47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 73:
שורה 73: − + − + − + שורה 84:
שורה 84: + +
←מהפכות טכנולוגיות
===מהפכות טכנולוגיות===
===מהפכות טכנולוגיות===
{{הפניה לערך מורחב|שינוי טכנולוגי}}
{{הפניה לערך מורחב|שינוי טכנולוגי}}
[[קובץ:Bessemer 5180.JPG|ממוזער|300px|מהפך בסמר בגודל בניין בן 3 קומות, בעיר שפילד, אנגליה. מהפך בסמר משמש לשם הפקת [[פלדה]] מ[[ברזל]] בתהליכי יציקהבץ. במהלך [[המהפכה התעשייתית]] השתכללה היכולת של יצרנים להגדיל את מכונות היציקה איתם עבדו, ובכך להנות מ[[יתרון לגודל]], להגדיל את התפוקה השנתית ולהוזיל את עלויות הייצור לק"ג]]
[[קובץ:Bessemer 5180.JPG|ממוזער|300px|מהפך בסמר בגודל בניין בן 3 קומות, בעיר שפילד, אנגליה. מהפך בסמר משמש לשם הפקת [[פלדה]] מ[[ברזל]] בתהליכי יציקה. במהלך [[המהפכה התעשייתית]] השתכללה היכולת של יצרנים להגדיל את מכונות היציקה איתם עבדו, ובכך להנות מ[[יתרון לגודל]], להגדיל את התפוקה השנתית ולהוזיל את עלויות הייצור לק"ג. דבר זה תרם הן להוזלת המתכת ומוצרים שונים, והן לכך שנדרשו השקעות הון גדולות יותר, כך שהשוק נשלט על ידי יצרנים גדולים יותר ויותר]]
הקפיטליזם התפתח עם [[המהפכה התעשייתית]], ופיתוח המנועים המונעים ב[[דלק מחצבי]]. הקפיטליזם מקדם סוגים מסויימים של חדשנות טכנולוגית בגלל תחרות בין יזמים שונים שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. אדם סמית סבר כי המצאות טכנולוגיות במקום העבודה מקודמים על ידי פרטים המעוניינים לחסוך לעצמם עבודה קשה. מול גישה זו, טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי ממציאים רבים פשוט משתעשעים עם טכנולוגיות חדשות בלי שיש להם מושג מה יעשה עם המצאות שלהם.
הקפיטליזם התפתח עם [[המהפכה התעשייתית]], ופיתוח המנועים המונעים ב[[דלק מחצבי]]. הקפיטליזם מקדם סוגים מסויימים של [[שינוי טכנולוגי|חדשנות טכנולוגית]] בגלל תחרות בין יזמים שונים שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. [[אדם סמית]] סבר כי המצאות טכנולוגיות במקום העבודה מקודמים על ידי פרטים המעוניינים לחסוך לעצמם עבודה קשה. מול גישה זו, טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי ממציאים רבים פשוט משתעשעים עם טכנולוגיות חדשות בלי שיש להם מושג מה תהיה התועלת שתופק מהמצאות שלהם.
סיבה תחרות בין מדינות, שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. מניע חשוב של מדינות להשקעה במחקר מדעי וטכנולוגי הוא שהן מעוניינות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטלים תלוי בעודפי אנרגיה וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.
סיבה נוספת היא תחרות בין מדינות, שרוצות להנות מיתרון תחרותי על פני מדינות יריבות. מניע חשוב של מדינות להשקעה במחקר מדעי וטכנולוגי הוא שהן מעוניינות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטלים תלוי בעודפי אנרגיה וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.
לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה המדעית]] מדינות ופירמות לא חשבו להשקיע כסף ואמצעים במימון מחקרים חדשים בנסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. אפילו במאה ה-18 קשר כזה, בין מדע, מחקר ועוצמה צבאית, כלכלית או פוליטית לא היה מובן מאליו. נפוליאון, לדוגמה , לא השקיע מאמצים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לשם שיפור צבאו. עם זאת במהלך המאה ה-18 והלאה הקשרים בין עסקים, מדינות ומדע התפתחו מאד, תחילה במדינות המערב ולאחר מכן, במהלך המאה ה-20, גם במדינות האחרות.
לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה המדעית]] מדינות ופירמות לא חשבו להשקיע כסף ואמצעים במימון מחקרים חדשים בנסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. אפילו במאה ה-18 קשר כזה, בין מדע, מחקר ועוצמה צבאית, כלכלית או פוליטית לא היה מובן מאליו. נפוליאון, לדוגמה , לא השקיע מאמצים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לשם שיפור צבאו. עם זאת במהלך המאה ה-18 והלאה הקשרים בין עסקים, מדינות ומדע התפתחו מאד, תחילה במדינות המערב ולאחר מכן, במהלך המאה ה-20, גם במדינות האחרות.
זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כמו לדוגמה הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות , חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.
זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כמו לדוגמה הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות , חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.
ישנם סוגים מסויימים של טכנולוגיות שהקפיטליזם אינו מקדם ואף עשוי להפריע בקידומם על ידי [[נעילה טכנולוגית]]. בעיקר מדובר במקרים בהם שימוש בטכנולוגיה יכול לחסוך כסף לציבור רחב, אבל הדבר יגרום אובדן הכסנות עבור ציבור מצומצם של בעלי עניין (בדרך כלל מוכרים של טכנולוגיה מתחרה). אם הכנסת הטכנולוגיה החדשה יכולה להחסם על ידי אותם בעלי עניין היא יכולה להתעכב במשך זמן רב, ללא קשר כמה ביקוש יכול להיות לאותה טכנולוגיה. ספרו של [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] מדגים כי דווקא קבוצה קטנה ומגובשת שלכל אחד מחבריה יש הרבה מה להפסיד משינוי כזה יהיה קל יותר לגבש קואליציה למניעת שינוי כזה. באופן כזה, חסימה של בניית [[שבילי אופניים]] או [[תחבורה ציבורית]] יכולה לגרור עודף שימוש ב[[רכב פרטי]] ומניעת הספקה של שירותי [[רפואה מונעת]] גוררת לעודף תחלואה ושימוש מוגבר ב[[תעשיית התרופות|תרופות]]. בדרך כלל חסימה טנוכלוגית כזו כרוכה בקיום של תשתית ציבורית או [[מוצר ציבורי]] שקשה לנהל אותו בצורה של בעלות פרטית.
===פערים כלכליים, צבאיים ופוליטיים===
===פערים כלכליים, צבאיים ופוליטיים===