שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''עיקרון הזהירות המונעת''' ('''Precautionary principle''')  הוא עיקרון מוסרי ו[[פוליטיקה|פוליטי]] לפיו אם יש פעולה או מדיניות שעלולה לגרום נזק חמור או [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]] לפרט, לציבור או ל[[הסביבה הטבעית|סביבה]], בהעדר קונצנוס מדעי שקובע שנזק כזה לא יתרחש, חובת ההוכחה על בטיחות הפעולה היא אלו שטוענים שיש לבצע את הפעולה. מהעיקרון נובע כי יש מחוייבות להתערבות לשם הגנה על הציבור מחשיפה לנזק כאשר החקירה המדעית מגלה סיכון סביר לכך. ההגנות בהן נוקטים מפני סיכונים אפשריים מוחלשות רק אם מחקרים מדעיים נוספים מגלים הסבר אחר שמסביר את בטיחות הפעולה.  
+
'''עיקרון הזהירות המונעת''' ('''Precautionary principle''')  הוא עיקרון מוסרי ו[[פוליטיקה|פוליטי]] לפיו אם יש פעולה או מדיניות שעלולה לגרום נזק חמור או [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]] לפרט, לציבור או ל[[הסביבה הטבעית|סביבה]], בהעדר קונצנוס מדעי שקובע שנזק כזה לא יתרחש, חובת ההוכחה על בטיחות הפעולה היא אלו שטוענים שיש לבצע את הפעולה. ניתן לתמצת את העיקרון במשפט: "אם יש ספק אז אין ספק", דהיינו ספק פגיעה דינו כפגיעה ויש להימנע מפעולה שאין יודעים בוודאות מלאה שלא תהיה פוגענית.  
   −
בכמה מצבים חוקיים, כמו בחוק של האיחוד האירופי, עיקרון הזהירות המונעת הוא גם העיקרון הכללי והמחייב של החוק. זהו עקרון מנחה בתחומים רבים כמו [[קיימות|הגנת הסביבה]] ו[[קיימות]], הגנה על בריאות הציבור, צרכנות, בטיחות, צבא, משפט, ניהול משאבי טבע מתחדשים (כמו דגים) ועוד.  
+
מהעיקרון נובע כי כאשר החקירה המדעית מגלה סיכון סביר לנזק לציבור או לפרט יש מחוייבות לפעול כדי למזער את הנזק, ואין צורך לחכות להוכחת הנזק מעבר לכך ספק סביר. ההגנות בהן נוקטים מפני סיכונים אפשריים מוחלשות רק אם מחקרים מדעיים נוספים מגלים הסבר אחר לסיכון ומבטיחות את בטיחות הפעולה.
 +
 
 +
בכמה מצבים חוקיים, כמו בחוק של האיחוד האירופי, עיקרון הזהירות המונעת הוא גם העיקרון הכללי והמחייב של החוק. זהו עקרון מנחה בתחומים רבים כמו [[קיימות|הגנת הסביבה]] ו[[קיימות]], הגנה על בריאות הציבור ו[[רפואה מונעת]], צרכנות, בטיחות, צבא, משפט, ניהול [[משאבי טבע מתחדשים]] (כמו [[דייג יתר|דגים]], [[יערות]]) ועוד.  
   −
ניתן לתמצת את העיקרון במשפט: "אם יש ספק אז אין ספק", דהיינו ספק פגיעה דינו כפגיעה ויש להימנע מפעולה שאין יודעים בוודאות מלאה שלא תהיה פוגענית.
      
==דוגמאות לשימוש בעקרון הזהירות==
 
==דוגמאות לשימוש בעקרון הזהירות==
עיקרון הזהירות המונעת הוא אחד העקרונות החשובים בתחום [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] וכן תחומי הבטיחות למינה.  
+
עיקרון הזהירות המונעת הוא אחד העקרונות החשובים בתחום [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] וכן תחומי הבטיחות למינה. לדוגמה קשה להוכיח את ההשפעות המדוייקות של [[זיהום אוויר]] על הבריאות בשל משך הזמן הארוך שלוקח למחלות להתפתח וכן בגלל השפעות רבות וצולבות - אדם אחד נחשף לעשרות ומאות מקורות זיהום וקשה להוכיח מי מהם השפיע עליו. ובכל זאת ממחקרים על חשיפה אקוטיות בחיות מעבדה ובעובדים, וכן ממחקרים ססטיסטיים ברור שיש מזהמי אוויר אשר גורמים לסרטן, מחלות ריאה ומחלות לב, ולכן רופאים רבין וגופי רפואה בינלאומיים דוגלים בצמצום הזיהום ואל לחכות למדידות מדוייקות של הנזק הבריאותי.  
    
מתן תרופה שאינה מצילה חיים ושיש ספק לגבי בטיחותה לכלל האוכלוסיה נחשב ברוב המדינות כדבר שאינו עומד בעקרון הזהירות המונעת, ומתן תרופה זו מופסק עד למחקר נוסף.  
 
מתן תרופה שאינה מצילה חיים ושיש ספק לגבי בטיחותה לכלל האוכלוסיה נחשב ברוב המדינות כדבר שאינו עומד בעקרון הזהירות המונעת, ומתן תרופה זו מופסק עד למחקר נוסף.  
   −
עקרונות רבים ב[[תאונות דרכים|מניעת תאונות דרכים]] ומניעת תאונות בכלל מבוססים על עקרון הזהירות המונעת - אם כי לא כעיקרון של חובת ההוכה, אלא כהתערבות מונעת לפני שהנזק בוצע. בין יתר הדברים - התקנות מעקות למדרגות ולמרפסות, התקנת דלתות (ודלתות כפולות) למעליות, חובת התקנה ולבישה של חגורות בטיחות, הגבלת מהירות בכביש ועוד - כל אלה הם צעדים שנועדו למנוע את הנזק לפני שהתרחש לפי עקרון זהירות מונעת.  
+
עקרונות רבים ב[[תאונות דרכים|מניעת תאונות דרכים]] ומניעת תאונות בכלל מבוססים על עקרון הזהירות המונעת - אם כי לא כעיקרון של חובת ההוכחה של קיום הנזק, אלא כהתערבות מונעת לפני שהנזק בוצע. בין יתר הדברים - התקנות מעקות למדרגות ולמרפסות, התקנת דלתות (ודלתות כפולות) למעליות, חובת התקנה ולבישה של חגורות בטיחות, הגבלת מהירות בכביש, הדלקת אורות בחורף ובשעות הדמדומים ועוד - כל אלה הם צעדים שנועדו למנוע את הנזק לפני שהתרחש לפי עקרון זהירות מונעת.
 +
 
 +
דוגמה נוספת ליישום העקרון הוא תקנון [[REACH]] של האיחוד האירופי בנוגע למסחר, ייצור ויבוא של כימיקלים לתחום האיחוד. אחד מעקרונות התקנון הוא שאין צורך להוכיח מעבר לכל ספק רעילות, אלרגניות או פעילות מסרטנת - אלה יש לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת ולהעדיף חומרים ושיטות שלגביהם יש פחות חשד להשפעות פוגענית.
 +
 
 +
==זהירות מונעת ואתגרי קיימות==
 +
{{הפניה לערך מורחב|קיימות}}
 +
זהירות מונעת היא גישה נפוצה בסוגיות של [[קיימות]]. יש נושאים שבהם התמששות הסיכון פרושה מוות של מיליוני בני אדם, ולעיתים קרובות מדובר ב[[תהליך ארוך טווח]] שהוא גם [[תהליך בלתי הפיך]] - כלומר אם וכאשר יתממש הסיכון יהיה קשה לטפל בו, ובמקרים רבים הדרך למנוע אותו היא רק זמן רב מראש.
 +
 
 +
דוגמה בולטת לכך היא הנושא של [[התחממות עולמית]]. מומחי אקלים רבים מזהירים מפני קיומה של מגמת התחממות של האטמוספירה ושל האוקיינוסים שעלולה לגרור [[שינויי אקלים]], הפשרת קרחונים ועליה במפלס האוקיינוס ופגיעה בחקלאות עקב שינוי דפוסי המשקעים ושינוי הטמפרטורות. קשה להוכיח מעבר לכל ספק שבני האדם הם אלו שגורמים להתחממות העולמית (אם כי הסברים אחרים שניתנו לתופעה נדחו עד כי בידי רוב מדעני האקלים), וקשה להגדיר מה עלולים להיות הנזקים - בין היתר בגלל שחלק מהנזקים נגרמים ל[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ומערכות גאופיזיות שלא מכירים בצורה טובה את התנהגותן ואת השפעתן על האדם. יש אנשים שאומרים שסיבות אלה הן סיבות לא לעשות דבר ולחכות עד שניווכח שהאדם אכן גורם להתחממות או שניווכח בכמות הנזק. גישה זו עומדת בניגוד לגישת הזהירות המונעת שטוענת שיש לפעול כעת, ובמיוחד עקב זה שיש סיכונים של [[תהליך בלתי הפיך]] של התחממות חזקה יותר בעקבות ההתחממות הראשונה כמו הפשרת גז מתאן בערבות סיביר.
 +
 
 +
זהירות מונעת היא גישה מובילה בקרב דוגלים בקיימות בשלל סוגיות אחרות כמו שיבוש [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור הזרחן]], [[שיא תפוקת הנפט]], ו[[שיא תפוקת הזרחן]], קידום של [[חקלאות בת קיימא]] ונושאים נוספים. [[ג'ארד דיימונד]] בספר [[התמוטטות]] מספק מספר דוגמאות לכך שתהליכי שיבוש של מערכות חקלאות על רקע [[פיצוץ אוכלוסין]] יכולות להתפרץ באופן פתאומי למדי, בחברות חקלאיות שנהנו משגשוג.  
    
דוגמה אחרת לגישת זהירות מונעת היא הטענה כי [[הנדסה גנטית]] בגידולי [[חקלאות]] למזון אינה באמת חיונית כדי להאכיל את [[אוכלוסיית העולם]], ומצד שני היא עלולה להוביל ל[[נזק בלתי הפיך]] שקשה לחזות את היקפו או את ההסתברות להתרחשותו - ולכן עדיף להמנע מפעילות זו.  
 
דוגמה אחרת לגישת זהירות מונעת היא הטענה כי [[הנדסה גנטית]] בגידולי [[חקלאות]] למזון אינה באמת חיונית כדי להאכיל את [[אוכלוסיית העולם]], ומצד שני היא עלולה להוביל ל[[נזק בלתי הפיך]] שקשה לחזות את היקפו או את ההסתברות להתרחשותו - ולכן עדיף להמנע מפעילות זו.  
  −
דוגמה נוספת ליישום העקרון הוא תקנון [[REACH]] של האיחוד האירופי בנוגע למסחר, ייצור ויבוא של כימיקלים לתחום האיחוד. אחד מעקרונות התקנון הוא שאין צורך להוכיח מעבר לכל ספק רעילות, אלרגניות או פעילות מסרטנת - אלה יש לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת ולהעדיף חומרים ושיטות שלגביהם יש פחות חשד להשפעות פוגענית.
      
==ליברליזם מול זהירות מונעת==
 
==ליברליזם מול זהירות מונעת==
שורה 28: שורה 37:  
* הבעיה הזאת מוחרפת על ידי מנגון של [[תאגיד|חברה בערבון מוגבל]] שכן יש מקרי זיהום, כמו ב[[כרייה]] לדוגמה, שבהם החברה היא בעלת מתח רווחים נמוך ומשתלם לה יותר לסגור את החברה מאשר לדאוג לפיצוי הנפגעים. במקרים אלה של כרייה או [[זיהום קרקע]] המצב רע במיוחד שכן הגורם שיצר את הבעיה כבר אינו קיים אבל הבעיה עצמה ממשיכה להתקיים גם בלעדיו.  
 
* הבעיה הזאת מוחרפת על ידי מנגון של [[תאגיד|חברה בערבון מוגבל]] שכן יש מקרי זיהום, כמו ב[[כרייה]] לדוגמה, שבהם החברה היא בעלת מתח רווחים נמוך ומשתלם לה יותר לסגור את החברה מאשר לדאוג לפיצוי הנפגעים. במקרים אלה של כרייה או [[זיהום קרקע]] המצב רע במיוחד שכן הגורם שיצר את הבעיה כבר אינו קיים אבל הבעיה עצמה ממשיכה להתקיים גם בלעדיו.  
 
* פעמים רבות זיהום שגורר תחלואה גורר [[נכות]], [[קשיי פרנסה]] ו[[עוני]], ובנוסף זיהום פוגע יותר בעניים ([[אי שוויון בריאותי]]) לעניים ולאנשים חולים קשה יותר להתארגן ולבצע תביעות בגלל חסמים מול מערכת המשפט כגון - אי ידיעת החוק, חוסר זמן ידע ויכולת להבין את הקשר בין הזיהום לבין התחלואה. בעיה נוספת היא חוקים שמגינים על [[תאגידים]] בשם הגנת הפרטיות ומקשים על גילוי פעילות זיהום שהמפעל יצר, שכן לפי החוק כיום תאגידים נחשבים ליישויות משפטיות שזוכות להגנה בדומה לאדם פרטי.  
 
* פעמים רבות זיהום שגורר תחלואה גורר [[נכות]], [[קשיי פרנסה]] ו[[עוני]], ובנוסף זיהום פוגע יותר בעניים ([[אי שוויון בריאותי]]) לעניים ולאנשים חולים קשה יותר להתארגן ולבצע תביעות בגלל חסמים מול מערכת המשפט כגון - אי ידיעת החוק, חוסר זמן ידע ויכולת להבין את הקשר בין הזיהום לבין התחלואה. בעיה נוספת היא חוקים שמגינים על [[תאגידים]] בשם הגנת הפרטיות ומקשים על גילוי פעילות זיהום שהמפעל יצר, שכן לפי החוק כיום תאגידים נחשבים ליישויות משפטיות שזוכות להגנה בדומה לאדם פרטי.  
* בהיבטים כמו תחלואה במחלות מדבקות, חיסונים, הנדסה גנטית והיבטים נוספים הנוגעים להתפתחות תהליכים ביולוגיים, יש היבט של [[נזק בלתי הפיך]] - לדוגמה שיחרור של גורם תחלואה ביולוגי לסביבה עלול להיות בלתי הפיך גם אם יתברר בעתיד שהוא מסוכן.  
+
* בהיבטים כמו תחלואה במחלות מדבקות, חיסונים, הנדסה גנטית והיבטים נוספים הנוגעים להתפתחות תהליכים ביולוגיים, יש היבט של [[נזק בלתי הפיך]] - לדוגמה שיחרור של גורם תחלואה ביולוגי לסביבה עלול להיות בלתי הפיךגם אם יתברר בעתיד שהוא מסוכן יהיה מאוחר מדי.  
 
* היבטים של פעולה חד פעמית שעלולה לגרור נזק בלתי הפיך בעתיד כוללים גם [[זיהום רדיואקטיבי]] וזיהום ב[[מתכות כבדות]] או חומרים כמו [[PCB]] משום שזמן הפירוק והניקוי של חומרים אלה והזמן שבו הם עלולים לגרור נזק עלול להתמשך על פרק זמן של עשרות שנים עד מאות אלפי שנים.
 
* היבטים של פעולה חד פעמית שעלולה לגרור נזק בלתי הפיך בעתיד כוללים גם [[זיהום רדיואקטיבי]] וזיהום ב[[מתכות כבדות]] או חומרים כמו [[PCB]] משום שזמן הפירוק והניקוי של חומרים אלה והזמן שבו הם עלולים לגרור נזק עלול להתמשך על פרק זמן של עשרות שנים עד מאות אלפי שנים.
  

תפריט ניווט