שינויים

[[תמונה:Co-operativeBankManchester.jpg|left|thumb|200px|המשרד הראשי של קואופרטיב בנק במנצ'סטר]]

[[תמונה:Co-operativeBankManchester.jpg|left|thumb|200px|המשרד הראשי של [[בנק שיתופי]] במנצ'סטר]]

'''קואופרטיב''' הוא שיטת התארגנות [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] של פרטים כדי לקדם מטרה מסויימת: כלכלית, חברתית או פוליטית.  

'''קואופרטיב''' או '''אגודה שיתופית''' הוא שיטת התארגנות [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] של פרטים כדי לקדם מטרה מסויימת: כלכלית, חברתית או פוליטית.  

הקואופרטיב מהווה פתרון [[ביקורת רדיקלית|רדיקלי]] כמו גם פתרון [[ביקורת מתונה|מתון]] מכיוון שהוא משתמש במעטפת 'מקובלת' מהמחשבה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] כדי לחתור תחת רעיונותיה הבסיסיים.

ניתן לראות בקואופרטיב מהווה פתרון [[ביקורת רדיקלית|רדיקלי]] כמו גם פתרון [[ביקורת מתונה|מתון]] מכיוון שהוא משתמש במעטפת 'מקובלת' מהמחשבה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] כדי לחתור תחת רעיונותיה הבסיסיים.

==הרעיון המסדר==

==הרעיון המסדר==

קואופרטיבי שירות קיימים בתחומים שונים, כגון:

קואופרטיבי שירות קיימים בתחומים שונים, כגון:

* [[חקלאות]].

* [[חקלאות]].

* פיננסים (הלוואות, פנסיה וביטוח).

* פיננסים (הלוואות, פנסיה וביטוח). ראו הרחבה ב[[בנק שיתופי]].

* צריכת מוצרים

* צריכת מוצרים

* בריאות

* בריאות

קואופרטיב עבודה הוא מקום עבודה בבעלות ובניהול העובדים.

קואופרטיב עבודה הוא מקום עבודה בבעלות ובניהול העובדים.

==יתרונות הקואופרטיב==

==יתרונות וחסרונות הקואופרטיב==

לקואופרטיב יתרונות רבים:

לקואופרטיב יתרונות רבים:

*אין ניגוד עניינים בין הבעלים לבין חברי הקואופרטיב. מטרת הארגון היא לשרת היטב את חבריו, הן כעובדים שכירים במקרה של קואופרטיב עבודה והן כצרכנים/לקוחות בשאר המקרים.

*אין ניגוד עניינים בין הבעלים לבין חברי הקואופרטיב. מטרת הארגון היא לשרת היטב את חבריו, הן כעובדים שכירים במקרה של קואופרטיב עבודה והן כצרכנים/לקוחות בשאר המקרים.

*חיזוק הקהילה.

*חיזוק הקהילה.

*העצמה, השבת השליטה של אנשים על חייהם.

*העצמה, השבת השליטה של אנשים על חייהם.

==דמוקרטיה וניהול==

==דמוקרטיה וניהול==

לרוב מנוהל הקואופרטיב בידי גוף נבחר של חבריו. אך במידה והקואופרטיב גדול מאוד או דורש מקצועיות מיוחדת לניהולו, ממנים החברים מנהלים מקצועיים בשכר, אשר אינם חברים. המנהלים הללו מפוקחים באופן ישיר על ידי החברים או באמצעות גוף נבחר מצומצם.

לרוב מנוהל הקואופרטיב בידי גוף נבחר של חבריו. אך במידה והקואופרטיב גדול מאוד או דורש מקצועיות מיוחדת לניהולו, ממנים החברים מנהלים מקצועיים בשכר, אשר אינם חברים. המנהלים הללו מפוקחים באופן ישיר על ידי החברים או באמצעות גוף נבחר מצומצם.

==קואופרטיב כפתרון 'מתון'==

===קואופרטיב כפתרון 'מתון'===

הקואופרטיב יכול להחשב כפתרון ל[[בעיות בכלכלה הנאו קלאסית|בעיות הכלכלה הנאו קלאסית]]. למעשה ניתן לראות אותו כמסגרת חוזית של גורמים מסויימים בשוק המנסים להשיג 'יתרון לגודל'. (ניתן לטעו כי פעולה כזו נוגדת את ה'תחרות', אולם מה שמותר לגדולים מותר גם לקטנים.)

הקואופרטיב יכול להחשב כפתרון ל[[בעיות בכלכלה הנאו קלאסית|בעיות הכלכלה הנאו קלאסית]]. למעשה ניתן לראות אותו כמסגרת חוזית של גורמים מסויימים בשוק המנסים להשיג 'יתרון לגודל'. (ניתן לטעו כי פעולה כזו נוגדת את ה'תחרות', אולם מה שמותר לגדולים מותר גם לקטנים.)

===חתירה תחת הרעיון של ההון===

===חתירה תחת הרעיון של ההון===

הקואופרטיב למעשה מערער על ההנחה הבסיסית ביותר של הכנ"ק: ההפרדה בין הון לעבודה. הכנ"ק מתבססת על [[פונקציית הייצור]] אשר לתוכה מוכנסות תשומות ה[[עבודה]] וה[[הון]], כך נותר [[הערך העודף]]. לפי המחשבה הנ"ק כל גורם בפונקציית הייצור זוכה לחלקו בערך העודף לפי תרומתו לתהליך הייצור. העובדים מקבלים שכר על עבודתם ובעלי ההון מקבלים דיבידנד על השקעתם. כמובן שבעלי ההון תמיד מקבלים יותר (גם אם פושטים את הרגל...). הכנ"ק גם מייחסים לעובדים עצלנות מטבעם, למעשה העובדים 'מוכרים' את זמן הפנאי שלהם ומקבלים כסף מבעלי ההון תמורת ויתור על הזכות להתבטל. חשוב לצייו כי גם המחשבה ה[[מארקס|מארקסיסטית]] מכירה בפונקציית הייצור, אולם טוענת כי הקפיטליסט 'חומס' את הערך העודף השייך לעובדים, מכיוון שרק לעבודה סגולות פריון. רעיון יסודי נוסף של הקפיטליזם הוא כי עסקים ושירותים פועלים רק למטרות ה[[רווח]] וכי פעילות עסקית שאין רווח בצידה אינה כלכלית ונידונה ע"י מנגנוני השוק והתחרות שלא להתבצע.

הקואופרטיב מערער את אחת ההנחות הבסיסית של הכלכלה הנאו קלאסית (כנ"ק(: ההפרדה בין הון לעבודה. הכנ"ק מתבססת על [[פונקציית הייצור]] אשר לתוכה מוכנסות תשומות ה[[עבודה]] וה[[הון]], כך נותר [[הערך העודף]]. לפי המחשבה הנ"ק כל גורם בפונקציית הייצור זוכה לחלקו בערך העודף לפי תרומתו לתהליך הייצור. העובדים מקבלים שכר על עבודתם ובעלי ההון מקבלים דיבידנד על השקעתם. כמובן שבעלי ההון תמיד מקבלים יותר (גם אם פושטים את הרגל...). הכנ"ק גם מייחסים לעובדים עצלנות מטבעם, למעשה העובדים 'מוכרים' את זמן הפנאי שלהם ומקבלים כסף מבעלי ההון תמורת ויתור על הזכות להתבטל. חשוב לצייו כי גם המחשבה ה[[מארקס|מארקסיסטית]] מכירה בפונקציית הייצור, אולם טוענת כי הקפיטליסט 'חומס' את הערך העודף השייך לעובדים, מכיוון שרק לעבודה סגולות פריון. רעיון יסודי נוסף של הקפיטליזם הוא כי עסקים ושירותים פועלים רק למטרות ה[[רווח]] וכי פעילות עסקית שאין רווח בצידה אינה כלכלית ונידונה ע"י מנגנוני השוק והתחרות שלא להתבצע.

הקואופרטיב סותר באופן ברור את שתי הנחות היסוד הללו. בקואופרטיב עבודה לא קיימת הפרדה בין בעלי ההון לעובדים השכירים, ולכן מתבטלת ההפרדה המלאכותית שיוצרת פונקציית הייצור. גם ברור כי להון אין את סגולת הפריון שמייחסים לו הכנ"ק ואין הוא הכח שמניע את הייצור. כמו כן התיאוריה כי בעל ההון 'מתאפק' מלשהתמש בהונו האישי ולכן מגיעים לו הרווחים אינה מתקיימת. הטענה בדבר 'עצלנותם' של העובדים מופרכת, העובדים מארגנים בעצמם את מסגרת העבודה שלהם, מנהלים את עצמם ויוצרים הכנסות כדי להתקיים ולא כדי 'לא להתבטל'.

הקואופרטיב סותר באופן ברור את שתי הנחות היסוד הללו. בקואופרטיב עבודה לא קיימת הפרדה בין בעלי ההון לעובדים השכירים, ולכן מתבטלת ההפרדה המלאכותית שיוצרת פונקציית הייצור. גם ברור כי להון אין את סגולת הפריון שמייחסים לו הכנ"ק ואין הוא הכח שמניע את הייצור. כמו כן התיאוריה כי בעל ההון 'מתאפק' מלשהתמש בהונו האישי ולכן מגיעים לו הרווחים אינה מתקיימת. הטענה בדבר 'עצלנותם' של העובדים מופרכת, העובדים מארגנים בעצמם את מסגרת העבודה שלהם, מנהלים את עצמם ויוצרים הכנסות כדי להתקיים ולא כדי 'לא להתבטל'.