שינויים

===תת הערכה===

===תת הערכה===

פעמים רבות קשה למדוד את ההשפעות ואת הגורמים השונים, וקשה למדל את השפעתם על האוכלוסיה ולכן גורמים רבים פשוט אינם מובאים בחשבון. לדוגמה נוהל פרת של משרד התחבורה בישראל, שנוסח בשנת 2006, משמש לשם בדיקת הכדאיות הכלכלית (או התועלת לחברה) של פרוייקטים תחבורתיים. הנוהל כולל הערכת השפעות על הסביבה. הנוהל מציין השפעות סביבתיות רבות שיש לפרוייקטים תחבורתיים: [[רעש]], [[זיהום אוויר]], פגיעה בערכי טבע ([[מסדרון אקולוגי]], פגיעה בערכי חי וצומח), פגיעה בשטחים פתוחים, מפגעי חזות ונוף, פגיעה בשטחים חקלאיים, זיהום מי תהום עקב מי נגר מזוהים.[http://media.mot.gov.il/PDF/HofesMeyda/NOALP/Appendix6EnvironmentalImpact.pdf]

פעמים רבות קשה למדוד את ההשפעות ואת הגורמים השונים, וקשה למדל את השפעתם על האוכלוסייה ולכן גורמים רבים פשוט אינם מובאים בחשבון. לדוגמה נוהל פרת של משרד התחבורה בישראל, שנוסח בשנת 2006, משמש לשם בדיקת הכדאיות הכלכלית (או התועלת לחברה) של פרוייקטים תחבורתיים. הנוהל כולל הערכת השפעות על הסביבה. הנוהל מציין השפעות סביבתיות רבות שיש לפרוייקטים תחבורתיים: [[רעש]], [[זיהום אוויר]], פגיעה בערכי טבע ([[מסדרון אקולוגי]], פגיעה בערכי חי וצומח), פגיעה בשטחים פתוחים, מפגעי חזות ונוף, פגיעה בשטחים חקלאיים, זיהום מי תהום עקב מי נגר מזוהים.[http://media.mot.gov.il/PDF/HofesMeyda/NOALP/Appendix6EnvironmentalImpact.pdf]

   

   

מתוך רשימה זו, מוערכים בישראל (נכון לשנת 2011) רק רעש וזיהום אוויר. גם אלה מחושבים בצורה חלקית, לדוגמה זיהום אוויר מתחשב רק ב[[חומר חלקיקי]] ומתעלם מסוגי מזהמים אחרים כמו [[בנזן]], [[אוזון בגובה הקרקע]]. הנוהל מתחשב בגודל האוכלוסיה הגרה במקום ולא באוכלוסיה שחשופה בפועל לזיהום - לדוגמה עיר כמו תל אביב מכילה 400 אלף תושבים אבל מנקזת אליה עוד מאות אלפי אנשים. כמו כן הנוהל מתחשב בהשפעות מקומיות ולא מערכתיות - לדוגמה אין התחשבות בכך שעוד כבישים מעודדים שימוש מוגבר ברכב (ולכן הגדלת בעיות הקשורות ברכב פרטי גם במקומות אחרים), או בזיהום שמקורו בבתי הזיקוק (שתורמים לדוגמה ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]].  

מתוך רשימה זו, מוערכים בישראל (נכון לשנת 2011) רק רעש וזיהום אוויר. גם אלה מחושבים בצורה חלקית, לדוגמה זיהום אוויר מתחשב רק ב[[חומר חלקיקי]] ומתעלם מסוגי מזהמים אחרים כמו [[בנזן]], [[אוזון בגובה הקרקע]]. הנוהל מתחשב בגודל האוכלוסייה הגרה במקום ולא באוכלוסייה שחשופה בפועל לזיהום - לדוגמה עיר כמו תל אביב מכילה 400 אלף תושבים אבל מנקזת אליה עוד מאות אלפי אנשים. כמו כן הנוהל מתחשב בהשפעות מקומיות ולא מערכתיות - לדוגמה אין התחשבות בכך שעוד כבישים מעודדים שימוש מוגבר ברכב (ולכן הגדלת בעיות הקשורות ברכב פרטי גם במקומות אחרים), או בזיהום שמקורו בבתי הזיקוק (שתורמים לדוגמה ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]].  

כמו כן, הרשימה המקורית של בעיות הסביבה אינה מתייחסת כלל לבעיות סביבתיות  אחרות שעלולים לנבוע מפרוייקטים של תחבורה כמו תרומה לדלדול [[דלק מחצבי]] ודלדלול [[משאבים מתכלים]] נוספים, פגיעה במערכות אקולוגיות, איטום פני הקרקע ומניעת חלחול למי התהום, [[התחממות עולמית]], [[גשם חומצי]] ועוד. השפעות חברתיות רבות אינן מופיעות נוהל הפרט כמו תרומה ל[[פרבור]] או ל[[אי שוויון כלכלי]] פגיעה במרקם העירוני ותרומה לפשיעה.  

כמו כן, הרשימה המקורית של בעיות הסביבה אינה מתייחסת כלל לבעיות סביבתיות  אחרות שעלולים לנבוע מפרוייקטים של תחבורה כמו תרומה לדלדול [[דלק מחצבי]] ודלדלול [[משאבים מתכלים]] נוספים, פגיעה במערכות אקולוגיות, איטום פני הקרקע ומניעת חלחול למי התהום, [[התחממות עולמית]], [[גשם חומצי]] ועוד. השפעות חברתיות רבות אינן מופיעות נוהל הפרט כמו תרומה ל[[פרבור]] או ל[[אי שוויון כלכלי]] פגיעה במרקם העירוני ותרומה לפשיעה.