שינויים

בכלכלה, '''השפעה חיצונית''' (Externality) היא עלות או תועלת שנגרמת מפעולה כלשהי (בעיקר עסקה הנערכת בשוק) ומוטלת על אנשים או פירמות שלא מעורבים ישירות באאותה הפעולה. במילים אחרות, מבצע הפעולה אינו נושא לבדו בכל העלויות או קוצר את כל הרווחה מפעולתו.  

ב[[כלכלה]], '''השפעה חיצונית''' (Externality) היא עלות או תועלת שנגרמת מפעולה כלשהי (בעיקר עסקה הנערכת ב[[שוק]]) ומוטלת על אנשים או פירמות שלא מעורבים ישירות באותה הפעולה. במילים אחרות, מבצע הפעולה אינו נושא לבדו בכל העלויות או קוצר את כל הרווחה מפעולתו.  

כתוצאה מכך, ב[[שוק משוכלל]] מבחינות אחרות, מעט מדי או יותר מדי מהסחורה תהיה נצרכת מכדי להגיע ל[[רווחה חברתית]] במובן של [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו השפעה חיצונית נחשבת ב[[כלכלה נאו קלאסית]] כסוג של [[כשל שוק]].  במידה ושאר אנשי החברה מסביב למבצע ההחלטה מרוויחים יותר כתוצאה מפעולת הסוכן הכלכלי המקבל אותה, אזי ההחלטה (חינוך, ביטחון, שיפור פני העיר), אזי הסחורה תהיה בצריכת חסר על ידי מקבלי החלטות אינדיבידואליים. מנגד, אם העלויות לסביבה או לחברה חורגות מהעלויות למבצע ההחלטה היחיד ([[זיהום|זיהום הסביבה]], פשיעה), אזי הסחורה תהיה בצריכת יתר מנקודת ראות של החברה. השפעות חיצונית שליליות נקראת [[עלויות חיצוניות]].  

כתוצאה מכך, גם אם יש [[שוק משוכלל]] מבחינות אחרות, מעט מדי או יותר מדי מהסחורה תהיה נצרכת מכדי להגיע ל[[רווחה חברתית]] במובן של [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו השפעה חיצונית נחשבת ב[[כלכלה נאו קלאסית]] כסוג של [[כשל שוק]].  במידה ושאר אנשי החברה מסביב למבצע ההחלטה מרוויחים יותר כתוצאה מפעולת הסוכן הכלכלי המקבל אותה, אזי הסחורה תהיה בצריכת חסר על ידי מקבלי החלטות אינדיבידואליים, כלומר הקצאת השוק ללא התערבות חיצונית תהיה נמוכה מידי ולא תגיע לשיווי משקל פארטו אופטימלי. מקובל להגיד שהדבר נכון במקרים של חינוך, ביטחון, שיפור פני העיר. מנגד, אם נגרמות השפעות שליליות לחברה, שחורגות מהעלויות למבצע ההחלטה היחיד ([[זיהום|זיהום הסביבה]], [[השפעות סביבתיות]] אחרות, [[פשיעה]]), אזי הסחורה תהיה בצריכת-יתר מנקודת ראות של השגת יעילות פארטו. השפעות חיצונית שליליות נקראת [[עלויות חיצוניות]].  

במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, יש [[אי סימטריה במידע]] - המעורבים בפעולה של ההשפעה החיצונית מודעים לקיום ההשפעה החיצונית או לאפשרות לקיום של השפעה כזאת, ואילו הנפגע אינו מודע לקיום השפעה כזאת, ולעיתים קרובות אינו יכול לדעת עליה. כך הבעלים של מפעל מזהם יכול לדעת איזה חומרים נפלטים במהלך התהלכים שיש אצלו במפעל ואילו שכנים של המפעל שנפגעים מהזיהום אינם חושדים בהכרח בקיומו של זיהום. יש סוגי זיהום שאינם גורמים לריח רע, או שגורמים לפגיעה גם בכמויות קטנות.  

ניתן לטעון (ראו לדוגמה המאמר [[ייצור מחסור]]) שעלויות חיצוניות הן נפוצות יותר מאשר השפעות חיצוניות חיוביות: במקרה שיש השפעה חיצונית חיובית יש אינטרס לצד היוצר את הפעולה לנסות לעודד מודעות אליה, ל"גדר אותה" ולהפנים אותה לתוך השוק (למשל באמצעות סובסידיות עירוניות לשיפוץ חזיתות בניינים) כדי להרוויח ממנה כסף. לעומת זאת, במקרים של השפעה חיצונית שלילית, לצד הנפגע מהפעולה יש אינטרס להפנים את העלויות אל תוך המערכת השוקית, בהנחה שהוא מודע לפגיעה זו.  

בחלק מהמקרים עוברות שנים רבות בין ייצור הזיהום לבין החשיפה לזיהום, ועוד שנים בין החשיפה לבין התגלות הזיהום לניזוקים. גם אז צריך לנסות ולחפש מי גורם לבעיה ואחר כך להוכיח שאכן הוא גרם לבעיה ולא מישהו אחר. לדוגמה [[זיהום מים בישראל|זיהום בארות מים]] באיזור התעשייה של חולון נתגלה רק אחרי עשרות שנים שהמפעלים המזהמים פעלו במקום], ובחלקם הגדול כבר נסגרו דבר דומה התרחש ב[[תע"ש תל אביב]].

במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, יש [[אי סימטריה במידע]] - המעורבים בפעולה של ההשפעה החיצונית מודעים לקיום ההשפעה החיצונית או לאפשרות לקיום של השפעה כזאת, ואילו הנפגע אינו מודע לקיום השפעה כזאת, ולעיתים קרובות אינו יכול לדעת עליה. במקרים רבים רק לאחר שנים רבות מתחיל להתעורר חשד בקיום בעיה, וגם אז צריך לנסות ולחפש מי גורם לבעיה ואחר כך להוכיח שאכן הוא גרם לבעיה ולא מישהו אחר. לדומגה [[זיהום מים בישראל|זיהום בארות מים]] באיזור התעשייה של חולון נתגלה רק אחרי עשרות שנים שהמפעלים המזהמים פעלו במקום.

במקרים רבים המזהמים הם מפעלים גדולים או פירמות גדולות וחלק מ[[תאגידים]] ואף [[תאגידים רב לאומיים]]. במקרים אלה לרשות המזהמים יש מגוון כלים כדי לנסות למנוע התייחסות לבעיות הזיהום על ידי עיתונות, פוליטיקאים ואזרחים. ביכולתם לדחות למנוע קיומם של היטלי השפעה חיצונית המיועדים להפנים את ההשפעה אל תוך מנגנון השוק. הדבר כולל השפעה על העיתונות על ידי פרסום ו[[חברות יחסי ציבור]], [[לובי פוליטי]] ו[[הפרטת המחקר|הנפקת מחקרים מוטים]] והשפעה על מומחים מקצועיים להנפקת דעות מטעם תעשיות מזהמות ופוגעניות, איום ב[[תביעות סלאפ]] ועוד.  

כשמדובר בהשפעה חיצונית שלילית, האינטרס של מבצעי הפעולה הוא להסתיר ככל הניתן את פעולתם, להפחית בחשיבות ההשפעה השלילית של פעולה זו, ולנסות ככל יכולתם למנוע קיומם של היטלי השפעה חיצונית המיועדים להפנים את ההשפעה אל תוך המערכת השוקית. הדבר כולל השפעה על העיתונות, [[לובי פוליטי]] ו[[הפרטת המחקר|הנפקת מחקרים מוטים]] והשפעה על מומחים מקצועיים להנפקת דעות מטעם תעשיות מזהמות ופוגעניות.  

במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, התועלת מאי-הפנמה של השפעה חיצונית שלילית מרוכזת בידי מספר קטן של גורמים חזקים ([[תחרות בין מעטים]]) ומעניקה להם כוח להשפיע על המערכת השלטונית לטובתם, ואילו העלויות מתפזרות על פני מיליוני אנשים שצריכים להתאחד מבחינה פוליטית כדי לדרוש את הפנמת העלויות. אפשר להצביע על דבר זה בתחום [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] ובתחומים רבים אחרים. ההשקעה הנדרשת מצד כל אזרח שנפגע כדי למנוע את ההשפעות החיצוניות היא גדולה, אבל התועלת אינה גדולה, או שהיא הסתברותית. יש גם חשיבות גדולה ל[[מיתוס|תפיסה]] אודות מהות הפגיעה באזרחים ובשאלה האם יש חלופות טובות יותר.

מבחינה עובדתית, רוב העלויות החיצוניות אינן מופנמות אל השוק, למרות מחוייבות תאורטית לדבר זה במסגרת נסיון של כלכלנים [[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסיים]] ל"[[שוק משוכלל]]"ושל פוליטיקאים ל"[[שוק חופשי]]". חלק מהכלכלנים נתלים לצורך כך ב[[חוק קוז]] אף שחוק זה חל רק במקרים מעטים וקיצוניים שבהם יש [[עלויות עסקה]] נמוכות מאד ומידע סימטרי.  

 

מבחינה עובדתית, רוב העלויות החיצוניות אינן מופנמות אל השוק, למרות מחוייבות תאורטית לדבר זה במסגרת נסיון של כלכלנים [[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסיים]] ל"[[שוק משוכלל]]"ושל פוליטיקאים ל"[[שוק חופשי]]".

==הפנמת עלויות חיצוניות ומס פיגוביאני==

==הפנמת עלויות חיצוניות ומס פיגוביאני==

על פי התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית כאשר יש השפעה חיצונית שלילית גבוה מספיק, ניתן להפנים אותה אל תוך מערכת השוק באמצעות היטל שייגבה על ידי הממשלה, יותאם לעלות המשוערת של ההשפעה החיצונית השלילית, ויועבר ישירות לפעילות המפצה את הנפגעים או מיועדת להפחית את אותה השפעה חיצונית שלילית. פעולה זו קרויה גם [[מס פיגוביאני]].

למשל, העלות של כניסת רכב נוסף לאזור אורבני צפוף ברכבים איננה קשורה רק ל[[נפט|דלק]] שאותו הוא שורף, אלא גם קשורה לשעות שבהן הוא שוהה באזור האורבני ומוסיף [[עומס בכבישים]], תופס [[חנייה]] ובכך מייקר את הדיור, גורם ל[[זיהום אוויר]] עירוני (בניגוד לזיהום בכלל, שעלותו לציבור פחותה), ועוד עלויות. [[מס גודש]] הוא דוגמה לסוג של מיסוי פיגוביאני שבו כל רכב שנכנס לאזור עירוני מוטל מס המותאם לעלויות אלו. במיסוי פיגוביאני אידאלי לפי התאוריה הנאו-קלאסית הממשלה גובה את הכסף, והוא מועבר לשיפור התחבורה הציבורית בעיר, למערכות לספיגת זיהום אוויר עירוני בעיר שבה נסע הרכב, ולשיפור תשתית הכבישים שנפגעה במהלך הנסיעה, לפיצוי נפגעים מזיהום אוויר ותאונות דרכים ועוד.  

למשל, העלות של כניסת רכב נוסף לאזור אורבני צפוף ברכבים איננה קשורה רק לדלק שאותו הוא שורף, אלא גם קשורה לשעות שבהן הוא שוהה באזור האורבני ומוסיף עומס על הכבישים, גורם ל[[זיהום אוויר]] עירוני (בניגוד לזיהום בכלל, שעלותו לציבור פחותה), ועוד עלויות. [[מס גודש]] הוא דוגמה סוג של מיסוי פיגוביאני שבו כל רכב שנכנס לאזור עירוני מוטל מס המותאם לעלויות אלו. במיסוי פיגוביאני אידאלי לפי התואריה הנאו קלאסית הממשלה גובה את הכסף, והוא מועבר לשיפור התחבורה הציבורית בעיר, למערכות לספיגת זיהום אוויר עירוני בעיר שבה נסע הרכב, ולשיפור תשתית הכבישים שנפגעה במהלך הנסיעה, לפיצוני נפגעים ועוד.  

הפנמת העלות החיצונית למערכת השוק מסייע לקידום פתרונות חלופיים, זולים יותר, לכניסה עם רכב לאזור העירוני - כמו הסעות מאורגנות, שיתוף ברכבים, נסיעה ב[[תחבורה ציבורית]] [[תחבורת אופניים]] או [[עבודה מהבית]]. היתרון בהפנמת העלויות בשיטת ההיטל הוא שהממשלה לא צריכה לקבוע מה יעשו האזרחים וכיצד עליהם לפתור את בעיותיהם - כל אזרח יעשה את מה שמתאים לו ונשמר חופש ברמה מיקרו-כלכלית. מבחינה כלכלית יש יתרון של הגדלת [[יעילות פארטו]]. למרות זאת, הממשלה משפיעה על כיוון [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלי]] של הקטנת הפגיעה באזרחים על ידי הקטנת הכדאיות של פעילות מזיקה ושיפור הכדאיות של פעילות שמשפרת את [[הרווחה החברתית]].

הפנמת העלות החיצונית למערכת השוק תסייע לפופולריות של פתרונות חלופיים, זולים יותר, לכניסה עם רכב לאזור העירוני - כמו הסעות מאורגנות, שיתוף ברכבים, נסיעה ב[[תחבורה ציבורית]] [[תחבורת אופניים]] או [[עבודה מהבית]]. היתרון בהפנמת העלויות בשיטת ההיטל הוא שהממשלה לא צריכה לקבוע מה יעשו האזרחים וכיצד עליהם לפתור את בעיותיהם - כל אזרח יעשה את מה שיותר יעיל בשבילו, מבחינה כלכלית, וכך נשמר חופש ברמה המיקרו כלכלית. למרות זאת הממשלה משפיעה על כיוון המאקרו כלכלי של הקטנת הפגיעה באזרחים על ידי הקטנת הכדאיות של פעילות מזיקה ושיפור הכדאיות של פעילות שמשפרת את הרווחה החברתית.

הפנמת עלויות עצמה אינה חינם. לעיתים תכופות יש צורך ב[[רגולציה]] כלשהי מצד הרשויות ואו במעורבות אזרחית כדי להקטין את ההשפעה החיצונית. פיקוח כזה עלול ליצור סירבול, והוא עולה כסף למשלם המיסים.  

אם הפנמת של השפעה חיצונית, מבועצת ללא עלויות, אזי ההפנמה מובילה את השוק לשוב ולהשיג [[יעילות פארטו]] - תכונה שכלכלנים נאו קלאסיים מייחסים לשוק משוכלל - כלומר לשוק שאין בו כשלי שוק. אם עלות ההפנמה עצמה היא גבוהה - לדוגמה אם יש צורך במחקר ובמעקב שוטף אחר מזהמים כדי לקבוע כמה כל אחד מהם ישלם, עלול להתרחש מצב בו עלות המנגנון של הפנמת העלויות עולה יותר מהבעיה אותה הוא אמור לתקן.

אם הפנמה של השפעה חיצונית, מבוצעת ללא עלויות גבוהות, אזי ההפנמה מובילה את השוק (בהנחה שאין לו כשלי שוק אחרים) לשוב ולהשיג [[יעילות פארטו]] - תכונה שכלכלנים נאו קלאסיים מייחסים ל[[שוק משוכלל]]. אם עלות ההפנמה עצמה היא גבוהה - לדוגמה אם יש צורך במחקר ובמעקב שוטף אחר מזהמים כדי לקבוע כמה כל אחד מהם ישלם, עלול להתרחש מצב בו עלות המנגנון של הפנמת העלויות עולה יותר מהבעיה אותה הוא אמור לתקן.  

==ביקורת==

==ביקורת==

המושג של השפעה חיצונית רווח מאד בהקשר של [[כלכלה סביבתית]]. מדידת ההשפעה החיצונית והפנמת ההשפעה החיצונית אל תוך השוק נתפסת לעיתים קרובות כפתרון לבעיה. להלן מספר ביקורות על המושג.  

המושג של השפעה חיצונית רווח מאד בהקשר של [[כלכלה סביבתית]] ובהתייחסות של כלכלנים בכלל לנושאי [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] שמצומצמים בדרך כלל לבעיות של [[זיהום]]. מדידת ההשפעה החיצונית והפנמת ההשפעה החיצונית אל תוך השוק נתפסת לעיתים קרובות כפתרון לבעיה. להלן מספר ביקורות על המושג.  

===אי התאמה לשאלות קיימות בגלל היות המדד סובייקטיבי===

===אי התאמה לשאלות קיימות בגלל היות המדד סובייקטיבי===

הפנמת ההשפעה החיצונית באה לפתור בעיה של [[יעילות פארטו]] ולא בעיה של [[קיימות]]. בעיית הקיימות - האפשרות שהתנהלות לא נכונה של השוק תגרום לפגיעה מאסיבית בחברה או להכחדה כוללת שלה - לא מופיעה בכלל במודל הכלכלי - גם לא בזה שמכיל אפשרות של השפעה חיצונית.  

הפנמת ההשפעה החיצונית באה לפתור בעיה של [[יעילות פארטו]] ולא בעיה של [[קיימות]]. בעיית הקיימות - האפשרות שהתנהלות לא נכונה של החברה תגרום לפגיעה מאסיבית בחברה או להכחדה כוללת שלה (ראו [[התמוטטות]]) - לא מופיעה בכלל במודל הכלכלי - גם לא במודל שמכיל אפשרות של קיומה של השפעה חיצונית.  

בהקשר של קיימות, כמות ה[[זיהום]] או ההפרעה ל[[מערכות אקולוגיות]], תלויה במשתנים אובייקטיבים,  חיצוניים למין האנושי, כמו כמות [[גזי החממה]] שהאטמוספירה תוכל לקלוט לפני שהדבר יגרור ל[[שינויי אקלים]] קשים שעלולים לגרום נזק משמעותי ל[[חקלאות]] ולרעב. באופן דומה גם [[דלדול שכבת האוזון]] ו[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] אחרות יכולות לעבור [[מעבר  פאזה]] ולגרום לנזק חמור ואו [[אי הופכיות בזמן|בלתי הפיך]] בהקשר של סף פיזי מסויים שהוא אובייקטיבי.   

בהקשר של קיימות, כמות ה[[זיהום]] או ההפרעה ל[[מערכות אקולוגיות]], תלויה במשתנים אובייקטיבים,  חיצוניים למין האנושי, כמו כמות [[גזי החממה]] שהאטמוספירה תוכל לקלוט לפני שהדבר יגרור ל[[שינויי אקלים]] קשים שעלולים לגרום נזק משמעותי ל[[חקלאות]] ול[[רעב המוני]]. באופן דומה גם [[דלדול שכבת האוזון]] ו[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] אחרות יכולות לעבור [[מעבר  פאזה]] ולגרום לנזק חמור ואו [[אי הופכיות בזמן|בלתי הפיך]]. כל הדבר האלה מתקיימים בהקשר של סף פיזי מסויים שהוא פיזי ואובייקטיבי.   

בניגוד לכך, ההחלטה על כמות ההפרעה לסביבה על פי הפנמת השפעה חיצונית היא דבר סובייקטיבי שתלוי בהעדפות הציבור, ב[[טכנולוגיה]] וב[[מוסדות חברתיים]]. החלטה זו יכולה להשתנות בהתאם ל[[מידע]] על ההפרעה, חשיפה חוויתית אליה, העדפות תרבותיות וידע על השפעות ההפרעה. השפעה נוספת היא של [[אי שוויון כלכלי]] שעשוי לשנות את כמות הזיהום שציבור יכול לתפוס כנסבל. גם קיום של מוצרים אחרים ומחירם יכול להשפיע על החלטה על מחיר שוק חזוי של השפעה חיצונית. אם לדוגמה עלות של זיהום אוויר באיזור מסויים נגזרת מהשפעת הזיהום על תחלואה במחלות לב, שיפור בתרופות או בטיפולים נגד מחלות אלה יכול להוריד את עלות זיהום האוויר. בניגוד לדבר זה, השפעות אובייקטיביות על המערכת הסביבתית של זיהום לא השתנו.  

בניגוד לכך, ההחלטה על כמות ההפרעה לסביבה על פי הפנמת השפעה חיצונית היא דבר סובייקטיבי שתלוי בהעדפות הציבור, ב[[טכנולוגיה]] וב[[מוסדות חברתיים]]. החלטה זו יכולה להשתנות בהתאם ל[[מידע]] על ההפרעה, חשיפה חוויתית אליה, העדפות תרבותיות וידע על השפעות ההפרעה. השפעה נוספת היא של [[אי שוויון כלכלי]] שעשוי לשנות את כמות הזיהום שציבור יכול לתפוס כנסבל. גם קיום של מוצרים אחרים ומחירם יכול להשפיע על החלטה על מחיר שוק חזוי של השפעה חיצונית. אם לדוגמה עלות של זיהום אוויר באיזור מסויים נגזרת מהשפעת הזיהום על תחלואה במחלות לב, שיפור בתרופות או בטיפולים נגד מחלות אלה יכול להוריד את עלות זיהום האוויר. בניגוד לדבר זה, ההשפעות האובייקטיביות על המערכת הסביבתית של זיהום לא השתנו.  

אפשר לתת משל לדבר זה על ידי כלכלת "רובניזון קרוזו". גודל ההפרעה של רובניזון על האי, שהוא בר קיימא הוא נתון סובייקטיבי. היות ורובינזון הוא אדם בודד, לא מתקיימת בכלכלה זו [[שוק]], ולכן אין בה השפעות חיצוניות. עם זאת רוביזנון עלול ליצור הפרעה סביבתית חזקה מידי, שתוביל למותו. תהליך כזה, בעיקר של הרס סביבתי איטי ובלתי מורגש, התרחש במספר איים באוקיינוס השקט (שבחלקם היתה כלכלה שיתופית ללא שוק, או כלכלה של משק בית בודד) כפי שהדבר מתואר בספר [[התמוטטות (ספר)]] מאת הביולוג [[ג'ארד דיימונד]].  

ניתן להדגים דבר זה תוך שימוש בכלכלת "רובניזון קרוזו". גודל ההפרעה הסביבתית שרובניזון גורם ל[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] של האי בו הוא חי, הוא דבר סובייקטיבי. גם הנתון שאומר מה רמת ההפרעה שבה המערכת האקולוגית תפסיק לתפקד הוא נתון סובייקטיבי. היות ורובינזון הוא אדם בודד, לא מתקיימת בכלכלה זו [[שוק]], ולכן אין בה השפעות חיצוניות. עם זאת רוביזנון עלול ליצור הפרעה סביבתית חזקה מידי, שתוביל לקריסה סביבתית ובכך מותו. תהליך כזה, בעיקר של הרס סביבתי איטי ובלתי מורגש, התרחש במספר איים באוקיינוס השקט (שבחלקם היתה [[כלכלה שיתופית]] ללא שוק, או כלכלה של משק בית בודד) כפי שהדבר מתואר בספר [[התמוטטות (ספר)]] מאת הביולוג [[ג'ארד דיימונד]].  

בעוד שהפנמת השפעה חיצונית יכולה לגרום להקטנת ההפרעה הסביבתית על ידי כך שמי שמייצר את ההפרעה מתחיל לשלם את העלות הכלכלית עליה, הפנמת ההשפעה החיצונית מקטינה את בעיות הקיימות של ההפרעה לסביבה, אך לא בהכרח מונעת אותה. דבר זה מהותי יותר ככל שהפרעות סביבתיות הן איטיות וסמויות יותר מן העין וכן בתהליכים מורכבים שבהם לא ברור הקשר בין גורמי ההפרעה לבין תוצאותיהם.

בעוד שהפנמת השפעה חיצונית יכולה לגרום להקטנת ההפרעה הסביבתית על ידי כך שמי שמייצר את ההפרעה מתחיל לשלם את העלות הכלכלית עליה, הפנמת ההשפעה החיצונית מקטינה את בעיות הקיימות של ההפרעה לסביבה, אך לא בהכרח מונעת אותה. דבר זה מהותי יותר ככל שהפרעות סביבתיות הן איטיות וסמויות יותר מן העין וכן בתהליכים מורכבים שבהם לא ברור הקשר בין גורמי ההפרעה לבין תוצאותיהם.

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[עלות חיצונית]]

*[[עלות חיצונית]]

*[[ניתוח מחזור חיים]]

*[[ניתוח מחזור חיים]]

*[[השפעה חיצונית מלאה]]

*[[השפעה חיצונית מלאה]]

*[[השפעות חיצוניות של מכוניות]]

*[[השפעות חיצוניות של מכוניות]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Externality השפעה חיצונית] בוויקיפדיה האנגלית  

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Externality השפעה חיצונית] בוויקיפדיה האנגלית  

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0144_1.pdf הצעות לשינוי נוהל פרת] Hague Consulting Group שנת 2000

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0144_1.pdf הצעות לשינוי נוהל פרת] Hague Consulting Group שנת 2000