שינויים

החלק הראשון של הספר מתאר את [[השפעות סביבתיות|הבעיות הסביבתיות]] והחברתיות שמאיימות על מדינת מונטנה שב[[ארצות הברית]] בימינו. מונטנה היא דוגמה למדינה שמותירה רושם ראשוני של טבע פרעי ועשיר, אולם היא סובלת מהגירה שלילית של צעירים, [[שינויי אקלים]], [[מחסור במים]], איום של הצפות מסכרים, [[זיהום]] של [[תעשיית המכרות]], ו[[חקלאות]] שמתקשה להתמודד עם לחץ נדל"ן מחד, ומחסור במים מאידך. דיימונד מביא את סיפורה של מונטנה דרך 4 מתושביה שלכל אחד מהם יש נקודת השקפה שונה. דבר זה נועד להמחיש את המתחים הקיימים בתוך כל חברה באשר לשאלה לאן היא צריכה להתפתח וכיצד.  

החלק הראשון של הספר מתאר את [[השפעות סביבתיות|הבעיות הסביבתיות]] והחברתיות שמאיימות על מדינת מונטנה שב[[ארצות הברית]] בימינו. מונטנה היא דוגמה למדינה שמותירה רושם ראשוני של טבע פרעי ועשיר, אולם היא סובלת מהגירה שלילית של צעירים, [[שינויי אקלים]], [[מחסור במים]], איום של הצפות מסכרים, [[זיהום]] של [[תעשיית המכרות]], ו[[חקלאות]] שמתקשה להתמודד עם לחץ נדל"ן מחד, ומחסור במים מאידך. דיימונד מביא את סיפורה של מונטנה דרך 4 מתושביה שלכל אחד מהם יש נקודת השקפה שונה. דבר זה נועד להמחיש את המתחים הקיימים בתוך כל חברה באשר לשאלה לאן היא צריכה להתפתח וכיצד.  

חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] מהתקופה הקיסרית ועד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכוללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].  

חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרינלנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] מהתקופה הקיסרית ועד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].  

החלק השלישי של הספר מתאר חברות בנות זמננו ואת השפעת [[השפעות סביבתיות|תהליכים סביבתיים]] וכן תהליכים תרבותיים וחברתיים על התנהלותן. דיימונד דן ב[[פיצוץ אוכלוסין]] שהביא ל[[אסון מלתוסיאני]] ותרם ל[[רצח העם ברואנדה]] ב-1994; כמו כן הוא דן ב[[הרפובליקה הדונמיניקית]] שחולקת אי אחד עם [[האיטי]] ומצליחה לקיים חברה בעלת רווחה גבוהה יותר ובת קיימא יותר הודות ל[[נטיעת יערות]] ושימורם; החלק דן בבעיותה הסביבתיות והחברתיות של [[סין המודרנית]], והכרייה הנרחבת וחברת המהגרים של [[אוסטרליה]].  

החלק השלישי של הספר מתאר חברות בנות זמננו ואת השפעת [[השפעות סביבתיות|תהליכים סביבתיים]] וכן תהליכים תרבותיים וחברתיים על התנהלותן. דיימונד דן ב[[פיצוץ אוכלוסין]] שהביא ל[[אסון מלתוסיאני]] ותרם ל[[רצח העם ברואנדה]] ב-1994; כמו כן הוא דן ב[[הרפובליקה הדונימיניקנית]] שחולקת אי אחד עם [[האיטי]] ומצליחה לקיים חברה בעלת רווחה גבוהה יותר ובת קיימא יותר הודות ל[[נטיעת יערות]] ושימורם; החלק דן בבעיותיה הסביבתיות והחברתיות של [[סין המודרנית]], והכרייה הנרחבת וחברת המהגרים של [[אוסטרליה]].  

חלקו הרביעי של הספר מתאר לקחים שימושיים ממה שלמדנו עד כה. הוא מנסה לענות על שאלות כמו מדוע חברות מקבלות החלטות הרות אסון שגורמות להתמוטטות שלהן. החלק בוחן גם את השפעתם של [[תאגידים רב לאומיים]] וחברות גדולות על הבעיות הסביבתיות וכיצד היבטים אלה יכולים להשתנות (מבחינת סוג הבעיות ופתרונן החברתי) בין תעשיות שונות כמו תאגידי [[נפט]] מול תאגידי [[כרייה|כריית מתכות]]. החלק הזה של הספר דן בגורמים החברתיים שמקלים או מקשים על התמודדות עם בעיות [[קיימות]].

חלקו הרביעי של הספר מתאר לקחים שימושיים ממה שלמדנו עד כה. הוא מנסה לענות על שאלות כמו מדוע חברות מקבלות החלטות הרות אסון שגורמות להתמוטטות שלהן. החלק בוחן גם את השפעתם של [[תאגידים רב לאומיים]] וחברות גדולות על הבעיות הסביבתיות וכיצד היבטים אלה יכולים להשתנות (מבחינת סוג הבעיות ופתרונן החברתי) בין תעשיות שונות כמו תאגידי [[נפט]] מול תאגידי [[כרייה|כריית מתכות]]. החלק הזה של הספר דן בגורמים החברתיים שמקלים או מקשים על התמודדות עם בעיות [[קיימות]].

# תגובה לתהליכים בעיתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיות ולהתמודד איתן.  

# תגובה לתהליכים בעיתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיות ולהתמודד איתן.  

בדרך כלל חברות התמוטטו לא רק בגלל סיבה בודדת אחת, אלא בגלל צירוף של מספר סיבות והצטברות בעיות בתחומים שונים. הבעיות באיי הפסחה לדוגמה כוללות 2 תחומים (משבר סביבתי עקב בירוא יערות ותגובה חברתית בעייתית) והבעיות של איי פיטקרן נבעו בעיקר עקב הפסקת מסחר ובמקצת גם בגלל פגיעה בסביבה. מכלל החברות בספר התמוטטות [[ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד]] נבעה מכל חמשת הגורמים ולכן דיימונד מתאר אותה ביתר פירוט יחסית לחברות עתיקות אחרות.  

בדרך כלל חברות התמוטטו לא רק בגלל סיבה בודדת אחת, אלא בגלל צירוף של מספר סיבות והצטברות בעיות בתחומים שונים. הבעיות באיי הפסחא לדוגמה כוללות 2 תחומים (משבר סביבתי עקב בירוא יערות ותגובה חברתית בעייתית) והבעיות של איי פיטקרן נבעו בעיקר עקב הפסקת מסחר ובמקצת גם בגלל פגיעה בסביבה. מכלל החברות בספר התמוטטות [[ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד]] נבעה מכל חמשת הגורמים ולכן דיימונד מתאר אותה ביתר פירוט יחסית לחברות עתיקות אחרות.  

לטענת דיימונד, הנורביגים בגרינלנד גרמו בטעות ל[[סחף קרקע]] ול[[בירוא יערות]] דבר שפגע ביכולת שלהם לייצר [[ברזל]]. האקלים בתקופת ההתיישבות זו הפך לקר יותר, דבר שהקשה על קיום הכלכלת חקלאות מבוססת בקר וצאן שקיימו הנורבגים, אך השפיעה פחות על האינואטים שחיו לצד הנורבים. המסחר עם נורבגיה שסייע להתיישבות ירד, אולי בגלל קיום של קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר וירידה בביקוש לשיני נבתנים בגלל מסעות הצלב שפתחו אפיק מסחר למוצר מתחרה של שנהב, היחסים העכורים עם האינואטים גרמו לכך שהאחרונים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים. ולבסוף מאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית שממנה הגיעו מנעו מהם לזהות את הבעיות או לזהות פתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שהיו יכולים לסייע להם.  

לטענת דיימונד, הנורביגים בגרינלנד גרמו בטעות ל[[סחף קרקע]] ול[[בירוא יערות]] דבר שפגע ביכולת שלהם לייצר [[ברזל]]. האקלים בתקופת ההתיישבות זו הפך לקר יותר, דבר שהקשה על קיום כלכלת חקלאות מבוססת בקר וצאן שקיימו הנורבגים, אך השפיעה פחות על האינואטים שחיו לצד הנורבים. המסחר עם נורבגיה שסייע להתיישבות ירד, אולי בגלל קיום של קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר וירידה בביקוש לשיני נבתנים בגלל מסעות הצלב שפתחו אפיק מסחר למוצר מתחרה של שנהב, היחסים העכורים עם האינואטים גרמו לכך שהאחרונים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים. ולבסוף מאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית שממנה הגיעו מנעו מהם לזהות את הבעיות או לזהות פתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שהיו יכולים לסייע להם.  

===חברות עבר שהתמוטטו===

===חברות עבר שהתמוטטו===

   

   

[[קובץ:Hvalsey.jpg|ממוזער|300px|שרידי כנסייה שהוקמה על ידי המתיישבים הנורדים בגרינלנד. קריסת תרבות זו מנותחת ביתר פירוט בגלל המידע הרב יחסית שיש עליה.]]

[[קובץ:Hvalsey.jpg|ממוזער|300px|שרידי כנסייה שהוקמה על ידי המתיישבים הנורדים בגרינלנד. קריסת תרבות זו מנותחת ביתר פירוט בגלל המידע הרב יחסית שיש עליה.]]

* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' -  התמוטטות עקב נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. לפי דיימונד, הנורדים בגרינלנד מדגימים בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. חברה זו היא גם המקרה המתועד ביותר ושבו התרבות היא המובנת ביותר, מבין חברות העבר שמופיעות בספרו. [[רעיית ייתר]] וכריתת עצים להסקה ולהתכת מתכות הובילו ל[[בירוא יערות]]. דבר זה גרר נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא ל[[רעב|מצוקת מזון]] גדלה והולכת, כמו גם להקטת כמות ה[[ברזל]] וה[[עץ]] שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטים וכלכליים, להרעת קשרי המסחר עם [[נורבגיה]]. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו עשוי מעור, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם. התגוננות מפני מתקפות אלה היתה קשה יותר בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהתה בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים. הנהגה זו נהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסיה ונצמדה לשמרנות חברתית שמנעה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.

* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' -  התמוטטות עקב נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. לפי דיימונד, הנורדים בגרינלנד מדגימים בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. חברה זו היא גם המקרה המתועד ביותר ושבו התרבות היא המובנת ביותר, מבין חברות העבר שמופיעות בספרו. [[רעיית ייתר]] וכריתת עצים להסקה ולהתכת מתכות הובילו ל[[בירוא יערות]]. דבר זה גרר נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא ל[[רעב|מצוקת מזון]] גדלה והולכת, כמו גם להקטנת כמות ה[[ברזל]] וה[[עץ]] שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטים וכלכליים, להרעת קשרי המסחר עם [[נורבגיה]]. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו עשוי מעור, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם. התגוננות מפני מתקפות אלה היתה קשה יותר בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהתה בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים. הנהגה זו נהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסיה ונצמדה לשמרנות חברתית שמנעה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.

===חברות היסטוריות בנות קיימא===

===חברות היסטוריות בנות קיימא===

* '''[[דעיכת האימפריה השומרית]]''' בגלל [[המלחת קרקע]] איטית עקב משטר [[השקייה]] לא מתאים.     

* '''[[דעיכת האימפריה השומרית]]''' בגלל [[המלחת קרקע]] איטית עקב משטר [[השקייה]] לא מתאים.     

* '''[[מוהנג'ו דארו]]''' ששקעה בעמק ההינדוס (כיום פקיסטן) לאחר שנת 2000 לפני הספירה ככל הנראה בגלל שינויי אקלים, בעיות ניהול מים ותזוזת נהרות.     

* '''[[מוהנג'ו דארו]]''' ששקעה בעמק ההינדוס (כיום פקיסטן) לאחר שנת 2000 לפני הספירה ככל הנראה בגלל שינויי אקלים, בעיות ניהול מים ותזוזת נהרות.     

* '''[[האימפריה הח'מרית]]''' (כיום בשטח קמבודיה) שדעכה החל משנת 1400 לפני הספירה בגלל בעיות מים שהחלישו את היכולת להתמודדות צבאית מפני אוייבי הממלכה.     

* '''[[האימפריה הח'מרית]]''' (כיום בשטח קמבודיה) שדעכה החל משנת 1400 לפני הספירה בגלל בעיות מים שהחלישו את היכולת להתמודדות צבאית מפני אויבי הממלכה.     

* אימפריות ב"איזור הסהר הפורה" בסוריה, ישראל, בבל, ומצרים שדעכו בגלל שינויי אקלים וירידת כמות המשקעים ולכן שקיעת התרבות. (הדבר מוזכר בספר "[[רובים חיידקים ופלדה]]")   

* אימפריות ב"איזור הסהר הפורה" בסוריה, ישראל, בבל, ומצרים שדעכו בגלל שינויי אקלים וירידת כמות המשקעים ולכן שקיעת התרבות. (הדבר מוזכר בספר "[[רובים חיידקים ופלדה]]")   

* ממלכות בצפון אפריקה , בדומה לקרתגו, במה שהוא כיום מדבר סהרה בגלל צירופים של [[מדבור]] ו[[שינויי אקלים]].   

* ממלכות בצפון אפריקה , בדומה לקרתגו, במה שהוא כיום מדבר סהרה בגלל צירופים של [[מדבור]] ו[[שינויי אקלים]].   

בנוסף, הספר לא מתייחס למספר אימפריות ותרבויות שהתמוטטו ללא משבר סביבתי ניכר כמו האימפריה של אלכסנדר מוקדון, האימפריה הרומית, האימפירה העותמנית ועוד. סיבה מרכזית לכך היא שדיימונד לא ביקש להבין את הגורמים לשקיעת כל התרבויות באשר הן, אלא להתמקד בעיקר בתרבויות ששקעו כתוצאה מצירוף של היבטים חברתיים וסביבתיים ולנסות לגזור מכך לקחים כלליים שנראים לו רלוונטים גם לחברה המודרנית.

בנוסף, הספר לא מתייחס למספר אימפריות ותרבויות שהתמוטטו ללא משבר סביבתי ניכר כמו האימפריה של אלכסנדר מוקדון, האימפריה הרומית, האימפריה העותמנית ועוד. סיבה מרכזית לכך היא שדיימונד לא ביקש להבין את הגורמים לשקיעת כל התרבויות באשר הן, אלא להתמקד בעיקר בתרבויות ששקעו כתוצאה מצירוף של היבטים חברתיים וסביבתיים ולנסות לגזור מכך לקחים כלליים שנראים לו רלוונטים גם לחברה המודרנית.

החלק השלישי של הספר מתמקד בחברות מודרנית:

החלק השלישי של הספר מתמקד בחברות מודרנית:

* [[רצח העם ברואנדה]] בשנות התשעים אשר נגרם באופן חלקי בשל [[התפוצצות אוכלוסין]] ו[[אסון מלתוסיאני]]. דיימונד מביא לדוגמה מחוז שבו היו רציחות של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים, על רקע מתחים חברתיים, [[אי שוויון כלכלי]] ומצוקת [[רעב]] ו[[עוני]].  

* [[רצח העם ברואנדה]] בשנות התשעים אשר נגרם באופן חלקי בשל [[התפוצצות אוכלוסין]] ו[[אסון מלתוסיאני]]. דיימונד מביא לדוגמה מחוז שבו היו רציחות של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים, על רקע מתחים חברתיים, [[אי שוויון כלכלי]] ומצוקת [[רעב]] ו[[עוני]].  

* הכישלון של [[האיטי]] לעומת ההצלחה היחסית של [[הרפובליקה הדומיניקנית]] אשר חולקות את האי [[היספניולה]]. דיימונד מתאר כיצד שליטי ותושבי הרפוביליקה הדומיניקנית השכילו לשמור על היערות בחצי האי שלהם וכיצד הדבר משפיע על חברתם. חלק ממבקריו של דיימונד טוענים שהוא לוקה ב[[דטרמינזים סביבתי]]. על פי הדטרמינזים הסביבתי, כל ההיסטוריה של חברה מסויימת נקבעת אך ורק על ידי תנאי הסביבה שבה החברה חיה. דיימונד אינו טוען דבר כזה, וטוען שגם לתרבות, ממשל ו[[מוסדות חברתיים]] אחרים יש תפקיד חשוב. בשני החצאים של האי היספניולה יש את אותם התנאים הסביבתיים, אבל בגלל שוני ב[[צפיפות אוכלוסין]] ובמדיניות הממשלתית בעשורים האחרונים, הצד של הרפובליקה הדומיניקנית מיוער והצד של האיטי לא.

* הכישלון של [[האיטי]] לעומת ההצלחה היחסית של [[הרפובליקה הדומיניקנית]] אשר חולקות את האי [[היספניולה]]. דיימונד מתאר כיצד שליטי ותושבי הרפובליקה הדומיניקנית השכילו לשמור על היערות בחצי האי שלהם וכיצד הדבר משפיע על חברתם. חלק ממבקריו של דיימונד טוענים שהוא לוקה ב[[דטרמינזים סביבתי]]. על פי הדטרמיניזם הסביבתי, כל ההיסטוריה של חברה מסויימת נקבעת אך ורק על ידי תנאי הסביבה שבה החברה חיה. דיימונד אינו טוען דבר כזה, וטוען שגם לתרבות, ממשל ו[[מוסדות חברתיים]] אחרים יש תפקיד חשוב. בשני החצאים של האי היספניולה יש את אותם התנאים הסביבתיים, אבל בגלל שוני ב[[צפיפות אוכלוסין]] ובמדיניות הממשלתית בעשורים האחרונים, הצד של הרפובליקה הדומיניקנית מיוער והצד של האיטי לא.

* הבעיות המצפות ל[[מדינה מתפתחת|מדינה המתפתחת]] [[סין]]. דיימונד דן בין היתר ב[[סחף קרקע]] בסין.  

* הבעיות המצפות ל[[מדינה מתפתחת|מדינה המתפתחת]] [[סין]]. דיימונד דן בין היתר ב[[סחף קרקע]] בסין.  

* הבעיות המצפות למדינה המודרנית [[אוסטרליה]]. הדבר נובע מהאקלים ההפכפך והיבש שיש באוסטרליה, שמקשה על קיום של חקלאות במדינה, בעיות של [[מין פולש|מינים פולשים]], [[מחסור במים]] ועוד.  

* הבעיות המצפות למדינה המודרנית [[אוסטרליה]]. הדבר נובע מהאקלים ההפכפך והיבש שיש באוסטרליה, שמקשה על קיום של חקלאות במדינה, בעיות של [[מין פולש|מינים פולשים]], [[מחסור במים]] ועוד.  

שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (בדומה לנוסחה [[I=PAT]])

שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (בדומה לנוסחה [[I=PAT]])

;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת הפריון , לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסיה.  

;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת הפריון , לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסיה.  

;11. [[טביעת רגל אקולוגית]] לנפש: גודל האוכלוסיה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו פסולת בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.  

;11. [[טביעת רגל אקולוגית]] לנפש: גודל האוכלוסיה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפעה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו פסולת בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.  

מתוך 12 הבעיות האלה, 8 בעיות היו חשובות כבר בעבר והובילו להתמוטטות חברות היסטוריות. 4 סוגי בעיות: תקרת משאבי אנרגיה מחצבית, תקרת פוטוסינתזה, זיהום בכימיקלים רעילים וזיהום האטמוספירה, הן בעיות חדשות יחסית שהחלו להיות בעלות משמעות רק בזמן האחרון.

מתוך 12 הבעיות האלה, 8 בעיות היו חשובות כבר בעבר והובילו להתמוטטות חברות היסטוריות. 4 סוגי בעיות: תקרת משאבי אנרגיה מחצבית, תקרת פוטוסינתזה, זיהום בכימיקלים רעילים וזיהום האטמוספירה, הן בעיות חדשות יחסית שהחלו להיות בעלות משמעות רק בזמן האחרון.