47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + − + − + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''עיקרון הזהירות המונעת''' ('''Precautionary principle''') הוא עיקרון מוסרי ופוליטי לפיו אם יש פעולה או מדיניות שעלולה לגרום נזק חמור או בלתי הפיך לפרט, לציבור או לסביבה, בהעדר קונצנוס מדעי שקובע שנזק כזה לא יתרחש, חובת ההוכחה על בטיחות הפעולה היא אלו שטוענים שיש לבצע את הפעולה. מהעיקרון נובע כי יש מחוייבות להתערבות לשם הגנה על הציבור מחשיפה לנזק כאשר החקירה המדעית מגלה סיכון סביר לכך. ההגנות בהן נוקטים מפני סיכונים אפשריים מוחלשות רק אם מחקרים מדעיים נוספים מגלים הסבר אחר שמסביר את בטיחות הפעולה.
'''עיקרון הזהירות המונעת''' ('''Precautionary principle''') הוא עיקרון מוסרי ו[[פוליטיקה|פוליטי]] לפיו אם יש פעולה או מדיניות שעלולה לגרום נזק חמור או [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]] לפרט, לציבור או ל[[הסביבה הטבעית|סביבה]], בהעדר קונצנוס מדעי שקובע שנזק כזה לא יתרחש, חובת ההוכחה על בטיחות הפעולה היא אלו שטוענים שיש לבצע את הפעולה. מהעיקרון נובע כי יש מחוייבות להתערבות לשם הגנה על הציבור מחשיפה לנזק כאשר החקירה המדעית מגלה סיכון סביר לכך. ההגנות בהן נוקטים מפני סיכונים אפשריים מוחלשות רק אם מחקרים מדעיים נוספים מגלים הסבר אחר שמסביר את בטיחות הפעולה.
בכמה מצבים חוקיים, כמו בחוק של האיחוד האירופי, עיקרון הזהירות המונעת הוא גם העיקרון הכללי והמחייב של החוק. זהו עקרון מנחה בתחומים רבים כמו [[קיימות|הגנת הסביבה]] ו[[קיימות]], הגנה על בריאות הציבור, צרכנות, בטיחות, צבא, משפט, ניהול משאבי טבע מתחדשים (כמו דגים) ועוד.
בכמה מצבים חוקיים, כמו בחוק של האיחוד האירופי, עיקרון הזהירות המונעת הוא גם העיקרון הכללי והמחייב של החוק. זהו עקרון מנחה בתחומים רבים כמו [[קיימות|הגנת הסביבה]] ו[[קיימות]], הגנה על בריאות הציבור, צרכנות, בטיחות, צבא, משפט, ניהול משאבי טבע מתחדשים (כמו דגים) ועוד.
ניתן לתמצת את העיקרון במשפט: "אם יש ספק אז אין ספק", דהיינו ספק פגיעה דינו כפגיעה ויש להימנע מפעולה שאין יודעים בוודאות מלאה שלא תהיה פוגענית.
ניתן לתמצת את העיקרון במשפט: "אם יש ספק אז אין ספק", דהיינו ספק פגיעה דינו כפגיעה ויש להימנע מפעולה שאין יודעים בוודאות מלאה שלא תהיה פוגענית.
==דוגמאות לשימוש בעקרון==
==דוגמאות לשימוש בעקרון הזהירות==
עיקרון הזהירות המונעת הוא אחד העקרונות החשובים בתחום [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]].
עיקרון הזהירות המונעת הוא אחד העקרונות החשובים בתחום [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] וכן תחומי הבטיחות למינה.
מתן תרופה שאינה מצילה חיים ושיש ספק לגבי בטיחותה לכלל האוכלוסיה נחשב ברוב המדינות כדבר שאינו עומד בעקרון הזהירות המונעת, ומתן תרופה זו מופסק עד למחקר נוסף.
מתן תרופה שאינה מצילה חיים ושיש ספק לגבי בטיחותה לכלל האוכלוסיה נחשב ברוב המדינות כדבר שאינו עומד בעקרון הזהירות המונעת, ומתן תרופה זו מופסק עד למחקר נוסף.
דוגמה אחרת היא הטענה כי [[הנדסה גנטית]] בגידולי חקלאות למזון אינה באמת חיונית כדי להאכיל את [[אוכלוסיית העולם]], ומצד שני היא עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך שקשה לחזות את היקפו או את ההסתברות להתרחשותו - ולכן עדיף להמנע מפעילות זו.
עקרונות רבים ב[[תאונות דרכים|מניעת תאונות דרכים]] ומניעת תאונות בכלל מבוססים על עקרון הזהירות המונעת - אם כי לא כעיקרון של חובת ההוכה, אלא כהתערבות מונעת לפני שהנזק בוצע. בין יתר הדברים - התקנות מעקות למדרגות ולמרפסות, התקנת דלתות (ודלתות כפולות) למעליות, חובת התקנה ולבישה של חגורות בטיחות, הגבלת מהירות בכביש ועוד - כל אלה הם צעדים שנועדו למנוע את הנזק לפני שהתרחש לפי עקרון זהירות מונעת.
דוגמה אחרת לגישת זהירות מונעת היא הטענה כי [[הנדסה גנטית]] בגידולי [[חקלאות]] למזון אינה באמת חיונית כדי להאכיל את [[אוכלוסיית העולם]], ומצד שני היא עלולה להוביל ל[[נזק בלתי הפיך]] שקשה לחזות את היקפו או את ההסתברות להתרחשותו - ולכן עדיף להמנע מפעילות זו.
דוגמה נוספת ליישום העקרון הוא תקנון [[REACH]] של האיחוד האירופי בנוגע למסחר, ייצור ויבוא של כימיקלים לתחום האיחוד. אחד מעקרונות התקנון הוא שאין צורך להוכיח מעבר לכל ספק רעילות, אלרגניות או פעילות מסרטנת - אלה יש לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת ולהעדיף חומרים ושיטות שלגביהם יש פחות חשד להשפעות פוגענית.
דוגמה נוספת ליישום העקרון הוא תקנון [[REACH]] של האיחוד האירופי בנוגע למסחר, ייצור ויבוא של כימיקלים לתחום האיחוד. אחד מעקרונות התקנון הוא שאין צורך להוכיח מעבר לכל ספק רעילות, אלרגניות או פעילות מסרטנת - אלה יש לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת ולהעדיף חומרים ושיטות שלגביהם יש פחות חשד להשפעות פוגענית.
==ליברליזם מול זהירות מונעת==
גישת הזהירות המונעת זו עומדת בניגוד לגישה אחרת המקובלת בקרב חלק מהדוגלים ב[[ליברליזם]] אשר מעוניינים להקטין למינימום את התערבות המדינה בחיי הפרט. לפי גישה זו כדי להגביל אדם או פירמה, יש קודם להוכיח שהוא גורם נזק לאחרים. כך לדוגמה כדי לפעול מול נזק אפשרי מצד [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] הגישה הליברלית ממליצה על תביעה של הניזוקים בבתי משפט מול המפעלים.
הגישה הליברלית סובלת ממספר בעיות:
* יש גורמים רבים המשפיעים על בריאות האדם (או בריאות של מערכות אקולוגיות) ויכולים לחלוף עשרות שנים בין מציאת הקשר הברור בין גורם לסיבה. בזמן זה יכול להגרם נזק כלכלי ובריאותי כבד לבני אדם.
* יש מחלות כגון [[סרטן]] שבהן התרחשות המחלה היא [[תהליך]] רב-שלבי שיכול להתרחש במשך שנים וקשה מאד להוכיח שהמחלה נגרמה בגלל גורם מסויים גם אם ידוע שהוא אכן גורם לה באופן כללי. כדי לקבל גידול סרטני יש צורך בהתרחשות מספר פגמים בתא בצורה עוקבת כאשר כל פגם כזה מתרחש בהסתברות נמוכה מאד ובדרך כלל יכול להגרם מכמה סוגים, ולכן קשה להוכיח שאדם מסויים נפגע דווקא מגורם זה ולא מגורם אחר.
* כאשר יש מספר מפעלים מזהמים קשה להגיד איזה מפעל גורם גרם לאיזה השפעה , מה גם שחלק מסוגי הזיהום יכולים להתגלגל לצורות שונות של זיהום לדוגמה [[הצטברות ביולוגית|הצטברות זיהום במעלה שרשרת המזון]]
* בזיהום יש לפעמים השפעות סינרגטיות (כך שהשפעת גורם אחד היא חמורה יותר בהנתן חשיפה מוקדמת לגורם אחר).
* יש השפעות צולבות גם בגלל תחומים אחרים בבריאות - לדוגמה השפעת זיהום אוויר היא חמורה במיוחד על מי שכבר חולים במחלות ריאה, השפעת [[זיהום אוויר]] יכולה לגרור תחלואה במחלות מדבקות, תזונה גרועה ועודף או חוסר בגורם תזונה אחד עלולה לחשוף את האדם לסיכונים מצד מוצרי מזון אחרים, וכך הדבר גם במצבים כמו [[מתח נפשי]], קשר צולב בין מתח נפשי לדיכאון או דגירה של גורמי מחלה בגוף שמחכים לשעת כושר כאשר הגוף חלש יותר. לכן קשה בדרך כלל להצביע על גורם מסויים ולהגיד שהסרה שלו תשפר את הבריאות- יש צורך בשורה של צעדים כדי לשפר את הבריאות- בדומה לכך שיש גם לשמן את השרשרת וגם לנפח את הצמיגים באופניים כדי שהן יסעו בצורה טובה - ההשפעה של כל צעד כזה בנפרד תהיה חלשה יותר.
* יש מקרים של זיהום שבהם עד שנתברר הנזק הפירמה שיצרה את הנזק נסגרה ואין את מי לתבוע. הדבר בולט במיוחד במקרים של [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]]
* הבעיה הזאת מוחרפת על ידי מנגון של [[תאגיד|חברה בערבון מוגבל]] שכן יש מקרי זיהום, כמו ב[[כרייה]] לדוגמה, שבהם החברה היא בעלת מתח רווחים נמוך ומשתלם לה יותר לסגור את החברה מאשר לדאוג לפיצוי הנפגעים. במקרים אלה של כרייה או [[זיהום קרקע]] המצב רע במיוחד שכן הגורם שיצר את הבעיה כבר אינו קיים אבל הבעיה עצמה ממשיכה להתקיים גם בלעדיו.
* פעמים רבות זיהום שגורר תחלואה גורר [[נכות]], [[קשיי פרנסה]] ו[[עוני]], ובנוסף זיהום פוגע יותר בעניים ([[אי שוויון בריאותי]]) לעניים ולאנשים חולים קשה יותר להתארגן ולבצע תביעות בגלל חסמים מול מערכת המשפט כגון - אי ידיעת החוק, חוסר זמן ידע ויכולת להבין את הקשר בין הזיהום לבין
התחלואה. בעיה נוספת היא חוקים שמגינים על [[תאגידים]] בשם הגנת הפרטיות ומקשים על גילוי פעילות זיהום שהמפעל יצר, שכן לפי החוק כיום תאגידים נחשבים ליישויות משפטיות שזוכות להגנה בדומה לאדם פרטי.
* בהיבטים כמו תחלואה במחלות מדבקות, חיסונים, הנדסה גנטית והיבטים נוספים הנוגעים להתפתחות תהליכים ביולוגיים, יש היבט של [[נזק בלתי הפיך]] - לדוגמה שיחרור של גורם תחלואה ביולוגי לסביבה עלול להיות בלתי הפיך גם אם יתברר בעתיד שהוא מסוכן.
* היבטים של פעולה חד פעמית שעלולה לגרור נזק בלתי הפיך בעתיד כוללים גם [[זיהום רדיואקטיבי]] וזיהום ב[[מתכות כבדות]] או חומרים כמו [[PCB]] משום שזמן הפירוק והניקוי של חומרים אלה והזמן שבו הם עלולים לגרור נזק עלול להתמשך על פרק זמן של עשרות שנים עד מאות אלפי שנים.
==ראו גם==
==ראו גם==