שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סדיקה הידראולית (הצגת מקור)

גרסה מ־12:54, 21 ביולי 2014

נוספו 10,771 בתים ,  12:54, 21 ביולי 2014
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:     
סוג אחר של ביקורת טוען כי תהליך הסדיקה ההידראולית טוב לניצול של כמות קטנה של מאגרים יחסית למאגרים הגדולים של מאגרי פצלי שמן, וכי מרגע התחלת הקידוח ועד הגעה לשיא תפוקה שלו, עובר זמן קצר יחסית כך שצריך להשקיע בשיטה זו אנרגיה רבה. המסקנה כתוצאה מכך היא שההבטחה הגלומה לכאורה בסדיקה הידראולית תתברר כאופטימיות מוגזמת.  
 
סוג אחר של ביקורת טוען כי תהליך הסדיקה ההידראולית טוב לניצול של כמות קטנה של מאגרים יחסית למאגרים הגדולים של מאגרי פצלי שמן, וכי מרגע התחלת הקידוח ועד הגעה לשיא תפוקה שלו, עובר זמן קצר יחסית כך שצריך להשקיע בשיטה זו אנרגיה רבה. המסקנה כתוצאה מכך היא שההבטחה הגלומה לכאורה בסדיקה הידראולית תתברר כאופטימיות מוגזמת.  
 +
==השפעות סביבתיות של סידוק הידאולי==
 +
===חשש מפני זיהום מים וקרקע===
 +
{{הפניה לערך מורחב|זיהום מים}}
 +
פראקינג כרוך בשימוש בכמות גדולה של [[מים]] ויש חשש מפני בזבוז מים גדול, [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]. חששות אלה הובילו מספר מדינות בארצות הברית, כמו מדינת ניו-יורק, לאסור על שיטת הפקה זו לשם הפקת [[פצלי גז]] בגלל בעיות אלה.
 +
 +
טכנולוגיית הפראקינג דורשת כמויות גבוהות של מים המוחדרים לקרקע בלחץ גבוה יחד עם [[כימיקלים רעילים]] ו[[חומר מסרטן|מסרטנים]]. כדי לקדוח באר פצלי-גז אחת יש צורך להחדיר לקרקע 18 אלף מטרים מעוקבים של מים. שיעור הכימקלים הוא פחות מחצי אחוז אבל היות ומדובר בכמות גדולה של מים גם כמות הכימיקלים הנוספת היא בסופו של דבר כמויות של טונות. באר אחת דורשת  283 מטרים מעוקבים של כימיקלים.<ref name="hell2011"/> התהליך גם גורם לפליטה חזרה של מים מזוהמים שיש להפטר מהם במקום כלשהו.
 +
 +
חלק מהמים המשמשים לפראקינג [[זיהום מי תהום|דולף אל מערכות מי התהום]] נחלים ומקווי מים. לא תמיד קל להבין לאן המים המוחדרים מגיעים, שכן הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים יכולים להגיע למקומות מרוחקים במעבה האדמה דרך סדקים. בנוסף, מקרי זיהום מים עלולים להתרחש עקב דליפות ותאונות במשאיות המשמשות להובלת הכימיקלים (דבר שכבר התרחש), עקב פיקוח לקוי על פעילות הבארות, תקלות, וכן עקב שפיכה לא מסודרת של המים המזוהמים שיצאו מאתרי הפארקינג. לטענת פעילים נגד הקידוחים אין פיקוח טוב על רוב בארות הקידוח. <ref name="hell2011">[http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM Fracking Hell: The Untold Story], Link Tv, The Ecologist , 2011</ref>  מספרן של הבארות הפעילות בפנסילבניה לבדה הוא כ-70,000 בארות. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]
 +
 +
תושבים רבים המתגוררים בקרבת בארות פצלי גז מתלוננים על חדירת גז [[מתאן]] למי השתייה שלהם ועל כך שמערכת המים הביתית מכילה נוזלים שמנוניים שאינם מאפשרים שימוש בהם גם לצרכים אחרים כמו כביסה או שטיפת כלים.<ref name="hell2011"/> לטענת תושבים, כמות המתאן במים עמדה בעבר על 0.1 מיליגרם לליטר, אך מאז התחלת הקידוחים באיזורם, עלה ריכוז המתאן  ל-64 מיליגרם לליטר, כלומר גידול פי 640. [http://www.youtube.com/watch?v=4LBjSXWQRV8]
 +
 
 +
תחת ממשלו של בוש הבן, יצא בשנת 2005, חוק בשם energy policy act, שאיפשר לחברות הקידוח להתחמק מדיווח על חומרים אלה. בשנת 2010 נענו 8 חברות הפקת פצלי גז לבקשת מידע מטעם [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. כדי לשכנע את חברת הליברטון, חלוצה בתחום פצלי הגז, נדרש צו בית משפט. כימיקלים לצרכי פצלי גז מקושרים ל[[סרטן העצמות]], [[סרטון השד]] ו[[סרטן הכבד]] כמו גם לשורה של בעיות אחרות כמו בעיות נשימה, בעיות התפתחות במוח ובאיברים רבים נוספים.<ref name="hell2011"/>
 +
 +
בארצות הברית החשש מפני זיהום מים מתבטא בעיקר באיזור פנסילבניה ליד שדה ענק של פצלי גז בשם "מרסלוס", היות ושם יש כמוית גבוהות של מקווי מים ומעט מקומות להפטרות מהזיהום באופן בטוח. דליפות של כמויות קטנות של כימיקלים ממשאיות גורמות כבר היום לזיהום מאגרי מים עיליים. היות והזיהום הוא בעל השפעה מצטברת החשש הוא שהשפעות הבריאותיות של הזיהום יופיעו עוד 10 שנים.
 +
 +
===חשש מפני זיהום רדיואקטיבי בארה"ב===
 +
יש חשש לזיהום מים ב[[חומרים רדיואקטיבים]] עקב נוכחות של [[רדיום]] ו[[אורניום]] בשדה הגז הענק מרסלוס בפנסילבניה. השדה מכיל מרבצי [[אורניום]] שהתפרקות טבעית שלהם יוצרת רדיום. פעילות הפרקינג גורמת לו להגיע אל מי התהום והנחלים. היות ורדיום הוא [[חומר רדיואקטיבי]] ו[[גורם מסרטן|מסרטן]] החשש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. לטענת פעילים, הרדיום במי הפסולת של תעשיית הפרקינג, המכונה brine, נמצא בריכוז גבוה פי 200 מרמת הריכוז הבטוחה.  פנסיבלניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וורג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק היתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. <ref name="hell2011"/> יש חשש גם מפני זיהום רדיואקטיבי של מי השתייה של פנסילביניה עצמה.
 +
 +
בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות, מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם [[זיהום רדיואקטיבי]], וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]
 +
 +
סוכנות פרטית לטיפול בבעיות פסלות רדיואקטיבית טוענת כי יש הסכמה רחבה בין מדענים כי במרסלוס יש קרינה מעל לרמות הרקע, וכי רמות הרדיום בקידוחים באיזור גבוהות פי 32 יחסית לרמת הרקע.[http://www.rwma.com/radioactivity_in_marcellus_shale.pdf]. מדגם אחד שנבחן על ידי פקידים בפנסילבניה משנת 2009 היה בעל רדיואקטיביות גבוה פי 3600 מסף הבטיחות הפדרלי למי שתיה ופי 300 יותר רדיואקטיבי יחסית לתקנות הפליטה המיועדות לתעשייה . מחקר משנת 2011 של הסקר הגאולוגי של ארה"ב מצא כי כמות הרדיום בבארות פרקינג היה גבוה בבממוצע פי 3 יחסית לבארות קונוונציונלית של גז ונפט[http://www.ohio.com/blogs/drilling/ohio-utica-shale-1.291290/study-says-pennsylvania-drilling-waste-high-in-radium-1.331703]
 +
 +
===פליטת גזי חממה===
 +
ממשל אובמה מאמין כי פיתוח פצלי הגז בשיטות סידוק הידראולי יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Howarth RW, Santoro R, and Ingraffea A (2011). Methane and the greenhouse gas footprint of natural gas from shale formations. Climatic Change Letters, {{doi|10.1007/s10584-011-0061-5}}, [http://www.springerlink.com/content/e384226wr4160653/fulltext.pdf]</ref><ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>
 +
 +
אנטוני אינגרפיה (tony ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]] , לא פחות מ[[פחם]].<ref name="hell2011"/> 
 +
 +
===חשש מפני רעידות אדמה===
 +
ישנו חשש כי החדרת המים בלחץ גבוה, ותזוזה של סלעים ומים עלולה לגרום לרעידות אדמה עקב שינוי הלחץ על שברים תת-קרקעיים.
 +
 +
באוהיו החלו לפעול בשנים האחרונות קידוחי החדרת מי שפכים מקידוחי פרקינג מפנסילבניה. הקידוחים מחדירים את המים עמוק אל תוך הקרקע במטרה להפטר מהם. בעיירה Youngstown באוהיו מעולם לא נרשמו אירועי רעשי אדמה עד שנת 2011. בתחילת שנה זו החלה לפעול בה קידוח להחדרת מי שפכים מתעשיות פצלי-הגז לעומק האדמה. מאז התחלת פעילות הבאר  נרשמו בעיירה 109 רעידות אדמה קטנות. הבאר נסגרה בעקבות רעש אדמה בחוזק 3.9 בסולם ריכטר שהתרחש בדצמבר.[http://www.slate.com/blogs/trending/2013/09/05/fracking_causes_earthquakes_scientists_offer_proof_in_new_study_of_ohio.html] [http://www.nbcnews.com/science/fracking-practices-blame-ohio-earthquakes-8C11073601]
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 14: שורה 45:  
* [[פצלי נפט]]
 
* [[פצלי נפט]]
 
* [[שיא תפוקת הגז]]
 
* [[שיא תפוקת הגז]]
 +
* [[שיא תפוקת הנפט]]
    +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hydraulic_fracturing סדיקה הידרואלית] בויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hydraulic_fracturing סדיקה הידרואלית] בויקיפדיה האנגלית
שורה 29: שורה 63:  
[[קטגוריה:אנרגיה]]
 
[[קטגוריה:אנרגיה]]
 
[[קטגוריה:זיהום מים]]
 
[[קטגוריה:זיהום מים]]
 +
[[קטגוריה:ארצות הברית]]
 +
[[קטגוריה:פוליטיקה עולמית]]
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/39212"

תפריט ניווט