שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 122 בתים ,  23:26, 21 באוגוסט 2020
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''טרטוגן''' (Teratogen) הוא חומר, מחלה או גורם סביבתי העלול לפגום בהתפתחות העובר ברחם. תהליך הפגיעה בעובר נקרא טרטוגנזה (Teratogenesis) והוא יכול להוביל להפרעה קונגניטלית.
+
'''טרטוגן''' (באנגלית: '''Teratogen''') הוא חומר, מחלה או גורם סביבתי העלול לפגום בהתפתחות העובר ברחם. תהליך הפגיעה בעובר נקרא טרטוגנזה (Teratogenesis) והוא יכול להוביל להפרעה קונגניטלית.
    
מקור המילה טרטוגן הוא מהמילה היוונית "teratoma", שפירושה "מפלצת". טרטוגנים עלולים לפגוע בעוברים של כל סוגי בעלי החיים, כולל בעוברים של [[בני אדם]]. היקף וטיב הנזק של הטרטוגן בעובר תלוי בסוג הטרטוגן, בכמות החשיפה של העובר ובעיתוי התרחשות החשיפה לטרטוגן. מערכות שונות של העובר מתפתחות בזמנים שונים ולכן אותו טרטוגן עלול להשפיע בצורה שונה על עוברים שונים.  
 
מקור המילה טרטוגן הוא מהמילה היוונית "teratoma", שפירושה "מפלצת". טרטוגנים עלולים לפגוע בעוברים של כל סוגי בעלי החיים, כולל בעוברים של [[בני אדם]]. היקף וטיב הנזק של הטרטוגן בעובר תלוי בסוג הטרטוגן, בכמות החשיפה של העובר ובעיתוי התרחשות החשיפה לטרטוגן. מערכות שונות של העובר מתפתחות בזמנים שונים ולכן אותו טרטוגן עלול להשפיע בצורה שונה על עוברים שונים.  
שורה 7: שורה 7:  
תרופות רבות עלולות לסכן עוברים, והן אסורות לשימוש על ידי נשים בהריון. בתרופות אלה מופיע סימון מיוחד על אריזת התרופה. בנוסף לתרופות הידועות כטרטוגניות, ישנן גם תרופות החשודות כטרטוגניות.  
 
תרופות רבות עלולות לסכן עוברים, והן אסורות לשימוש על ידי נשים בהריון. בתרופות אלה מופיע סימון מיוחד על אריזת התרופה. בנוסף לתרופות הידועות כטרטוגניות, ישנן גם תרופות החשודות כטרטוגניות.  
   −
'''תרופת התלידומיד'''. התלידומיד נמכר באירופה בשנות ה-50 ובשנות ה-60 של המאה ה-20 בהיקף נרחב כתרופה נגד בחילות, ומספר רב של נשים קנו את התרופה נגד בחילות הריון. התלידומיד מכיל אננטיומרים ימני ושמאלי. בעוד האננטיומר הימני אכן מונע האננטיומר השמאלי הוא טרטוגן. עקב [[תעשיית התרופות|תהליכי בדיקה לקויים]], דבר זה לא נתגלה לפני שיווק התרופה.  
+
'''תרופת התלידומיד'''. התלידומיד נמכר באירופה בשנות ה-50 ובשנות ה-60 של המאה ה-20 בהיקף נרחב כתרופה נגד בחילות, ומספר רב של נשים קנו את התרופה נגד בחילות הריון. התלידומיד מכיל אננטיומרים ימני ושמאלי. בעוד האננטיומר הימני אכן מונע האננטיומר השמאלי הוא טרטוגן. עקב [[תעשיית התרופות|תהליכי בדיקה לקויים]], דבר זה לא נתגלה לפני שיווק התרופה.  
    
'''תרופות כימותרפיות'''  
 
'''תרופות כימותרפיות'''  
שורה 14: שורה 14:     
===חומרים ממכרים===
 
===חומרים ממכרים===
'''[[אלכוהול ובריאות|אלכוהול]]''' (אתנול) - חשיפה לאלכוהול בזמן ההריון כרוכה בסיכון משמעותי ל"תסמונת אלכוהול עוברית". התסמונת כוללת הפרעה בגדילה, פגיעה במערכת העצבים המרכזית עם היקף ראש קטן ותווי פנים אופייניים. שפה שסועה, חך שסוע ומומי לב מתוארים לעתים כחלק מהתסמונת.<ref name="abiliko"/> במקרה של נשים שתייניות כבדות, אלכוהול עלול להביא ללידת תינוק עם פיגור שכלי, או אפילו מת. סיכון מרכזי לחשיפה לאכוהול בהריון הוא פיתוח מגוון של בעיות שכליות. הסיכון לנזק מוחי בעובר כתוצאה מחשיפה לאלכוהול קיים לאורך כל ההריון כיוון שהתפתחות המוח נמשכת לאורך ההריון כולו{{הערה|שם=Guerri| Guerri, C. (2002). Mechanisms involved in central nervous system dysfunctions induced by prenatal ethanol exposure. Neurotoxicity Research, 4(4), 327–335. {{PMID|12829422}}}}. חשיפה עוברית לאלכוהול היא הגורם המוביל ל[[מוגבלות שכלית התפתחותית]] (פיגור שכלי) בעולם המערבי{{הערה|Abel, E.L., & Sokol, R.J. (1987). Incidence of fetal alcohol syndrome and economic impact of FAS-related anomalies: Drug alcohol syndrome and economic impact of FAS-related anomalies. Drug and Alcohol Dependency, 19(1), 51–70. {{PMID|3545731}}}}. קיים חשש כי מאות ילדים שאומצו ממזרח אירופה והובאו לישראל וכן מאות ילדים שנולדו בישראל סובלים מתסמונת אלכוהול עוברית. עם זאת רבים מהם לא מאובחנים בשל חוסר מודעות של הורים, עובדי רווחה ורופאים לנושא. נשים שונות מגיבות אחרת לאלכוהול וקשה לדעת מה אם בכלל היא כמות בטוחה. {{הערה|שם=litman2018|שני ליטמן, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6697097 אלפי ישראלים אימצו ילדים מרוסיה ומזרח אירופה. הם לא ידעו למה הם נכנסים], הארץ, 28.11.2018 }} גורמי בריאות שונים ובתוכם משרד הבריאות בישראל ממליצים שלא לשתות אלכוהול כלל בתקופת ההריון.{{הערה|ימין=כן|[http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/Healthy_behavior_during_pregnancy.aspx התנהלות בריאה בהריון], באתר [[משרד הבריאות]]}}.
+
'''[[אלכוהול ובריאות|אלכוהול]]''' (אתנול) - חשיפה לאלכוהול בזמן ההריון כרוכה בסיכון משמעותי ל"תסמונת אלכוהול עוברית". התסמונת כוללת הפרעה בגדילה, פגיעה במערכת העצבים המרכזית עם היקף ראש קטן ותווי פנים אופייניים. שפה שסועה, חך שסוע ומומי לב מתוארים לעתים כחלק מהתסמונת.<ref name="abiliko"/> במקרה של נשים שתייניות כבדות, אלכוהול עלול להביא ללידת תינוק עם פיגור שכלי, או אפילו מת. סיכון מרכזי לחשיפה לאלכוהול בהריון הוא פיתוח מגוון של בעיות שכליות. הסיכון לנזק מוחי בעובר כתוצאה מחשיפה לאלכוהול קיים לאורך כל ההריון כיוון שהתפתחות המוח נמשכת לאורך ההריון כולו{{הערה|שם=Guerri| Guerri, C. (2002). Mechanisms involved in central nervous system dysfunctions induced by prenatal ethanol exposure. Neurotoxicity Research, 4(4), 327–335. {{PMID|12829422}}}}. חשיפה עוברית לאלכוהול היא הגורם המוביל ל[[מוגבלות שכלית התפתחותית]] (פיגור שכלי) בעולם המערבי{{הערה|Abel, E.L., & Sokol, R.J. (1987). Incidence of fetal alcohol syndrome and economic impact of FAS-related anomalies: Drug alcohol syndrome and economic impact of FAS-related anomalies. Drug and Alcohol Dependency, 19(1), 51–70. {{PMID|3545731}}}}. קיים חשש כי מאות ילדים שאומצו ממזרח אירופה והובאו לישראל וכן מאות ילדים שנולדו בישראל סובלים מתסמונת אלכוהול עוברית. עם זאת רבים מהם לא מאובחנים בשל חוסר מודעות של הורים, עובדי רווחה ורופאים לנושא. נשים שונות מגיבות אחרת לאלכוהול וקשה לדעת מה אם בכלל היא כמות בטוחה. {{הערה|שם=litman2018|שני ליטמן, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6697097 אלפי ישראלים אימצו ילדים מרוסיה ומזרח אירופה. הם לא ידעו למה הם נכנסים], הארץ, 28.11.2018 }} גורמי בריאות שונים ובתוכם משרד הבריאות בישראל ממליצים שלא לשתות אלכוהול כלל בתקופת ההריון.{{הערה|ימין=כן|[http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/Healthy_behavior_during_pregnancy.aspx התנהלות בריאה בהריון], באתר [[משרד הבריאות]]}}.
   −
'''עשן סיגריות''' - [[עישון]] בהריון מעלה סכון לסיבוכי הריון (כגון: הפלה, רעלת הריון, לידה מוקדמת, הפרדות שלייה ומות עובר תוך רחמי). כמו כן, מתוארת ירידה במשקל הלידה ביילודים לנשים מעשנות. ההשפעה תלויה בכמות הסיגריות היומית. קיימת המלצה רפואית שלא לעשן בעת ההיריון. במרבית העבודות, אין עדות לכך שעישון סיגריות טבק מעלה את הסיכון למומים מולדים. עם זאת, חלק מהעבודות תומך בקשר חלש בין עישון בתחילת הריון לבין שסעים באזור הפה והשפה.<ref name="abiliko"/>  
+
'''עשן סיגריות''' - [[עישון]] בהריון מעלה סיכון לסיבוכי הריון (כגון: הפלה, רעלת הריון, לידה מוקדמת, הפרדות שלייה ומות עובר תוך רחמי). כמו כן, מתוארת ירידה במשקל הלידה ביילודים לנשים מעשנות. ההשפעה תלויה בכמות הסיגריות היומית. קיימת המלצה רפואית שלא לעשן בעת ההיריון. במרבית העבודות, אין עדות לכך שעישון סיגריות טבק מעלה את הסיכון למומים מולדים. עם זאת, חלק מהעבודות תומך בקשר חלש בין עישון בתחילת הריון לבין שסעים באזור הפה והשפה.<ref name="abiliko"/>  
    
'''[[קפאין]]''' (Caffeine) - אין עדות לכך שקפאין מסכן את העובר בצריכה נמוכה בזמן ההריון. כאשר האשה צורכת מעל 150 מ"ג קפאין ליום, תתכן עליה מתונה בשיעור ההפלות העצמוניות ובהפרעה בגדילה התוך רחמית של העובר. כמות הקפאין במשקה תלויה בסוג המשקה, <ref name="abiliko"/> וקיים קופאין במיני מזונות שונים.
 
'''[[קפאין]]''' (Caffeine) - אין עדות לכך שקפאין מסכן את העובר בצריכה נמוכה בזמן ההריון. כאשר האשה צורכת מעל 150 מ"ג קפאין ליום, תתכן עליה מתונה בשיעור ההפלות העצמוניות ובהפרעה בגדילה התוך רחמית של העובר. כמות הקפאין במשקה תלויה בסוג המשקה, <ref name="abiliko"/> וקיים קופאין במיני מזונות שונים.
    
'''קוקאין''' - מעלה את השכיחות של סיבוכי הריון כגון, הפלה, מות עובר תוך רחמי, לידה מוקדמת, פקיעה מוקדמת של קרומים, משקל לידה נמוך, הקף ראש נמוך, הפרדות שליה, יתר לחץ דם.<ref name="abiliko"/>  
 
'''קוקאין''' - מעלה את השכיחות של סיבוכי הריון כגון, הפלה, מות עובר תוך רחמי, לידה מוקדמת, פקיעה מוקדמת של קרומים, משקל לידה נמוך, הקף ראש נמוך, הפרדות שליה, יתר לחץ דם.<ref name="abiliko"/>  
'''הרואין''' <ref name="abiliko"/>
+
'''הרואין''' <ref name="abiliko"/>
    
===גורמים זיהומיים טרטוגניים===
 
===גורמים זיהומיים טרטוגניים===
 
נגיפים, חיידקים וטפילים שונים עלולים לגרום להפרעות לעוברים.  
 
נגיפים, חיידקים וטפילים שונים עלולים לגרום להפרעות לעוברים.  
   −
'''אבעבועות רוח ''' הנגרמת על ידי נגיף ה-zoster Varicella - מחלת אבעבועות רוח לראשונה בחיים בשבועות 13-20 להריון עלולה לגרום להדבקת העובר ולנזק אופייני. פגיעות אפשריות הן במערכת העצבים המרכזית, בעיניים, בגדילה, צלקות בעור והיפופלזיה (תת-התפתחות) של גפיים בצד של המעורבות העורית. <ref name="abiliko"/>
+
'''אבעבועות רוח''' הנגרמת על ידי נגיף ה-zoster Varicella - מחלת אבעבועות רוח לראשונה בחיים בשבועות 13-20 להריון עלולה לגרום להדבקת העובר ולנזק אופייני. פגיעות אפשריות הן במערכת העצבים המרכזית, בעיניים, בגדילה, צלקות בעור והיפופלזיה (תת-התפתחות) של גפיים בצד של המעורבות העורית. <ref name="abiliko"/>
    
'''אדמת''' היא טרטוגן קשה מאוד אם היא מופיעה בתחילת ההריון. תוצאותיה עלולות להיות מומים חמורים בוולד.  
 
'''אדמת''' היא טרטוגן קשה מאוד אם היא מופיעה בתחילת ההריון. תוצאותיה עלולות להיות מומים חמורים בוולד.  
שורה 32: שורה 32:  
'''עגבת''' (Syphilis) - עגבת פעילה בהריון גורמת לעליה משמעותית בשכיחות של הפלות, מות עובר תוך-רחמי ומוות בתקופת היילוד. בהריונות המסתיימים בלידת יילוד חי, קיימת סכנה משמעותית לעגבת מולדת (צהבת, פריחה, דלקת מפרקים, אנמיה, נזלת מוגלתית-דמית, הגדלה של כבד, טחול וקשרי לימפה, וממצאים אופייניים של מעורבות עצמות וסחוס ברנטגן). <ref name="abiliko"/>
 
'''עגבת''' (Syphilis) - עגבת פעילה בהריון גורמת לעליה משמעותית בשכיחות של הפלות, מות עובר תוך-רחמי ומוות בתקופת היילוד. בהריונות המסתיימים בלידת יילוד חי, קיימת סכנה משמעותית לעגבת מולדת (צהבת, פריחה, דלקת מפרקים, אנמיה, נזלת מוגלתית-דמית, הגדלה של כבד, טחול וקשרי לימפה, וממצאים אופייניים של מעורבות עצמות וסחוס ברנטגן). <ref name="abiliko"/>
   −
'''טוקסופלסמוזיס''' (Toxoplasmosis) - מחלה הנגרמת על ידי נגיף חד תאי (toxoplasma gondii) שנישא בקרב משפחת החתולים, בעיקר חתולי הבית. בני אדם עלולים להידבק בנגיף על ידי מגע עם הצואה או הפרשות שלו. בנוסף הנגיף יכול לעבור מהחתול לחיית בית אחרת, או כתוצאה מאכילת בשר שלא בושל כראוי.[http://www.infomed.co.il/disease-338/#] הנגיף עלול לגרום להדבקה של העובר ולנזקים כתוצאה מכך, בעיקר כאשר האישה עוברת זיהום ראשוני בהריון. הנזקים כוללים פגיעה במערכת העצבים המרכזית, בעיניים ובשמיעה. הסיכון להדבקת העובר גבוה יותר ככל שהזיהום הראשוני מאוחר יותר בהריון. הסיכון לנזקים קשים בעובר כתוצאה מההדבקה גבוה יותר כאשר הזיהום הראשוני מוקדם בהריון, ואילו כאשר האשה נדבקת בשלב מאוחר של ההריון הסיכון לנזקים קטן ביותר.<ref name="abiliko"/>
+
'''טוקסופלסמוזיס''' (Toxoplasmosis) - מחלה הנגרמת על ידי נגיף חד תאי (toxoplasma gondii) שנישא בקרב משפחת החתולים, בעיקר חתולי הבית. בני אדם עלולים להידבק בנגיף על ידי מגע עם הצואה או הפרשות שלו. בנוסף הנגיף יכול לעבור מהחתול לחיית בית אחרת, או כתוצאה מאכילת בשר שלא בושל כראוי.[http://www.infomed.co.il/disease-338/#] הנגיף עלול לגרום להדבקה של העובר ולנזקים כתוצאה מכך, בעיקר כאשר האישה עוברת זיהום ראשוני בהריון. הנזקים כוללים פגיעה במערכת העצבים המרכזית, בעיניים ובשמיעה. הסיכון להדבקת העובר גבוה יותר ככל שהזיהום הראשוני מאוחר יותר בהריון. הסיכון לנזקים קשים בעובר כתוצאה מההדבקה גבוה יותר כאשר הזיהום הראשוני מוקדם בהריון, ואילו כאשר האשה נדבקת בשלב מאוחר של ההריון הסיכון לנזקים קטן ביותר.<ref name="abiliko"/>
    
===זיהום כימי ותעשייתי===
 
===זיהום כימי ותעשייתי===
שורה 61: שורה 61:  
* אריה סעדה, [http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1848&lang=HEB רשימת גורמים העלולים לסכן עוברים וילדים], abiliko, 13.7.2012
 
* אריה סעדה, [http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1848&lang=HEB רשימת גורמים העלולים לסכן עוברים וילדים], abiliko, 13.7.2012
 
* [http://niccc.technion.ac.il/heb/cancer/mutagen/mutagen_listD.pdf גורמים טרטוגנים ידועים בבני אדם] הועדה הבין-משרדית למסרטנים, מוטגים וטרטוגנים" 2003
 
* [http://niccc.technion.ac.il/heb/cancer/mutagen/mutagen_listD.pdf גורמים טרטוגנים ידועים בבני אדם] הועדה הבין-משרדית למסרטנים, מוטגים וטרטוגנים" 2003
 +
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Teratology טרטולוגיה] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Congenital_disorder מום מולד] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Congenital_disorder מום מולד] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Teratology טרטולוגיה- ענף המחקר של מומים מולדים] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Teratology טרטולוגיה- ענף המחקר של מומים מולדים] בוויקיפדיה האנגלית

תפריט ניווט