47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 49:
שורה 49: − + + + + + + + + + + + +
←מאפיינים בסיסיים של התאוריה
# '''תאוריה סטטית''' - תאוריה של שיווי משקל (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בש"מ עצמו. [[התאורייה הקינסיינית]] לעומת זאת, היא תאוריה של אי-שיווי משקל.
# '''תאוריה סטטית''' - תאוריה של שיווי משקל (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בש"מ עצמו. [[התאורייה הקינסיינית]] לעומת זאת, היא תאוריה של אי-שיווי משקל.
# '''תאוריה א- היסטורית'''. כלומר הש"מ הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים האקסוגנים שהוזכרו. זאת בניגוד לחלק [[מערכת מורכבת|מהמערכות מורכבות]] שיש בהן [[החשל]].
# '''תאוריה א- היסטורית'''. כלומר הש"מ הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים האקסוגנים שהוזכרו. זאת בניגוד לחלק [[מערכת מורכבת|מהמערכות מורכבות]] שיש בהן [[החשל]].
# '''תאוריה אגרגטיבית''' (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים. צורת ניתוח זו שונה מתאוריות מאקרו כמו התאורייה הקיינסינית (שמנסות למצוא דפוסים בהתנהגות המאקרו, מתוך הנחה שיש דפוסי מאקרו שיהיו שונים מהמיקרו). הרעיון של הצברה עומדת בניגוד לרעיון ה[[הגחה]] במערכות מורכבות- שהתנהגות המערכת כולה מושפעת לא רק מתכונות של הפרטים המרכיבים את המערכת אלא גם מטיב היחסים בין הפרטים.
# '''תאוריה אגרגטיבית''' (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים. צורת ניתוח זו שונה מתאוריות מאקרו כמו [[התאורייה הקיינסינית]] (שמנסות למצוא דפוסים בהתנהגות המאקרו, מתוך הנחה שיש דפוסי מאקרו שיהיו שונים מהמיקרו). הרעיון של הצברה עומדת בניגוד לרעיון ה[[הגחה]] במערכות מורכבות- שהתנהגות המערכת כולה מושפעת לא רק מתכונות של הפרטים המרכיבים את המערכת אלא גם מטיב היחסים בין הפרטים.
# '''אין מוסדות'''. [[מוסדות חברתיים]] (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו') אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין [[עלויות עסקה]](אין גנבים) אין עלויות להשגת [[מידע]]. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין [[עבדות]].
# '''אין מוסדות'''. [[מוסדות חברתיים]] (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו') אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין [[עלויות עסקה]](אין גנבים) אין עלויות להשגת [[מידע]]. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין [[עבדות]].
# '''תאוריה אידאלית''''. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מציין כי למרות שהכלכלה היא כיבכול מדע שעוסק במטריאליזם, אין בה שום נוכחות למגבלות פיזקליות כמו [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] או [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ביקורת דומה מובעת מצד כלכלנים אחרים בזרם הכלכלה אקולוגית בכך שהכלכלה מהווה [[מערכת תרמודינמית סגורה]] - שני מחוזרים סגורים - האחד שלסחורות והשני של [[כסף]] - עובדים שמייצרים מוצרים ומקבלים תמורת זאת שכר, ושל צרכנים שמשלמים כסף כדי לקנות סחורות ללא נוכחות של [[אנרגיה]] וחומר וללא מגבלות על זרימה זו.
# '''תאוריה אידאלית''''. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מציין כי למרות שהכלכלה היא כיבכול מדע שעוסק במטריאליזם, אין בה שום נוכחות למגבלות פיזקליות כמו [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] או [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ביקורת דומה מובעת מצד כלכלנים אחרים בזרם הכלכלה אקולוגית בכך שהכלכלה מהווה [[מערכת תרמודינמית סגורה]] - שני מחוזרים סגורים - האחד שלסחורות והשני של [[כסף]] - עובדים שמייצרים מוצרים ומקבלים תמורת זאת שכר, ושל צרכנים שמשלמים כסף כדי לקנות סחורות ללא נוכחות של [[אנרגיה]] וחומר וללא מגבלות על זרימה זו.
# '''תאוריה של מערכת מבודדת''' - הנחה שכל הערך שנוצרת במסגרת הכלכלה הוא תוצר של פעילות השחקנים בה, ובעיקר של הפעילות המסחרית שלהם בשוק. זאת בלי שמערכות אחרות מספקות תועלת למשתתפים (לדוגמה [[שירותי המערכת האקולוגית]]), בלי תרומה של מערכות לא שווקיות (עבודות התנדבות, הורות). בהיות המערכת מבודדת אין לה גם כל יחסי גומלין עם הסביבה (כמו קבלת אנרגיה) או השפעה עליה (כמו זיהום ו[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] אחרות).
# '''תאוריה של מערכת מבודדת''' - הנחה שכל הערך שנוצרת במסגרת הכלכלה הוא תוצר של פעילות השחקנים בה, ובעיקר של הפעילות המסחרית שלהם בשוק. זאת בלי שמערכות אחרות מספקות תועלת למשתתפים (לדוגמה [[שירותי המערכת האקולוגית]]), בלי תרומה של מערכות לא שווקיות (עבודות התנדבות, הורות). בהיות המערכת מבודדת אין לה גם כל יחסי גומלין עם הסביבה (כמו קבלת אנרגיה) או השפעה עליה (כמו זיהום ו[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] אחרות).
# '''תאוריה של טבע פאסיבי''' השחקנים היחידים במערכת הם בני האדם, וכל שאר הדברים הם חפצים דוממים ללא התנהוגות עצמאית. בהיות המערכת סטטית ומבודדת לא יכולים להתקיים בה דברים כמו התמד, או שינויי התנהגות של [[מערכות אקולוגיות]], וירוסים, מערכות חברתיות וכו'.
# '''תאוריה של טבע פאסיבי''' השחקנים היחידים במערכת הם בני האדם, וכל שאר הדברים הם חפצים דוממים ללא התנהוגות עצמאית. בהיות המערכת סטטית ומבודדת לא יכולים להתקיים בה דברים כמו התמד, או שינויי התנהגות של [[מערכות אקולוגיות]], וירוסים, מערכות חברתיות וכו'.
==המתדולוגיה הנאו קלאסית==
המתודולוגיה העיקרית של הכלכלה הנאו קלאסית היא שימוש במודלים מתמטיים תוך יציאה מתוך הנחות אקסיומטיות מפורשות ומשתמעות על התנהגותם של בני אדם, על מבנה תהליכי הייצור והצריכה, על הסביבה הטבעית, ועל הדינמיקה של מוסדות חברתיים. ברוב המקרים משתמשים במודלים סטטיים ללא דינמיקה בזמן.
השימוש בנוסחאות מתמטיות והנחות שרירותיות, עורר ביקורת רבה על הנאו-קלאסיים הן מהימין הכלכלי והן מהשמאל הכלכלי. חלק מהמבקרים הצביעו על כך שהשימוש במתמטיקה הוא מעין יומרה לחקות את הפיזיקה ובעיקר את המכאניקה הקלאסית של ניוטון. גם הנאו קלאסיים עצמם מתייחסים לדמיון זה. כאשר הם מותקפים בנושא הקושי של מודל מתמטי לתאר את המציאות הם עונים בדרך כלל שמדובר ב"חיכוך" - בדומה לסטייה של המודל של ניוטון מתאור של תנועה של גופים על כדור הארץ בגלל חיכוך. הביקורת על מענה זה היא שבעוד המודל של ניוטון מגדיר ומודד את הסטיות של המודל מהמציאות (מקדמי חיכוך), ומגדיר גם בצורה מדוייקת מתי הוא יעבוד טוב יותר (בחלל לדוגמה), כלכלה נאו קלאסית אינה מגדירה קבועים כאלה וקשה לדעת מה מידת הסטייה של המודל מהמציאות.
אנשי [[מערכות מורכבות]] כמו [[דונאלה מדווז]] טוענים כי הדמיון לנוסחאות בפיזיקה הוא מטעה, שכן הנוסחאות מסתירות חיבור, הכפלה וחיסור של גדלים דמיוניים. בעוד שבנוחסאות פיזיקליות במשוואות יש סימוני יחידות (לדוגמה מהירות הנמדדת במטרים בשניה וכו') בכלכלה אין יחידות כאלה. בעוד שבפיזיקה שני צידי המשוואה מאוזנים תמיד מבחינת היחידות שלהן, בכלכלה נאו קלאסית אין הדבר כך. לדגומה [[משוואת הייצור של קלארק]] מגדירה זרם של מוצרים מצד אחד השווה כפול "כמות העבודה" כפול "כמות ההון". המודל של מדווז ושות' [[עולם 3]] לעומת זאת מכיל משוואות מאוזנות מבחינת גודלם שם הדברים הנמדדים.
ביקורת אחרת על השימוש במתמטיקה היא שמדובר באמצעי [[הדרה]] שנועד להשתיק ביקורת מצד סוציולוגים או מבקרים חברתיים. הכלכלן [[סטיב קין]] לדוגמה טוען שאחוז גדול מהאנשים לא מבין במתמטיקה ואחוז גדול לא מבין כלכלה, וכדי לבקר את התאוריה הנאו קלאסית ביעילות יש צורך בחיתוך של שתי הקבוצות. הוא מצביע על סתירות מתמטיות במודל הנאו-קלאסית. ביקורת אחרת היא מהכיוון של מודלים של [[מערכות מורכבות]] שטוענת שכלכלנים מתעלמים מאפשרויות של מודלים מורכבים בהרבה.
ביקורת מצד כלכלנים מוסדיים ואקולוגיים היא שהכלכלה מתרכזת הרבה יותר מידי בתפקודו של מוסד השוק, תוך הזנחה של מוסדות ודינמקיות אחרות המשפיעות על הכלכלה. אם נשווה את הכלכלה לרפואה לדוגמה הכלכלנים מנתחים רק את תפקודו של הלב (ואף מגדירים את בריאותו של הגוף כולו לפי מדידות על הלב בלבד) תוך שהם מתעלמים מהתפקוד של איברים אחרים. השוואה למתודלוגיות ברפואה ובאקולוגיה מצביעה על כך שבתחומים אלה עוסקים גם במערכות מורכבות וב[[מערכות דיאספטיות]] המגיעות לשיווי משקל, אבל תוך ניתוח עשיר יותר עם פחות הנחות אקסיוטמטיות ומידול מתמטי צנוע הרבה יותר.
==ראו גם==
==ראו גם==