שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 132 בתים ,  09:24, 18 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ארה"ב" ב־"ארצות הברית"
שורה 29: שורה 29:     
הגאולוג האמריקאי [[מ. קינג האברט]] יצר את המודלים הראשונים שעומדים בבסיס התאוריה של שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. האברט טען כי כדי להעריך את גודלו של שדה נפט או שדה גז מסויים מספיק להסתכל על כמות ההפקה ממנו לאורך מספר שנים. מכאן ניתן להסיק מהי עקומת פעמון של אותו שדה ומכן להבין מה גודל העתודות של השדה.<ref name="tauler"> [http://www.energy.org.il/info/m-energy/global/global-056.htm שיא תפוקת הנפט העולמית עדיין רחוק] ,  פרופ' בריאן טאולר, אוניברסיטת ויומינג, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה</ref>  
 
הגאולוג האמריקאי [[מ. קינג האברט]] יצר את המודלים הראשונים שעומדים בבסיס התאוריה של שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. האברט טען כי כדי להעריך את גודלו של שדה נפט או שדה גז מסויים מספיק להסתכל על כמות ההפקה ממנו לאורך מספר שנים. מכאן ניתן להסיק מהי עקומת פעמון של אותו שדה ומכן להבין מה גודל העתודות של השדה.<ref name="tauler"> [http://www.energy.org.il/info/m-energy/global/global-056.htm שיא תפוקת הנפט העולמית עדיין רחוק] ,  פרופ' בריאן טאולר, אוניברסיטת ויומינג, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה</ref>  
הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. דבר שהתאמת כאשר ארצות הברית הגיעה לשיא תפוקת נפט ב-1970.<ref>[http://www.eia.gov/totalenergy/data/annual/showtext.cfm?t=ptb0501b ראו נתונים היסטוריים של Energy Information Administration], ארה"ב הגיע לשיא תפוקת נפט ב-1970 עם 9.6 מיליון חביות ביום ודבר זה לא השתנה עד אמצע שנות ה-90. התפוקה ב-2010 דומה לזו של 1950 עם 5.5 מיליון חביות ביום של נפט קונבנציונלי</ref> הוברט צפה גם שתפוקת הגז של ארה"ב תגיע לשיא ב- 1973 ולאחר מכן תרד. תפוקת הגז אכן הגיעה בשנה זו לשיא 60 מיליארדי רגל מעוקבת (הוברט צפה שתפוקת השיא תהיה 38 מיליארד רגל מעוקבת). מאוחר יותר היתה עליה בהפקת הגז והנפט בארצות הברית עקב מספר שינויים שלא נלקחו בחשבון במודל - הפקת נפט באלסקה, פיתוחים טכנולוגיים ובעיקר הפקת [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]].<ref name="tauler"/>  
+
הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. דבר שהתאמת כאשר ארצות הברית הגיעה לשיא תפוקת נפט ב-1970.<ref>[http://www.eia.gov/totalenergy/data/annual/showtext.cfm?t=ptb0501b ראו נתונים היסטוריים של Energy Information Administration], ארצות הברית הגיע לשיא תפוקת נפט ב-1970 עם 9.6 מיליון חביות ביום ודבר זה לא השתנה עד אמצע שנות ה-90. התפוקה ב-2010 דומה לזו של 1950 עם 5.5 מיליון חביות ביום של נפט קונבנציונלי</ref> הוברט צפה גם שתפוקת הגז של ארצות הברית תגיע לשיא ב- 1973 ולאחר מכן תרד. תפוקת הגז אכן הגיעה בשנה זו לשיא 60 מיליארדי רגל מעוקבת (הוברט צפה שתפוקת השיא תהיה 38 מיליארד רגל מעוקבת). מאוחר יותר היתה עליה בהפקת הגז והנפט בארצות הברית עקב מספר שינויים שלא נלקחו בחשבון במודל - הפקת נפט באלסקה, פיתוחים טכנולוגיים ובעיקר הפקת [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]].<ref name="tauler"/>  
    
המודל של האברט, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]'''. המודל מתאר בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדינות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבים מוגבלים]] אחרים כמו [[שיא תפוקת הגז|גז טבעי]] ו[[שיא תפוקת הפחם|ופחם]].  
 
המודל של האברט, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]'''. המודל מתאר בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדינות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבים מוגבלים]] אחרים כמו [[שיא תפוקת הגז|גז טבעי]] ו[[שיא תפוקת הפחם|ופחם]].  
שורה 40: שורה 40:     
==היצע הנפט==
 
==היצע הנפט==
[[Image:Hubbert world 2004.png|thumb|350px|הערכות של ממשל ארה"ב משנת 2004 לתפוקת נפט למדינות שאינן באופ"ק או במדינות חבר העמים. התפוקה הכוללת במדינות אלה עברה את השיא בשנת 1999.]]
+
[[Image:Hubbert world 2004.png|thumb|350px|הערכות של ממשל ארצות הברית משנת 2004 לתפוקת נפט למדינות שאינן באופ"ק או במדינות חבר העמים. התפוקה הכוללת במדינות אלה עברה את השיא בשנת 1999.]]
 
{{ציטוט|תוכן= כל הנפט והגז בעולם שקל למצוא אותם, כבר נמצאו פחות או יותר. כעת מגיע השלב הקשה יותר של מציאה והפקה של נפט מסביבות ואיזורי עבודה מאתגרים יותר| מקור=William J. Cummings דובר חברת הנפט ExxonMobil באנגולה, דצמבר 2005.<ref>[http://www.boston.com/news/world/articles/2005/12/11/price_rise_and_new_deep_water_technology_opened_up_offshore_drilling/ Price rise and new deep-water technology opened up offshore drilling] The Boston Globe, December 11, 2005</ref>}}
 
{{ציטוט|תוכן= כל הנפט והגז בעולם שקל למצוא אותם, כבר נמצאו פחות או יותר. כעת מגיע השלב הקשה יותר של מציאה והפקה של נפט מסביבות ואיזורי עבודה מאתגרים יותר| מקור=William J. Cummings דובר חברת הנפט ExxonMobil באנגולה, דצמבר 2005.<ref>[http://www.boston.com/news/world/articles/2005/12/11/price_rise_and_new_deep_water_technology_opened_up_offshore_drilling/ Price rise and new deep-water technology opened up offshore drilling] The Boston Globe, December 11, 2005</ref>}}
   שורה 168: שורה 168:  
* לוב: 1970
 
* לוב: 1970
 
* וונצואלה: 1970
 
* וונצואלה: 1970
* [[ארצות הברית]]: 1970. כיום תפוקת הנפט של ארה"ב נמצאת בעליה, לאחר עשורים של ירידה, על ידי הוספה של הפקת נפט מנוזלי נפט שנמצאים ב[[פצלי גז]] וכן מנפט המופק מ[[פצלי נפט]]. עם זאת בחינה של מקורות אלה מצביעה על ירידה מהירה בהרבה בתפוקת הבארות ולכן יש צפי שהתפוקה שלהן תרד בשנים הקרובות ויחד איתם תחזור הירידה בהפקת הנפט הכוללת בארה"ב.  
+
* [[ארצות הברית]]: 1970. כיום תפוקת הנפט של ארצות הברית נמצאת בעליה, לאחר עשורים של ירידה, על ידי הוספה של הפקת נפט מנוזלי נפט שנמצאים ב[[פצלי גז]] וכן מנפט המופק מ[[פצלי נפט]]. עם זאת בחינה של מקורות אלה מצביעה על ירידה מהירה בהרבה בתפוקת הבארות ולכן יש צפי שהתפוקה שלהן תרד בשנים הקרובות ויחד איתם תחזור הירידה בהפקת הנפט הכוללת בארצות הברית.  
 
* [[איראן]]: 1974
 
* [[איראן]]: 1974
 
* ניגריה: 1979
 
* ניגריה: 1979
שורה 187: שורה 187:     
להלן מספר מדינות שהן יצרניות נפט משמעותיות שיגמרו לגמרי את מלאי הנפט שלהן בתוך 22 השנים הקרובות (2011), על פי הנחה של קצב שאיבה נוכחי (הנתונים משנת 2011)[http://en.wikipedia.org/wiki/Oil_reserves],[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_oil_production]
 
להלן מספר מדינות שהן יצרניות נפט משמעותיות שיגמרו לגמרי את מלאי הנפט שלהן בתוך 22 השנים הקרובות (2011), על פי הנחה של קצב שאיבה נוכחי (הנתונים משנת 2011)[http://en.wikipedia.org/wiki/Oil_reserves],[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_oil_production]
* ארה"ב - יצרנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, שמפיקה כיום 10% מהתוצרת העולמית של נפט, גמר נפט ב 2021.
+
* ארצות הברית - יצרנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, שמפיקה כיום 10% מהתוצרת העולמית של נפט, גמר נפט ב 2021.
 
* רוסיה - יצרנית הנפט הראשונה בגודלה בעולם, מפיקה 12% מהתוצרת העולמית, גמר נפט ב-2032.  
 
* רוסיה - יצרנית הנפט הראשונה בגודלה בעולם, מפיקה 12% מהתוצרת העולמית, גמר נפט ב-2032.  
 
* סין - יצרנית הנפט החמישית בגודלה בעולם עם 4.7% מהתוצרת העולמית, גמר נפט ב-2025.  
 
* סין - יצרנית הנפט החמישית בגודלה בעולם עם 4.7% מהתוצרת העולמית, גמר נפט ב-2025.  
 
* אנגולה, אלג'ירה וברזיל - שיחד מפיקות כ-6% מהתוצרת העולמית , יגיעו לגמר נפט ב-2033.  
 
* אנגולה, אלג'ירה וברזיל - שיחד מפיקות כ-6% מהתוצרת העולמית , יגיעו לגמר נפט ב-2033.  
   −
לכאורה, אלו אינן המדינות החשובות ביותר, שכן יש מדינות אחרות בעלות עתודות מוכחות גדולות יותר כמו ערב הסעודית, קנדה, איראן, עיראק, כווית, איחוד האמירויות, וונצואלה. 7 מדינות אלה הן בעלות עתודות גבוהות יותר מאשר רוסיה (במקום ה-8), ויש עוד 4 מדינות - לוב, ניגריה, קחזסטן, וקטר בעלות מאגרים גדולים מאשר ארה"ב וסין. [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_proven_oil_reserves] עם זאת, מדינות אופ"ק ניפחו בצורה מלאכותית את עתודות הנפט המוכחות שלהן. הסיבה לכך היא שעל פי הסכם באופק משנות ה-80, כמות ההפקה של המדינות החברות היא על פי העתודות הקיימות. כמו כן, קשה להעריך מה עתודות האנרגיה בעתודות אלה, שכן הן מובאות במונחים של חביות נפט, בהנחה שכל חביות הנפט הן בעלות [[החזר אנרגטי]] זהה. גם הנחה זו ידועה כלא נכונה.
+
לכאורה, אלו אינן המדינות החשובות ביותר, שכן יש מדינות אחרות בעלות עתודות מוכחות גדולות יותר כמו ערב הסעודית, קנדה, איראן, עיראק, כווית, איחוד האמירויות, וונצואלה. 7 מדינות אלה הן בעלות עתודות גבוהות יותר מאשר רוסיה (במקום ה-8), ויש עוד 4 מדינות - לוב, ניגריה, קחזסטן, וקטר בעלות מאגרים גדולים מאשר ארצות הברית וסין. [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_proven_oil_reserves] עם זאת, מדינות אופ"ק ניפחו בצורה מלאכותית את עתודות הנפט המוכחות שלהן. הסיבה לכך היא שעל פי הסכם באופק משנות ה-80, כמות ההפקה של המדינות החברות היא על פי העתודות הקיימות. כמו כן, קשה להעריך מה עתודות האנרגיה בעתודות אלה, שכן הן מובאות במונחים של חביות נפט, בהנחה שכל חביות הנפט הן בעלות [[החזר אנרגטי]] זהה. גם הנחה זו ידועה כלא נכונה.
    
==התבטאויות ודו"חות בנושא==
 
==התבטאויות ודו"חות בנושא==
שורה 278: שורה 278:     
==ביקורת==
 
==ביקורת==
יש החולקים על תאוריית שיא תפוקת הנפט, לפחות כפי שזו הוצגה על ידי Matthew Simmons. נשיא חברת הדלק רויאל דטש של בארה"ב, ג'ון הופמיסטר John Hofmeister לדוגמה. הופמיסטר הסכים כי הפקת הנפט הרגיל תגיע בקרוב לשיא ותחל לרדת, אך הוא ביקר את האנליזה של סימונס ככזו שממקדת תשומת לב רבה מידי על מדינה אחת - ערב הסעודית, שהיא היצואנית הגדולה בעולם ושיש לה השפעה מרכזית על המדיניות של אופ"ק. הוא גם ציין כי קיימים מאגרים גדולים במדף היבשת החיצוני של ארצות הברית, שיש בו על פי הערכה כ 100 מיליארד חביות של נפט וגז טבעי. עם זאת, במצב הקיים כיום רק 15% מהמאגרים האלה ניתנים לניצול כשחלקם הגדול מול החופים של לואיזינה, אלבמה, מיסיסיפי וטקסס. לטענת הופמיסטר סימונס טעה גם בכך שהוא לא התייחס למקורות של נפט בלתי קונבנציונלי כמו חולות הזפת של קנדה, מקום בו של מפעילה ציוד להפקת נפט. חלות הנפט של קנדה - צירוף טבעי של חול, מים ונפט המצויים בעיקר באלברטה ובססקצ'ואן מכילים כטריליון חביות של "נפט". עוד טריליון חביות אמורות להיות לכודות בתוך סלעים בקולרדו, יוטה וווימינג בצורה של פצלי שמן. הפקת מאגרים אלה הם תניב בעיות סביבתיות, כלכליות וחברתיות קשות. הופמיסטר טוען גם כי אם היו מרשים לחברות הדלק לקדוח בעוד מקומות בארצות הברית, כך שהן יוכלו להפיק עוד 2 מיליון חביות ביום, מחירי הנפט והגז לא היו גבוהים כפי שהם היו בעשור הראשון של המאה ה-21.<ref>[http://www.charlierose.com/view/interview/9007 A conversation with John Hofmeister, President of Houston based Shell Oil Company] מרץ 2008 charlie rose.</ref>  
+
יש החולקים על תאוריית שיא תפוקת הנפט, לפחות כפי שזו הוצגה על ידי Matthew Simmons. נשיא חברת הדלק רויאל דטש של בארצות הברית, ג'ון הופמיסטר John Hofmeister לדוגמה. הופמיסטר הסכים כי הפקת הנפט הרגיל תגיע בקרוב לשיא ותחל לרדת, אך הוא ביקר את האנליזה של סימונס ככזו שממקדת תשומת לב רבה מידי על מדינה אחת - ערב הסעודית, שהיא היצואנית הגדולה בעולם ושיש לה השפעה מרכזית על המדיניות של אופ"ק. הוא גם ציין כי קיימים מאגרים גדולים במדף היבשת החיצוני של ארצות הברית, שיש בו על פי הערכה כ 100 מיליארד חביות של נפט וגז טבעי. עם זאת, במצב הקיים כיום רק 15% מהמאגרים האלה ניתנים לניצול כשחלקם הגדול מול החופים של לואיזינה, אלבמה, מיסיסיפי וטקסס. לטענת הופמיסטר סימונס טעה גם בכך שהוא לא התייחס למקורות של נפט בלתי קונבנציונלי כמו חולות הזפת של קנדה, מקום בו של מפעילה ציוד להפקת נפט. חלות הנפט של קנדה - צירוף טבעי של חול, מים ונפט המצויים בעיקר באלברטה ובססקצ'ואן מכילים כטריליון חביות של "נפט". עוד טריליון חביות אמורות להיות לכודות בתוך סלעים בקולרדו, יוטה וווימינג בצורה של פצלי שמן. הפקת מאגרים אלה הם תניב בעיות סביבתיות, כלכליות וחברתיות קשות. הופמיסטר טוען גם כי אם היו מרשים לחברות הדלק לקדוח בעוד מקומות בארצות הברית, כך שהן יוכלו להפיק עוד 2 מיליון חביות ביום, מחירי הנפט והגז לא היו גבוהים כפי שהם היו בעשור הראשון של המאה ה-21.<ref>[http://www.charlierose.com/view/interview/9007 A conversation with John Hofmeister, President of Houston based Shell Oil Company] מרץ 2008 charlie rose.</ref>  
    
ד"ר קריסוטף ראול (Christoph Rühl) הכלכלן הראשי של חברת בריטיש פטרוליום (BP) מביע באופן עקבי ספקות עזים כלפי ההיפותזה של שיא תפוקת הנפט.<ref>[http://www.euractiv.com/de/energie/bp-preisschwankungen-wahrscheinlich-zunehmen/article-175931 ראיון עם ד"ר קריסטוף ראול ]אוקטובר 2008</ref>  
 
ד"ר קריסוטף ראול (Christoph Rühl) הכלכלן הראשי של חברת בריטיש פטרוליום (BP) מביע באופן עקבי ספקות עזים כלפי ההיפותזה של שיא תפוקת הנפט.<ref>[http://www.euractiv.com/de/energie/bp-preisschwankungen-wahrscheinlich-zunehmen/article-175931 ראיון עם ד"ר קריסטוף ראול ]אוקטובר 2008</ref>  
שורה 310: שורה 310:  
* ישראל תלויה בצבא מודרני שמסתמך על חיל אוויר חזק, טנקים, ומערכות נשק מודרניות שכולם הם צרכנים גדולים של דלק.  
 
* ישראל תלויה בצבא מודרני שמסתמך על חיל אוויר חזק, טנקים, ומערכות נשק מודרניות שכולם הם צרכנים גדולים של דלק.  
 
* ב-20 השנים האחרונות יש בישראל מגמות של [[פרבור]] והשענות גדלה והולכת על [[רכב פרטי]] כלומר השענות על תחבורה בזבזנית באנרגיה.  
 
* ב-20 השנים האחרונות יש בישראל מגמות של [[פרבור]] והשענות גדלה והולכת על [[רכב פרטי]] כלומר השענות על תחבורה בזבזנית באנרגיה.  
* כלכלת ישראל תלויה בייצוא לארה"ב ולאירופה. ארה"ב עצמה צפום יה לעבור מיתון עקב השפעות חזקות של מחירי אנרגיה גבוהים על כלכלתה, ולכן ישראל צפויה לחוות הקטנת ייצוא ומיתון, יחד עם האמרת מחירים הנובעת מהתקיירות כלל עולמית בדגש על מזון (ראו [[משבר המזון העולמי]]).  
+
* כלכלת ישראל תלויה בייצוא לארצות הברית ולאירופה. ארצות הברית עצמה צפום יה לעבור מיתון עקב השפעות חזקות של מחירי אנרגיה גבוהים על כלכלתה, ולכן ישראל צפויה לחוות הקטנת ייצוא ומיתון, יחד עם האמרת מחירים הנובעת מהתקיירות כלל עולמית בדגש על מזון (ראו [[משבר המזון העולמי]]).  
 
* משבר הנפט צפוי לחזק חלק מהכלכלות האזוריות ומצד שני לגרום לרעב ולמתיחות פנימית במדינות שכנות.
 
* משבר הנפט צפוי לחזק חלק מהכלכלות האזוריות ומצד שני לגרום לרעב ולמתיחות פנימית במדינות שכנות.
   שורה 321: שורה 321:  
* המחאה החברתית בקיץ 2011 הגדילה את המודעות של האזרחים ליכולת שלהם להוביל שינוי ובקשרים בין כלכלה ובין סביבה וחברה.
 
* המחאה החברתית בקיץ 2011 הגדילה את המודעות של האזרחים ליכולת שלהם להוביל שינוי ובקשרים בין כלכלה ובין סביבה וחברה.
 
* מרחקי הנסיעה בישראל הם קצרים יחסית, כך שניתן בקלות רבה יחסית לייעל את התחבורה על ידי שימוש ב[[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]].  
 
* מרחקי הנסיעה בישראל הם קצרים יחסית, כך שניתן בקלות רבה יחסית לייעל את התחבורה על ידי שימוש ב[[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]].  
* עיקר השימוש בחשמל בבתים ובמשרדים הוא לשם קירור הבתים בקיץ. העדר מיזוג פרושו אי נוחות, בניגוד להפסקת חימום בחורף במדינות קרות כמו ארה"ב ורוב מדינות אירופה.
+
* עיקר השימוש בחשמל בבתים ובמשרדים הוא לשם קירור הבתים בקיץ. העדר מיזוג פרושו אי נוחות, בניגוד להפסקת חימום בחורף במדינות קרות כמו ארצות הברית ורוב מדינות אירופה.
    
בשנת 2012 התפרסם מחקר של רועי לוי מטעם מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, אודות "צמיחה ירוקה" - עד כמה רגישים ענפי משק שונים לתחרות בינלאומית ולמחירי אנרגיה עולים.[http://www.macro.org.il/lib/5127724.pdf]
 
בשנת 2012 התפרסם מחקר של רועי לוי מטעם מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, אודות "צמיחה ירוקה" - עד כמה רגישים ענפי משק שונים לתחרות בינלאומית ולמחירי אנרגיה עולים.[http://www.macro.org.il/lib/5127724.pdf]

תפריט ניווט