שינויים

בדצמבר 2012, ערכו  משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה , עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של [[אורח חיים יושבני]]. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן-  גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref>[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref> דבר זה קשור ככל הנראה ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שיש בישראל שמחד מקשה על השימוש ב[[תחבורת אופניים]], [[הולכי רגל|תחבורה רגלית]] ו[[תחבורה ציבורית]] ומאידך גורם לשעות רבות ב[[פקקי תנועה]].  

בדצמבר 2012, ערכו  משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה , עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של [[אורח חיים יושבני]]. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן-  גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref>[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref> דבר זה קשור ככל הנראה ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שיש בישראל שמחד מקשה על השימוש ב[[תחבורת אופניים]], [[הולכי רגל|תחבורה רגלית]] ו[[תחבורה ציבורית]] ומאידך גורם לשעות רבות ב[[פקקי תנועה]].  

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40 מישראל, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ117,000 $ מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40 מישראל, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 $ מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסיה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסיה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסיה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסיה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>