שינויים

== קריסת חברות עבר ==

== קריסת חברות עבר ==

בחלק השני של הספר, דן דיימונד בחברות עבר שהתמוטטו כליל (כל האוכלוסיה נכחדה) או שעברו התמוטטות נרחבת. התמוטטות כזו פרושה בחלק מהמקרים הרס מוחלט של הציביליזציה והכחדה מלאה, ובמקרים אחרים, ירידה דראסטית של האוכלוסיה וירידה ב[[כושר הנשיאה]] של הסביבה הטבעית - הפחתה בכמות האנשים שיכולים לחיות באותו איזור.  

בחלק השני של הספר, דן דיימונד בחברות עבר שהתמוטטו כליל (כל האוכלוסייה נכחדה) או שעברו התמוטטות נרחבת. התמוטטות כזו פרושה בחלק מהמקרים הרס מוחלט של הציביליזציה והכחדה מלאה, ובמקרים אחרים, ירידה דראסטית של האוכלוסייה וירידה ב[[כושר הנשיאה]] של הסביבה הטבעית - הפחתה בכמות האנשים שיכולים לחיות באותו איזור.  

===גורמים לקריסה===

===גורמים לקריסה===

הציוויליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:  

הציוויליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:  

* '''[[איי הפסחא]]''' - ציוויליזציה שהתמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי מסוג [[בירוא יערות]] ומשום שהמבנה החברתי של בני האי מנע מהם לזהות בעיות אלה, כשעסקו בתחרות יוקרה על בניית פסלים גדולים יותר כשהם כורתים עוד עצים לשם שינוע הפסלים ולשם חקלאות להאכלת אוכלוסיה גדלה. לבסוף התמוטטה החברה כולה, ונגררה למלחמות אזרחים ולקניבליות. כל הפסלים באי הופלו. האוכלוסיה הצטמצמה מאד לכדי כ 10% מהאוכלוסיה המקורית. המפגש הראשון עם ספינות מערביות התרחש לאחר שהחברה באיי הפסחא היתה בשלב התמוטטות מתקדם, וביקורים נוספים של מערביים תעדו התדרדרות נוספת. לאחר מכן המשיכה החברה להתדרדר עקב מגעים עם האירופאים שגרמו למחלות ולקחו חלק מהתושבים לעבדים. בסופו של דבר, מאוכלוסיה בת כ-30,000 איש שרדו 111 אנשים -  פחות מ-1% מהתושבים המקוריים. כתוצאה מתרומת האירופאים להתמוטטות באיי הפחסא, חשבו במשך זמן רב שהאחריות להתמוטטות זו נבעה רק מהם, אבל דיימונד מסכם מחקרים אשר מצביעים על כל שהתמוטטות העיקרית של איי הפסחא התרחשה עוד לפני בוא האירופאים.  

* '''[[איי הפסחא]]''' - ציוויליזציה שהתמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי מסוג [[בירוא יערות]] ומשום שהמבנה החברתי של בני האי מנע מהם לזהות בעיות אלה, כשעסקו בתחרות יוקרה על בניית פסלים גדולים יותר כשהם כורתים עוד עצים לשם שינוע הפסלים ולשם חקלאות להאכלת אוכלוסייה גדלה. לבסוף התמוטטה החברה כולה, ונגררה למלחמות אזרחים ולקניבליות. כל הפסלים באי הופלו. האוכלוסייה הצטמצמה מאד לכדי כ 10% מהאוכלוסייה המקורית. המפגש הראשון עם ספינות מערביות התרחש לאחר שהחברה באיי הפסחא היתה בשלב התמוטטות מתקדם, וביקורים נוספים של מערביים תעדו התדרדרות נוספת. לאחר מכן המשיכה החברה להתדרדר עקב מגעים עם האירופאים שגרמו למחלות ולקחו חלק מהתושבים לעבדים. בסופו של דבר, מאוכלוסייה בת כ-30,000 איש שרדו 111 אנשים -  פחות מ-1% מהתושבים המקוריים. כתוצאה מתרומת האירופאים להתמוטטות באיי הפחסא, חשבו במשך זמן רב שהאחריות להתמוטטות זו נבעה רק מהם, אבל דיימונד מסכם מחקרים אשר מצביעים על כל שהתמוטטות העיקרית של איי הפסחא התרחשה עוד לפני בוא האירופאים.  

* '''[[איי פיטקרן]]''' בפולינזיה הצרפתית. דיימונד מתאר את הכחדת האוכלוסיה הפולינזית באי פיטקרן והנדרסון - שני איים זעירים, שהאחד איכלס כ-100 אנשים והשני איכלס כמה עשרות אנשים לכל היותר. האיים דעכו  עקב נזק סביבתי איטי והכחדת מיני בעלי חיים, ודעיכת המסחר עם האי מונגרנווה. דבר זה הוביל להכחדה מוחלטת ו/או נטישה של האיים מבני אדם. המסחר עם איי מונגרנווה התרחשה על רקע התמוטטות חברתית של האי שסבל בעצמו מנזק סביבתי נרחב עקב [[בירוא יערות]]ומלחמות, ותושביו התדרדו לקניבליות קיצונית. הדוגמה של איי פיטקרן ממחישה שגם מקומות קטנים ללא חברות ענק או ממשלות מורכבות עלולים להתדרדר. הדבר גם ממחיש פגיעות של איים קטנים שתלויים ביחסי מסחר עם איזורים גדולים יותר.  

* '''[[איי פיטקרן]]''' בפולינזיה הצרפתית. דיימונד מתאר את הכחדת האוכלוסייה הפולינזית באי פיטקרן והנדרסון - שני איים זעירים, שהאחד איכלס כ-100 אנשים והשני איכלס כמה עשרות אנשים לכל היותר. האיים דעכו  עקב נזק סביבתי איטי והכחדת מיני בעלי חיים, ודעיכת המסחר עם האי מונגרנווה. דבר זה הוביל להכחדה מוחלטת ו/או נטישה של האיים מבני אדם. המסחר עם איי מונגרנווה התרחשה על רקע התמוטטות חברתית של האי שסבל בעצמו מנזק סביבתי נרחב עקב [[בירוא יערות]]ומלחמות, ותושביו התדרדו לקניבליות קיצונית. הדוגמה של איי פיטקרן ממחישה שגם מקומות קטנים ללא חברות ענק או ממשלות מורכבות עלולים להתדרדר. הדבר גם ממחיש פגיעות של איים קטנים שתלויים ביחסי מסחר עם איזורים גדולים יותר.  

* '''בני [[האנסאזי]]''' מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ו[[שינוי אקלים]]. האנסאזי חיו באיזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב [[סחף קרקע]], [[ברוא יערות]] ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה הסתמכו עוד אנשים על פחות אדמות, במה שדיימונד מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובדן [[אמון]] בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת של החברה לתמוך באוכלוסיה גדולה והתוצאה היתה התמוטטות נוספת עקב [[רעב]] ונטישת היישובים. דבר זה הוא דוגמה ל[[תגובת יתר]] המסתיימת בקריסה.  

* '''בני [[האנסאזי]]''' מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ו[[שינוי אקלים]]. האנסאזי חיו באיזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב [[סחף קרקע]], [[ברוא יערות]] ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה הסתמכו עוד אנשים על פחות אדמות, במה שדיימונד מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובדן [[אמון]] בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת של החברה לתמוך באוכלוסייה גדולה והתוצאה היתה התמוטטות נוספת עקב [[רעב]] ונטישת היישובים. דבר זה הוא דוגמה ל[[תגובת יתר]] המסתיימת בקריסה.  

* '''[[בני המאיה]]''' מאזור אמריקה המרכזית. התמוטטות המאיה נבעה משילוב של נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות עם הבעיה. למרות היותם באיזור גשום, מבנה הקרקע של איזור המחייה של המאיה גרם למצוקת מים שכן המים מחלחלים בסלע נקבובי ולא נשארים באיזור עצמו. מצוקת המים התגברה עם [[גידול אוכלוסין]]. דבר זה החריף עוד יותר יחד עם [[שינויי אקלים]], [[כריתת יערות]] וניהול לא נכון של הקרקעות. אוכלוסיות בממלכות שונות של המאיה גדלו, אבל עשו זאת תוך הסתמכות על קרקעות חקלאות לא בנות קיימא והן נאלצו לנדוד ל"סירות הצלה" של כפרים שכנים כאשר היבולים שלהן ירדו. כך הוחרפו עוד יותר בעיות כמו מחסור מים ומחסור במזון עד להתמוטטות מוחלטת. ההנהגה הפוליטית של המאיה היתה עסוקה במלחמות אכזריות בין מלכים שונים ואלו לא היו פנויים לשם מתן תשומת לב לבעיות אלה או לשיתופי פעולה עם חברות אחרות. חברת המאיה מדגימה כי לא רק חברות קטנות ונידחות כמו איי הפסחא או האנסאזי יכולות לסבול מהתמוטטות אלא גם חברות חזקות שהיו אימפריות.  

* '''[[בני המאיה]]''' מאזור אמריקה המרכזית. התמוטטות המאיה נבעה משילוב של נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות עם הבעיה. למרות היותם באיזור גשום, מבנה הקרקע של איזור המחייה של המאיה גרם למצוקת מים שכן המים מחלחלים בסלע נקבובי ולא נשארים באיזור עצמו. מצוקת המים התגברה עם [[גידול אוכלוסין]]. דבר זה החריף עוד יותר יחד עם [[שינויי אקלים]], [[כריתת יערות]] וניהול לא נכון של הקרקעות. אוכלוסיות בממלכות שונות של המאיה גדלו, אבל עשו זאת תוך הסתמכות על קרקעות חקלאות לא בנות קיימא והן נאלצו לנדוד ל"סירות הצלה" של כפרים שכנים כאשר היבולים שלהן ירדו. כך הוחרפו עוד יותר בעיות כמו מחסור מים ומחסור במזון עד להתמוטטות מוחלטת. ההנהגה הפוליטית של המאיה היתה עסוקה במלחמות אכזריות בין מלכים שונים ואלו לא היו פנויים לשם מתן תשומת לב לבעיות אלה או לשיתופי פעולה עם חברות אחרות. חברת המאיה מדגימה כי לא רק חברות קטנות ונידחות כמו איי הפסחא או האנסאזי יכולות לסבול מהתמוטטות אלא גם חברות חזקות שהיו אימפריות.  

   

   

[[קובץ:Hvalsey.jpg|ממוזער|300px|שרידי כנסייה שהוקמה על ידי המתיישבים הנורדים בגרינלנד. קריסת תרבות זו מנותחת ביתר פירוט בגלל המידע הרב יחסית שיש עליה.]]

[[קובץ:Hvalsey.jpg|ממוזער|300px|שרידי כנסייה שהוקמה על ידי המתיישבים הנורדים בגרינלנד. קריסת תרבות זו מנותחת ביתר פירוט בגלל המידע הרב יחסית שיש עליה.]]

* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' -  התמוטטות עקב נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. לפי דיימונד, הנורדים בגרינלנד מדגימים בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. חברה זו היא גם המקרה המתועד ביותר ושבו התרבות היא המובנת ביותר, מבין חברות העבר שמופיעות בספרו. [[רעיית ייתר]] וכריתת עצים להסקה ולהתכת מתכות הובילו ל[[בירוא יערות]]. דבר זה גרר נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא ל[[רעב|מצוקת מזון]] גדלה והולכת, כמו גם להקטנת כמות ה[[ברזל]] וה[[עץ]] שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטיים וכלכליים, להרעת קשרי המסחר עם [[נורבגיה]]. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו עשוי מעור, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם. התגוננות מפני מתקפות אלה היתה קשה יותר בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהתה בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים. הנהגה זו נהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסיה ונצמדה לשמרנות חברתית שמנעה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.

* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' -  התמוטטות עקב נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. לפי דיימונד, הנורדים בגרינלנד מדגימים בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. חברה זו היא גם המקרה המתועד ביותר ושבו התרבות היא המובנת ביותר, מבין חברות העבר שמופיעות בספרו. [[רעיית ייתר]] וכריתת עצים להסקה ולהתכת מתכות הובילו ל[[בירוא יערות]]. דבר זה גרר נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא ל[[רעב|מצוקת מזון]] גדלה והולכת, כמו גם להקטנת כמות ה[[ברזל]] וה[[עץ]] שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטיים וכלכליים, להרעת קשרי המסחר עם [[נורבגיה]]. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו עשוי מעור, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם. התגוננות מפני מתקפות אלה היתה קשה יותר בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהתה בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים. הנהגה זו נהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסייה ונצמדה לשמרנות חברתית שמנעה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.

===חברות היסטוריות בנות קיימא===

===חברות היסטוריות בנות קיימא===

שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (בדומה לנוסחה [[I=PAT]])

שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (בדומה לנוסחה [[I=PAT]])

;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת הפריון , לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסיה.  

;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת הפריון , לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסייה.  

;11. [[טביעת רגל אקולוגית]] לנפש: גודל האוכלוסיה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפעה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו פסולת בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.  

;11. [[טביעת רגל אקולוגית]] לנפש: גודל האוכלוסייה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפעה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו פסולת בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.  

מתוך 12 הבעיות האלה, 8 בעיות היו חשובות כבר בעבר והובילו להתמוטטות חברות היסטוריות. 4 סוגי בעיות: תקרת משאבי אנרגיה מחצבית, תקרת פוטוסינתזה, זיהום בכימיקלים רעילים וזיהום האטמוספירה, הן בעיות חדשות יחסית שהחלו להיות בעלות משמעות רק בזמן האחרון.

מתוך 12 הבעיות האלה, 8 בעיות היו חשובות כבר בעבר והובילו להתמוטטות חברות היסטוריות. 4 סוגי בעיות: תקרת משאבי אנרגיה מחצבית, תקרת פוטוסינתזה, זיהום בכימיקלים רעילים וזיהום האטמוספירה, הן בעיות חדשות יחסית שהחלו להיות בעלות משמעות רק בזמן האחרון.

דיימונד מדגים כי בכל המקרים חברות משגשגות ומוצלחות קרסו עקב [[ניצול יתר של משאבי הטבע]] שלהם ועקב [[התפוצצות אוכלוסין]]. הגורם היחיד אשר איננו מתייחס להתפוצצות אוכלוסין היא ההשפעה המזיקה במקרה הפצת אורגניזם אשר מוגדר כ[[מין פולש]] על ידי האדם באזור שבו לא התקיים קודם בצורה טבעית בכוונה או בשוגג. הספר מראה כי הסכנות האורבות לקיום החברה המודרנית דומות במהותן לסכנות שגרמו לקריסת חברות בעבר.

דיימונד מדגים כי בכל המקרים חברות משגשגות ומוצלחות קרסו עקב [[ניצול יתר של משאבי הטבע]] שלהם ועקב [[התפוצצות אוכלוסין]]. הגורם היחיד אשר איננו מתייחס להתפוצצות אוכלוסין היא ההשפעה המזיקה במקרה הפצת אורגניזם אשר מוגדר כ[[מין פולש]] על ידי האדם באזור שבו לא התקיים קודם בצורה טבעית בכוונה או בשוגג. הספר מראה כי הסכנות האורבות לקיום החברה המודרנית דומות במהותן לסכנות שגרמו לקריסת חברות בעבר.

דיימונד מעיר כי תרבויות רבות קרסו עשורים מעטים בלבד לאחר שהגיעו לשיא עוצמתן. כך הדבר לטענתו לגבי תרבות המאיה לדוגמה. זהו מנגנון שמתאים למונח [[תגובת יתר]] בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]. ההסבר של דיימונד הוא ב[[גידול מעריכי]] של [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]] ושל הדרישות הכלכליות שלה מהסביבה (ראו [[אריתמטיקה, אוכלוסיה, ואנרגיה (סרט)]])

דיימונד מעיר כי תרבויות רבות קרסו עשורים מעטים בלבד לאחר שהגיעו לשיא עוצמתן. כך הדבר לטענתו לגבי תרבות המאיה לדוגמה. זהו מנגנון שמתאים למונח [[תגובת יתר]] בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]. ההסבר של דיימונד הוא ב[[גידול מעריכי]] של [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה]] ושל הדרישות הכלכליות שלה מהסביבה (ראו [[אריתמטיקה, אוכלוסייה, ואנרגיה (סרט)]])

==גורמים המונעים טיפול בבעיה==

==גורמים המונעים טיפול בבעיה==

הוא נותן 2 גורמים שתורמים לכשל זיהוי וטיפול בקריסה.  

הוא נותן 2 גורמים שתורמים לכשל זיהוי וטיפול בקריסה.  

הסיבה הראשונה היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסיה כולה. במיוחד דבר זה בעייתי אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה. דיימונד מביא לדוגמה את האצולה הנורדית בגרינלנד שהיתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי רעיית יתר וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסיה המערבית כמו זו שחיה בארצות הברית יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות או שתיית מים מבקבוקים לדוגמה. הוא מזכיר פרשיות כמו [[אנרון]] שבהם האליטה העסקית יכולה לשאוב רווח עצום לטווח הקצר על חשבון הציבור.  

הסיבה הראשונה היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסייה כולה. במיוחד דבר זה בעייתי אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה. דיימונד מביא לדוגמה את האצולה הנורדית בגרינלנד שהיתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי רעיית יתר וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסייה המערבית כמו זו שחיה בארצות הברית יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות או שתיית מים מבקבוקים לדוגמה. הוא מזכיר פרשיות כמו [[אנרון]] שבהם האליטה העסקית יכולה לשאוב רווח עצום לטווח הקצר על חשבון הציבור.  

הגורם השני שדיימונד מציין הוא שקשה לחברה לקבל החלטות "טובות" כאשר אלה מתנגשות עם ערכים מסורתיים קיימים שהם מועילים בנסיבות רבות אבל הם מזיקים בנסיבות אחרות. לדוגמה הנורדים בגרינלנד החזיקו מעמד במשך 450 שנה בזכות דבוקתם החברתית החזקה, ודבקות דתית חזקה. אבל שני גורמים אלה הקשו עליהם להסתגל למציאות המשתנה וללמוד מהאינואטים.  

הגורם השני שדיימונד מציין הוא שקשה לחברה לקבל החלטות "טובות" כאשר אלה מתנגשות עם ערכים מסורתיים קיימים שהם מועילים בנסיבות רבות אבל הם מזיקים בנסיבות אחרות. לדוגמה הנורדים בגרינלנד החזיקו מעמד במשך 450 שנה בזכות דבוקתם החברתית החזקה, ודבקות דתית חזקה. אבל שני גורמים אלה הקשו עליהם להסתגל למציאות המשתנה וללמוד מהאינואטים.  

*[[היסטוריה סביבתית]]: [[היסטוריה ירוקה של העולם (ספר)]], [[קיצור תולדות האנושות]], [[רובים חיידקים ופלדה]]

*[[היסטוריה סביבתית]]: [[היסטוריה ירוקה של העולם (ספר)]], [[קיצור תולדות האנושות]], [[רובים חיידקים ופלדה]]

*[[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)]] מאת [[לסטר בראון]] אודות [[משבר המזון העולמי]]  

*[[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)]] מאת [[לסטר בראון]] אודות [[משבר המזון העולמי]]  

*[[אריתמטיקה, אוכלוסיה, ואנרגיה (סרט)]] - על [[צמיחה מעריכית]] והקושי להתמודד איתה

*[[אריתמטיקה, אוכלוסייה, ואנרגיה (סרט)]] - על [[צמיחה מעריכית]] והקושי להתמודד איתה

*[[גבולות לצמיחה (ספר)]] - סימולציה של בעיות עקב [[תהליכים ארוכי טווח]]  

*[[גבולות לצמיחה (ספר)]] - סימולציה של בעיות עקב [[תהליכים ארוכי טווח]]  

*[[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]] - ניגודים בין אינטרסים של טווח קצר וארוך

*[[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]] - ניגודים בין אינטרסים של טווח קצר וארוך