שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  01:21, 11 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ייי" ב־"יי"
שורה 11: שורה 11:  
על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[http://www.phrases.org.uk/meanings/necessity-is-the-mother-of-invention.html] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בנסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכלכלית לפיו קיים תמריץ של פירמות ושל ממציאים  ב[[משק תחרותי]] שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.  
 
על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[http://www.phrases.org.uk/meanings/necessity-is-the-mother-of-invention.html] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בנסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכלכלית לפיו קיים תמריץ של פירמות ושל ממציאים  ב[[משק תחרותי]] שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.  
   −
[[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] טוען שרק במקרים מסויימים הצורך הוא אבי ההמצאה, והמקרה הכללי יותר הוא זה שההמצאה  היא "אם הצורך".  דייימונד מעיר כי לרוב המצאה אינה פרי פיתוח של ממציא בודד, אלא תוצאה של [[תהליך]] ממושך שכולל אנשים רבים. אמירה זו נתמכת גם על ידי [[מארק טווין]]. התהליך יכול להתקיים במשך מאות שנים כאשר בכל פעם מתגלים היבטים חדשים על סמך ידע קודם. הממציא המוכר לרוב מגבש ידע קודם לידי מוצר בודד. קיימת נטייה להתמקד בגאונותו של אותו ממציא ולהתעלם מהתהליך שקדם להמצאה הסופית ומפיתוחים שאלמלה הם לא ניתן היה לקדם את ההמצאה. דיימונד טוען כי רוב הפיתוחים של טכנולוגיות קודמו על ידי אנשים שהוקסמו על ידי הטכנולוגיה, הסתקרנו ממנה ושיחקו איתה, בלי שיהיה להם ברור איזה צורך אם בכלל יקבל מענה על ידי הפיתוח זה.  
+
[[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] טוען שרק במקרים מסויימים הצורך הוא אבי ההמצאה, והמקרה הכללי יותר הוא זה שההמצאה  היא "אם הצורך".  דיימונד מעיר כי לרוב המצאה אינה פרי פיתוח של ממציא בודד, אלא תוצאה של [[תהליך]] ממושך שכולל אנשים רבים. אמירה זו נתמכת גם על ידי [[מארק טווין]]. התהליך יכול להתקיים במשך מאות שנים כאשר בכל פעם מתגלים היבטים חדשים על סמך ידע קודם. הממציא המוכר לרוב מגבש ידע קודם לידי מוצר בודד. קיימת נטייה להתמקד בגאונותו של אותו ממציא ולהתעלם מהתהליך שקדם להמצאה הסופית ומפיתוחים שאלמלה הם לא ניתן היה לקדם את ההמצאה. דיימונד טוען כי רוב הפיתוחים של טכנולוגיות קודמו על ידי אנשים שהוקסמו על ידי הטכנולוגיה, הסתקרנו ממנה ושיחקו איתה, בלי שיהיה להם ברור איזה צורך אם בכלל יקבל מענה על ידי הפיתוח זה.  
    
דיימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת ה[[מכונית]] על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. אדיסון לדוגמה חשב שפונוגראף ישמש לשם הקלטת צוואה או הקלטת הכתבה למזכירה ושימושים נוספים. הוא ממש התנגד ליישום ההמצאה כדי להקליט מוזיקה. לטענת דיימונד פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה כדי לשכנע אנשים שיש בה צורך.  
 
דיימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת ה[[מכונית]] על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. אדיסון לדוגמה חשב שפונוגראף ישמש לשם הקלטת צוואה או הקלטת הכתבה למזכירה ושימושים נוספים. הוא ממש התנגד ליישום ההמצאה כדי להקליט מוזיקה. לטענת דיימונד פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה כדי לשכנע אנשים שיש בה צורך.  

תפריט ניווט