שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  22:59, 6 באוקטובר 2015
מ
אין תקציר עריכה
שורה 39: שורה 39:  
הקפיטליזם דוחף את הגדלת הייצור והצמיחה במספר רמות. ברמה האישית, הוא מעודד עובדים להגדיל את התפוקה ואת ההכנסות מעבודה, ומועדד יזמים, אנשי פיננסים ובעלי משאבים להגדיל את הרווחים מהשכרה או ממכירה של [[הון]], הוא גם מעודד יזמים לפתח יוזמות חדשות וממציאים לחשוב על רעיונות חדשים ולפתח המצאות. ברמת הפירמות, [[תחרות כלכלית|התחרות]] של הקפיטליזם מעודדת הגדלת יוזמות קיימות ופיתוח יוזמות חדשות בנסיון לפתח שווקים חדשים ולהשתלט על שווקים ישנים בנסיון להגדיל את הרווח. ברמת המדינה הגדלת הייצור (שיש לו ביקוש) והוזלה שלו, מאפשרת השקעה במחקר ובפיתוח (ראו בהמשך), מבטיחה יציבות כלכלית ופוליטית, ומשפרת אתהסיכוי להשיג עוצמה צבאית ומדינית.  
 
הקפיטליזם דוחף את הגדלת הייצור והצמיחה במספר רמות. ברמה האישית, הוא מעודד עובדים להגדיל את התפוקה ואת ההכנסות מעבודה, ומועדד יזמים, אנשי פיננסים ובעלי משאבים להגדיל את הרווחים מהשכרה או ממכירה של [[הון]], הוא גם מעודד יזמים לפתח יוזמות חדשות וממציאים לחשוב על רעיונות חדשים ולפתח המצאות. ברמת הפירמות, [[תחרות כלכלית|התחרות]] של הקפיטליזם מעודדת הגדלת יוזמות קיימות ופיתוח יוזמות חדשות בנסיון לפתח שווקים חדשים ולהשתלט על שווקים ישנים בנסיון להגדיל את הרווח. ברמת המדינה הגדלת הייצור (שיש לו ביקוש) והוזלה שלו, מאפשרת השקעה במחקר ובפיתוח (ראו בהמשך), מבטיחה יציבות כלכלית ופוליטית, ומשפרת אתהסיכוי להשיג עוצמה צבאית ומדינית.  
   −
הצמיחה הכלכלית היא התשובה [[אידאולוגיה|האידאולוגית]] של תומכי הקפיטזלים לבעיות של [[עוני]], [[אי שוויון]] ובעיות חברתיות אחרות ומהווה תשובה הן להצדקת האידאולוגיה של הקפיטזלים והן לשם הפחתת מתחים חברתיים בתוך המדינה ובין מדינות. בקפיטליזם צמיחה כלכלית מזוהה עם [[קידמה]].  
+
הצמיחה הכלכלית היא התשובה [[אידאולוגיה|האידאולוגית]] של תומכי הקפיטליזם לבעיות של [[עוני]], [[אי שוויון]] ובעיות חברתיות אחרות ומהווה תשובה הן להצדקת האידאולוגיה של הקפיטליזם והן לשם הפחתת מתחים חברתיים בתוך המדינה ובין מדינות. בקפיטליזם צמיחה כלכלית מזוהה עם [[קידמה]].  
    
המערכת הכספית שהתפתחה עם הקפיטליזם, [[בנקאות ברזרבה חלקית]], דוחפת את כלל השחקנים בשוק להשקיע או להמר בכספם ביוזמות חדשות, שכן [[כסף]] אינו מהווה מכשיר טוב לחסכון לעתיד בגלל [[אינפלציה]] שמכרסמת בערכו במהירות. ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]], מעיר בספרו [[קיצור תולדות האנושות]], כי  [[אמון]] במשך הצמיחה בעתיד, מהווה את לב השינוי שהקפיטליזם הביא, וכי אמון זה מאפשר [[אשראי]] רב זול לעסקים וליחידים, בניגוד למערכות כלכליות מיושנות יותר. הצמיחה הכלכלית מאפשרת את יצירת האמון בעתיד, שכן במתן הלוואה עם ריבית יש צורך להאמין שהלווה יחזיר את הקרן ואת הריבית. היות והצמיחה הכלכלית מתקיימת, פירמות יכולות למכור יותר מבעבר, הפירמות מחזירות את ההלוואות למלווים. כך נוצר בסיס לעוד אמון בעתיד, עוד אשראי להשקעות, עוד השקעות בפועל, עוד מכירות ועוד צמיחה כלכלית.
 
המערכת הכספית שהתפתחה עם הקפיטליזם, [[בנקאות ברזרבה חלקית]], דוחפת את כלל השחקנים בשוק להשקיע או להמר בכספם ביוזמות חדשות, שכן [[כסף]] אינו מהווה מכשיר טוב לחסכון לעתיד בגלל [[אינפלציה]] שמכרסמת בערכו במהירות. ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]], מעיר בספרו [[קיצור תולדות האנושות]], כי  [[אמון]] במשך הצמיחה בעתיד, מהווה את לב השינוי שהקפיטליזם הביא, וכי אמון זה מאפשר [[אשראי]] רב זול לעסקים וליחידים, בניגוד למערכות כלכליות מיושנות יותר. הצמיחה הכלכלית מאפשרת את יצירת האמון בעתיד, שכן במתן הלוואה עם ריבית יש צורך להאמין שהלווה יחזיר את הקרן ואת הריבית. היות והצמיחה הכלכלית מתקיימת, פירמות יכולות למכור יותר מבעבר, הפירמות מחזירות את ההלוואות למלווים. כך נוצר בסיס לעוד אמון בעתיד, עוד אשראי להשקעות, עוד השקעות בפועל, עוד מכירות ועוד צמיחה כלכלית.
שורה 69: שורה 69:  
הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית להפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסיה.  
 
הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית להפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסיה.  
   −
הקפיטזלים הביא גם להקטנת התא המשפחתי הדרוש לשם גידול ילדים - מחמולה או קהילה, לתא משפחתי של זוג הורים ואף למשפחות חד הוריות. הדבר נבע הן מפיתוח טכנולוגיות לסיוע במשק הבית כמו אפיה, בישול, נקיון שאיפשרו למשפחה להתמודד עם מטלות אלה עם פחות כוח אדם ופחות שיתופי פעולה, הוא גם נבע משוק עבודה משוכלל יותר שבו עובדים מחליפים מקומות עבודה ועוברים בין ערים ובכך מתקשים להשאר ליד משפחה וחברים.  
+
הקפיטליזם הביא גם להקטנת התא המשפחתי הדרוש לשם גידול ילדים - מחמולה או קהילה, לתא משפחתי של זוג הורים ואף למשפחות חד הוריות. הדבר נבע הן מפיתוח טכנולוגיות לסיוע במשק הבית כמו אפיה, בישול, נקיון שאיפשרו למשפחה להתמודד עם מטלות אלה עם פחות כוח אדם ופחות שיתופי פעולה, הוא גם נבע משוק עבודה משוכלל יותר שבו עובדים מחליפים מקומות עבודה ועוברים בין ערים ובכך מתקשים להשאר ליד משפחה וחברים.  
    
היבט דמוגרפי משמעותי אחר הוא פיתוח של [[אמצעי מניעה]] כמו קונדום ולאחר מכן הגלולה והתקן תוך רחמי. טכנולוגיות אלה, יחד עם שינויים חברתיים אפשרו לנשים להקטין את מספר הילדים, וכן לשלוט על הזמן בהם מביאים ילדים ובכך להשתלב בשוק העבודה, דבר זה איפשר עצמאות כלכלית לנשים וגרם להענקת זכויות לנשים, ולשינוי במעמד האישה ולשינויים חברתיים רבים הנובעים בעקבותיו. בנוסף, התפתח [[מעבר דמוגרפי]] שבו במדינות העשירות יותר, או עם הצמיחה הכלכלית יש ירידה בפריון הילודה. דבר זה נובע הן כתוצאה מעליה במעמד האישה, והן כתוצאה מ[[התמחות כלכלית]] שהביא לדרישה ליותר שנות לימוד לפני תחילת העבודה, ובכך גם לדחיית גיל הנישואין, אם בעבר אנשים היו מתחילים להוליד בגיל 13-15, כיום אנשים, ובעיקר חילונים, מתחתנים רק לאחר סיום הלימודים באוניברסיטה, בגיל 25-30.
 
היבט דמוגרפי משמעותי אחר הוא פיתוח של [[אמצעי מניעה]] כמו קונדום ולאחר מכן הגלולה והתקן תוך רחמי. טכנולוגיות אלה, יחד עם שינויים חברתיים אפשרו לנשים להקטין את מספר הילדים, וכן לשלוט על הזמן בהם מביאים ילדים ובכך להשתלב בשוק העבודה, דבר זה איפשר עצמאות כלכלית לנשים וגרם להענקת זכויות לנשים, ולשינוי במעמד האישה ולשינויים חברתיים רבים הנובעים בעקבותיו. בנוסף, התפתח [[מעבר דמוגרפי]] שבו במדינות העשירות יותר, או עם הצמיחה הכלכלית יש ירידה בפריון הילודה. דבר זה נובע הן כתוצאה מעליה במעמד האישה, והן כתוצאה מ[[התמחות כלכלית]] שהביא לדרישה ליותר שנות לימוד לפני תחילת העבודה, ובכך גם לדחיית גיל הנישואין, אם בעבר אנשים היו מתחילים להוליד בגיל 13-15, כיום אנשים, ובעיקר חילונים, מתחתנים רק לאחר סיום הלימודים באוניברסיטה, בגיל 25-30.

תפריט ניווט