שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 6 בתים ,  19:23, 15 באפריל 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 6: שורה 6:  
בעוד ה[[חקלאות]] התעשייתית רואה בקרקע בדרך כלל מצע גידול ותו לאו, שיטות [[קיימות|מקיימות]] יותר, כמו [[פרמקלצ'ר]] רואות בקרקע [[מערכת מורכבת]] או [[מערכת אקולוגית]] שלמה שיש לטפח אותה ולשמור על בריאותה.
 
בעוד ה[[חקלאות]] התעשייתית רואה בקרקע בדרך כלל מצע גידול ותו לאו, שיטות [[קיימות|מקיימות]] יותר, כמו [[פרמקלצ'ר]] רואות בקרקע [[מערכת מורכבת]] או [[מערכת אקולוגית]] שלמה שיש לטפח אותה ולשמור על בריאותה.
   −
כדי שתיווצר קרקע פורייה וכדי שהיא תמשיך להתקיים, צריך להתקיים '''מחזור התחדשות הקרקע'''. ובאמת כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שיתפרק: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים, בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים המהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, שנותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלים, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס. לכן המינרלים וההומוס לא נגמרים והקרקע הפורייה, נשארת קרקע פורייה. רק בקרקע כזו יכולים לצמוח צמחים חדשים שיכולים לתת מזון, חמצן לבעלי חיים ואנשים. תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה לקראת: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע.
+
כדי שתיווצר קרקע פורייה וכדי שהיא תמשיך להתקיים, צריך להתקיים '''מחזור התחדשות הקרקע'''. ובאמת כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שיתפרק: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים, בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים המהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, שנותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלים, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס. לכן המינרלים וההומוס לא נגמרים והקרקע הפורייה, נשארת קרקע פורייה. רק בקרקע כזו יכולים לצמוח צמחים חדשים שיכולים לתת מזון, חמצן לבעלי חיים ואנשים. תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה לקראת: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע.  
   −
ב [[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו [[יער]] מחזור התחדשות הקרקע עובד בצורה הזו. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על הקרקע מהתחממות יתר מקרני השמש, מסחיפה על ידי מי הגשמים והרוח.
+
ב [[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו [[יער]] מחזור התחדשות הקרקע עובד בצורה הזו. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על הקרקע מהתחממות יתר מקרני השמש, מסחיפה על ידי מי הגשמים והרוח.
    
במערכת אקולוגית מורכבת כמו קרקע, יש אינטראקציות בין גורמים שונים כמו: סוג הקרקע; בעלי החיים החיים בקרקע ועליה (במיוחד תולעים וחרקים החיים בקרקע), צמחים מתורבתים, עשבים, פטריות, חד-תאים וחיידקים הגדלים בה; חיפוי הקרקע; הטיפול הניתן לה על ידי האדם; מידת האיוורור של הקרקע; אחוז ה[[הומוס]] בה; כמות המים שיש בה; מידת ההידוק שלה, [[המלחת קרקע|אחוז המלחים בה]] ו[[זיהום קרקע|והזיהום שבה]] ועוד.  
 
במערכת אקולוגית מורכבת כמו קרקע, יש אינטראקציות בין גורמים שונים כמו: סוג הקרקע; בעלי החיים החיים בקרקע ועליה (במיוחד תולעים וחרקים החיים בקרקע), צמחים מתורבתים, עשבים, פטריות, חד-תאים וחיידקים הגדלים בה; חיפוי הקרקע; הטיפול הניתן לה על ידי האדם; מידת האיוורור של הקרקע; אחוז ה[[הומוס]] בה; כמות המים שיש בה; מידת ההידוק שלה, [[המלחת קרקע|אחוז המלחים בה]] ו[[זיהום קרקע|והזיהום שבה]] ועוד.  
שורה 27: שורה 27:  
==איומי סביבה וקיימות על כמות ואיכות הקרקע==
 
==איומי סביבה וקיימות על כמות ואיכות הקרקע==
 
{{הפניה לערך מורחב|אובדן קרקע}}
 
{{הפניה לערך מורחב|אובדן קרקע}}
[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות ל[[מדבור]] בעולם. באדום ובכתום איזורים רגישים שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, רוב המדבור מתרחש סמוך למדבריות קיימים עקב שילוב תהליכים הגורמים להרס הקרקע. המדבור מתרחש בכל היבשות וגם במדינות עשירות ופוריות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, איזור טורקיה ודרום אירופה|ממוזער|400px]]
+
[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות ל[[מדבור]] בעולם. באדום ובכתום איזורים רגישים שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, רוב המדבור מתרחש סמוך למדבריות קיימים עקב שילוב תהליכים הגורמים להרס הקרקע. המדבור מתרחש בכל היבשות וגם במדינות עשירות ופוריות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, איזור טורקיה ודרום אירופה|ממוזער|400px]]
    
בתחילת המאה ה-21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: '''[[אובדן קרקע|אובדן קרקע פורייה]]'''. בלי קרקע פוריה אין מזון. לפי נתוני המדענים, יש 3 סיבות עיקריות לתופעה:
 
בתחילת המאה ה-21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: '''[[אובדן קרקע|אובדן קרקע פורייה]]'''. בלי קרקע פוריה אין מזון. לפי נתוני המדענים, יש 3 סיבות עיקריות לתופעה:
שורה 45: שורה 45:  
אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  
 
אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  
   −
'''בהמשך נוספו בעיות נוספות:'''
+
'''בהמשך נוספו בעיות נוספות:'''  
    
* [[מדבור]] הוא אחת הבעיות העיקריות של קרקעות באיזורים יבשים (הנמצאים בקרבת מדבריות), ולפי הערכת האו"ם הוא מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה.  
 
* [[מדבור]] הוא אחת הבעיות העיקריות של קרקעות באיזורים יבשים (הנמצאים בקרבת מדבריות), ולפי הערכת האו"ם הוא מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה.  
שורה 56: שורה 56:  
* חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.  
 
* חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.  
   −
* [[בירוא יערות]], ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות.
+
* [[בירוא יערות]], ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות.  
    
* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע|המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע. קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב [[המלחת קרקע]] שיכולה לנבוע מ[[המלחת מי תהום]] או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באיזור בבל ושומר והיתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה ל[[שקיעת האימפריה השומרית]].  
 
* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע|המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע. קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב [[המלחת קרקע]] שיכולה לנבוע מ[[המלחת מי תהום]] או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באיזור בבל ושומר והיתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה ל[[שקיעת האימפריה השומרית]].  
שורה 71: שורה 71:  
המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.
 
המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.
   −
אחד הפרויקטים הגדולים בעולם למעבר לחקלאות בת קיימא נקרא [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. באתר שלהם אפשר למצוא הרבה מידע על הנושא(באנגלית). לדוגמה, מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של '''כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט'''. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}} {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,
+
אחד הפרויקטים הגדולים בעולם למעבר לחקלאות בת קיימא נקרא [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. באתר שלהם אפשר למצוא הרבה מידע על הנושא(באנגלית). לדוגמה, מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של '''כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט'''. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}} {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,
 
  Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,
 
  Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,
 
policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:
 
policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:

תפריט ניווט