שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 5: שורה 5:  
דרור מבחין בין כמה גישות כלפי הטכנולוגיה.  
 
דרור מבחין בין כמה גישות כלפי הטכנולוגיה.  
   −
;הגישה האינסטרומנטאלית: זו הגישה הרווחת כיום ושקודמה על ידי הזרם המודרני במאות מוקדמות יותר. גישה זו רואה בטכנולוגיה לא יותר מאשר מכשיר לשירות האנושות. מכשיר שמטרתו היא שימוש ואין לו כל דעה לגבי התוצאות. האנושות היא זו שבונה ויוצרת את הטכנולוגיה (לפי החלטות הצרכנים או בחירות של מקבלי החלטות), וממילא לא ניתן לדבר כלל על הפוליטיקה של הטכנולוגיה.  
+
;הגישה האינסטרומנטאלית: זו הגישה הרווחת כיום ושקודמה על ידי [[מודרניזם|הזרם המודרני]] במאות מוקדמות יותר. גישה זו רואה בטכנולוגיה לא יותר מאשר מכשיר לשירות האנושות. מכשיר שמטרתו היא שימוש ואין לו כל "דעה" לגבי התוצאות. ה"אנושות" היא זו שבונה ויוצרת את הטכנולוגיה (לפי החלטות [[צרכן|הצרכנים]] או בחירות של מקבלי החלטות), וממילא לא ניתן לדבר כלל על הפוליטיקה של הטכנולוגיה.  
   −
;הגישה הדטרמיניסטית: גישה זו סוגדת לטכנולוגיה ורואה בה ובה בלבד כמנוע שמקדם את ההיסטוריה. לבני האדם אין אפשרות לבחור כיצד להשתמש בטכנולוגיה, היות והיא קובת כיצד ישתמשו בה. היא מעצבת את החברה לפי לוגיקה פנימית וקבועה משלה - היעילות. לפי גישה זו לפוליטיקה יש השפעה פוליטית, אבל אין דרך עבור האנשים כצרכנים , עובדים, מהנדסים מנהלים או מצביעים לקבל החלטות שישפיעו על הכיוון בו טכנולוגיה תתקדם.  
+
;הגישה הדטרמיניסטית: גישה זו סוגדת לטכנולוגיה ורואה בה ובה בלבד כמנוע שמקדם את ההיסטוריה. ל[[בני אדם|בני האדם]] אין אפשרות לבחור כיצד להשתמש בטכנולוגיה, היות והיא קובעת כיצד ישתמשו בה. היא מעצבת את החברה לפי לוגיקה פנימית וקבועה משלה - היעילות. לפי גישה זו לטכנולוגיה יש השפעה פוליטית, אבל אין דרך עבור האנשים כצרכנים, עובדים, מהנדסים, מנהלים או מצביעים לקבל החלטות שישפיעו על הכיוון בו טכנולוגיה תתקדם.  
   −
;הגישה המהותית: גישה זו (ע"פ פינברג) רואה בטכנולוגיה לא מכשיר כי אם דרך חיים. גישה זו טוענת כי כל טכנולוגיה נושאת בתוכה ערכים שאותם היא מייצגת ובהם היא תומכת יותר מאשר בערכים מאחרים. על גישה זו מרחיב דרור בספרו.
+
;הגישה המהותית: גישה זו (ע"פ פינברג) רואה בטכנולוגיה לא מכשיר כי אם דרך חיים או [[תרבות]]. גישה זו טוענת כי כל טכנולוגיה נושאת בתוכה [[ערך חברתי|ערכים]] שאותם היא מייצגת ובהם היא תומכת יותר מאשר בערכים מאחרים. על גישה זו מרחיב דרור בספרו.
   −
מי שבוחר בטכנולוגיה מסוימת בוחר למעשה בדרך חיים המזוהה איתה. מי שבחר בארצות הברית בתחבורה מבוססת על [[מכונית|מכוניות]] פרטיות, תמך והעדיף במישרין או בעקיפין ב[[פרבור|חלום הפרברים]] עם בית צמוד קרקע ודשא לכל משפחה. דבר זה מחזק את הערך של נוחות ושל בידוד חברתי על פני ערכים של קרבה קהילתית ושל סביבתנות לדוגמה. מי שתומך ברשת כבלים עם מאות תחנות לבחירה, בוחר לדעת דרור בחברה הטרוגנית ומפולגת. יש הרואים בכך ברכה ויש הרואים בכך קללה.  
+
מי שבוחר בטכנולוגיה מסוימת בוחר למעשה בדרך חיים המזוהה איתה. מי שבחר בארצות הברית בתחבורה מבוססת על [[מכונית|מכוניות]] פרטיות, תמך והעדיף במישרין או בעקיפין ב[[פרבור|חלום הפרברים]] עם בית צמוד קרקע ודשא לכל משפחה. דבר זה מחזק את הערך של נוחות ושל בידוד חברתי על פני ערכים של [[קהילה|קרבה קהילתית]] ושל [[סביבתנות]] לדוגמה. מי שתומך ברשת כבלים עם מאות תחנות לבחירה, בוחר לדעת דרור בחברה הטרוגנית ומפולגת. יש הרואים בכך ברכה ויש הרואים בכך קללה.  
   −
לפי דרור, טכנולוגית הבולדוזר למשל תומכת יותר בהריסת הטבע ובניית בניינים ידי אדם מאשר בשימור הטבע. טכנולוגית האינטרנט תומכת יותר במשתפי הקבצים למיניהם מאשר בחברות התקליטים. יצרני הנשק תומכים יותר בשימוש בכוח לפתרון בעיות מאשר בדיאלוג וויתורים. הטענה היא כי מי שמחזיק פטיש בידו, רואה בכל בעיה מסמר. באותה צורה, כל מי שבידו טכנולוגיה כלשהי, רואה בה את הדרך ההגיונית והקלה ולפתור בעיות.
+
לפי דרור, טכנולוגית הבולדוזר למשל תומכת יותר ב[[הריסת הטבע]] ובניית בניינים ידי אדם מאשר ב[[שימור הטבע]]. טכנולוגית ה[[אינטרנט]] תומכת יותר במשתפי הקבצים למיניהם מאשר בחברות התקליטים. יצרני הנשק תומכים יותר בשימוש בכוח לפתרון בעיות מאשר בדיאלוג וויתורים. הטענה היא כי מי שמחזיק פטיש בידו, רואה בכל בעיה מסמר. באותה צורה, כל מי שבידו טכנולוגיה כלשהי, רואה בה את הדרך ההגיונית והקלה לפתרון בעיות.
    
הבחירה בטכנולוגיה היא בחירה בערכים שהטכנולוגיה מייצגת. ומכאן הוויכוח החריף בין קבוצות האינטרסים השונות התומכות כל אחת בטכנולוגיה אחרת. כל קבוצה מנסה להשליט את הטכנולוגיה שלה ולמנוע מהטכנולוגיות האחרות להתקדם. לעתים הסיבות הן כלכליות, לעתים הן לאומיות, ולעתים הן מקריות לחלוטין. לדינמיקה זו של תחרות והתמקחות קורא דרור הפוליטיקה של הטכנולוגיה.
 
הבחירה בטכנולוגיה היא בחירה בערכים שהטכנולוגיה מייצגת. ומכאן הוויכוח החריף בין קבוצות האינטרסים השונות התומכות כל אחת בטכנולוגיה אחרת. כל קבוצה מנסה להשליט את הטכנולוגיה שלה ולמנוע מהטכנולוגיות האחרות להתקדם. לעתים הסיבות הן כלכליות, לעתים הן לאומיות, ולעתים הן מקריות לחלוטין. לדינמיקה זו של תחרות והתמקחות קורא דרור הפוליטיקה של הטכנולוגיה.
   −
לעומת גישה זו של פינברג, היידגר טען שהמודרניות מתאפיינת בניצחון הטכנולוגיה על פני כל ערך אחר, כמו בניצחון ההטיה המובנית שקיימת בה: כוחנות ושליטה. הבחירה בין סוגי טכנולוגיות לדוגמה פוסלת מראש ראיון של פשטות מרצון ואי שימוש בטכנולוגיה, או בשימוש בטכנולוגיה חברתית במקום בטכנולוגיה מכאנית.  
+
לעומת גישה זו של פינברג, היידגר טען שהמודרניות מתאפיינת בניצחון הטכנולוגיה על פני כל ערך אחר, כמו בניצחון ההטיה המובנית שקיימת בה: כוחנות ושליטה. הבחירה בין סוגי טכנולוגיות לדוגמה פוסלת מראש ראיון של [[פשטות מרצון]] ואי שימוש בטכנולוגיה, או בשימוש ב[[מוסד חברתי|טכנולוגיה חברתית]] במקום בטכנולוגיה מכאנית. לפי גישה זו האדם נמצא במבוי סתום – או שצריך להתייחס לטכנולוגיה כמערכת נייטרלית או לקבל על עצמו הכרה שהיא קובעת את חייו, תרבותו ומבנה החברה שלו (הגישה הדטרמיניסטית).  
 
  −
לפי גישה זו האדם נמצא במבוי סתום – או שצריך להתייחס לטכנולוגיה כמערכת נייטרלית או לקבל על עצמו הכרה שהיא קובעת את חייו, תרבותו ומבנה החברה שלו (הגישה הדטרמיניסטית).  
      
פינברג מציע פתרון בגישה רביעית:
 
פינברג מציע פתרון בגישה רביעית:
;תיאוריה ביקורתית: מנערת את הפסימיות משאר הגישות. בני אדם לא צריכים להמתין לאלוהים כיוון שהטכנולוגיה לא נמצאת מחוץ לטווח שליטתם. האדם יכול לאלף את הטכנולוגיה, לכוון התפתחותה, וכך לשלוט בכיוונים שאליהם היא מושכת.
+
;תיאוריה ביקורתית: מנערת את הפסימיות משאר הגישות. בני אדם לא צריכים להמתין לאלוהים כיוון שהטכנולוגיה לא נמצאת מחוץ לטווח שליטתם. האדם יכול לאלף את הטכנולוגיה, לכוון התפתחותה, וכך לשלוט בכיוונים שאליהם היא מושכת.
    
==עידנים בהיסטוריה של הטכנולוגיה==
 
==עידנים בהיסטוריה של הטכנולוגיה==

תפריט ניווט