שינויים

ההשקפה אודות קיומה של הקידמה, הכרחיותה, אופיה וחשיבותה, קיבלה דחיפה משמעותית ב[[עידן הנאורות]] בעקבות כתיבתם של הפילוסופים מזרם הנאורות וה[[ליברלזים]], אירועים כמו כתיבת האנציקלופדיה הראשונה, [[המהפכה האמריקאית]] והצרפתית, [[המהפכה התעשייתית]] וה[[המהפכה המדעית]]. כיום ההשקפה של הקידמה היא רעיון חברתי נפוץ, הן בחברה המערבית והן בעולם כולו. הביקורת על קיומה של קידמה, מגבלות שלה וגורמים התורמים לקיומה התחזקו במהלך המאה ה-20 בעקבות שתי מלחמות העולם, ולאחר מכן על ידי הוגים מזרמים דתיים, [[אנרכיזם|אנרכיסטים]] וה[[קיימות]] וכן על ידי מחקרים שונים של מדידת [[רווחה חברתית]].  

ההשקפה אודות קיומה של הקידמה, הכרחיותה, אופיה וחשיבותה, קיבלה דחיפה משמעותית ב[[עידן הנאורות]] בעקבות כתיבתם של הפילוסופים מזרם הנאורות וה[[ליברלזים]], אירועים כמו כתיבת האנציקלופדיה הראשונה, [[המהפכה האמריקאית]] והצרפתית, [[המהפכה התעשייתית]] וה[[המהפכה המדעית]]. כיום ההשקפה של הקידמה היא רעיון חברתי נפוץ, הן בחברה המערבית והן בעולם כולו. הביקורת על קיומה של קידמה, מגבלות שלה וגורמים התורמים לקיומה התחזקו במהלך המאה ה-20 בעקבות שתי מלחמות העולם, ולאחר מכן על ידי הוגים מזרמים דתיים, [[אנרכיזם|אנרכיסטים]] וה[[קיימות]] וכן על ידי מחקרים שונים של מדידת [[רווחה חברתית]].  

רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת [[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כמו כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכוית קניין]], [[חופש הפרט]], [[הפרדת הדת מהמדינה]], [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]]. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה) [[תומס פיין]] (ארה"ב) והוגים אחרים . יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום ב[[דמוקרטיה ליבראלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות.  

רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת [[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כמו כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכוית קניין]], [[חופש הפרט]], [[הפרדת הדת מהמדינה]], [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]]. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה) [[תומס פיין]] (ארצות הברית) והוגים אחרים . יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום ב[[דמוקרטיה ליבראלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמט על המלוכה באנגליה במאה ה-17, הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא ה[[כלכלה|כלכלי]] מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]].  

המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמט על המלוכה באנגליה במאה ה-17, הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא ה[[כלכלה|כלכלי]] מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]].  

עוד רעיון מרכזי בקידמה הוא שהיא אינה מוגבלת לקידמה מדעית ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגית]], אלא גם להגדלת העושר ([[צמיחה כלכלית]]), לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו ב[[טבע האדם]] ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ולמדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל ב[[בריטניה]], [[ארה"ב]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]], התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]]. רעיונות דומים הפכו לפופולרים על ידי ספרו של w.w. rostow  משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת.

עוד רעיון מרכזי בקידמה הוא שהיא אינה מוגבלת לקידמה מדעית ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגית]], אלא גם להגדלת העושר ([[צמיחה כלכלית]]), לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו ב[[טבע האדם]] ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ולמדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל ב[[בריטניה]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]], התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]]. רעיונות דומים הפכו לפופולרים על ידי ספרו של w.w. rostow  משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת.

==יישומים==

==יישומים==