שינויים

'''היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית''' ('''A Short History of Financial Euphoria''') הוא ספר עיון משנת 1990 מאת הכלכלן [[ג'ון גלברייט]] על ההיסטוריה והתהליך הדינאמי של [[בועות ספקולטיביות]]. הספר באורך של כ-100 עמודים ותורגם לעברית בשם '''"כסף"'''.  

'''היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית''' ('''A Short History of Financial Euphoria''') הוא ספר עיון משנת 1990 מאת [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[ג'ון קנת גלבריית]] על ההיסטוריה ו[[תהליך|התהליך הדינאמי]] של [[בועות ספקולטיביות]]. הספר באורך של כ-100 עמודים ותורגם לעברית בשם '''"כסף"'''.  

בספר מתאר גלבריית את היסטוריה של הבועות הספקולטיביות הגדולות שהתחרשו באירופה ובארצות הברית במאות השנים האחרונות - החל מ"[[שגעון הצבעונים]]" בהולנד בשנות ה-1630, עבור במניות תאגידי סחר של הודו וארצות הברית, בועת "חברת הים הדרומי",  מניות הרכבות בארצות הברית בתחילת המאה ה-20 ועד לבועות בשוק המניות בשנות ה-80 ופרשות הנפקה ומכירה של "איגרות הזבל".

בספר מתאר גלבריית את היסטוריה של הבועות הספקולטיביות הגדולות שהתחרשו באירופה ובארצות הברית במאות השנים האחרונות - החל מ"[[שגעון הצבעונים]]" בהולנד בשנות ה-1630, עבור במניות תאגידי סחר של הודו וארצות הברית, בועת "חברת הים הדרומי",  מניות הרכבות בארצות הברית בתחילת המאה ה-20 ועד לבועות בשוק המניות בשנות ה-80 ופרשות הנפקה ומכירה של "איגרות הזבל".

גלבריית מראה כי בין אם מדובר בבנק פרטי או ציבורי, בכסף בצורות שונות, ובהסדרים חוקתיים ובנקאיים שונים, בכל זאת בועות מתרחשות.  

גלבריית מראה כי בין אם מדובר בבנק פרטי או ציבורי, בכסף בצורות שונות, ובהסדרים חוקתיים ובנקאיים שונים, בכל זאת בועות מתרחשות.  

גלברייט טען כי מה שנראה כמו "מכשיר פיננסי חדש" הוא אותה גברת בשינוי אדרת: "העולם הפיננסי הריע להמצאת הגלגל שוב ושוב, בדרך כלל בגירסה מעט פחות יציבה". לפי הניתוח שלו הגורם הנפוץ בגאות ושפל הוא ה[[כסף כחוב|ייצוד של חוב]] כדי לממן ספקולציה, שהופך להיות "גדול באופן מסוכן ביחס לאמצעי התשלום הבסיסיים".  

גלבריית טען כי מה שנראה כמו "מכשיר פיננסי חדש" הוא אותה גברת בשינוי אדרת: "העולם הפיננסי הריע להמצאת הגלגל שוב ושוב, בדרך כלל בגירסה מעט פחות יציבה". לפי הניתוח שלו הגורם הנפוץ ב[[מחזור עסקים|גאות ושפל]] הוא ה[[כסף כחוב|ייצור של חוב]] כדי לממן ספקולציה, שהופך להיות "גדול באופן מסוכן ביחס לאמצעי התשלום הבסיסיים".  

סממן משותף לבועות היא האמונה כי "הפעם זה שונה". בדרך כלל הטענה היא כי גילוי של [[משאב טבע]] חדש או כמות גדולה של משאב טבע (כמו הבהלה לזהב בקליפורניה) או [[שינוי טכנולוגי|המצאות טכנולגיות חדשות]] הובילו לכך ש"חוקי הכלכלה השתנו" ולא ניתן ללמוד דבר מהתקופה הקודמת. התומכים הגדולים בבועה הם צעירים שלא זוכרים את הבועה הקודמת. דוגמה נוספת לתופעה זו ניתנה לאחר יציאת הספר כאשר בתקופה לפני קריסת מניות הטכנולוגיה (מחשבים ואינטרנט), בסוף שנות ה-90 דובר ב"כלכלה החדשה" שמתנהלת לפי חוקים חדשים של "כלכלת המידע", לפיה גם בחברות שעוד לא מרוויחות כדאי להשקיע.  

סממן משותף לבועות היא האמונה כי '''"הפעם זה שונה"'''. בדרך כלל הטענה היא כי גילוי של [[משאב טבע]] חדש או כמות גדולה של משאב טבע (כמו הבהלה לזהב בקליפורניה) או [[שינוי טכנולוגי|המצאות טכנולגיות חדשות]] הובילו לכך ש"חוקי הכלכלה השתנו" ולא ניתן ללמוד דבר מהתקופה הקודמת. התומכים הגדולים בבועה הם צעירים שלא זוכרים את הבועה הקודמת. דוגמה נוספת לתופעה זו ניתנה לאחר יציאת הספר כאשר בתקופה לפני קריסת מניות הטכנולוגיה (מחשבים ואינטרנט), בסוף שנות ה-90 דובר ב"כלכלה החדשה" שמתנהלת לפי חוקים חדשים של "כלכלת המידע", לפיה גם בחברות שעוד לא מרוויחות כדאי להשקיע. דוגמה נוספת לרעיון זה התרחשה ברעיון של מכירת אגרות חוב בחבילות - [[משבר הסאב-פריים]] של שנת 2008.  

גלבריית מתמקד בפסיכלוגיה שמאפשרת את האופוריה ומחלישה קולות ביקורתיים המזהירים מפני התרסקות. הסיבה לכך לפי גלבריית נעוצה בשני גורמים - זכרון פיננסי קצר מחד, וההנחה כי עושר קשור לאינטליגנציה מאידך.  

גלבריית מתמקד בפסיכולוגיה שמאפשרת את האופוריה ומחלישה קולות ביקורתיים המזהירים מפני התרסקות. הסיבה לכך לפי גלבריית נעוצה בשני גורמים - זכרון פיננסי קצר מחד, וההנחה כי עושר קשור לאינטליגנציה מאידך.  

גלבריית מצביע על הקושי להצמיד [[כסף]] או הבטחות ערך אחרות לערך כלכלי אמיתי, או אפילו לסחורה שקשה לנפח אותה. הוא מציין לדוגמה את הנסיון הצרפתי להגדיר כסף שיוצמד לשטחי אדמה, וכך לא ניתן יהיה להגדיל את כמותו, אלא שנסיון זה נכשל היות ולא ניתן לפקח באמת שכמות השטרות אינה משתנה. עוד הבחנה היא שמלחמה גורמת ללחץ על הממשל וזה מפעיל לחץ או הבטחה כלפי מוסדות פיננסים כדי שיתנו לממשל הלוואה או ידפיסו כסף או שהוא מדפיס כסף בעצמו. מנגנון זה ידוע לדוגמה במקרה של ממשלת ארצות הברית ומלחמת ויאטנם ומהווה רקע להפרדות מ"תקן הזהב" שנוסח ב[[הסכמי יער ברטון]].  

גלבריית מצביע על הקושי להצמיד [[כסף]] או הבטחות ערך אחרות לערך כלכלי אמיתי, או אפילו ל[[סחורה]] שקשה לנפח אותה. הוא מציין לדוגמה את הנסיון הצרפתי להגדיר כסף שיוצמד לשטחי אדמה, וכך לא ניתן יהיה להגדיל את כמותו, אלא שנסיון זה נכשל היות ולא ניתן לפקח באמת שכמות השטרות אינה משתנה (לפחות בתקופה בה ניסו דבר זה). עוד הבחנה היא שמלחמה גורמת ללחץ על הממשל וזה מפעיל לחץ או הבטחה כלפי מוסדות פיננסים כדי שיתנו לממשל הלוואה או ידפיסו כסף או שהוא מדפיס כסף בעצמו. מנגנון זה ידוע לדוגמה במקרה של ממשלת ארצות הברית ומלחמת ויאטנם ומהווה רקע להפרדות מ"תקן הזהב" שנוסח ב[[הסכמי יער ברטון]].  

==ראו גם==

==ראו גם==

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה:ספרי עיון]]

[[קטגוריה:ספרי עיון]]

[[קטגוריה:מאקרו כלכלה]]

[[קטגוריה:מאקרו כלכלה]]

[[קטגוריה:בנקאות]]

[[קטגוריה:בנקאות]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]

[[קטגוריה:היסטוריה כלכלית]]

[[קטגוריה:היסטוריה כלכלית]]