשם הפקת [[פצלי גז]] בגלל בעיות אלה.

טכנולוגיית הפראקינג דורשת כמויות גבוהות של מים המוחדרים לקרקע בלחץ גבוה יחד עם [[כימיקלים רעילים]] ו[[חומר מסרטן|מסרטנים]]. כדי לקדוח באר פצלי-גז אחת יש צורך להחדיר לקרקע 18 אלף מטרים מעוקבים של מים. שיעור הכימיקלים הוא פחות מחצי אחוז אבל היות ומדובר בכמות גדולה של מים גם כמות הכימיקלים הנוספת היא בסופו של דבר כמויות של טונות. באר אחת דורשת 283 מטרים מעוקבים של כימיקלים.<ref name="hell2011"/> התהליך גם גורם לפליטה חזרה של מים מזוהמים שיש להיפטר מהם במקום כלשהו.  

טכנולוגיית הפראקינג דורשת כמויות גבוהות של מים המוחדרים לקרקע בלחץ גבוה יחד עם [[כימיקלים רעילים]] ו[[חומר מסרטן|מסרטנים]]. כדי לקדוח באר פצלי-גז אחת יש צורך להחדיר לקרקע 18 אלף מטרים מעוקבים של מים. שיעור הכימיקלים הוא פחות מחצי אחוז אבל היות ומדובר בכמות גדולה של מים גם כמות הכימיקלים הנוספת היא בסופו של דבר כמויות של טונות. באר אחת דורשת 283 מטרים מעוקבים של כימיקלים.<ref name="hell2011"/> התהליך גם גורם לפליטה חזרה של מים מזוהמים שיש להיפטר מהם במקום כלשהו.  

חלק מהמים המשמשים לפראקינג [[זיהום מי תהום|דולף אל מערכות מי התהום]] נחלים ומקווי מים. לא תמיד קל להבין לאן המים המוחדרים מגיעים, שכן הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים יכולים להגיע למקומות מרוחקים במעבה האדמה דרך סדקים. בנוסף, מקרי זיהום מים עלולים להתרחש עקב דליפות ותאונות במשאיות המשמשות להובלת הכימיקלים (דבר שכבר התרחש), עקב פיקוח לקוי על פעילות הבארות, תקלות, וכן עקב שפיכה לא מסודרת של המים המזוהמים שיצאו מאתרי הפראקינג. לטענת פעילים נגד הקידוחים אין פיקוח טוב על רוב בארות הקידוח. <ref name="hell2011">[http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM Fracking Hell: The Untold Story], Link Tv, The Ecologist , 2011</ref> מספרן של הבארות הפעילות בפנסילבניה לבדה הוא כ-70,000 בארות. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]

חלק מהמים המשמשים לפראקינג [[זיהום מי תהום|דולף אל מערכות מי התהום]] נחלים ומקווי מים. לא תמיד קל להבין לאן המים המוחדרים מגיעים, שכן הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים יכולים להגיע למקומות מרוחקים במעבה האדמה דרך סדקים. בנוסף, מקרי זיהום מים עלולים להתרחש עקב דליפות ותאונות במשאיות המשמשות להובלת הכימיקלים (דבר שכבר התרחש), עקב פיקוח לקוי על פעילות הבארות, תקלות, וכן עקב שפיכה לא מסודרת של המים המזוהמים שיצאו מאתרי הפראקינג. לטענת פעילים נגד הקידוחים אין פיקוח טוב על רוב בארות הקידוח. <ref name="hell2011">[http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM Fracking Hell: The Untold Story], Link Tv, The Ecologist , 2011</ref> מספרן של הבארות הפעילות בפנסילבניה לבדה הוא כ-70,000 בארות. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]

תושבים רבים המתגוררים בקרבת בארות פצלי גז מתלוננים על חדירת גז [[מתאן]] למי השתייה שלהם ועל כך שמערכת המים הביתית מכילה נוזלים שמנוניים שאינם מאפשרים שימוש בהם גם לצרכים אחרים כמו כביסה או שטיפת כלים.<ref name="hell2011"/> לטענת תושבים, כמות המתאן במים עמדה בעבר על 0.1 מיליגרם לליטר, אך מאז התחלת הקידוחים באיזורם, עלה ריכוז המתאן ל-64 מיליגרם לליטר, כלומר גידול פי 640. [http://www.youtube.com/watch?v=4LBjSXWQRV8]  

תושבים רבים המתגוררים בקרבת בארות פצלי גז מתלוננים על חדירת גז [[מתאן]] למי השתייה שלהם ועל כך שמערכת המים הביתית מכילה נוזלים שמנוניים שאינם מאפשרים שימוש בהם גם לצרכים אחרים כמו כביסה או שטיפת כלים.<ref name="hell2011"/> לטענת תושבים, כמות המתאן במים עמדה בעבר על 0.1 מיליגרם לליטר, אך מאז התחלת הקידוחים באיזורם, עלה ריכוז המתאן ל-64 מיליגרם לליטר, כלומר גידול פי 640. [http://www.youtube.com/watch?v=4LBjSXWQRV8]  

תחת ממשלו של בוש הבן, יצא בשנת 2005, חוק בשם Energy policy act, שאיפשר לחברות הקידוח להתחמק מדיווח על חומרים אלה. בשנת 2010 נענו 8 חברות הפקת פצלי גז לבקשת מידע מטעם [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. כדי לשכנע את חברת הליברטון, חלוצה בתחום פצלי הגז, נדרש צו בית משפט. כימיקלים לצורכי פצלי גז מקושרים ל[[סרטן העצמות]], [[סרטן השד]] ו[[סרטן הכבד]] כמו גם לשורה של בעיות אחרות כמו בעיות נשימה, בעיות התפתחות במוח ובאיברים רבים נוספים.<ref name="hell2011"/>  

תחת ממשלו של בוש הבן, יצא בשנת 2005, חוק בשם Energy policy act, שאיפשר לחברות הקידוח להתחמק מדיווח על חומרים אלה. בשנת 2010 נענו 8 חברות הפקת פצלי גז לבקשת מידע מטעם [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. כדי לשכנע את חברת הליברטון, חלוצה בתחום פצלי הגז, נדרש צו בית משפט. כימיקלים לצורכי פצלי גז מקושרים ל[[סרטן העצמות]], [[סרטן השד]] ו[[סרטן הכבד]] כמו גם לשורה של בעיות אחרות כמו בעיות נשימה, בעיות התפתחות במוח ובאיברים רבים נוספים.<ref name="hell2011"/>  

===חשש מפני זיהום רדיואקטיבי בארצות הברית===

===חשש מפני זיהום רדיואקטיבי בארצות הברית===

יש חשש לזיהום מים ב[[חומרים רדיואקטיביים]] עקב נוכחות של [[רדיום]] ו[[אורניום]] בשדה הגז הענק מרסלוס בפנסילבניה. השדה מכיל מרבצי [[אורניום]] שהתפרקות טבעית שלהם יוצרת רדיום. פעילות הפרקינג גורמת לו להגיע אל מי התהום והנחלים. היות ורדיום הוא [[חומר רדיואקטיבי]] ו[[גורם מסרטן|מסרטן]] החשש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. לטענת פעילים, הרדיום במי הפסולת של תעשיית הפרקינג, המכונה Brine, נמצא בריכוז גבוה פי 200 מרמת הריכוז הבטוחה. פנסילבניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וירג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטיביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק היתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. <ref name="hell2011"/> יש חשש גם מפני זיהום רדיואקטיבי של מי השתייה של פנסילבניה עצמה.  

יש חשש לזיהום מים ב[[חומרים רדיואקטיביים]] עקב נוכחות של [[רדיום]] ו[[אורניום]] בשדה הגז הענק מרסלוס בפנסילבניה. השדה מכיל מרבצי [[אורניום]] שהתפרקות טבעית שלהם יוצרת רדיום. פעילות הפרקינג גורמת לו להגיע אל מי התהום והנחלים. היות ורדיום הוא [[חומר רדיואקטיבי]] ו[[גורם מסרטן|מסרטן]] החשש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. לטענת פעילים, הרדיום במי הפסולת של תעשיית הפראקינג, המכונה Brine, נמצא בריכוז גבוה פי 200 מרמת הריכוז הבטוחה. פנסילבניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וירג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטיביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק הייתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. <ref name="hell2011"/> יש חשש גם מפני זיהום רדיואקטיבי של מי השתייה של פנסילבניה עצמה.  

בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות, מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם [[זיהום רדיואקטיבי]], וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]  

בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות, מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם [[זיהום רדיואקטיבי]], וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]  

ישנו חשש כי החדרת המים בלחץ גבוה, ותזוזה של סלעים ומים עלולה לגרום לרעידות אדמה עקב שינוי הלחץ על שברים תת-קרקעיים.

ישנו חשש כי החדרת המים בלחץ גבוה, ותזוזה של סלעים ומים עלולה לגרום לרעידות אדמה עקב שינוי הלחץ על שברים תת-קרקעיים.

באוהיו החלו לפעול בשנים האחרונות קידוחי החדרת מי שפכים מקידוחי פרקינג מפנסילבניה. הקידוחים מחדירים את המים עמוק אל תוך הקרקע במטרה להיפטר מהם. בעיירה Youngstown באוהיו מעולם לא נרשמו אירועי רעשי אדמה עד שנת 2011. בתחילת שנה זו החלה לפעול בה קידוח להחדרת מי שפכים מתעשיות פצלי-הגז לעומק האדמה. מאז התחלת פעילות הבאר נרשמו בעיירה 109 רעידות אדמה קטנות. הבאר נסגרה בעקבות רעש אדמה בחוזק 3.9 בסולם ריכטר שהתרחש בדצמבר.[http://www.slate.com/blogs/trending/2013/09/05/fracking_causes_earthquakes_scientists_offer_proof_in_new_study_of_ohio.html] [http://www.nbcnews.com/science/fracking-practices-blame-ohio-earthquakes-8C11073601]

באוהיו החלו לפעול בשנים האחרונות קידוחי החדרת מי שפכים מקידוחי פרקינג מפנסילבניה. הקידוחים מחדירים את המים עמוק אל תוך הקרקע במטרה להיפטר מהם. בעיירה Youngstown באוהיו מעולם לא נרשמו אירועי רעשי אדמה עד שנת 2011. בתחילת שנה זו החלה לפעול בה קידוח להחדרת מי שפכים מתעשיות פצלי-הגז לעומק האדמה. מאז התחלת פעילות הבאר נרשמו בעיירה 109 רעידות אדמה קטנות. הבאר נסגרה בעקבות רעש אדמה בחוזק 3.9 בסולם ריכטר שהתרחש בדצמבר.[http://www.slate.com/blogs/trending/2013/09/05/fracking_causes_earthquakes_scientists_offer_proof_in_new_study_of_ohio.html] [http://www.nbcnews.com/science/fracking-practices-blame-ohio-earthquakes-8C11073601]

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hydraulic_fracturing סדיקה הידרואלית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hydraulic_fracturing סדיקה הידרואלית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking היתרונות והחסרונות הסביבתיות של פראקינג] Journalist’s Resource project, אוקטובר 2014

* [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking היתרונות והחסרונות הסביבתיות של פראקינג] Journalist’s Resource project, אוקטובר 2014

* [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/fracking-shale-gas-health-effects-research-roundup השפעות בריאותיות של פראקינג ופצלי גז - סקירת ספרות מחקרית] Journalist’s Resource project, אוגוסט 2014

* [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/fracking-shale-gas-health-effects-research-roundup השפעות בריאותיות של פראקינג ופצלי גז - סקירת ספרות מחקרית] Journalist’s Resource project, אוגוסט 2014

* [http://www.blacklabor.org/?p=33190 הפקת גז מפצלי גז – מהפיכת האנרגיה העולמית] אמנון פורטוגלי, עבודה שחורה, 26.5.2011

* [http://www.blacklabor.org/?p=33190 הפקת גז מפצלי גז – מהפיכת האנרגיה העולמית], אמנון פורטוגלי, עבודה שחורה, 26.5.2011

* [http://www.themarker.com/magazine/1.1835700 העתיד המבטיח של פצלי הגז] סיון פינגולד, דה מרקר, 4.10.2012

* [http://www.themarker.com/magazine/1.1835700 העתיד המבטיח של פצלי הגז], סיון פינגולד, דה מרקר, 4.10.2012

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4217592,00.html בריטניה: אור ירוק לחיפוש פצלי גז] ynet 18.4.2012,

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4217592,00.html בריטניה: אור ירוק לחיפוש פצלי גז] ynet 18.4.2012,

* [http://sciam.co.il/archives/4814 האמת אודות סדיקה תת קרקעית] כריס מוני, סנייטיפיק אמריקן, ינואר 2012

* [http://sciam.co.il/archives/4814 האמת אודות סדיקה תת קרקעית] כריס מוני, סנייטיפיק אמריקן, ינואר 2012