שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 5 בתים ,  21:53, 20 באפריל 2021
מ
החלפת טקסט – " גם גם " ב־" גם "
שורה 216: שורה 216:  
עישון תורם ל[[עוני]] במיוחד ב[[מדינות עניות]]. מחקרים הראו שבקרב [[עוני|משפחות עניות]] במדינות עניות, הוצאות על [[עישון טבק|טבק]] עלולות להיות מעל ל-10% מסך הצריכה של משק הבית. כתוצאה מכך משפחות אלה יכולות להוציא פחות כסף על מזון, חינוך וטיפולים רפואיים. פחות כסף לטיפולים רפואיים פירושם לעיתים קרובות הזנחת הטיפול הרפואי עד לשלב מאוחר יותר שבו התסמינים קשים יותר, וכן קשה ויקר יותר לטפל בחולים וסיכוי ההחלמה נמוכים יותר. כך שבנוסף להשפעות הבריאותיות הישירות שלו, עישון תורם ל[[תת-תזונה]], להוצאות בריאות גבוהות יותר ולמוות בר מניעה ממחלות אחרות. כמו כן עישון תורם לפגיעה בידיעת קרוא וכתוב ובהשכלה בכלל שגם להם יש השלכות לרעה על בריאות האוכלוסיה. {{הערה| שם=|TFI[http://www.who.int/tobacco/research/economics/rationale/poverty/en/ Tobacco Free Initiative (TFI) - Poverty], ארגון הבריאות העולמי}}
 
עישון תורם ל[[עוני]] במיוחד ב[[מדינות עניות]]. מחקרים הראו שבקרב [[עוני|משפחות עניות]] במדינות עניות, הוצאות על [[עישון טבק|טבק]] עלולות להיות מעל ל-10% מסך הצריכה של משק הבית. כתוצאה מכך משפחות אלה יכולות להוציא פחות כסף על מזון, חינוך וטיפולים רפואיים. פחות כסף לטיפולים רפואיים פירושם לעיתים קרובות הזנחת הטיפול הרפואי עד לשלב מאוחר יותר שבו התסמינים קשים יותר, וכן קשה ויקר יותר לטפל בחולים וסיכוי ההחלמה נמוכים יותר. כך שבנוסף להשפעות הבריאותיות הישירות שלו, עישון תורם ל[[תת-תזונה]], להוצאות בריאות גבוהות יותר ולמוות בר מניעה ממחלות אחרות. כמו כן עישון תורם לפגיעה בידיעת קרוא וכתוב ובהשכלה בכלל שגם להם יש השלכות לרעה על בריאות האוכלוסיה. {{הערה| שם=|TFI[http://www.who.int/tobacco/research/economics/rationale/poverty/en/ Tobacco Free Initiative (TFI) - Poverty], ארגון הבריאות העולמי}}
   −
אפילו במדינות עשירות יש משפחות רבות שבהן מעשנים מוציאים כסף על קניית סיגריות במקום על מוצרים חיוניים למשק הבית. לדוגמה בקנדה ובצרפת 31% מהמעשנים הגיעו למצב זה, באירלנד 15% ובהולנד בריטניה וניו זילנד 21%. בקרב מדינות עניות יותר דבר זה נפוץ הרבה יותר - במלזיה 67%, ברזיל 73% ובתאילנד 76%. [http://www.tobaccoatlas.org/topic/tobacco-poverty/] עישון יכול ליצור עול כלכלי כבד גם גם בגלל תחלואה ותמותה שהוא גורם - בשל כך שמשפחה מאבדת הורה מפרנס. מעשנים מתקשים לוותר על סיגריות גם כשמחירן עולה ([[מוצר קשיח]]). היבטים אלה גורמים לכך שעישון הוא תורם ל[[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון בריאותי]]. מחקרים במדינות עשירות מצאו כי חלק ניכר מ[[אי שוויון בריאותי]] נובע מכך שעניים מעשנים יותר ולכן חולים הרבה יותר בשורה ארוכה של מחלות.
+
אפילו במדינות עשירות יש משפחות רבות שבהן מעשנים מוציאים כסף על קניית סיגריות במקום על מוצרים חיוניים למשק הבית. לדוגמה בקנדה ובצרפת 31% מהמעשנים הגיעו למצב זה, באירלנד 15% ובהולנד בריטניה וניו זילנד 21%. בקרב מדינות עניות יותר דבר זה נפוץ הרבה יותר - במלזיה 67%, ברזיל 73% ובתאילנד 76%. [http://www.tobaccoatlas.org/topic/tobacco-poverty/] עישון יכול ליצור עול כלכלי כבד גם בגלל תחלואה ותמותה שהוא גורם - בשל כך שמשפחה מאבדת הורה מפרנס. מעשנים מתקשים לוותר על סיגריות גם כשמחירן עולה ([[מוצר קשיח]]). היבטים אלה גורמים לכך שעישון הוא תורם ל[[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון בריאותי]]. מחקרים במדינות עשירות מצאו כי חלק ניכר מ[[אי שוויון בריאותי]] נובע מכך שעניים מעשנים יותר ולכן חולים הרבה יותר בשורה ארוכה של מחלות.
    
עישון הוא בחלק מהמקרים סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - עישון מגביר את הסיכון לעוני, ועוני מגביר את הסיכון לעישון של הדור הבא. מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראו כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב עניים באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון למוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים בקרב גברים משכילים עמד על 5% הסיכון הזה כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. {{הערה| שם=|TFI}}
 
עישון הוא בחלק מהמקרים סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - עישון מגביר את הסיכון לעוני, ועוני מגביר את הסיכון לעישון של הדור הבא. מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראו כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב עניים באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון למוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים בקרב גברים משכילים עמד על 5% הסיכון הזה כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. {{הערה| שם=|TFI}}

תפריט ניווט